חומצה אספרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חומצת אמינו: חומצה אספרטית
שם באנגלית Aspartic acid
סימון ארוך Asp
סימון קצר D
נוסחה כימית C4H6NO4
משקל מולקולרי 133 גרם למול
נקודה איזואלקטרית 2.77
שכיחות בחלבונים 5.3%
pKa קרבוקסיל 1.88
pKa אמין 9.6
pKa שייר 3.65
נוסחה קווית של חומצה אספרטית
נוסחה מלאה של חומצה אספרטית

חומצה אספרטית (Aspratic acid, או: אספרטט, Aspartate) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי אחת משתי חומצות האמינו היחידות שלהן שייר חומצי, יחד עם חומצה גלוטמית. השייר של חומצה אספרטית מורכב מקבוצת מתילן (CH2) אליה קשורה קבוצת קרבוקסיל (COOH). שייר זה זהה כמעט לזה של חומצה גלוטמית, למעט קבוצת מתילן נוספת הקיים בשייר של האחרונה.

קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן החומציות (חומצה מוגדרת כתרכובת הנוטה לאבד יוני מימן). כשזה מתרחש, נותר השייר בצורת יון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת אספרטט. ב-pH נייטרלי (7) נוטה חומצה אספרטית לאבד את אטום המימן ולהופיע בצורת האספרטט. המטען החשמלי של אספרטט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי.

חומצת האמינו אספרגין היא נגזרת של חומצה אספרטית. במקום קבוצת קרבוקסיל היא מכילה קבוצת אמיד (CONH); היא נוצרת כשחומצה אספרטית מגיבה עם אמוניה (NH3). עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין אספרגין או חומצה אספרטית - Asx - וכן סימול קצר - D. חומצה אספרטית קיבלה את שמה מאספרגין, אשר בתורה קיבלה את שמה מצמח האספרגוס, בו נתגלתה לראשונה.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אספרטיים (ממתיק מלאכותי שאחד ממרכיביו הוא חומצה אספרטית).


עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע
איזולאוצין (Ile, I) · אלנין (Ala, A) · אספרטט (Asp, D) · אספרגין (Asn, N) · ארגינין (Arg, R) · גלוטמט (Glu, E) · גלוטמין (Gln, Q) · גליצין (Gly, G) · היסטידין (His, H) · ולין (Val, V) · טירוזין (Tyr, Y) · טריפטופן (Trp, W) · לאוצין (Leu, L) · ליזין (Lys, K) · מתיונין (Met, M) · סרין (Ser, S) · פנילאלנין (Phe, F) · פרולין (Pro, P) · ציסטאין (Cys, C) · תראונין (Thr, T) המבנים הכימיים של 20 חומצות האמינו הסטנדרטיות.