חוניו הראשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו. לאחר ידוע אביו (סוף המאה ה-4 לפנה"ס), ותקופת כהונתו חופפת לתקופת מלכותו של אלכסנדר הגדול.
בשנת 330 לפנה"ס עם פטירתו של הכהן הגדול ידוע, התחיל לכהן בכהונה הגדולה חוניו בנו, המכונה חוניו הראשון עקב קיומם של עוד כוהנים גדולים בשם זה שכיהנו אחריו. חוניו הראשון כאביו הרחיק את הכותים והשתדל להבאיש את ריחם בעיני העם. בביקורו השני בירושלים נפגש אלכסנדר הגדול, עם חוניו הראשון, כשם שנפגש עם אביו ידוע.
לדעת חלק מהחוקרים, ההתכתבות בין מלך ספרטה לבין חוניו הכהן הגדול, המצוטטת בספר קדמוניות היהודים, התקיימה עם חוניו הראשון.[1]
חוניו הראשון כיהן בכהונה הגדולה כ-20 שנה, עד פטירתו בשנת 310 לפנה"ס. הכהן הגדול אחריו היה בנו שמעון הראשון.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- זאב יעבץ, תולדות ישראל, חלק רביעי
- חוניו הראשון, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו, ספרו של יקותיאל יהודה גרינוואלד "תולדות הכהנים הגדולים".
