חוכמת ההמונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חוסר דיוק, שפה מעט מסורבלת, ניסוח לא מספק של ההגדרות. זהו ערך חשוב במיוחד בהקשר של ויקיפדיה..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רעיון "חכמת ההמונים" גורס שחכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחכמתו של המומחה היחיד. על פי רעיון זה, שקלול תשובות של קבוצה גדולה של אנשים שאינם מתואמים ביניהם יהיה קרוב לודאי מדויק יותר מתשובה טובה ומלומדת של מומחה עצמאי. עיקרון זה הודגם‏[1] באוכלוסיות שונות ובניסויים מתחומי חיים שונים.

חוכמת המונים - הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג חוכמת ההמונים, תוך התמקדות בעולם העסקים, תואר בהרחבה על ידי העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי, בספרו "חוכמת ההמונים" שיצא לאור בשנת 2004.

במרכז הספר מתואר מחקר המסיק כי דווקא קבוצות מגוונות, נטולות היררכיה ומורכבות מאנשים שלא מכירים זה את זה ייתנו לארגון את התוצאות הטובות ביותר. לטענתו, ההמונים מספקים תשובה נכונה לבעיה המוצגת בפניהם ב-91% מהמקרים, בעוד ששיעור ההצלחה של מומחים בעלי השכלה רלוונטית הוא רק 65%. דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות בשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר?". שם, לפי הסטטיסטיקות, כשהופנתה לקהל שאלה, למעלה מ-90% מהתשובות היו נכונות, אך כאשר שאלה הופנתה למומחים תשובותיהם היו נכונות בפחות מ-60% מהמקרים.

תנאים לקיום חכמת המונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סורוביצקי, כדי שחוכמת המונים תצליח, נדרשים כל התנאים הבאים:

  • מגוון דעות (הטרוגניות) להבטחת חשיבה שונה - לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות המגוון ניתן לקבל חלופות, גם אם טובות פחות, המסייעות בעת קבלת החלטה. כל עוד יישמר האיזון בין המידע והידע המשותפים לכלל הקבוצה לבין ידע פרטי נוסף שמוחזק באופן אישי על ידי הנוכחים נוכל לראות פרספקטיבות שונות המאפשרות את קיומה של החוכמה.
  • עצמאות (אי תלות בין אנשים) - קהל חכם הנו קהל מגוון, שמצליח לשמור על עצמאות ואי תלות בין האנשים. יש לקחת בחשבון שחלק מהדעות יהיו מוטות או יחקו דעות של אחרים ויחד עם זאת מצב זה אינו מהווה הפרעה כל עוד ההטיה היא מגוונת.
  • צבירה ("אגרגציה") – קיום מנגנון האוסף את כל מגוון הדעות בתחום מסוים ומציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות.

סוגים של חוכמת המונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סורוביצקי מתייחס לשלושה היבטים של חוכמת המונים:‏[2]

  • קוגניציה - חשיבה ועיבוד מידע, שיפוט של השוק, שלטענותו יכול להיות מהיר יותר, אמין יותר ופחות מושפע מפוליטיקה, כפי שדיונים וועדות מומחים יכולים להיות.
  • קואורדינציה - היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים.
  • שיתוף פעולה - היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון ללא מערכת השולטת בהתנהגותם.

חוכמת ההמונים לפי חוקרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לסורוביצקי, הקימה אוניברסיטת MIT מחלקת "מרכז לאינטליגנציה קבוצתית" בראשות תומאס מלון, להצגת מסגרת לזיהוי אבני יסוד (גנים) המסבירה כיצד פועלת מערכת אינטליגנציה קבוצתית. מאחר שיישום חוכמת ההמונים הוא בסביבה ממוחשבת, שאלת המחקר המרכזית שלהם היא, איך אנשים ומחשבים מתחברים ופועלים יחד בצורה אינטליגנטית, יותר מיחיד, קבוצה או מחשב הפועלים בנפרד.

[דרושה הבהרה]

משתנים המשפיעים על מנת המשכל הקבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולי[דרושה הבהרה], מלון ושותפיהם זיהו שלושה משתנים עיקריים שהשפיעו על מנת המשכל הקבוצתית, ואף אחד מהם לא נגע ליכולת חשיבה שכלתנית.‏[3]

  • המשתנה המשפיע ביותר לא היה שיקול דעת של מנהיג, חלוקת תפקידים מסודרת או קביעת נוהלי עבודה אלא - אמפתיה, "רגישות חברתית". הקבוצות שזכו להצלחה הרבה והעקבית ביותר בכל סוגי המשימות השונות היו אלה שחבריהן הקשיבו זה לזה בלי לקטוע אנשים במהלך דבריהם וגילו רגישות להבעות הפנים של הזולת ושפת הגוף שלו. רגישות חברתית השפיעה על ביצועי הקבוצה יותר מהרכב החברים, מנת המשכל הממוצעת או המצרפית שלהם וכל משתנה אחר. צמד הניסויים גילה שהקשבה בתוך הקבוצה, לכל החברים באשר הם, מסייעת יותר מכל גורם אחר להצלחת הקבוצה בכל אתגר, מהרכבת פאזל ועד דרך ניהול משא ומתן עם קבוצה אחרת.
  • המשתנה השני שמשפיע על מנת משכל קבוצתית גם היה חברתי - שוויוניות. המחקר גילה מתאם גבוה בין הצלחה במשימות לבין חלוקה שוויונית של תור בדיבור וזמן התבטאות של חברי הקבוצה. קבוצות בהן בלט מנהיג דומיננטי הפגינו ביצועים ירודים יותר, וככל שהשיחות כללו יותר סבבי דיבור בהשתתפות יותר חברים שזכו לתור בדיבור שווה יותר באורכו, כך הראתה הקבוצה תוצאות טובות יותר במשימות השונות. "זה היה אחד הממצאים שהחלישו את ההנחה שהמנהל הוא הגורם הדומיננטי בהצלחת קבוצה. לא משנה מה היו תכונותיהם האישיות והשכליות של המנהיגים הספונטניים - היכן שהם צמחו, התבונה הקולקטיבית פחתה", אומרת וולי.[דרוש מקור]
  • המשתנה המובהק השלישי והאחרון שהתגלה בניסוי של וולי ומלון - המשתנה שהשפעתו היא הרבה ביותר אחרי האמפתיה והשוויוניות - היה שיעור הנשים בקבוצה. בין אם הקבוצות מנו שניים, שלושה, ארבעה או חמישה חברים, ככל ששיעור הנשים גדל, עלתה האינטליגנציה הקבוצתית - "גם כאן, זה לא קשור לאייקיו של הנשים שהשתתפו, אלא לרגישות החברתית שלהן", אומרת וולי. "נשים מתאפיינות ביותר רגישות ואמפתיה, ולרוב לא נוטות להשתלט על דיונים. נשים גם נוטות להודות, יותר מגברים, שהן לא מבינות בנושא כלשהו ולבקש הסברים, וכך מעודדות שיתוף מידע. גברים מסתירים את חוסר הידע שלהם, וזה פוגע בביצועי הקבוצה"[דרוש מקור].

חוכמת ההמונים ברשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל נילסן, בעברו פיזיקאי קוואנטי, גייס את תופעת חוכמת ההמונים לייצור מחקר מדעי אזרחי. המטרה היא לפתח כלים שיאפשרו לאנשים לשתף את הידע והרעיונות שלהם, על מנת לפתח את המדע מהר יותר מאשר שיעשו זאת המומחים לבדם. פלטפורמת הוב 2.0 היא זאת שמאפשרת להמונים מכל קצוות העולם להביע את דעתם בתחום ועל ידי כך לקדם את המדע.‏[4] נילסן הציג את הרעיון דרך סיפורו של המתמטיקאי טים גאוורס שהשתמש בבלוג שלו כדי להעלות בעיות מתמטיות קשות במיוחד והזמין אנשים לנסות ולפתור אותן. תוך 37 ימים בלבד הבעיות נפתרו במלואן, והשיטה הוכחה כיעילה.‏[5]

גם חוקרי החלבונים פרופסור דיוויד בייקר ופרופסור זורן פופוביץ' גייסו את ההמונים לטובת המדע כאשר פיתחו את משחק המכונה "Foldit" (קפל אותו). הם הפיצו את המשחק ברשת, עודדו את המשתתפים לשחק בו בחינם, ולהתחרות זה בזה ב"קיפול" חלבונים. המשחק עזר לפענח את מבנהו של חלבון מורכב במיוחד, הישג שיוביל לפיתוח תרופות במלחמה נגד מגפת האיידס. מבנהו של חלבון זה היה בגדר תעלומה עבור החוקרים בתחום במשך יותר מעשור, אך הגיימרים הצליחו לפתור אותה תוך שלושה שבועות בלבד. זו היא דוגמה נוספת לדרך בה יכולים שחקנים מן השורה לתרום את כוח החישוב של מוחותיהם לטובת המדע.‏[6]

לא רק בתחום המדע רואים את פוטנציאל השימוש בתשתית האינטרנט ליצירת חוכמת ההמון. דוויין ספרדלין, מנכ"ל חברת אינוסנטיב, עשה מהלך דומה כאשר שילב בין הרשת החברתית למעבדת ענק. הוא השתמש בזירה האינטרנטית כדי להפגיש בין גופים שנתקלו בבעיה שאינם מצליחים לפתור, לבין אנשים שרוצים להשכיר את שירותי החשיבה שלהם. במקביל לתאוריית חוכמת ההמונים נעשה שימוש ברעיון מיקור ההמונים. ארגונים שפונים לחברה מפרסמים את בעיותיהם באתר ומציעים פרסים כספיים למי שיצליח לפתור אותן.‏[7][דרושה הבהרה] רשת האינטרנט מהדור השני מבוססת ברובה על אתרי שיתוף תוכן כמו YouTube, בלוגים, פייסבוק, וויקפדיה, בהם הגולשים הם שיוצרים את התוכן, משתפים, מגיבים ועורכים. הרשת כוללת את ארבעת התנאים הדרושים ליצירת המון חכם. כך רותמת ויקיפדיה את ידע ההמונים ליצירת מאגר המידע הגדול ביותר. גם האלגוריתם המכונה PageRank של גוגל, מנוע החיפוש המועדף על גולשי האינטרנט,‏[8] מבוסס על חוכמת ההמונים:

האלגוריתם PageRank מוצא את דפי האינטרנט בעלי הערך הגבוה ביותר ומציב אותם בראש רשימת תוצאות החיפוש. הרעיון שעומד בבסיס האלגוריתם הוא ספירת הפעמים בהם מגיעים אל הדף בשיטוט רנדומלי ברשת ובכך מגדילים את סיכויי מנוע החיפוש להפנות לערך הרצוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על-פי ספרו של ג'יימס סורוביצקי: Wisdom of the Crowds
  2. ^ ראיון עם סורוביצקי באתר randomhouse (באנגלית)
  3. ^ איתי להט, כמה טיפשים צריך כדי לערוך ישיבה טובה, 3 בפברואר 2011, באתר כלכליסט
  4. ^ שיזף רפאלי, האם הגולשים הם עתיד המדע? 10 בנובמבר 2011 באתר כלכליסט
  5. ^ המדע האזרחי TED
  6. ^ רועי צזנה, ‏כשהגיימרים ניצחו את המדענים… במדע, באתר "הידען", 1 באוקטובר 2011
  7. ^ עידו קינן, המוח הגדול 4 במרץ 2010 באתר כלכליסט
  8. ^ דניאל נלסון, ‏Search Engine Trends in 2008, באתר wiliam.com‏
ניהול ידע

ניהול ידע - ניהול תוכן - מבחן אמילי - למידה ארגונית - פער העשייה-ידיעה - עובד ידע - תרבות ארגונית
נושאים משלימים: נתונים - מידע - ידע - מדעי המידע - מערכת מידע - מידענות - מידען - מערכת תומכת החלטה - עיבוד נתונים
אישים: לורנס פרוסאק