חולות ניצנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבט מהאוויר על האזור
חוף ניצנים

חולות ניצנים (או חולות אשדוד) הוא מתחם המשתרע על פני 30 אלף דונמים דרומית לאשדוד וצפונית לאשקלון, על חוף הים התיכון. למעט היישוב ניצן השטח כמעט ולא מיושב. החולות הוכרזו כשמורת טבע על מנת להגן על הדיונות המעטות שקיימות בארץ ישראל, ולאחר שנעשה שימוש לא יעיל בחולות למען תעשיית הבנייה בארץ. החולות בניצנים מאופיינים בקרקע הכורכר טיפוסית למישור החוף הדרומי.

בשמורה יש מגוון צמחים ובעלי חיים הכוללים צבי מצוי ארצישראלי (מעל 100 פרטים), צב יבשה מצוי, תן זהוב, חזיר בר, שועל מצוי, ארנבות, נמיות וחוגלות.

במרחק של כקילומטר מחוף הים משתרעת שורה של בריכות מי תהום. הבריכות נוצרו כתוצאה מחפירתן של מחצבות כורכר בין שנות ה-60 לשנות ה-90, ואורכן הכולל כקילומטר אחד מצפון לדרום. החפירה בין צוקי הכורכר בגובה של כ-20 מטרים אפשרה למי התהום להציף את המחצבות, וכך נוצרו בריכות מלאכותיות שסביבן גדלים צמחים הידרופיליים.

מלבד שמורת הטבע והיישוב הדתי-לאומי ניצן שוכנים במתחם גם בסיס טירונות (בט"ר ניצנים), חוף רחצה בתשלום וכן פארק המשמש להופעות רוק.

היסטוריה של האזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור ניצנים התרחשו קרבות מרכזיים במלחמת העצמאות, שבמהלכם כבש הצבא המצרי את האזור, ובפרט את קיבוץ ניצנים, ולאחר מכן גורש בידי צה"ל.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הועלתה הצעה להעתיק את כל יישובי גוש קטיף לאזור ניצנים, וליישבם בארבעה יישובים באזור. תוכנית זו זכתה להתנגדות רבה מצד ארגוני איכות הסביבה, אך לתמיכתו של ראש הממשלה אריאל שרון, שהכריז שיש להקל על המתיישבים המפונים ככל האפשר. תוכנית התיישבות במתחם ניצנים גררה ספקות רבים לגבי עתיד הדיונות הייחודיות בישראל. מתחם ארבעת היישובים על פי התוכנית היה אמור לקום על כ-500 דונם בלבד, אך רבים מהמפונים רצו לייעד עוד כ-4,500 דונם גם לחקלאות, דבר שהיה גורם להרס הדיונות ולהרס שמורת הטבע. כתוצאה ממאבק סביבתי, נבנה בסופו של דבר יישוב אחד בלבד - באר גנים, ובנוסף הורחב היישוב ניצן, שניהם על חשבון שטחים חקלאיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]