לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906

לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים. לוחות השנה התבססו תחילה על תצפיות אסטרונומיות, וכיום רובם נבנים לפי כללים שנוצרו בעקבות תצפיות אלה. כמעט כל לוחות השנה מקבצים את הימים לחודשים ולשנים.

להצגתו הנוחה של לוח השנה משמש כלי הקרוי אף הוא לוח שנה.

הלוח הגרגוריאני הוא הלוח המשמש כמעט את כל עמי העולם. יתר הלוחות שעדיין בשימוש כיום משמשים בעיקר לצרכים דתיים.

היסטוריה של לוחות שנה מרחבי העולם

ערך מורחב – היסטוריה של האסטרונומיה

אילוסטרציה של לוח שנה הירחי של שדה וורן מלפני כ-10,000 שנה.

• לוח השנה של שדה וורן בעמק נהר די של אברדנשייר בסקוטלנד. נחפר לראשונה בשנת 2004 אך רק בשנת 2013 נחשף כממצא בעל משמעות עצומה. זהו לוח השנה העתיק ביותר הידוע, שנוצר בסביבות 8000 לפני הספירה והקדים את כל שאר לוחות השנה בכ-5,000 שנים. לוח השנה הוא מבנה מזוליתי המכיל סדרה של 12 בורות שנראים כמסייעים לצופה לעקוב אחר חודשי הירח על ידי חיקוי שלבי הירח. הוא גם מתיישר עם הזריחה בזמן היפוך החורף, ובכך מתאם את שנת השמש עם מחזורי הירח. המבנה תוחזק ועוצב מחדש מעת לעת, אולי עד מאות פעמים, בתגובה למחזורי שמש/ירח משתנים, במהלך 6,000 שנים, עד שהלוח יצא מכלל שימוש לפני כ-4,000 שנה.[1]
• לוח השנה השומרי במשך שנים רבות הוא נחשב ללוח העתיק ביותר שנמצא, ומתוארך לתקופה שלפני יותר מ-5,000 שנה. זהו לוח השנה הקדום ביותר הידוע לנו שהשתמש בשנה מעוברת.

דף מלוח שנה עברי

• לוח השנה העברי: הלוח העברי המקורי אינו קבוע וכל סוף חודש היה נקבע אורכו על פי מולד הלבנה, וכל שנה הייתה נקבעת במהלך השנה עצמה האם היא תהיה מעוברת (13 חודשים) או פשוטה (12 חודשים).
  • לוח השנה של עדת קומראן בו אורך השנה קבוע ל-364 יום המחולקים ל-4 תקופות שבכל אחת 3 חודשים בני 30 יום ויום אחד נוסף בסיום התקופה.
  • הלוח העברי הקבוע: מבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש וימי השבוע ומשמש את היהודים הרבניים. לוח השנה העברי הוא בן 353–355 ימים בשנים רגילות, ובן 383–385 ימים בשנים מעוברות. הלוח מציין את השנים משנת בריאת העולם על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית. שנה מעוברת מתרחשת 7 פעמים במחזור של 19 שנים. לוח זה הונהג לאחר היציאה לגלות (לאחר חורבן בית שני).
  • הלוח העברי הקראי: משמר את השיטה המקורית ומשמש את היהודים הקראים.
• לוח השנה המצרי: אורך השנה קבוע 365 יום. היה נהוג במצרים העתיקה עד אוגוסטוס קיסר.
• לוח השנה הקופטי: אוגוסטוס הוסיף יום אחד כל ארבע שנים ללוח המצרי כך שמקביל כיום ללוח היוליאני. מניין השנים מתחיל בעליית דיוקלטיאנוס לשלטון.
• לוח השנה האתיופי: הגרסה האתיופית ללוח הקופטי. החודשים זהים אבל שמותיהם שונים וספירת השנים מתחילה בשנת 8.
• לוח השנה הרומי: בתחילה, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, מתוכם, ארבעה חודשים בעלי 31 יום ושישה חודשים בעלי 30 יום. אורך השנה היה 304 יום. השנה הרומית החלה במולד הירח הראשון שאחרי יום השוויון האביבי, והסתיימה בחורף. השנה לא כללה את חודשי החורף, מכיוון שלא התבצעה בהם פעילות חקלאית. החודש הראשון של השנה הרומית היה מרץ, החודש שבו ניתן להתחיל להילחם, ולכן הוא קרוי על שם אל המלחמה מרס. זכר למספור הקדום של החודשים ניתן למצוא בשמותיהם של ספטמבר (ספטם = שבע בלטינית), אוקטובר (אוקטו = שמונה בלטינית), נובמבר (נובם = תשע בלטינית), ודצמבר (דצם = עשר בלטינית), המכילים את מספרם הסודר הקדום של חודשים אלו.
• הלוח הסיני: לוח השנה הסיני פועל במחזור של 60 שנה. כל שנתים נושאות שם שקשור לאחד מחמשת היסודות: מים, עץ, אש, אדמה, מתכת לפי הסדר הזה. כל שנה נושאת שם של חיה מתוך סדרה של שתים עשרה: תרנגול, כלב, חזיר, עכברוש, שור, נמר, ארנבת, דרקון, נחש, סוס, כבשה, קוף. שנת 2000 הייתה שנת הדרקון והיסוד הקשור אליה היה מתכת.
• הלוח ההינדי הוא לוח השנה הרשמי הנהוג בהודו, משלב בתוכו את לוח השנה הירחי (מולד הירח) ולוח שנה אסטרולוגי, שנת 0 בלוח ההינדי היא שנת 78 בלוח הגרגוריאני.
• הלוח המוסלמי: מבוסס על מחזור ירח (כלומר על התקופה שבה משלים הירח הקפה שלמה סביב כדור הארץ), ומשמש את המוסלמים. השנה המוסלמית היא בת 354 או 355 יום ומספר השנים מציין את הזמן החל מההיג'רה של מוחמד ממכה שאירעה בשנת 622 לספירה.
• הלוח הפרסי: לוח שנה שמשי ששנותיו נמנות מההיג'רה, מקובל באיראן ובאפגניסטן.

לוח השנה של בני המאיה- מחזור ההאב בן 19 החודשים.

• לוח השנה של המאיה: מבוסס על מחזור מסובך שנמשך 18980 ימים (52 שנים).
• לוח השנה האצטקי: לוח שמשי, בן 365 יום בשנה. השנה נחלקת ל-18 חודשים בני 20 יום. חמשת הימים הנותרים נחשבו לימים מועדים לפורענות. כל חודש נקרא לפי תופעת טבע שהתרחשה בו או לפי טקס מסוים שבוצע במהלכו.
• טונאלפוואלי: לוח שנה בן 260 ימים שהיה נהוג במסו-אמריקה הפרה-קולומביאנית, במיוחד בקרב האצטקים. לוח השנה לא התבסס על השמש או הירח, וחולק שרירותית ל-20 תקופות בנות 13 ימים.
• הלוח היוליאני: קדם ללוח הגרגוריאני, ומשמש כיום חלק מהכנסיות הנוצריות האורתודוקסיות לשם קביעת מועדי החגים. משמש גם לציון תאריכים בתקופה שקדמה להנהגת הלוח הגרגוריאני.
• הלוח הגרגוריאני (מכונה גם הלוח הכללי או האזרחי): מבוסס על שנה טרופית (זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש) ומשמש כיום כמעט את כל עמי העולם.
• לוח השנה הבהאי: מבוסס על חלוקת השנה ל-19 חודשים בני 19 ימים כל אחד. יש להוסיף 4 ימים מדי שנה, בין החודש ה-18 ל-19.

לקריאה נוספת

• דניאל בורסטין, המגלים: הגילויים החשובים על העולם והאדם מימי קדם ועד ימינו, ירושלים: כתר, 1983

קישורים חיצוניים

• חודשי השנה העברית, באתר האקדמיה ללשון העברית
• לוחות השנה (העברי, הנוצרי, המוסלמי) באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• לוח השנה - מידע ופעילויות לילדים בנושא לוח השנה באתר "גלים"
• לוח שנה אזרחי ועברי - לוח שנה חודשי עם התאריך העברי והאזרחי, וחגים יהודיים וישראלים.
• לוח שנה אזרחי ועברי - לוחות שנה עבריים חודשיים, הכוללים את חגי ומועדי ישראל.
• לוחות שנה בראי הזמן - אתר באנגלית.
• הכרת לוחות השנה למטיילים - מתוך אתר השטח הישראלי
• אילון גלעד, על שמות החודשים ומקורם, באתר הארץ, 2 בינואר 2019
• הספרייה הלאומית, הקרב על לוח השנה היהודי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 30 בינואר 2020
• לוח שנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לוח שנה, דף שער בספרייה הלאומית