חומר מסמיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חומר מסמיך (thickening agent) הוא חומר המשמש בתעשיית המזון, התרופות והקוסמטיקה לשנות את הצמיגות של מוצר מבלי לשנות את תכונותיו האחרות. במוצר מזון משמשים חומרים אלה לרוב להסמכת המוצר על מנת להגביר את יציבותו, לשמר את מרקמו ולהקל על הובלתו של המוצר, וזאת מבלי לשנות את טעמו.

סוג אחד של חומרים מסמכים הוא החומרים המקרישים היוצרים קריש (ג'לי).

שימוש בתעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים מסמכים בתעשיית המזון מבוססים לרוב על פוליסכרידים: עמילנים גומי צמחי ופקטין או על חלבונים. בין העמילנים שנעשה בהם שימוש הם עמילן תירס, קטקורי, עמילן תפוחי אדמה, סאגו וטפיוקה. בין סוגי הגומי שנעשה בהם שימוש הם גומי חרוב, גומי דגנים, גומי גואר, גומי קדד, גומי ערבי, גומי קסנטן, גומי קארייה, גומי טארה, גומי גלאן וגומי ג'טי. חלבונים שנעשה בהם שימוש להסמכה הם קולגן, חלבון של ביצה וג'לטין.

השימוש במסמיכים השונים תלוי באופי המזון אליו הוא מוסף ובמרקמו, כך למשל עמילן תירס אינו מתאים למזונות חומציים.

שימושים בבישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בהכנת המזון ובבישול נעשה שימוש במסמכים. קמח משמש להסמכת רטבים ומרקים. דגנים (כגון שיבולת שועל, קוסקוס או קוסמין) משמשים להסכמת מרקים. לעתים נעשה שימוש במוצרי חלב כגון יוגורט להסמכת מרקים.

ג'לטין משמש לייצוב והסמכת קינוחים וממתקים, וליצרת קריש על ידי הסמכת מיצי פירות.

סימון מסמיכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית המזון מסומנים המסמכים במספר E שנע בין 400 ל- 450:

בין המסמכים העיקריים המשמשים בתעשיים המזון נמנים:

קוסמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים מסמכים משמשים במוצרים קוסמטיים במטרה ליצור מרקם דמוי קריש במוצרים אלה ולייצב תחליבים שונים. בעיקר נעשה שימוש בפליאתילן גליקול, ובמסמיכים סינתטיים כמו חומצה פוליאקרילית, וכן בסוגי גומי טבעי. לעתים נעשה שימוש בקריש פטרוליום ובשעווה המיוצרת מנפט.

ייצור חומרי נפץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים נעשה שימוש בחומרים מסמכים על מנת להפוך חומרי נפץ נוזליים לצורת קריש על מנת להקיל את העברתם. לרוב נעשה שימוש בניטרוצלולוזה או באסטרים של ניטראט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]