חדר אוכל
חדר אוכל הוא חדר שבו מגישים ארוחות לסועדים. ישנם שני סוגים של חדרי אוכל:
- חדר אוכל שהוא אחד מחדרי הבית, לשימושה של המשפחה המתגוררת בבית זה. בבתי דירות בישראל לרוב אין חדר אוכל אלא מתחם המכונה "פינת אוכל", המצוי בדרך כלל בתחום חדר האורחים או לצידו.
- חדר אוכל קבוצתי, שבו מוגשות ארוחות לקבוצות גדולות של סועדים. דוגמאות עיקריות לחדרי אוכל מסוג זה:
- בצבא: חיילי הבסיס אוכלים בחדר אוכל המחובר למטבח הבסיס.
- בקיבוץ: בקיבוצים ישנם חדרי אוכל משותפים לכלל חברי הקיבוץ.
- במקום עבודה: חדר אוכל לשירותם של העובדים במקום עבודה זה ואורחיהם.
- בבית מלון ובאוניות נוסעים: משמש את אורחי המלון או האונייה.
- בבתי חולים ובתי אבות: משמש את המאושפזים/הדיירים אך לא את אורחיהם.
- בבית ספר: חדרי אוכל קיימים בבתי ספר במדינות המנהיגות יום לימודים ארוך וכן בפנימיות.
בניגוד למסעדה, בחדר אוכל הארוחות אינן בתשלום או שהן בתשלום מסובסד (כך לעתים בבתי ספר ובמקומות עבודה) או עקיף (כחלק מתשלום עבור כלל השירות, למשל בבית מלון).
תוכן עניינים |
[עריכה] חדר האוכל בצה"ל
חדר האוכל קיים ברוב בסיסי צה"ל, והוא משמש להגשת ארוחות לחיילי הבסיס. בבסיסים גדולים מתקיימים חדרי אוכל אחדים, למשל להפרדה בין חוגרים לקצינים.
המזון המוגש בחדר האוכל מוכן במטבח הבסיס הצמוד לחדר האוכל, או מוכן במטבח חיצוני ומובא אל מטבח הבסיס רק לשם חלוקתו. בחדר האוכל מתקיימת הקפדה על הכשרות, ובדרך כלל מוגשות בו ארוחת צהריים בשרית וארוחות בוקר וערב חלביות. בפסח מוגש בחדר האוכל מזון כשר לפסח.
תפעול חדר האוכל נעשה על ידי חיילים שזה תפקידם הצבאי, וכן על ידי כלל חיילי הבסיס, במסגרת תורנות מטבח. בניגוד למסעדה, הפתוחה במשך כל שעות היום, חדר האוכל פתוח רק בשעות קבועות מסוימות, לארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בבסיסים פתוחים, שהחיילים אינם לנים בהם, מספר הסועדים בארוחת הבוקר ובארוחת הערב מצומצם יחסית למספר הסועדים בארוחת הצהריים.
[עריכה] חדר האוכל בקיבוץ
חדר האוכל בקיבוץ היה אחד המאפיינים של חיי השיתוף בקיבוץ - בבתי החברים לא היה מטבח (או שהיה מטבח זעיר), והאוכל לחברים הוגש בחדר האוכל. האוכל הוכן והוגש על ידי חברי הקיבוץ, שעבדו בחדר האוכל בתורנות. סביב האכילה המשותפת התפתח הווי שכלל אף סלנג ייחודי, למשל המילה "כולבויניק" או "ציבורית" התייחסה לכלי אשפה שהוצב במרכז השולחן.
לפני הקמת בתי תרבות ומועדונים לחבר, שימש חדר האוכל, בהיותו האולם הגדול ביותר בקיבוץ, כמקום כינוס באירועים שונים ובמיוחד את "אסיפת הקיבוץ" שקבעה את כללי הקהילה הקיבוצית.
עם תהליך הפרטת השירותים בקיבוצים נסגרו חדרי האוכל ברבים מהם, ויש שהסבו את חדר האוכל למסעדה הפתוחה לציבור הרחב.
[עריכה] חדר האוכל בבתי ספר
בישראל התקיימו עד שנות ה-70 חדרי אוכל בבתי ספר יסודיים. במטבח הצמוד נלמדו שיעורי תזונה או כלכלת בית, במהלכם הכינו התלמידים חלק מארוחת הצהריים ושימשו כתורנים בהגשת הארוחה.
במדינות רבות נהוג יום לימודים ארוך ובמסגרתו התלמידים אוכלים ארוחת צהריים בחדר האוכל. בארצות הברית יש המבקרים את שיטת ההסעדה בבתי הספר המעודדת צריכת מזון בעל ערך תזונתי נמוך וארוחות המבוססות על חטיפים, משקאות קלים, מזון שעבר עיבוד רב ומזון מטוגן.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- חדר האוכל בקיבוץ, באתר "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית"
- חדר האוכל של קיבוץ גבעת השלושה הישן, כתבות הערוץ המקומי בפתח תקוה.
- עמנואל טל, פרקים בהתהוותו ועיצובו של חדר-האוכל הקיבוצי (1935-1926), קתדרה 70, ינואר 1994, עמ' 160-134
- מיכאל יעקובסון: משמרים את חדר האוכל הקיבוצי הראשון, ידיעות הקיבוץ, 1.2.12
