חום (תסמין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חום הוא הכינוי העממי לעלייה בטמפרטורת הגוף כתוצאה מהתייבשות, מחלה וגורמים אחרים.

מדחום רפואי, המראה את הטמפרטורה 38.7 מעלות

בלשון רפואית נקראת התופעה פירקסיה (Pyrexia). חומר המעודד עליית חום הגוף נקרא פירוגן. בעברית משמש בדרך-כלל המונח קדחת לציון עלייה דרסטית בחום הגוף (מעל ל-39 מעלות צלזיוס). בנוסף, משמש המונח קדחת בשמן העברי של מספר מחלות, שתסמינן העיקרי הוא עלייה בחום הגוף: מלריה (קדחת הביצות), קדחת צהובה, קדחת אודם השתן ועוד.

עם עלייה דרסטית בחום הגוף עוברים החלבונים שבגוף דנטורציה - שינוי ניכר במבנה המרחבי שלהם. הדבר הופך קטלני כשהאנזימים (אשר הינם חלבונים) בגוף מפסיקים לפעול עקב השינוי במבנה המרחבי שלהם; האנזימים אחראיים לרוב התהליכים הביולוגיים בגוף, ובלעדיהם החיים אינם אפשריים. חום של מעל ל-42 מעלות גורם כמעט תמיד למות החולה.

החום הדרוש לאדם הוא כ-36.6 מעלות צלזיוס. באשכי הגבר, למשל, יש צורך בטמפרטורה נמוכה יותר ולכן הם נמצאים מחוץ לגוף (החום עלול לגרום לעקרות חלקית, כלומר לירידה בכמות תאי הזרע בנוזל הזרע, ומכאן הקטנה של הסיכוי להביא ילד לעולם).

החום במקרה של מחלה מהווה תגובת נגד של הגוף כלפי תוקפים שונים (נגיפים, חיידקים וכו') וזהו אחד הסימפטומים למחלה.

לא תמיד חום הוא סִימְפטוֹ‏‏ם (יש אנשים שחולים ללא חום).

אמצעים לקירור טמפרטורת הגוף במקרה של קדחת:

שתייה מרובה.
עטיפת שקית קרח במגבת והשמתה על הראש.
הפעלת מכשירים אלקטרוניים להקטנת החום: מזגן, מאוורר.
תרופות להורדת חום.

פעולות נוספות להורדת חום נלמדות בקורסי עזרה ראשונה, וחלק מהטיפול הראשוני בחולה הוא טיפול בחום גופו. לאנשים שנמצאים באוכלוסיית סיכון, כגון מבוגרים מעל גיל 60, תינוקות (מתחת לגיל 6), וחולים במחלות כרוניות, חשוב ללכת לרופא בכל מקרה של הופעת חום גוף גבוה.