חוג השלמים של אייזנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה, חוג השלמים של אייזנשטיין הוא החוג כאשר הוא שורש שלישי פרימיטיבי של היחידה. אברי החוג, הקרויים מספרי אייזנשטיין (ולפעמים מספרי אוילר), מרכיבים סריג משולשי במישור המרוכב, בדומה לשלמים של גאוס, היוצרים סריג ריבועי. השלמים של אייזנשטיין מופיעים בהוכחה של לנדאו למקרה n=3 במשפט האחרון של פרמה[1], שאותו הוכיחו אוילר ולז'נדר באופן ישיר יותר.

חוג השלמים של אייזנשטיין הוא תחום שלמות אוקלידי, שהוא חוג השלמים של שדה המספרים . את פעולת הכפל אפשר לחשב מן הזהות . הנורמה של מספרי אייזנשטיין היא . בחוג הזה יש שישה איברים הפיכים: החזקות של .

הראשוניים של אייזנשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשוניים בחוג השלמים של אייזנשטיין שייכים לשלוש קבוצות: (1) ראשוניים טבעיים השקולים ל-2 מודולו 3; (2) המספר , שהנורמה שלו היא 3; (3) מספרי אייזנשטיין בעלי נורמה ראשונית השקולה ל-1 מודולו 3 (כגון שהנורמה שלו 7, או שהנורמה שלו 19).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hardy and Wright, "An Introduction to the Theory of Numbers", notes to Chapter XIII.4


ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.