חואן מרטין דל פוטרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חואן מרטין דל פוטרו
Juan Martin Del Potro 2011 Wimbledon.jpg
מדינה Flag of Argentina.svg ארגנטינה
מקום מגורים טנדיל, ארגנטינה
תאריך לידה: 23 בספטמבר 1988
מקום לידה טנדיל, ארגנטינה
גובה 1.98 מטר
יד חובטת: ימין
מקצוען משנת: 2005
סה"כ פרסים שצבר/ה: 13,167,712 $
יחידים
דירוג שיא: 4 (11 בינואר 2010)
זכיות בטורנירים: 15
זוגות
דירוג שיא: 236 (17 בינואר 2011)
זכיות בטורנירים: 1
שיאי גראנד סלאם
זכיות: זכיות : 1
אליפות אוסטרליה הפתוחה רבע הגמר (2009, 2012)
אליפות צרפת הפתוחה חצי הגמר (2009)
וימבלדון חצי הגמר (2013)
אליפות ארצות הברית הפתוחה זכייה (2009)
מאזן מדליות
טניס
מתחרה עבור Flag of Argentina.svg  ארגנטינה
המשחקים האולימפיים
ארד לונדון 2012 טורניר היחידים

חואן מרטין דל פוטרוספרדית: Juan Martín del Potro; נולד ב-23 בספטמבר 1988) הוא טניסאי ארגנטינאי מקצועני, דורג בשיאו במקום רביעי בעולם (11 בינואר 2010) וכיום (דצמבר 2013), מדורג במקום החמישי בעולם בדירוג העולמי לגברים.

דל פוטרו, זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה 2009, אולם איבד במהרה נקודות דירוג בשל פציעה שהרחיקה אותו מהמגרשים למשך זמן רב.

באוגוסט 2008, דל פוטרו הפך לשחקן ה-ATP הראשון שזוכה בארבעת התארים הראשונים שלו בקריירה ברציפות.‏[1] כמו כן הוא מחזיק ברצף הניצחונות הגבוה ביותר בעונת 2008, וניצב במקום השני ברצף הארוך ביותר לנערים אחרי רפאל נדאל - עם 23 ניצחונות רצופים ב-5 טורנירים.

דל פוטרו זכה עד היום ב-15 תוארי יחידים בסבב ה-ATP. הוא נחשב כמצליח פחות כשחקן זוגות, אך עם זאת הוא זכה בתואר אחד בזוגות בשנת 2007.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דל פוטרו נולד בטנדיל שבארגנטינה לדניאל, שחקן רוגבי חצי-מקצועני בארגנטינה ווטרינר, ופטריסיה, מורה, ולו אחות קטנה בשם פטריסיה. דל פוטרו דובר ספרדית, איטלקית ואנגלית. לצד הטניס, הוא משחק לעתים קרובות כדורגל ואוהד את קבוצת בוקה ג'וניורס בארגנטינה ואת יובנטוס באיטליה.

דל פוטרו החל לשחק טניס בגיל 7, והעריץ בילדותו את פיט סמפראס. הוא אף העריץ את מראט סאפין ואת לייטון יואיט.

כיום דל פוטרו משתמש במחבט של חברת "Wilson Sporting Goods", והספונסר שלו הוא חברת נייק.

קריירת טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 14, זומן דל פוטרו לשלושה טורנירים מטעם הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF) בארגנטינה, והודח בסיבוב הראשון בכל אחד מהם.

ב-2004, בגיל 15, ניצח לראשונה משחק מקצועני, בסיבוב הראשון של טורניר ה-ITF בבואנוס איירס את מתיאס ניימיז, ולאחר מכן הפסיד בסיבוב השני של הטורניר. מאוחר יותר באותה שנה, דל פוטרו הגיע עד לרבע הגמר בטורניר ה-ITF בקאמפינס, ברזיל. הוא אף הגיע לגמר גביע המדינה בארגנטינה ולגמר אליפות איטליה הפתוחה לנערים.

דל פוטרו פתח את שנת 2005 עם העפלה לגמר טורניר נערים שכונה "גביע הקפה" בקוסטה ריקה, שם הפסיד לרובין האס. הוא היה חביב הקהל ונודע בשל עצבנותו.

לאחר מכן העפיל לרבע גמר טורניר ה-ITF באל סלוודור. בהיותו בן 16, העפיל לגמר היחידים השני בקריירה שלו בגביע קזבלנקה הבינלאומי במקסיקו, והפסיד לדרקו מדג'ורווסקי. הוא זכה גם בשני טורנירי ITF רצופים בסנטיאגו דה צ'ילה, ביניהם אליפות הנערים הפתוחה ה-26. הוא זכה בתואר השלישי שלו בארץ מולדתו, ארגנטינה, לאחר שניצח דמיאן פטריארסה בגמר טורניר קורדובה.

לאחר שהפך למקצוען מאוחר יותר באותה שנה, דל פוטרו העפיל לגמר טורניר הצ'אלנג'ר בקמפוס דו ג'וראדו בברזיל שם הפסיד לאנדרה סא. בגיל 17, הוא זכה בטורניר הצ'אלנג'ר מונטווידאו לאחר ניצחון בגמר על בוריס פשאנסקי. באותה שנה הוא אף ניסה להעפיל לטורניר הגראנד סלאם הראשון שלו, אליפות ארצות הברית הפתוחה. בסיום שנת 2005 דל פוטרו דורג במקום ה-1,077 בעולם לאחר שהתקדם בדירוג מעל 900 מקומות, עקב זכייתו בשלושה טורנירים.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2006, דל פוטרו שיחק בטורניר הראשון שלו מטעם סבב ה-ATP בווינה דל מאר, וניצח בסיבוב הראשון את אלברט פורטאס לפני שהודח בסיבוב השני על ידי פרננדו גונזאלס. מאוחר יותר הוא זכה בטורניר הצ'אלנג'ר באגואסקליינטס, לאחר ניצחון בגמר על סרז'יו רויטמן.

דל פוטרו העפיל לטורניר הגראנד סלאם הראשון שלו באליפות צרפת הפתוחה 2006, בהיותו בן 17, והפסיד בסיבוב הראשון לזוכה האליפות בעבר חואן קרלוס פררו. מאוחר יותר באותה שנה, הוא העפיל לרבע גמר טורניר ה-ATP באומג, קרואטיה, שם הפסיד לזוכה לבסוף סטניסלאס וורינקה. בספרד, הוא זכה בטורניר הצ'אלנג'ר סגוביה לאחר ניצחון בגמר הטורניר על בנג'מין בקר.

דל פוטרו העפיל לראשונה בקריירה שלו לאליפות ארצות הברית הפתוחה, אך הפסיד בסיבוב הראשון לאלחנדרו פלה. הוא המשיך עם העפלה בפעם הראשונה לטורניר מסדרת המאסטרס בספרד, שם הפסיד בסיבוב הראשון ליואכים יוהנסון. לאחר שקיבל זימון, תודות לרוג'ר פדרר, דל פוטרו הגיע לרבע הגמר בטורניר בבזל, שווייץ שם הפסיד ברבע הגמר לפרננדו גונזאלס, שזכה לבסוף בטורניר.

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2007, דל פוטרו העפיל בפעם הראשונה לחצי גמר טורניר ATP, לאחר שהגיע עד למעמד זה בטורניר אדלייד, אוסטרליה שם הפסיד לכריס גוצ'ין. הוא העפיל לאחר מכן לסיבוב השני בגראנד סלאם אליפות אוסטרליה הפתוחה, לאחר שפרש במערכה החמישית של המשחק כנגד פרננדו גונזאלס.

ב-11 בפברואר 2007 דל פוטרו שיחק יחד עם נבחרת ארגנטינה בסיבוב הראשון של גביע דייוויס כנגד אוסטריה, וניצח במשחק הרביעי בדרך לניצחון של נבחרתו 1-4 במפגש והעפלה לרבע הגמר.

הוא העפיל לסיבוב השני בטורניר המאסטרס באינדיאן וולס, ומאוחר יותר העפיל אף לסיבוב הרביעי בטורניר המאסטרס במיאמי לאחר שניצח את יונאס ביורקמן, מרכוס בגדאטיס ומיכאל יוז'ני לפני שהודח על ידי רפאל נדאל. במאי, הוא הפסיד פעם נוספת לנדאל, בסיבוב הראשון של אליפות צרפת הפתוחה.

בטורניר הראשון שלו על מגרש דשא, דל פוטרו העפיל לסיבוב השני ב"מועדון המלכה" שם הפסיד פעם נוספת לרפאל נדאל. הוא העפיל שבוע לאחר מכן לרבע הגמר בנוטינגהאם שם הפסיד לקרואטי איבו קרלוביץ'. בטורניר הבכורה שלו באליפות וימבלדון הוא הביס את דויד סנגווינטי בסיבוב הראשון לפני שהפסיד בסיבוב השני לזוכה לבסוף, רוג'ר פדרר.

דל פוטרו העפיל לטורניר המאסטרס בסינסינטי והודח בסיבוב השלישי על ידי המדורג הראשון בעולם לשעבר, קרלוס מויה. הוא חבר לטרוויס פארוט, וזכה עמו בטורניר הזוגות בטורניר ה-ATP אינדיאנפוליס לאחר שניצחו בגמר את טיימורז גבאשווילי ואיבו קרלוביץ'. באליפות ארצות הברית הפתוחה, הוא ניצח את ניקולאס מהוט ואת יורגן מלצר לפני שהודח על ידי נובאק דיוקוביץ' בסיבוב השלישי בשתי מערכות. הוא אף העפיל לסיבוב השלישי בטורניר המאסטרס במדריד, שם הפסיד לזוכה דוד נלבנדיאן.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

דל פוטרו הפסיד בסיבוב הראשון באדלייד למיכאל ראסל, ולאחר מכן העפיל לסיבוב השני באליפות אוסטרליה הפתוחה, ממנה הודח עקב פרישה מהמשחק מול דויד פרר בשל פציעה. דל פוטרו חזר למעגל התחרויות במרץ, וניצח במשחק הראשון שלו מאז החזרה נגד ג'סה לווינה 7–5, 6–1 בטורניר המאסטרס במיאמי. ביוני, הוא העפיל לחצי הגמר באליפות אורדינה הפתוחה, והפסיד לזוכה דויד פרר.

לאחר שהודח בסיבוב השני בווימבלדון, דל פוטרו רשם הצלחה רבה במהלך התקופה שלאחריו. הוא זכה בתואר ה-ATP הראשון שלו ביחידים בגביע מרצדס בשטוטגרט, לאחר שניצח את רישאר גאסקה בשתי מערכות בגמר.‏[2] שבוע לאחר מכן, הוא זכה באליפות אוסטריה הפתוחה לאחר שניצח בגמר את השחקן המקומי והמדורג שישי בטורניר יורגן מלצר 6–2, 6–1 בתוך פחות משעה, ובכך השלים שתי זכיות בטורנירי ATP במשך שבועיים. הוא זכה בתואר השלישי ברציפות שלו בטורניר בלוס אנג'לס, לאחר ניצחון בגמר על אנדי רודיק 6-1 ,7-6(2) ב-10 באוגוסט 2008. שבוע לאחר מכן הוא זכה בתואר הרביעי ברציפות, אליפות לג מייסון בוושינגטון עם ניצחון בתוצאה 6-3, 6-3 בגמר מול ויקטור טרויצקי, והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה בארבעת תוארי ה-ATP הראשונים שלו ברציפות.

באליפות ארצות הברית הפתוחה 2008, דל פוטרו התקדם לסיבוב השלישי, וניצח בחמש מערכות את ז'יל סימון בקרב על העלייה לשמינית הגמר. הוא העפיל לרבע הגמר לאחר שניצח את קיי נישיקורי בשתי מערכות. ברבע הגמר הוא נוצח על ידי אנדי מארי בארבע מערכות במשחק שנמשך כמעט ארבע שעות, ובכך הודח מן הטורניר ונמנע מלהשיג את ניצחונו ה-24 ברציפות בסבב.

לאחר אליפות ארצות הברית, בה הגיע להישג הגדול ביותר שלו בטורנירי גראנד סלאם עד אז, הוא השלים רצף של 23 ניצחונות: הרצף הארוך ביותר ב-2008, השני באורכו לנער בעידן התחרויות הפתוחות, והשלישי בטיבו בקרב השחקנים הארגנטינאים.‏[1]‏‏[3]

דל פוטרו נכלל בנבחרת ארגנטינה למשחקים בגביע דיוויס כנגד רוסיה ב-19-21 בספטמבר 2008. הוא ניצח במשחק היחידים הראשון נגד ניקולאי דווידנקו בשלוש מערכות, בתוצאה 6-1, 6-4, 6-2. הוא אף ניצח את איגור אנדרייב במשחק החמישי והמכריע: 6-4, 6-2 ו־6-1, והעלה את נבחרתו לגמר מול ספרד.

באליפות יפן הפתוחה, דל פוטרו העפיל לגמר לאחר שניצח את המדורג ה-11 בטורניר ירקו ניימינן, המדורג הראשון בטורניר והאלוף דאז דויד פרר, והמדורג רביעי בטורניר ריצ'רד גאסקה. הוא הובס על ידי תומאס ברדיץ' 6-1, 6-4 במשחק הגמר; וברדיץ' ודל פוטרו בעצמו הסכימו כי הוא לא היה במיטבו במשחק.‏[4] כתוצאה מהופעותיו בטורניר, דל פוטרו התקדם לעשירייה הראשונה בעולם ועלה למקום התשיעי.

בטורניר המאסטרס במדריד דל פוטרו הודח ברבע הגמר על ידי רוג'ר פדרר בשתי מערכות. בטורניר הבא שלו בבזל, הוא העפיל עד לחצי הגמר, לפני שהפסיד לבן ארצו דוד נלבנדיאן. לאחר מכן הוא הפסיד לנלבנדיאן שנית, הפעם בסיבוב השני של טורניר המאסטרס בפריז. למזלו, ז'ו-וילפריד צונגה ניצח את ג'יימס בלייק בחצי הגמר, מה שהבטיח לדל פוטרו מקום בטורניר גביע המאסטרס היוקרתי של סוף השנה בשנגחאי.‏[5] את גביע המאסטרס עצמו פתח דל פוטרו עם הפסד לנובאק דיוקוביץ', שזכה לבסוף בטורניר. הוא כשל בעלייה לחצי הגמר, ולאחר הטורניר הוא ירד מהמקום השמיני למקום התשיעי בעולם.

דל פוטרו זכה עם הנבחרת הארגנטינאית במדליית הכסף בגביע דייוויס, לאחר שהפסיד עימה בגמר לספרד בתוצאה 1-3 בסיכום המפגש. ארגנטינה חסרה ביום המפגש האחרון את דל פוטרו, שהיה השחקן המוביל שלה, עקב פציעתו לאחר הפסד לפליסיאנו לופס במשחק השני.

2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת התחרויות של 2009 פתח דל פוטרו עם זכייה בטורניר באוקלנד שבניו זילנד, לאחר ניצחון בגמר על סם קוורי בתוצאה 6-4, 6-4. היה זה התואר החמישי בו זכה בקריירה שלו. באליפות אוסטרליה הפתוחה בשנה זו הוא הגיע לרבע הגמר, שם הודח על ידי המדורג שני בעולם באותו זמן, רוג'ר פדרר, עם הפסד 6-3, 6-0, 6-0. בטורניר המאסטרס באינדיאן ולס הוא הודח גם כן ברבע הגמר לאחר הפסד לרפאל נדאל. ברבע הגמר של טורניר מיאמי, לעומת זאת, הוא ניצח לראשונה את נדאל בתוצאה 4-6, 6-3, 6-7(3), והעפיל לחצי הגמר שם הפסיד לאנדי מארי. בעקבות ההישג, הוא התקדם למקום החמישי בדירוג העולמי.

דל פוטרו באליפות ארצות הברית הפתוחה 2009

בטורניר מאסטרס מונטה קרלו הודח דל פוטרו כבר בסיבוב השני על ידי איבן ליוביצ'יץ', ובטורניר ברומא הפסיד בשתי מערכות ברבע הגמר לנובאק דיוקוביץ', שהיה האלוף המכהן. בטורניר המאסטרס במדריד הוא הצליח להגיע לחצי הגמר, שם הפסיד לפדרר בתוצאה 6-3, 6-4.

באליפות צרפת הפתוחה, גבר דל פוטרו על מיכאל לודרה, ויקטור טרויצקי, איגור אנדרייב וז'ו-וילפריד צונגה בדרך להעפלה לרבע הגמר. ברבע הגמר הוא ניצח את טומי רוברדו, ורשם העפלה ראשונה בקריירה שלו לשלב חצי הגמר בטורניר גראנד סלאם. בחצי הגמר הוא הודח על ידי פדרר, לאחר קרב צמוד שהסתיים בחמש מערכות בתוצאה 6-3, 6-7(2-7), 2-6, 6-1, 6-4. בטורניר וימבלדון הוא הודח כבר בסיבוב השני, על ידי לייטון יואיט שלא היה מדורג.

בחודש אוגוסט השיג דל פוטרו זכייה שנייה ברציפות בטורניר בוושינגטון, והפסיד לאנדי מארי בגמר טורניר מונטריאול. באליפות ארצות הברית הפתוחה באותה שנה הגיע דל פוטרו להישג השיא שלו, כשזכה לראשונה בקריירה בטורניר גראנד סלאם במה שהיה גם הופעתו הראשונה בגמר. בשלב רבע הגמר הוא ניצח את מרין צ'יליץ', ובחצי הגמר השיג ניצחון גדול על רפאל נדאל בתוצאה 6-2, 6-2, 6-2. הוא היה לארגנטינאי הראשון שמעפיל לגמר טורניר גראנד סלאם, מאז מריאנו פוארטה באליפות צרפת ב-2005. בגמר הוא גבר בחמש מערכות על רוג'ר פדרר בתוצאה 6-3, 6-7(5), 6-4, 6-7(4), 2-6, והשלים זכייה בטורניר גדול עוד לפני היותו בן 21.

2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי זכה בטורניר אשטוריל אחרי שגבר בגמר על פרננדו ורדסקו.

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסטרליה הפתוחה הגיע לרבע גמר ושם הפסיד לפדרר. בטורניר רוטרדם הגיע לגמר והפסיד לפדרר. באינדיאין וולס גם הגיע לרבע גמר והפסיד לפדרר. בווימבלדון הגיע לרבע גמר ושם פרר ניצח אותו. בטורניר הטניס באולימפיאדת לונדון (2012) הפסיד בחצי הגמר לפדרר בשלוש מערכות. במשחק על המקום השלישי ניצח את נובאק דיוקוביץ' בשתי מערכות וזכה במדליית הארד.

תוארי ATP[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרא תארים סגנויות
גראנד סלאם 1 0
גביע המאסטרס 0 1
סדרת המאסטרס 0 1
סבב ה-ATP 5 1
צ'אלנג'ר 5 1

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. תאריך טורניר משטח יריב בגמר תוצאה
1. 13 ביולי 2008 שטוטגרט, גרמניה חימר Flag of France.svg ריצ'רד גאסקה 6–4, 7–5
2. 20 ביולי 2008 קיצביהל, אוסטריה חימר Flag of Austria.svg יורגן מלצר 6–2, 6–1
3. 10 באוגוסט 2008 לוס אנג'לס, ארצות הברית קשה Flag of the United States.svg אנדי רודיק 6–1, 7–6(2)
4. 17 באוגוסט 2008 וושינגטון, ארצות הברית קשה Flag of Serbia.svg ויקטור טרויצקי 6–3, 6–3
5. 17 בינואר 2009 אוקלנד, ניו זילנד קשה Flag of the United States.svg סם קווירי 6–4, 6–4
6. 9 באוגוסט 2009 וושינגטון די. סי., ארצות הברית קשה Flag of the United States.svg אנדי רודיק 6–7(4), 7–6(3), 6–1
7. 14 בספטמבר 2009 אליפות ארצות הברית הפתוחה, ניו יורק קשה Civil Ensign of Switzerland.svg רוג'ר פדרר 6:3 6:7, 6:4, 6:7 ו-2:6

סגנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. תאריך טורניר משטח יריב בגמר תוצאה
1. 5 באוקטובר 2008 טוקיו, יפן קשה Flag of the Czech Republic.svg תומאס ברדיץ' 6–1, 6–4

זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס. תאריך טורניר משטח שותף יריבים בגמר תוצאה
1. 30 ביולי 2007 אינדיאנפוליס, ארצות הברית קשה Flag of the United States.svg טרוויס פארוט Flag of Russia.svg טיימורז גבאשווילי
Flag of Croatia.svg איבו קרלוביץ'
3–6, 6–2, [10–6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 atptennis.com, Del Potro Captures Fourth Straight ATP Title, 17.08.2008
  2. ^ atptennis.com, Del Potro Captures First ATP Title, 13.07.2008
  3. ^ sportsline.com, Del Potro on 23-match winning streak at US Open, 2.09.2008
  4. ^ sportsnetwork.com, Berdych blasts Del Potro to win Tokyo tournament, 5.10.2008
  5. ^ BBC Sport, Nalbandian faces Tsonga showdown, 1.11.2008
עשרת הטניסאים הטובים ביותר בסבב העולמי לגברים נכון ל-21 ביולי 2014
1. Flag of Serbia.svg נובאק ג'וקוביץ'

6. Flag of Spain.svg דוד פרר

2. Flag of Spain.svg רפאל נדאל

7. Flag of Canada.svg מילוש ראוניץ'

3. Civil Ensign of Switzerland.svg רוג'ר פדרר

8. Flag of Argentina.svg חואן מרטין דל פוטרו

4. Civil Ensign of Switzerland.svg סטאניסלאס ואוורינקה

9. Flag of Bulgaria.svg גריגור דימיטרוב

5. Flag of the Czech Republic.svg תומאש ברדיך

10. Flag of the United Kingdom.svg אנדי מארי