חואן סבסטיאן ורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חואן סבסטיאן ורון
Juan-sebastián-verón-2010.JPG
מידע אישי
תאריך לידה 9 במרץ 1975
מקום לידה לה פלאטה שבארגנטינה
גובה 1.86 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
1993 - 1994 אסטודיאנטס לה פלאטה
מועדונים מקצועיים*
1994 - 1996
1996
1996 - 1998
1998 - 1999
1999 - 2001
2001 - 2003
2003 - 2007
2004 - 2006
2006 - 2007
2007 - 2012
2012
2013 - ‏‏‏
אסטודיאנטס
בוקה ג'וניורס
סמפדוריה
פארמה
לאציו
מנצ'סטר יונייטד
צ'לסי
אינטר מילאנו
← אסטודיאנטס לה פלאטה
אסטודיאנטס לה פלאטה
בראנדסן
אסטודיאנטס לה פלאטה
60 (7)
17 (4)
61 (7)
26 (1)
53 (11)
51 (7)
7 (1)
49 (3)
30 (2)
107 (18)
28 (7)
15 (0)
נבחרת לאומית**
1996 - 2010 ארגנטינה 73 (9)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 3 במרץ 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
15 בדצמבר 2010

חואן סבסטיאן ורון (ספרדית: Juan Sebastián Verón; נולד ב-9 במרץ 1975 בלה פלאטה) הוא כדורגלן ארגנטינאי, שמשחק בעמדת הקשר. אביו של ורון, חואן רמון ורון, היה אף הוא כדורגלן, שכונה "לה בְּרוּחָה" (בספרדית: "המכשפה"). בשל כך, זכה ורון הצעיר לכינוי "לה בְּרוּחִיטָה" - המכשפה הקטנה.

ורון נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורון החל את הקריירה שלו בקבוצת הנערים של אסטודיאנטס לה פלאטה בשנת 1993. בשנת 1994 החל לשחק בקבוצה הבוגרת של אסטודיאנטס, בה שיחק עד 1996. במדי אסטודיאנטס התבלט ורון בזכות ראיית המשחק, יכולת המסירה והבעיטות החזקות ממרחק.

ב-1996 עבר ורון לשחק בקבוצה בכירה יותר - בוקה ג'וניורס, בה שיתף פעולה עם דייגו מרדונה. הצטרפותו לבוקה ג'וניורס הביאה לו חשיפה תקשורתית גדולה יותר וקבוצות אירופאיות החלו לעקוב אחריו. בסיום העונה רכשה אותו קבוצת סמפדוריה האיטלקית תמורת 7 מיליון דולר, והוא שיחק בה במשך שתי עונות.

לאחר הופעתו המוצלחת במדי נבחרת ארגנטינה במונדיאל 1998, רכשה אותו קבוצת פארמה, תמורת סכום של כ-23 מיליון דולר. על אף שכבש במדיה שער אחד בלבד ב-26 משחקי ליגה, ביסס ורון את מעמדו כאחד הקשרים הטובים בליגה האיטלקית. בשנת 1999 רכשה את ורון קבוצת לאציו, תמורת סכום של 27 מיליון דולר. ורון הוביל את הקבוצה לזכייה בדאבל בשנת 2000.

ב-2001 עזב ורון את איטליה, לטובת מנצ'סטר יונייטד. זו שילמה עבורו 44 מיליון דולר, באחת העסקאות הגדולות בתולדות הכדורגל העולמי דאז. ורון לא הצליח לשחזר את יכולתו במנצ'סטר, בין היתר משום שלא הסתגל לשיטת המשחק האנגלית. הדבר בא לידי ביטוי בכך שיכולתו בליגת האלופות הייתה טובה מיכולתו בפרמייר ליג. ב-2003 עבר ורון לצ'לסי, אך גם בה לא הצליח להשתלב.

ב-2004 הושאל ורון לאינטר מילאנו שבהמשך אף רכשה את כרטיס השחקן שלו. ורון חזר להציג את יכולתו הטובה, והיה שותף לזכייתה של הקבוצה באליפות. אחרי שנתיים בקבוצה זו, הביע ורון את רצונו לחזור לארגנטינה כדי לסיים בה את הקריירה. אינטר נענתה לבקשתו והשאילה אותו לקבוצה בה גדל, אסטודיאנטס לה פלאטה. ורון הוביל את הקבוצה לאליפות ארגנטינה, הראשונה בה זכתה הקבוצה מאז 1982.

ורון פרש ממשחק פעיל ב- 17 ביוני 2012. ב-19 ביולי 2013 החליט ורון לחזור למשחק פעיל וחתם בקבוצת אסטודיאנטס.

בנבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורון זומן לראשונה לנבחרת ארגנטינה בשנת 1996. הוא היה חלק מסגל הנבחרת עד שנת 2003, ובתקופה זו רשם 58 הופעות, בהן כבש 9 שערים. הוא נתפס כאחד האחראים לכשלונה של נבחרת ארגנטינה במונדיאל 2002, ולאחריו נופה מסגל הנבחרת.

היכולת הטובה שגילה במדי אסטודיאנטס הביאה להשבתו לנבחרת ב-2007, והוא שיחק במדיה בטורניר קופה אמריקה שנערך בוונצואלה באותה שנה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטודיאנטס
פארמה
לאציו
מנצ'סטר יונייטד
אינטר

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס כדורגלן השנה בדרום אמריקה

1971: טוסטאו | 1972:קוביאס| 1973: פלה | 1974: פיגרואה | 1975: פיגרואה | 1976: פיגרואה | 1977: זיקו | 1978: קמפס | 1979: מראדונה | 1980: מראדונה| 1981: זיקו | 1982: זיקו | 1983: סוקרטס | 1984: פרנצ'סקולי | 1985: רומריטו | 1986: אלזמנדי | 1987: ולדרמה | 1988: פאס | 1989: בבטו | 1990: אמרייה | 1991: רוג'רי | 1992: ראיי | 1993: ולדרמה| 1994: קאפו | 1995: פרנצ'סקולי | 1996: צ'ילאברט| 1997: סאלאס | 1998: פאלרמו | 1999: סביולה | 2000: רומאריו | 2001: ריקלמה | 2002: קארדוזו | 2003: טבס | 2004: טבס | 2005: טבס | 2006: פרננדז | 2007: קבניאס | 2008: ורון | 2009: ורון | 2010: ד'אלסנדרו | 2011: ניימאר | 2012: ניימאר | 2013: רונאלדיניו