חואן הראשון, מלך אראגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חואן הראשון

חואן הראשון מלך אראגון (27 בדצמבר 1350 - 19 במאי 1396), המכונה גם חואן הצייד (ספרדית: Juan el Cazador ; קטלאנית:Joan el Descurat) , או "חובב היופי" (ספרדית: Amador de la gentileza; קטלאנית:l'Amador de la Gentilesa) היה מלך אראגון מ-1387 ועד מותו. חואן הראשון היה מלך חלש, הזכור בעיקר בשל חיבתו לשירה ואשר איבד חלק ניכר מהשטחים שהצליח אביו לכבוש לממלכתו. בתקופתו התרחשו פרעות קנ"א ביהודי ספרד, כולל ביהודי אראגון.

הוא היה בנו הבכור של פדרו הרביעי מאראגון ושל אשתו השלישית, אלינור מסיציליה, שהייתה בתו של פייטרו השני מלך סיציליה. הוא נולד בפרפיניו (כיום בדרום צרפת, אז חלק מרוסיו ומאראגון).

מבחינת יחסי חוץ, חואן הראשון פנה עורף למדיניות הפרו-אנגלית של אביו וכרת ברית עם צרפת. במסגרת הקרע המערבי בכנסייה הקתולית, הוא המשיך בתמיכתה של אראגון באפיפיור אביניון קלמנס השביעי (שנחשב לאנטי-אפיפיור). חואן כרת גם בריתות עם ממלכת קסטיליה ואישרר אמנה המסדירה את הגבולות בין ממלכתו לבין ממלכת נווארה ב-1388.

ב-1389-1390 הסתבך בלחימה נגד הרוזן מארמניאק, שניסה לכבוש את ממלכת מיורקה. המתקפה עברה מאמפורדה לחירונה; הפולשים הובסו רק ב-1390, על ידי כוחות אשר הונהגו על ידי האינפנטה מרטין, אחיו הקטן של המלך ויורשו.

במקביל, החל מ-1388 החל חואן לאבד את שטחיו בדוכסות אתונה ובדוכסות נאופטרס, וב-1390 אבדו כל שטחי הממלכה באזור זה. ב-1391 התמרדה סיציליה והמליכה על עצמה את לואיג'י מדוראצו. חואן הראשון מת בתאונת ציד, לאחר שנפל מסוסו - באופן דומה לבן-דודו חואן הראשון, מלך קסטיליה.

לגבי יחסו של חואן הראשון ליהודים, קיימות עדויות סותרות לגבי המלך. מחד, הוא היה מלך אראגון באחת התקופות הקשות ליהודי הממלכה - כשפרצו גזירות קנ"א בכל חצי האי האיברי. מאידך, חואן ניסה להגן על היהודים בממלכתו באופן חלקי, ואף נזף במלך קסטיליה על הפרעות; הצלחתו הייתה מצומצמת: ההמון המוסת באראגון רדף את היהודים בכל רחבי הממלכה, מלבד עירו של המלך, סרגוסה.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחואן הראשון היו שתי בנות ששרדו את שנות הילדות לבגרות. אחת מהן, ז'ואנה, ניסתה לטעון לכתר אראגון לאחר מות אביה, אך נכשלה. יורשו היה אחיו, מרטין.

מנישואיו למרתה מארמניאק, בתו של ז'אן הראשון, רוזן ארמניאק (מתה ב-1378):

  • ז'אקוב (נולד ומת ב-1374)
  • ז'ואנה, אשתו של מתיה, הרוזן מפואה (Foix), שטענה לכתר אראגון אחרי מות אביה, אבל הפסידה בקרבות נגד דודה
  • ז'ואן (נולד ומת ב-1376)
  • אלפונס (נולד ומת ב-1377)
  • אלינור (נולדה ומתה ב-1378)

מנישואיו השניים לויולאנט דה באר, בתם של רובר דה באר, הדוכס מבאר ושל מארי ולואה:

  • ז'אקוב (1382 - 1388), נשא בילדותו בתואר יורש העצר והרוזן מז'ירונה
  • יולנדה, שנישאה בבגרותה ללואיג'י השני, מלך נאפולי
  • אנטוניה (1391-1392)
  • אלינור (נולדה ומתה ב-1393)
  • פרננד (נולד ומת ב-1394)
  • ז'ואנה (נולדה ומתה ב-1396)
הקודם:
פדרו הרביעי
מלך אראגון

1387 - 1396

הבא:
מרטין הראשון