חוזהמריה אסקריבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Coat of arms of Josemaría Escrivá

חוזהמריה אסקריבה דה בלגר הקדוש (Josemaría Escrivá9 בינואר 190226 ביוני 1975) היה כהן דת קתולי מספרד ומייסד האופוס דאי. הוא הוכתר כקדוש על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-6 באוקטובר 2002. אסקריבה היה דוקטור למשפטים מאוניברסיטת מדריד ודוקטור לתאולוגיה מאוניברסיטת לטרנו אשר ברומא.

ספרו המפורסם ביותר הוא "הדרך", אשר נמכר ב-4.5 מיליוני עותקים ב-43 שפות. מהדורה עברית של הספר יצאה לאור ב-1972 בארגנטינה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזהמריה אסקריבה נולד בברבסטרו, עיר קטנה בצפון ספרד. במשפחתו הוא קיבל חינוך נוצרי עמוק. ילדותו הייתה רצופת יסורים: תוך שלוש שנים, נפטרו שלוש אחיותיו הקטנות ואביו איבד את הונו. תגובתם של הוריו, שקיבלו את הצרות האלה בשלווה ובקבלה של רצון האל, עשתה עליו רושם עז. כשהיה בן 15 הוא בחן עקבות שהשאיר נזיר שצעד יחף בשלג. הוא שיער אז שאלוהים מצפה ממנו למשהו אך לא יודע לְמה. הוא חשב שהדרך הטובה לגלות מהו הדבר תהיה ללמוד לקראת הסמכה ככהן דת. הוא למד קודם כל בעיר לוגרוניו ולאחר מכן בסרגוסה.[1][2]

אופוס דאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אופוס דאי

בעצת אביו, בעיר סרגוסה הוא למד גם משפטים באוניברסיטה. אביו נפטר ב-1924 ואז הפך אסקריבה לראש המשפחה. בסרגוסה הוא הוסמך כדיאקון ב-20 בדצמבר 1924 וככהן דת ב-28 במרץ 1925. הוא כיהן תחילה בקהילה כפרית ולאחר מכן בסרגוסה.

בשנת 1927, נסע למדריד כדי לכתוב עבודת דוקטורט במשפטים. במהלך שהותו במדריד, ב-2 באוקטובר 1928, בעיצומה של התבודדות אשר במהלכה התפלל בדביקות לחזות ברצון האלוהים ראה, לדבריו, את "אופוס דאי". אז הבין שכל נוצרי יכול לחפש את הקדושה בביצוע עבודתו היומיומית ומילוי התחייבויותיו הרגילות. במשך חייו, הוא הצביע פעמים רבות על קורבנו של הבל שמצא חן בעיניי אלוהים. לפי רוח אופוס דאי, כדי להקריב את העבודה לאלוהים, על הנוצרי לעבוד בשלמות ככל יכולתו, על מנת לשרת את הזולת באמצעות עבודתו.

מה-2 באוקטובר 1928, החל אסקריבה לפעול למען יסוד זה, ובמקביל כיהן ככהן דת בעיקר עבור העניים והחולים בשכונות העממיות של מדריד. בנוסף לכך השלים את לימודיו באוניברסיטת מדריד ולימד ונתן שיעורים פרטיים כדי לתמוך במשפחתו.[3]

במהלך מלחמת האזרחים הספרדית, נאלץ להתחבא כדי להימלט מרדיפותיהם של גורמים אנטי-קתולים מקרב ספרד הרפובליקנית. ככהן דת, היה בסכנת חיים מתמדת, אך גם בנסיבות אלה המשיך לשרת ככהן דת. הוא הצליח לצאת ממדריד, לחצות את ההרים הפירנאים לדרום צרפת ולהגיע, לאחר מכן, לעיר בורגוס שבספרד. בסיום המלחמה, ב-1939, הוא חזר למדריד והדריך התבודדויות רבות. באותה שנה גם סיים את לימודי הדוקטורט שלו במשפטים.[4] [5]

ב-1946, העתיק אסקריבה את מקום מגוריו לרומא. ברומא הגיש עבודת דוקטורט בתאולוגיה באוניברסיטת לטרנו. הוא מונה ליועץ לשני משרדים בוותיקן, כחבר כבוד באקדמיית התאולוגיה הפונטיפיקלית, וכפרלט כבוד (Monsignor) של האפיפיור.

מרומא, נסע מספר פעמים לארצות רבות באירופה, וב-1970 אף נסע למקסיקו וערך שם מספר פגישות עם אנשי אופוס דאי וחבריהם כדי לדון בחייו הרוחניים של האדם הנוצרי. ב-1974 וב-1975, יצא לשני מסעות במרכז ובדרום אמריקה, ושם קיים מספר מפגשים עם אלפי אנשים כדי להסביר את חיי האמונה הקתולית. רוב המפגשים האלה צולמו.[6]

ב-26 ביוני 1975, אסקריבה נפטר במפתיע ברומא, בחדר בו עבד. אופוס דאי התפשט כבר לחמש היבשות, וכלל כ-60,000 חברים מ-80 לאומים שונים. אלפי אנשים, כולל יותר משליש מהבישופים בעולם, ביקשו בכתב מהותיקן להתחיל בתהליך הכרזתו כמבורך וכקדוש.

קנוניזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של הקדוש חוזהמריה אסקריבה בוותיקן

תהליך הכרזתו כמבורך כלל עיון ממצה, שארך 10 שנים, בתולדות חייו ובכתביו, וגם עיון רפואי במקרה הבראתה הפלאית, ב-1976, של נזירה כרמליתית אשר חברותיה התפללו לעזרתו של אסקריבה. הוא הוכרז כקדוש על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני ברומא ב-6 באוקטובר 2002, מול קהל של כחצי מיליון איש. יומו נחגג בכנסייה הקתולית ב-26 ביוני. גופת חוזהמריה הקדוש נמצאת בכנסיית הפרלטורה של גבירתנו מהשלום (Our Lady of Peace) ברומא.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחרוזת הקדושה (Santo Rosario) (1934). נדפס ב-700.000 עותקים ב-25 שפות.
  • הדרך (Camino) (1939). נדפס ביותר מ-4.5 מיליוני עותקים ב-43 שפות.
  • המשיח עובר (Es Cristo que pasa) (1973). נדפס ב-500.000 עותקים ב-14 שפות.
  • חברי האלוהים (1977)(Amigos de Dios). נדפס ב-430.000 עותקים ב-13 שפות.
  • דרך של הצלב (Via Crucis)(1981). נדפס ב-400.000 עותקים ב-19 שפות.
  • התלם (1986) (Surco). נדפס ב-500.000 עותקים ב-20 שפות.
  • כור ההיתוך (1987) (Forja). נדפס ב-415.000 עותקים ב-14 שפות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 5-86.
  2. ^ Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.9-27.
  3. ^ Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume I: The Early Years. Scepter Publishers, 2001, p. 87-457.
  4. ^ Pedro Casciaro, Dream and your Dream will Fall Short. Scepter Publishers, 1997, p. 97-286.
  5. ^ Peter Berglar, Opus Dei, Life and Work of its Founder Josemaría Escrivá. Scepter Publishers 1994, p.112-152.
  6. ^ Andres Vazquez de Prada, The Founder of Opus Dei. The life of Josemaría Escrivá. Volume III: The Divine Ways on Earth. Scepter Publishers, 2005, pp. 409-411; 496-528; 541-546.