חולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חולם חסר לצד חולם מלא

חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני. בעברית חדשה הוא מסמן את התנועה /o/.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם נוסף לחולם שהיה רווח בספרי דקדוק ישנים הוא מְלֹא פּוּם (או פֿוּם), כלומר תיאור של צורת ההגייה של צליל ב"מלוא הפה". השם חולם גזור כנראה מהשורש ח־ל־מ במשמעות "בריא, חזק" (כמו בפועל הֶחֱלִים) ואם כן, מצביע גם הוא על צליל מלא וחזק. השם הנוסף לחולם, שאינו רווח היום הוא "ח֫וֹלֶם", במלעיל ובסגול בלמ"ד.‏[1]

חולם שנכתב עם אם קריאה נקרא חולם מלא ואילו חולם שנכתב בלא אם קריאה נקרא חולם חסר.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החולם החסר צבוע באדום, והחולם המלא בכחול

חולם חסר נראה כנקודה מעל הפינה השמאלית העליונה של האות, למשל באל"ף במילה אֹהֶל (ללא ניקוד: אוהל). בחלק מסגנונות הדפוס נהוג להשמיט את החולם החסר כאשר הוא בא אחרי שי"ן שמאלית או לפני שי"ן ימנית – שֹׂבַע, עֹשֶׁר (ללא ניקוד: שובע, עושר). השמטה זו פחות נהוגה בימינו.‏[2]

המילים "דֹּאר" (כתיב מקראי של דור) ו"דֹּאַר" (דואר) בגופן Ezra SIL SR, התומך באופן מלא בניקוד מסורתי. במילה "דֹּאר" האות אל"ף היא אם קריאה והחולם ממוקם מעל ידה הימנית; במילה "דֹּאַר" האות אל"ף היא עיצור שמנוקד בעצמו בפתח והחולם ממוקם מעל הפינה השמאלית העליונה של האות דל"ת.

האות וי"ו משמשת בדרך כלל אם קריאה של החולם המלא, ואז נקודת החולם נכתבת מעליה, למשל במילה מוֹעֵד. כאשר אם הקריאה היא ה"א, החולם נראה כמו החולם החסר, למשל במילה פֹּה. כאשר אם הקריאה היא אל"ף, בדפוס מסורתי נהוג למקם את החולם מעל היד הימנית של האל"ף, אבל גופנים רבים הנהוגים כיום אינם מיישמים את האלגוריתם למיקום כזה של החולם ומציבים אותו במקומו הרגיל מעל הפינה השמאלית העליונה של האות הקודמת. המיקום המסורתי מיושם, למשל, בגופנים Ezra SIL SR ו־SBL Hebrew, המיועדים להצגת מקרא. כאשר החולם מופיע לפני אל"ף שאינה אם קריאה, אלא עיצור מנוקד, בכל מקרה יש להציב אותו המקומו הרגיל, למשל במילים דֹּאַר (דואר), תֹּאַר (תואר).

החולם החסר יכול לבוא אחרי העיצור וי"ו, למשל בשם הפועל לִגְו‌ֹעַ (ללא ניקוד לגווע). בדפוס איכותי נקודת החולם לא אמורה להיות מודפסת מעל הווי"ו אלא מעט אחריה.

השימוש בחולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיב החולם במקרא אינו עקבי ואותה מילה יכולה להיכתב בחולם חסר ובחולם מלא: חֹזֶה לצד חוֹזֶה, הֲקִימוֹתִי‎ לצד הֲקִמֹתִי‎ וכו'.‏[3] בהחלטותיה על ניקוד העברית בת ימינו האקדמיה ללשון השתדלה לקבוע את כתיב החולם החסר והמלא לפי כללים בלשניים עקביים.‏[4].

בעברית החדשה לרוב החולם נכתב מלא ואם הקריאה היא וי"ו. כאשר החולם מלא, האות וי"ו נכתבת תמיד בכתיב חסר ניקוד. השימוש בחולם החסר מוגבל למשקלים מסוימים, אם כי מילים נפוצות רבות שייכות למשקלים האלה. לרוב החולם המלא מתקיים בנטייה, כלומר אם הוא נכתב בצורת היסוד של המילה, הוא נכתב גם בכל שאר הצורות שלה. למשל: שׁוֹמֵר – שׁוֹמֶרֶת – שׁוֹמְרוֹת – שׁוֹמְרוֹתֵיהֶם – שׁוֹמְרֵי־(הסף); לעומת חולם חסר העשוי להשתנות לסימן ניקוד אחר, למשל: גֹּדֶל – גְּדָלִים (ללא ניקוד: גודל – גדלים). יוצאי דופן בולטים שבהם החולם לא מתקיים:

  • יוֹם – יָמִים
  • שׁוֹר – שְׁוָרִים (ללא ניקוד: שוורים)
  • מָתוֹק – מְתוּקִים; מְגוּרִים היא צורת הריבוי של המילה מָגוֹר, הנדירה ביחיד; וכן מָנוֹס – מְנוּסִים (במובן "מְנוּסָה, בריחה").‏[5]

כאשר יש חולם חסר בכתיב מנוקד, האות וי"ו בכל זאת נכתבת בדרך כלל בכתיב חסר ניקוד.

האות וי"ו לא נכתבת בכתיב חסר ניקוד בדרך כלל כאשר אם הקריאה של החולם אינה וי"ו.

משקלים שבהם נכתב חולם חסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולם חסר במשקלים סגוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולם חסר נכתב בהברה שלפני אחרונה במילים במשקל הסגולי קֹטֶל ובמשקלים קשורים. זהו גלגול של המשקל הפרוטו־שמי qutl, שקיים באותה הצורה בערבית הספרותית, למשל במילה قـُدْس קֻדְס, המקבילה למילה העברית קֹדֶשׁ (זהו גם השם הערבי של ירושלים).

במשקל הסגולי קֹטֶל ובמשקלים דומים עם אותיות גרוניות: קֹטֶר, זֹהַר, נֹגַהּ. הכתיב התקני ללא ניקוד הוא קוטר, זוהר, נוגה. בעבר היה נהוג לכתוב מילים כאלה בלא וי"ו בכתיב חסר ניקוד, אבל כיום כתיבה זו נדירה וקיימת בעיקר בשמות פרטיים – חלק מהאנשים מוסיפים לכתוב נעם, אהד, נגה, זהר, ולא נועם, אוהד וכו'.

באופן דומה נכתבות מילים כגון צִפֹּרֶן, מִקְטֹרֶן. ללא ניקוד: ציפורן, מקטורן.‏[6]

בחלק מהצורות הנטויות החולם משתנה לקמץ קטן. בנסמך: קֹבֶץ תמונה – קָבְצֵי תמונה, תֹּכֶן הספר – תָּכְנֵי הספרים (ללא ניקוד: קובץ – קובצי, תוכן – תוכני). עם כינויי קניין חבורים: תָּכְנִי, תָּכְנוֹ, תָּכְנָהּ, ללא ניקוד: תוכני, תוכנו, תוכנה (התוכן שלה). מילים במשקל קָטְלָה, למשל "תָּכְנָה" (במחשב), חָכְמָה תיכתבנה בלא וי"ו לפי המלצת האקדמיה, משום שזו צורת יסוד נפרדת, אם כי בציבור רווח גם הכתיב "תוכנה". מילים אחדות יכולות להיכתב בנטייה בקובוץ, בצד הקמץ הקטן: מַשְׂכֹּרֶת – מַשְׂכָּרְתָּהּ, מַשְׂכֻּרְתָּהּ; ללא ניקוד: משכורת – משכורתה.‏[7]

חולם חסר במילה "אוהל" לצד חולם מלא במילה "יום"

בצורות הרבים החולם החסר משתנה לשווא: גֹּדֶל (גודל) – גְּדָלִים, תֹּאַר – תְּאָרִים (תואר – תארים). כמו כן:

  • אם האות הראשונה של השורש גרונית, היא אינה יכולה להיות שוואית ונכתב שם חטף קמץ: חֹדֶשׁ (חודש) – חֳדָשִׁים (ללא ניקוד: חודשים, הגוי: "חוֹדָשִׁים"), אֹרֶן (אורן) – אֳרָנִים (ללא ניקוד: אורנים, הגוי: אוֹרָנִים). חטף קמץ הוא הניקוד התקני גם באותיות לא גרוניות בצורות הרבים של המילים קֹדֶשׁ – קֳדָשִׁים (קודש – קודשים), ושֹׁרֶשׁ – שֳׁרָשִׁים (שורש – שורשים). מילים אלה יכולות להיכתב גם בקמץ קטן – קָדָשִׁים, שָׁרָשִׁים ובמסורת הספרדית הן נהגות בקמץ גדול.‏[7]
  • צורת הרבים התקנית של המילה רֹבַע (רובע, שכונה) היא רְבָעִים, אבל בציבור רווחת גם הצורה "רבעים", למשל בעיתונים מקומיים ואף בכתיבה רשמית, למשל באתרי האינטרנט של העיריות של ירושלים ותל־אביב. אין כתיב מנוקד תקני לצורה זו. צורת הנסמך התקנית ברבים היא רָבְעֵי־ וללא ניקוד – רובעי־.
  • במשקלים הסגוליים קִטֹּלֶת, קְטֹלֶת, קֻטֹּלֶת, קְטַלְטֹלֶת, מַקְטֹלֶת וכו': שִׁבֹּלֶת, כְּתֹבֶת, כֻּתֹּנֶת, קְטַנְטֹּנֶת, מַתְכֹּנֶת. ללא ניקוד: שיבולת, כתובת, כותונת, קטנטונת. ברבים החולם החסר משתנה לחולם מלא: כְּתוֹבוֹת, שִׁבּוֹלִים (במקרא גם שִׁבֳּלִים בחטף קמץ).‏[6]
  • במשקל הסגולי קֹטִי: חֹלִי, עֹבִי. ללא ניקוד: חולי, עובי. חלק מהמילים האלה יכולות להיכתב גם בשווא נע או בחטף קמץ ולא בחולם, אבל אז הן מוטעמות בחיריק: יֹפִי לצד יְפִי, חֹלִי לצד חֳלִי.‏[8]
  • בפעלים בבניין פֻּעַל (פּוּעַל), כאשר האות האמצעית של השורש היא אחת מהאותיות הגרוניות אהע"ר (אבל לא ח'), שאינן נכתבות עם דגש, הקובוץ משתנה לחולם בגלל תשלום דגש: מְפֹאָר, מְטֹהָר, מְכֹעָר, מְטֹרָף. ללא ניקוד: מפואר, מטוהר, מכוער, מטורף. (כאשר האות האמצעית אינה אהע"ר, הניקוד הוא קובוץ: מְשֻׁבָּח, מְשֻׁחָד, מְסֻיָּם; ללא ניקוד: משובח, משוחד, מסוים.)

חולם חסר לפני אות שמקבלת דגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולם חסר בהברה האחרונה של המילה משתנה לקובוץ בנטייה והאות האחרונה מקבלת דגש:

  • בשמות תואר, בייחוד שמות של צבעים, במשקל קָטֹל: צָהֹב – צְהֻבִּים (צהוב – צהובים), עָגֹל – עֲגֻלִּים (עגול – עגולים).‏[9] כאשר האות האחרונה של השורש גרונית, החולם החסר נשאר בנטייה בגלל תשלום דגש: שָׁחֹר – שְׁחֹרִים (שחור – שחורים).‏[10] כאשר הניקוד בצורת היסוד הוא חולם מלא, הוא בדרך כלל מתקיים בנטייה: גָּדוֹל – גְּדוֹלִים. יוצאי דופן: מָתוֹק – מְתוּקִים, מָגוֹר – מְגוּרִים, מָנוֹס – מְנוּסִים.‏[5]
  • במשקל קְטַלְטֹל: פְּתַלְתֹּל – פְּתַלְתֻּלִּים. ללא ניקוד: פתלתול – פתלתולים.
  • בשמות אחדים נוספים: אַלְמֹג – אַלְמֻגִּים, חַרְטֹם – חַרְטֻמִּים (במובן "מכשף"; אבל חַרְטוֹם הספינה בחולם מלא). ללא ניקוד: אלמוג – אלמוגים (הגייה תקנית: כמו "אַלְמוּגִים"), חרטום – חרטומים.‏[9]
  • במילים שהשורש שלהן בגזרת הכפולים (ע"ע), כלומר שהאות השנייה והשלישית בו זהות, צליל /o/ בהברה האחרונה (או היחידה) של צורת היסוד נכתב בחולם חסר ובנטייה הוא משתנה לקובוץ: תֹּף – תֻּפִּים (תוף – תופים, שורש תפפ), מָעֹז – מָעֻזִּים (מעוז – מעוזים, שורש עזז).‏[9] כמו כן:
  • בצורת הנסמך החולם החסר מתקיים, צורת יסוד: רֹב; סמיכות: רֹב האנשים (ללא ניקוד בנפרד ובנסמך: רוב; שורש רבב). במקרא החולם החסר משתנה לעתים לקמץ קטן: איוב כג ו: "הַבְּרָב־כֹּחַ יָרִיב עִמָּדִי" לעומת שמות טו ז "וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ"; האקדמיה ללשון קבעה כי בעברית החדשה רק המילה כֹּל (שורש כלל) תיכתב בקמץ קטן בנסמך: נפרד – "יוֹדַעַת הַכֹּל", נסמך – "כָּל הָעוֹלָם"; בכתיב חסר ניקוד תקני – "יודעת הכול", אבל: "כל העולם".

חולם חסר בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולם חסר נכתב בצורות עתיד, ציווי ומקור (שם הפועל) בבניין קל: אֶסְגֹּר, סְגֹר, לִסְגֹּר. ללא ניקוד: אסגור, סגור, לסגור. הוא משתנה לשווא מרחף בנטייה עם כינויים חבורים והשווא לפניו הופך לקמץ קטן: לכתוב אותו = לְכָתְבוֹ.

חולם חסר נכתב בצורות נטויות אחדות של פעלים בגזרת הכפולים, למשל שורש סבב, בניין קל, עתיד: אָסֹב, תָּסֹב, תָּסֹבִּי, יָסֹב, נָסֹב וכו'.‏[11] ללא ניקוד: אסוב, תסוב, תסובי, יסוב, נסוב.

צורת הבינוני (הווה) בבניין קל נכתבה לרוב בחולם חסר במקרא, אבל האקדמיה קבעה כי היא תיכתב בחולם מלא בעברית החדשה: במקרא – הֹלֵךְ וגם הוֹלֵךְ, בעברית חדשה – הוֹלֵךְ.

חולם חסר במילים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים אחדות שאינן שייכות למשקלים האלה כתובות בדרך כלל בחולם חסר במקרא, אבל האקדמיה ללשון קבעה שהן תיכתבנה בחולם מלא בעברית החדשה, בהן כֹּחַ/כּוֹחַ, מֹחַ/מוֹחַ, יַהֲלֹם/יַהֲלוֹם, מְאֹד/מְאוֹד, פִּתְאֹם/פִּתְאוֹם, שָׁלֹשׁ/שָׁלוֹשׁ.‏[5] בכתיב מנוקד ובכתיב לא מנוקד של כל המילים יש לכתוב את האות וי"ו לפי החלטת האקדמיה, אם כי אנשים רבים מוסיפים לכתוב כח, מח, מאד וכו'.

חולם עם אמות קריאה אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולם נכתב לעתים עם אמות הקריאה אל"ף וה"א. במקרים האלה האות וי"ו לרוב לא נכתבת בכתיב לא מנוקד.

במקרא מילים אחדות נכתבות באופן לא עקבי – פעם בווי"ו ופעמים באם קריאה אחרת, למשל זֹה לצד זוֹ, בֵּיתֹה לצד בֵּיתוֹ. האקדמיה ללשון צמצמה את השימוש באמות קריאה האחרות בעברית החדשה למקרים הבאים:

  • צורת העתיד של בניין קל של פעלים אחדים שהאות הראשונה בשורש שלהם היא אל"ף: תֹּאמַר, נֹאפֶה, יֹאכְלוּ; ללא ניקוד: תאמר, נאפה, יאכלו. מכיוון שהתחילית של גוף ראשון ביחיד היא עצמה אל"ף, לא נכתבת אל"ף נוספת: אֹכַל, ובכתיב חסר ניקוד נוספת וי"ו: אוכל. צורת המקור (שם הפועל) של השורש אמר היא לֵאמֹר בלשון המקרא ולוֹמַר בלשון המשנה ובעברית החדשה.
  • צורת המקור של פעלים אחדים שהאות האחרונה של השורש שלהם היא אל"ף, למשל בִּמְלֹאת.
  • צורת המקור המוחלט של פעלים שהאות האחרונה של השורש שלהם היא ה"א, למשל הָיֹה הָיָה.
  • במילים הבאות אם הקריאה היא תמיד אל"ף: זֹאת, לֹא, מֹאזְנַיִם, נֹאד (של יין),‏[12] צֹאן, רֹאשׁ, שְׂמֹאל.‏[13]
  • במילים הבאות אם הקריאה היא תמיד ה"א: כֹּה, פֹּה, אֵיפֹה.

חולם חסר בשמות פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולם חסר וחולם עם אל"ף או ה"א נכתב לעתים בשמות פרטיים של אנשים ושל מקומות במקרא, ורבים מהם מוסיפים להיכתב כך גם בימינו, בהם:

  • אַהֲרֹן‎ – בכתיב חסר ניקוד בימינו בדרך כלל אהרון, אבל גם אהרן.
  • דֹּאר – בימינו תל דור ומושב דור.
  • יֹאשִׁיָּהוּ – תמיד באל״ף.
  • יַעֲקֹב – בימינו השם נכתב בדרך כלל בלא וי"ו. הפועל יַעֲקֹב נכתב בחולם חסר בכתיב מנוקד ובווי״ו בכתיב חסר ניקוד – יעקוב.
  • כֹּהֵן – במקרא צורת בינוני. שם העצם "כּוֹהֵן" נכתב בעברית החדשה בחולם מלא, אבל שם המשפחה כהן נכתב לרוב בלא וי"ו.‏[5]
  • מֹשֶׁה – בלא וי"ו בכתיב חסר ניקוד, אבל צורת הבינוני מוֹשֶׁה (ממים) – בחולם מלא.
  • נֹא אָמוֹן – שם מקראי לתבאי במצרים.
  • נֹחַ – בלא וי"ו במקרא; במשנה (למשל בכתב יד קאופמן) ולעתים בימינו – נוֹחַ. שם התואר, בכל מקרה – נוֹחַ.
  • פַּרְעֹה – תמיד בה"א. שם התואר – פרעוני.
  • שִׁילֹה – במקרא גם שִׁילוֹ, אבל בימינו בדרך כלל שילה. שם תואר – שילוני.
  • שְׁלֹמֹה.
  • שמות הקודש יְהֹוָה, אֲדֹנַי, אֱלֹהִים (אבל אֱלוֹהַּ בחולם מלא). האקדמיה ללשון ממליצה על הכתיב אֱלוֹהִים בחולם מלא למושג הפילוסופי אלוהים ומתירה כתיב בחולם חסר לשם הקודש אֱלֹהִים.‏[5]

צליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית החדשה הן החולם המלא והן החולם החסר מייצגים אותו צליל: תנועה אחורית אמצעית מעוגלת/o/. כך היה גם בעברית הטברנית, בה נקבע הניקוד.

במסורות ההגייה של העדות השונות החולם ייצג צלילים אחרים:

החולם במחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החולם מקודד ביוניקוד במספר U+05B9.‏[14] קיים תו שונה עבור חולם חסר לאות וי"ו, ומספרו U+05BA.‏[15]

במקלדת עברית תקנית (ת"י 1452) החולם מוקלד במקש מינוס, בין 0 לבין + (המקשים הסמוכים 9 ו־0 הם נקודת שי"ן שמאלית וימנית, הדומות בצורתן לחולם). אם החולם מוקלד לאחר האות וי"ו, יהיה זה חולם מלא (וֹ). אם יש צורך להקליד חולם חסר לאחר האות וי"ו, למשל במילה לִגְו‌ֹעַ, יש להוסיף לאחר הווי"ו את התו Zero-width non-joiner.

במערכת ההפעלה הנפוצה Windows XP גופנים רבים מציגים את החולם באופן לקוי ומוסיפים מרווח מיותר. בעיה זו תוקנה בגרסאות חדשות יותר של Windows.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gesenius' Hebrew Grammar, §8d.
  2. ^ Gesenius' Hebrew Grammar, §8f; הקדמה לתנ"ך קורן.
  3. ^ Gesenius' Hebrew Grammar, §8l
  4. ^ החלטות האקדמיה לדקדוק, סע' 1.3 הקדמה.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 1.3 א.
  6. ^ 6.0 6.1 החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 1.3 ו.
  7. ^ 7.0 7.1 החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 1.3 ד.
  8. ^ החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 1.3 ה.
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 1.3 ג.
  10. ^ החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 1.3 ב.
  11. ^ החלטות האקדמיה בדקדוק, סע' 3.7 ז.
  12. ^ קיימת גם המילה נוֹד, שפירושה נדודים.
  13. ^ במקרא גם שמאול.
  14. ^ http://www.fileformat.info/info/unicode/char/05b9/index.htm
  15. ^ http://www.fileformat.info/info/unicode/char/05ba/index.htm

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]