חדר אוכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חדר אוכל ביתי באירלנד
חדר אוכל בסגנון צרפתי בארמון פטרהוף (סמוך לסנקט פטרבורג)

חדר אוכל הוא חדר שבו מגישים ארוחות לסועדים. ישנם שני סוגים של חדרי אוכל:

  • חדר אוכל שהוא אחד מחדרי הבית, לשימושה של המשפחה המתגוררת בבית זה. בבתי דירות בישראל לרוב אין חדר אוכל אלא מתחם המכונה "פינת אוכל", המצוי בדרך כלל בתחום חדר האורחים או לצידו.
  • חדר אוכל קבוצתי, שבו מוגשות ארוחות לקבוצות גדולות של סועדים. דוגמאות עיקריות לחדרי אוכל מסוג זה:

בניגוד למסעדה, בחדר אוכל הארוחות אינן בתשלום או שהן בתשלום מסובסד (כך לעתים בבתי ספר ובמקומות עבודה) או עקיף (כחלק מתשלום עבור כלל השירות, למשל בבית מלון).

חדר האוכל בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר האוכל קיים ברוב בסיסי צה"ל, והוא משמש להגשת ארוחות לחיילי הבסיס. בבסיסים גדולים מתקיימים חדרי אוכל אחדים, למשל להפרדה בין חוגרים לקצינים.

המזון המוגש בחדר האוכל מוכן במטבח הבסיס הצמוד לחדר האוכל, או מוכן במטבח חיצוני ומובא אל מטבח הבסיס רק לשם חלוקתו. בחדר האוכל מתקיימת הקפדה על הכשרות, ובדרך כלל מוגשות בו ארוחת צהריים בשרית וארוחות בוקר וערב חלביות. בפסח מוגש בחדר האוכל מזון כשר לפסח.

תפעול חדר האוכל נעשה על ידי חיילים שזה תפקידם הצבאי, וכן על ידי כלל חיילי הבסיס, במסגרת תורנות מטבח. בניגוד למסעדה, הפתוחה במשך כל שעות היום, חדר האוכל פתוח רק בשעות קבועות מסוימות, לארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בבסיסים פתוחים, שהחיילים אינם לנים בהם, מספר הסועדים בארוחת הבוקר ובארוחת הערב מצומצם יחסית למספר הסועדים בארוחת הצהריים.

חדר האוכל בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חדר אוכל (קיבוץ)
פנים חדר האוכל בקיבוץ מזרע, 2/10
סידור שולחנות בחדר האוכל של קיבוץ ברעם, 2013

חדר האוכל בקיבוץ היה אחד המאפיינים של חיי השיתוף בקיבוץ - בבתי החברים לא היה מטבח (או שהיה מטבח זעיר), והאוכל לחברים הוגש בחדר האוכל. האוכל הוכן והוגש על ידי חברי הקיבוץ, שעבדו בחדר האוכל בתורנות. סביב האכילה המשותפת התפתח הווי שכלל אף סלנג ייחודי, למשל המילה "כולבויניק" או "ציבורית" התייחסה לכלי אשפה שהוצב במרכז השולחן.

לפני הקמת בתי תרבות ומועדונים לחבר, שימש חדר האוכל, בהיותו האולם הגדול ביותר בקיבוץ, כמקום כינוס באירועים שונים ובמיוחד את "אסיפת הקיבוץ" שקבעה את כללי הקהילה הקיבוצית.

עם תהליך הפרטת השירותים בקיבוצים נסגרו חדרי האוכל ברבים מהם, ויש שהסבו את חדר האוכל למסעדה הפתוחה לציבור הרחב. בספר חדרוכל בו מכונסים מתכונים, תמונות וסיפורים הקשורים להווי חדר האוכל הקיבוצי נחשפת משמעותו הרגשית של חדר האוכל ומעמדו כציר מרכזי בקיבוץ, על התמונה העולה מאיסוף החומר וקיבוצו אמר אחד ממחבריו בראיון לעיתון הארץ: "הקיבוצים במצב הכי קשה הם אלה שבהם חדר האוכל לא פעיל. הם נגמרו כקיבוץ. האנשים כבר לא נפגשים, כל מה שאיחד אותם - הלב של הקיבוץ - הפסיק לפעום. כל אחד מסתגר בפינה שלו וזה עצוב מאוד. ישנו געגוע עצום לאוכל כסמל לקהילה שהייתה ואיננה. בקיבוצים רבים מתעקשים להחזיק את חדר האוכל כי מבינים שבלעדיו לא יהיה קיבוץ. לפעמים כל ההיכל הזה מתוחזק רק כדי להיפתח בחגים או בארוחה של שישי בערב, העיקר להמשיך ולתפקד כקהילה סביב האוכל".

בספרו של צבי דרור, שיצא בקיבוץ לוחמי הגטאות, מתועדת "תפילת האשכבה לחדר האוכל", שנסגר ב-1970 ורגע לפני פתיחת חדר אוכל במתכונת חדשה:

"שלום לך חדר האוכל! שלום לך מטבח! שלום לאקונומיה, לסירים, למחבתות, לפרימוסים, לברזים הדולפים, לחריוני הזבובים שעל הקירות, למכונת פריסת הלחם המקרטעת, לחולדות הגדולות שתהיינה מסכנות (עד שתמצאנה את דרכן לחדר האוכל החדש). מה, מה לא עשינו כאן? כאן דיברנו באסיפות יידיש. כאן שרנו עד אור הבוקר שירי סוכנות, שירי העפלה, שירי פלמ"ח ושירי 'הלוך הלכה החבריא' ברוסית טהורה, שלא להזכיר את (מעט) השירים הפולניים. לכאן התכנסנו בעת שהפעמון צילצל".

בשנות ה-80 פרסם עמנואל טל מחקר על חדר האוכל הקיבוצי. במאמר "פרקים בהתהוותו ועיצובו של חדר האוכל הקיבוצי" הוא מספר כיצד החל בשנות ה-20 המוקדמות, בכל עלייה חדשה אל הקרקע היו מקימים קודם כל את צריף חדר האוכל. "השינויים באורחות חייה של החברה הקיבוצית השתקפו לאורך כל דרכה בצורתו של חדר האוכל ובסדרים הנהוגים בו". ‏[1]

חדר האוכל בבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדר אוכל בבית ספר בניו מקסיקו, ארצות הברית בשנת 1941

בישראל התקיימו עד שנות ה-70 חדרי אוכל בבתי ספר יסודיים. במטבח הצמוד נלמדו שיעורי תזונה או כלכלת בית, במהלכם הכינו התלמידים חלק מארוחת הצהריים ושימשו כתורנים בהגשת הארוחה.

במדינות רבות נהוג יום לימודים ארוך ובמסגרתו התלמידים אוכלים ארוחת צהריים בחדר האוכל. בארצות הברית יש המבקרים את שיטת ההסעדה בבתי הספר המעודדת צריכת מזון בעל ערך תזונתי נמוך וארוחות המבוססות על חטיפים, משקאות קלים, מזון שעבר עיבוד רב ומזון מטוגן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]