חומר מסמיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חומר מסמיך (thickening agent) הוא חומר המשמש בתעשיית המזון, התרופות והקוסמטיקה לשנות את הצמיגות של מוצר מבלי לשנות את תכונותיו האחרות. במוצרי מזון משמשים חומרים אלה לרוב להסמכת המוצר על מנת להגביר את יציבותו, לשמר את מרקמו ולהקל על הובלתו של המוצר, וזאת מבלי לשנות את טעמו.

סוג אחד של חומרים מסמיכים הוא החומרים המקרישים היוצרים קריש (ג'לי).

שימוש בתעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים מסמכים בתעשיית המזון מבוססים לרוב על פוליסכרידים: עמילנים גומי צמחי ופקטין או על חלבונים. בין העמילנים שנעשה בהם שימוש הם עמילן תירס, קטקורי, עמילן תפוחי אדמה, סאגו וטפיוקה. בין סוגי הגומי שנעשה בהם שימוש הם גומי חרוב, גומי דגנים, גומי גואר, גומי קדד, גומי ערבי, גומי קסנטן, גומי קארייה, גומי טארה, גומי גלאן וגומי ג'טי. חלבונים שנעשה בהם שימוש להסמכה הם קולגן, חלבון של ביצה וג'לטין (שהוא למעשה תצורה של הקולגן).

השימוש במסמיכים השונים תלוי באופי המזון אליו הוא מוסף ובמרקמו, כך למשל עמילן תירס אינו מתאים למזונות חומציים.

שימושים בבישול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בהכנת המזון ובבישול נעשה שימוש במסמיכים. קמח משמש להסמכת רטבים ומרקים. דגנים (כגון שיבולת-שועל, קוסקוס או קוסמין) משמשים להסמכת מרקים. לעיתים נעשה שימוש במוצרי חלב כגון יוגורט להסמכת מרקים.

ג'לטין משמש לייצוב והסמכת קינוחים וממתקים, וליצרת קריש על ידי הסמכת מיצי פירות.

סימון מסמיכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעשיית המזון מסומנים המסמכים במספר E שנע בין 400 ל-450:

בין המסמיכים העיקריים המשמשים בתעשיים המזון נמנים:

קוסמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרים מסמכים משמשים במוצרים קוסמטיים במטרה ליצור מרקם דמוי קריש במוצרים אלה ולייצב תחליבים שונים. בעיקר נעשה שימוש בפליאתילן גליקול, ובמסמיכים סינתטיים כמו חומצה פוליאקרילית, וכן בסוגי גומי טבעי. לעיתים נעשה שימוש בקריש פטרוליום ובשעווה המיוצרת מנפט.

ייצור חומרי נפץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים נעשה שימוש בחומרים מסמכים על מנת להפוך חומרי נפץ נוזליים לצורת קריש על מנת להקל את העברתם. לרוב נעשה שימוש בניטרוצלולוזה או באסטרים של ניטראט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]