חדית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים

החדית' (ערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הידועה גם בתור הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו לגבי נושאים שונים.

המילה חדית' היא מהשורש הערבי "ח.ד.ת'" (حدث) המקביל מבחינה אטימולוגית לשורש העברי ח.ד.ש. משמעות המילה היא "חדשה" או "שיחה". כלומר, המשמעות המילולית של המושג חדית' הוא ידיעה או סיפור על הנביא מוחמד, דבריו ופועלו. מאוחר יותר התפתח המושג חדית' כאוסף סיפורים ואמרות על חיי מוחמד.

כל חדית' בנוי משני חלקים:
1. אִסְנאד (إسناد שפירושו: סימוכין) - שושלת המוסרים מדור לדור.
2. מַתְן (متن שפירושו: תוכן) - תוכן החדית', כלומר הסיפור או הידיעה עצמם.

החדית' הועבר בעל פה מדור לדור, ויש הטוענים שברבות הימים נוספו לו פרטים לא מקוריים. המוסיפים היו היסטוריונים, שליטים או חכמי דת שרצו לחולל רפורמות, והשתמשו בדברי מוחמד כדי לבסס את הרפורמות שלהם. במשך השנים נוצרו מספר אוספים שונים של חדית'. חלק מהם לא היו אמינים. כדי לבדוק האם חדית' ספציפי הוא מהימן אם לאו, בדקו אותם מלומדים מוסלמים קדומים וקבעו את מידת המהימנות שלהם.

כל חדית' יכול להיכלל באחת מתוך שלוש קטגוריות של מהימנות:
1. צחיח (صحيح ההגייה בקירוב: סחיח) - חדית' איתן, כלומר לא נמצא פגם בשושלת המוסרים.
2. חסן (حسن) - "טוב", "יפה", חדית' מהימן למדי, אך המילים של החדית' (מתן) לא הועבר בדיוק כפי שסופר על ידי הנביא מוחמד.
3. צ'עיף (ضعيف ההגייה בקירוב: דעיף) - "חלש" או רעוע, כלומר, נמצאו פגמים בשושלת המוסרים, ואין להסתמך עליו.

קיימות שתי צורות עיקריות לעריכת הקבצים:
1. מוסנד (مسند) - עריכה על פי שמו של האחרון בשרשרת המסירה (אִסְנאד).
2. מוסנף (مسنف)- עריכה על פי נושא הדיון של החדית'.


עבור רוב המוסלמים החדית' הוא המקור המוסמך לפרשנות הקוראן, ומקור להלכה ולמערכת הערכים הרצויה, בדומה למה שמכונה ביהדות תורה שבעל פה. כמו כן החדית' הוא מקור ידע על חיי מוחמד ועל תקופתו.

ישנם קטעי חדית' רבים המקבילים לסיפורי המקרא וכן לאגדות מתוך התורה שבעל פה של היהדות הרבנית.

יש מספר רב של אוספי חדית', ביניהם צחיח אל-בח'ארי, צחיח מוסלם, סֻנאן אבו דאוד הסוניים ואל-אִסְתִבְסאר ואוצול אל-כאפי השיעיים.

זרם הקוראניסטים וההתנגדות לחדית'[עריכה]

בתחילת שנות ה-80 ייסד ד"ר אחמד סובחי מנסור את הזרם המצרי Quranists - הקוראניסטים, שביסוד תפיסתו עומדת האמונה שהקוראן הוא המקור התקף היחידי של דת האסלאם ומצוותיה. הקוראניסטים דוחים לחלוטין את החדית', את חוקי השריעה או כתבים מסורתיים אחרים על מוחמד, מעשיו, קורות חייו ואמרותיו. על פי תפיסת זרם הקוראניסטים, התוספות לקוראן ובכללן החדית', הן מקור לשנאה, פונדמנטליזם, פגיעה בזכויות אדם, אנטי הומניזם, טרור ומלחמות. בשל תפיסותיו נרדף מנסור במצרים עד כדי איום לחייו ונאלץ לגלות לארצות הברית בשנת 2001.

קישורים חיצוניים[עריכה]