חוות רהם
 | |
| חומת חוות רוהאם מכיוון רחוב מזא"ה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
חווה חקלאית  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1870 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1870 |
| קואורדינטות | 32°03′58″N 34°46′52″E / 32.066°N 34.781°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   חוות רהם | |
  | |
חוות רֶהם (בגרמנית: Roehm Hof) הייתה חווה גרמנית בשטח העיר תל אביב של ימינו, שפעלה החל משנת 1870 עד לאמצע המאה ה-20. החווה הייתה ההתיישבות הגרמנית הראשונה באזור, עוד בטרם הקמת מושבות הטמפלרים בשרונה וביפו. במקום שבו שכנה החווה שוכן כיום בית הספר לאמנויות תל אביב. גבולה הצפוני היה צפונית לרחוב לינקולן של ימינו, וגבולה הדרומי ברחוב אוליפנט. גבולה המזרחי היה ממערב לדרך בגין של ימינו וגבולה המערבי היה ברחוב וילסון של ימינו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החווה הוקמה בידי קוֹנרַאד רֶהם, שהיה מראשוני הטמפלרים שהגיעו לארץ ישראל, ב-1869, ורכש את הקרקע[1][2]. באותה העת כבר היו באזור מספר מתחמים חקלאיים: פרדס מונטיפיורי, משק לדוגמה והר התקווה (שננטש ב-1858). רהם ורעייתו נפטרו שניהם בתוך יומיים בשנת 1872, והחווה נרכשה בידי יוהאן גִינטנֶר (Guenthner). בנו, עמנואל, הקים מאפייה בשטח החווה, ובנו שלו, וילי, המשיך את דרכו. וילי גינטנר גם הפעיל בית קפה בשרונה. במהלך שהותה של משפחת גינטנר במתחם הוא נודע גם בשם פרדס גינטנר. ב-1933 מכרו בני המשפחה את החווה, והמתחם החל לשנות את אופיו, והשטחים החקלאיים פינו בהדרגה את מקומם למבני מגורים. ב-1945 סופח שטח החווה לתחום השיפוט של עיריית תל אביב.
כיום נותרו מהחווה שרידים מעטים, בעיקר שרידים של חומת הכורכר שהקיפה אותה. החומה מפרידה בין בית מס' 61 לבית מס' 63 ברחוב מזא"ה, וממשיכה לכיוון רחוב אוליפנט, שם היא מפרידה בין חצרות הבתים לבין הרחוב ובית הספר לאמנויות. שרידי בריכת מים של חווה טמפלרית אחרת נמצאים ברחוב יהודה הלוי פינת לונץ.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דני רכט, חוות רוהאם Roehm Hof / פרדס גינטנר, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- החומה של חוות רוהאם, בבלוג אלטנוילנד
- החוות החקלאיות שהקדימו את אחוזת בית ותל אביב באתר של אילן שחורי
- תל אביב - החומה העתיקה ברחוב מאזה באתר של אילן שחורי
- חוות רוהאם באתר פליקר