חולדה (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חולדה
מגדלמיםחולדה.JPG
מגדל מים היסטורי בצמוד לחדר האוכל, 1/10
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע ‎119‏ מטר
תאריך ייסוד 1930
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים רומניה, גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 776 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎54.6%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום חולדה
חולדה
חולדה

חולדה הוא קיבוץ בשפלה במועצה אזורית גזר, הסמוך ליער חולדה. סמוך ליער זה נסללה דרך בורמה שפתחה את הדרך לירושלים שהייתה תחת מצור בזמן מלחמת העצמאות. הקיבוץ הוקם כקבוצה בשנת 1930 על ידי תנועת גורדוניה.

החווה החקלאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1908 הוקמה סמוך לכפר הערבי ח'ולדה חווה ומשק חקלאי מגוון של ההסתדרות הציונית להכשרת העולים ארצה לעבודת האדמה ולהתיישבות. בהמשך ניטע יער חולדה על ידי קק"ל, והיה ליער עצי סרק הראשון בארץ ישראל שניטע על ידי הקק"ל. במקום הייתה חצר מבוצרת ומדרומה בית בן שתי קומות (הידוע כיום כ"בית הרצל").

החווה בחולדה, ביחד עם החווה בבן שמן, נחשבו בציבור הפועלים הארצישראלי לבית יוצר למשק חקלאי, עבודה עברית, וראשית הווי פועלי עברי עצמאי‏[1].

באוגוסט 1929 פרצו בארץ מאורעות תרפ"ט; ולאחר טבח חברון, התקפות על יישובים ופינוי כפר אוריה, הותקפה גם חוות חולדה. הנשים והילדים פונו מבעוד מועד ובמקום נשארו 16 בחורים, שתי נשים ושני ילדים. אחד מאנשי המקום הגיע למפקדת "ההגנה" בתל אביב וביקש עזרה. הוחלט לשלוח למקום את מתניה אברהמסון איש "השומר" לשעבר, ואת אפרים צ'יזיק. בחולדה היה ארגז נשק ממשלתי ובו מספר רימונים, רובים אנגלים, ו-12 רובים קנדים. אברמסון וצ'יזיק הורו להתחיל לאלתר בחפירת שוחות, מילוי שקי חול וניקוי כלי הנשק. וכן, הדריכו השניים את אנשי החווה בשימוש בנשק.

ההתקפה על חולדה נפתחה ב-28 באוגוסט 1929 לפנות ערב. מספר המתקיפים הגיע למאות ועימהם באו נשיהם, חמוריהם וגמליהם לשאת את הביזה והשלל. הפורעים העלו את הגורן באש והלהבות האירו את חשכת הלילה. הערבים הקיפו את מתחם המשק והחלו לפרוץ אליו. אפרים צ'יזיק פקד לסגת לבית האבן בזחילה. הוא ניהל בעצמו את פעולת הנסיגה מהחצר לבית בלוותו את האנשים. בצאתו בפעם האחרונה מהבית לחצר פגע בו כדור והוא נהרג במקום. המגינים תפסו עמדות סמוך לחלונות הקומה השנייה וצלפו על הערבים הבוזזים.

בחצות הגיע כוח בריטי ודרש להפסיק את האש, משסירבו הערבים להפסיק את ההתקפה פתחו עליהם הבריטים באש ביחד עם המגינים. 40 גופות ערבים נספרו במקום. הבריטים פינו את המגינים אבל סירבו לקחת את גופתו של אפרים צ'יזיק. רק ב-31 באוגוסט 1929 חזרו לחולדה כמה מהמגינים ביחד עם בני משפחתו של אפרים והביאו את גופתו החרוכה לקבורה באדמת חולדה. המשק נשרף ונחרב עד היסוד. החווה עמדה בשיממונה כשנה, ולאחר מכן נשלחה קבוצה מתנועת הנוער "גורדוניה" למקום ועסקה בניקוי, בשיפוץ ושמירת הקיים.

במשך 15 שנים לאחר תרפ"ט, סופר שצ'יזיק היה מפקד ההגנה על חולדה, על מנת שלא לעורר את הבריטים לחפש את המפקד אברמסון בין הניצולים‏[2]. סיפורם של אפרים צ'יזיק ואחותו שרה הונצח באנדרטה "עבודה והגנה" שיצרה הפסלת בתיה לישנסקי.

הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1931 עברה למקום קבוצת "גורדוניה" א' מחדרה והקימה את קיבוץ חולדה.

בשנת 1937 הוחלט במשותף על ידי מוסדות היישוב וחברי הקיבוץ לעבור מהיער למקום הנוכחי, כקילומטר מערבית ליער ובטקס חגיגי הונח אבן פינה ליישוב החדש‏[1]. בשנת 1938 החלו החברים לעבור למה שכונה "הנקודה החדשה", היא חולדה של היום.

במלחמת השחרור הייתה חולדה הנקודה המזרחית ביותר אשר היה לה קשר גאוגרפי ישיר עם היישוב ומוסדותיו וכך הפכה לתחנת התארגנות ויציאה של שיירות וכוחות לירושלים הנצורה. עם קום המדינה היוותה יעד להתקפות מטוסי האויב אשר נמשכו כ-8 ימים רצופים, עלו בחייהם של שני חברים, נזק רב לרכוש והביאו ליציאת הנשים והילדים לגלות בתל אביב למשך כ-3 חודשים. חולדה הייתה הקצה המערבי של "דרך בורמה" וממנה נמתח קו השילוח שהוביל מים לירושלים לאחר הסרת המצור במלחמת השחרור.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הייתה פרנסת הקיבוץ על החקלאות ובנוסף היו בה בית בד שנקרא "זיתניה" ומכון לניקוי זרעים. שני המפעלים היו פעילים כל אחד כמחצית השנה‏[3].

החל מספטמבר 2013 מתקיימת בקיבוץ פעילות של תנועת הנוער בני המושבים.

כיום בונים בחולדה את "ההרחבה" שהוא הרחבה של הקיבוץ והתווספות משפחות רבות. כבר כיום חיים בהרחבה כ-80 משפחות, ובמהלך החודשים האחרונים של 2013 צפויה הרחבה לאיכלוס מלא (110 משפחות). עם קליטת המשפחות בהרחבה מתחילה לפעול בקיבוץ קהילה משותפת לחברי הקיבוץ וההרחבה. באוגוסט 2013 נערכו בחירות ראשונות לוועד הקהילה המשותפת, והועד המורכב מ-4 חברי קיבוץ ו-3 חברי הרחבה החל את פעילותו לניהול הקהילה החדשה שנוצרה בקיבוץ.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 31°49′56.28″N 34°53′0.24″E / 31.8323000°N 34.8834000°E / 31.8323000; 34.8834000