חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חואן קרלוס הראשון
Juan Carlos da Espanha.jpg
חואן קרלוס אלפונסו ויקטור מריה דה בורבון
שם בשפת המקור Juan Carlos I
מדינה ספרד
בת-זוג סופיה מלכת ספרד
שושלת בית בורבון
תואר מלך ספרד
אב חואן, רוזן ברצלונה
אם מריה מרסדס, רוזנת ברצלונה
צאצאים הנסיכה אלנה, דוכסית לוגו
הנסיכה כריסטינה, דוכסית פלמה דה מיורקה
הנסיך פליפה, נסיך אסטוריאס
יורש העצר פליפה, נסיך אסטוריאס
מלך ספרד
תקופת כהונה 22 בנובמבר 1975 - נוכחי
הקודם בתפקיד אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
שלט האצולה של מלך ספרד

המלך חואן קרלוס הראשון (Juan Carlos I) (נולד ב-5 בינואר 1938) הוא מלך ספרד מ-22 בנובמבר 1975.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון חואן קרלוס אלפונסו ויקטור מריה דה בורבון אי בורבון – בנו של דון חואן דה בורבון, רוזן ברצלונה, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, המלך האחרון של ספרד לפני הקמת הרפובליקה הספרדית השנייה – נולד ברומא שבאיטליה, מקום גלותה של משפחת המלוכה הספרדית. הוא הוטבל לנצרות על ידי מי שיהיה לימים האפיפיור פיוס השנים עשר.

בפגישה שנערכה ב-25 באוגוסט 1948 בין שליט ספרד דאז, פרנקו, לבין אביו של חואן קרלוס, הוסכם כי הנסיך בן ה-10 יעבור לספרד להשלמת חוק לימודיו. לאחר שסיים בית-ספר תיכון במדריד, הוא עבר הכשרה צבאית במספר אקדמיות צבאיות בין השנים 1955 עד 1959.

בשנת 1956 נהרג מיריה אחיו הצעיר, הנסיך אלפונסו במה שהוגדר כתאונת נשק. על פי חלק מהמקורות, חואן קרלוס עצמו היה זה שירה בטעות באחיו הצעיר והרגו.

בשנת 1962 התחתן עם הנסיכה סופיה מיוון, בתו של מלך יוון פאולוס הראשון, ונולדו להם שתי בנות ובן: אלנה (1963), כריסטינה (1965) ופליפה (1968). (הן המלך והן המלכה הם צאצאים דור חמישי למלכה ויקטוריה.

ב-1969 הפרלמנט הספרדי אישר את הצעתו של פרנקו למנות את הנסיך חואן קרלוס ליורשו, אשר בבוא העת יהפוך למלך ספרד. זאת למרות שהמלוכה הייתה אמורה לעבור לידיו של חואן דה בורבון, בנו ויורשו של המלך אלפונסו ה-13. קיומה של תנועה שקראה לשים קץ לשלטון פרנקו ולהכתיר את חואן דה בורבון למלך ספרד, וכן היחסים השליליים בין האחרון לבין פרנקו, גרמו לדילוג האמור בסדר ההורשה של הכתר הספרדי. הנסיך חואן קרלוס הסכים לדילוג זה לטובתו, וגרם בכך משבר פנימי במשפחת המלוכה. רק ב-1977, שנתיים אחרי שחואן קרלוס הוכתר למלך ספרד, הסכים אביו, חואן דה בורבון, לוותר על תביעתו לרשת את הכתר הספרדי.

פעמיים בתקופת שלטונו של פרנקו חואן קרלוס קיבל לידיו באופן זמני את משוכות השלטון עקב מחלתו של פרנקו - פעם אחת בין 19 ביולי ל-2 בספטמבר 1974, ופעם נוספת בין 30 באוקטובר ל-20 בנובמבר 1975. אחרי מותו של פרנקו, חואן קרלוס הוכרז כמלך ספרד ב-22 בנובמבר 1975, וחמישה ימים לאחר מכן הוכתר בטקס הכתרה שהתקיים במדריד. בנו פליפה הפך ליורש העצר הספרדי וקיבל את התואר נסיך אסטוריאס.

ב-27 בדצמבר 1978 התקבלה חוקת ספרד, אשר בין השאר שללה ממלך ספרד את סמכויותיו הביצועיות והפכה אותו לתואר סמלי בלבד. בכך ספרד הפכה להיות מונרכיה חוקתית. המלך מוגדר בחוקת ספרד כיורש הלגיטימי של שושלות המלוכה ההיסטוריות.

על פי הערכות, המלך הוא בעליו של הון בשווי 1.7 מיליארד יורו. על פי חוקת ספרד, בית המלוכה זכאי למימון פעולות המלך הכרוכות בתפקידו כראש המדינה. במסגרת התקציב השנתי מופרש סכום מסוים, שעמד בשנת 2007 על 8 מיליון יורו.

תוארו הרשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתר הספרדי הוא בעל מסורת של מאות שנים, וחואן קרלוס עצמו הוא צאצא של משפחות מלוכה אירופיות רבות. בין השאר, הוא צאצא של לואי ה-14 מלך צרפת, ונין של ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתה של ויקטוריה מלכת בריטניה. משפחת בורבון, עליה הוא נמנה, שלטה בעבר בצרפת וקשורה גם לבית הבסבורג האוסטרי. תוארו המלא משקף את ההיסטוריה הארוכה של משפחתו ומזכיר חבלים רבים באירופה ובאסיה שאינם בשליטתו למעשה, ואף כאלה שמעולם לא היו בשליטה ספרדית.

תוארו המלא:[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בית בורבון
 
 
 
מלכי צרפת מהשושלת הקאפטינגית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צרפתים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רובר, רוזן קלרמון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ספרדים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, דוכס בורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איטלקים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנטואן דה בורבון, דוכס ונדום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקסמבורגים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנרי הרביעי, מלך צרפת ונווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-13, מלך צרפת ונווארה
 
מלכי ספרד לבית הבסבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-14, מלך צרפת ונווארה
 
מריה תרסה, נסיכת ספרד ומלכת צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, הדופן ויורש העצר של צרפת ונווארה
 
 
 
 
 
 
 
 
דוכסי פארמה ממשפחת פארנזה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, הדופן ודוכס בורגונדיה
 
מארי לואיז, מלכת ספרד
 
פליפה החמישי, מלך ספרד
 
 
איסבל פארנזה, מלכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-15, מלך צרפת ונווארה
 
לואיס הראשון, מלך ספרד
 
פרננדו השישי, מלך ספרד
 
קרלוס השלישי, מלך ספרד ושתי הסיציליות
 
 
 
פיליפ, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי, דופן (יורש העצר) צרפת
 
 
 
 
 
 
 
קרלוס הרביעי, מלך ספרד
 
פרדיננד הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
פרדיננדו הראשון, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-16, מלך צרפת ונווארה
 
לואי ה-18, מלך צרפת ונווארה
 
שארל העשירי, מלך צרפת ונווארה
 
 
פרננדו השביעי, מלך ספרד
 
פרנצ'סקו הראשון, מלך שתי הסיציליות
 
לודוויג, דוכס פארמה ומלך אטרוריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי ה-17, מלך צרפת דה יורה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבלה השנייה, מלכת ספרד
 
פרדיננד השני, מלך שתי הסיציליות
 
קרלו השני, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד
 
פרנצ'סקו השני, מלך שתי הסיציליות
 
קרלו השלישי, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
 
ארכידוכסי לוקסמבורג מבית נאסאו-וילברג
 
רוברטו, דוכס פארמה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חואן, רוזן ברצלונה
 
שרלוט, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
 
פליקס, נסיך לוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
 
 
ז'אן, הדוכס הגדול מלוקסמבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליפה, נסיך אסטוריאס
 
 
אנרי, הדוכס הגדול מלוקסמבורג
הקודם:
אין
פרנסיסקו פרנקו, כיהן כראש המדינה הספרדית
מלך ספרד
22 בנובמבר 1975
הבא:
אין
יורש העצר פליפה, נסיך אסטוריאס