חוסה מוחיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוסה אלברטו "פפה" מוחיקה קורדנו
(20 במאי 1935) (בן 79)
Pepemujica2.jpg
שם בשפת המקור José Alberto "Pepe" Mujica Cordano
מדינה אורוגוואי
מפלגה חזית רחבה
נשיא אורוגוואי ה-40
תקופת כהונה 1 במרץ 2010 (4 שנים ו-29 שבועות)

חוסה אלברטו "פפה" מוחיקה קורדנו (José Alberto "Pepe" Mujica Cordano; נולד ב-20 במאי 1935) הוא נשיאה הנוכחי של אורוגוואי, שהחל את תפקידו ב-1 במרץ 2010.

בצעירותו היה פעיל במפלגה הלאומית של אורוגוואי והוא חקלאי במקצועו.

ילדותו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחיקה נולד ב-20 במאי 1935 לדמטריו מוחיקה שהיה ממוצא בסקי וללוסי קורדנו שהייתה ממוצא איטלקי.‏[1] בצעירותו, היה מוחיקה פעיל במפלגה הלאומית של אורוגוואי שם התקרב לאנריקה ארו.

משפחת אמו היו מהגרים איטלקים מפיימונטה ועניים מאוד. אמו נולדה בכרמלו, אורוגוואי, שם הוריה החזיקו בכרם גידול גפנים. אביו היה חקלאי זעיר אשר פשט רגל מעט לפני מותו ב-1940, כאשר היה מוחיקה בן 5.

מנהיג גרילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-60 הצטרף לתנועת הטופמארוס שאך הוקמה, קבוצה פוליטית חמושה שקיבלה את השראתה מן המהפכה הקובנית.‏[2] ב-1969 הוא עלה בסולם הדרגות של הארגון והגיע לעמדת מנהיגות, כשהוא מוביל את ההשתלטות האלימה על פנדו, עיר סמוכה למונטווידאו, ומאוחר יותר הורשע על ידי בית דין צבאי תחת ממשלתו של חורחה פצ'קו ארקו, אשר לשם כך צימצם את החירויות המוקנות בחוקה‏[3][4] מוחיקה נתפס בידי הרשויות ארבע פעמים, והיה בין האסירים הפוליטיים אשר נמלטו מכלא פונטה קַרֶטַס ב-1971.‏[5] לבסוף הוא נעצר שוב ב-1972, ונורה על ידי המשטרה שש פעמים. אחרי ההפיכה הצבאית של 1973 הוא הועבר לכלא צבאי, שם ריצה 14 שנות מאסר. במהלך שנות ה-70', הדבר כלל גם ריתוק לקרקעית באר למשך יותר משנתיים.‏[6] במהלך שהותו בכלא הוא נשאר בקשר עם מנהיגים אחרים של הטופמארוס, כולל סנטור "החזית הרחבה" אלאוטריו פרננדז הוידוברו ומייסד ומנהיג הטופמארוס, ראול סנדיק.

ב-1985, כאשר דמוקרטיה חוקתית הושבה, מוחיקה שוחרר תחת חוק חנינה לפשעים פוליטיים ופשעים צבאיים דומים אשר בוצעו החל מ-1962.‏[7]

מספר שנים לאחר החזרת הדמוקרטיה, מוחיקה והטופמארוס הצטרפו לארגוני שמאל אחרים ליצירת "התנועה להשתתפות עממית",‏[8] מפלגה פוליטית אשר התקבלה לקואליציית "החזית הרחבה".

בבחירות הכלליות של 1994 נבחר מוחיקה לחבר בית הנבחרים, ובבחירות 1999 נבחר לסנטור. בין היתר עקב הכריזמה של מוחיקה, גדל כוחה של התנועה להשתתפות עממית, וב-2004 הפכה לסיעה הגדולה ביותר בחזית הרחבה. בבחירות באותה שנה נבחר מוחיקה מחדש לסנאט, והתנועה בראשותו זכתה ב-300,000 קולות. בכך ביצרה את מעמדה ככוח הפוליטי העיקרי בקואליציה וגורם חשוב בניצחונו של טאבארה ואסקס בבחירות לנשיאות.

שר החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 במאי 2005 מינה הנשיא טאבארה ואסקס את מוחיקה לשר החקלאות, משק החי והדיג. בעקבות מינויו החדש התפטר מוחיקה מתפקידו כסנאטור. הוא החזיק בתפקידו עד 2008, כאשר בעקבות החלפת קבינט התפטר מוחיקה וחזר לסנאט. ארנסטו אגצי החליף אותו בתפקיד שר החקלאות.

מועמד לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 2008, הודיע מוחיקה על מועמדותו לבחירות הנשיאות שעמדו להתקיים שנה לאחר-מכן. שלב הפריימריז היה קשה,מכיוון שהנשיא המכהן טאבארה ואסקס העדיף את שר האוצר שלו,דנילו אסטורי,כמועמד לנשיאות. מועמדים שמרניים שהתחרו במוחיקה ניסו להציגו כמחבל שישלוט במדינה בסגנון של הוגו צ'אבס מוונצואלה ואוו מוראלס מבוליביה, דבר שיביא לנידוייה של אורוגוואי מן העולם המערבי. מוחיקה הכחיש את האשמות נגדו וטען בעקשנות כי ממשלה בראשותו תהיה יותר בסגנון של ממשלת מרכז.בסופו של דבר גבר מוחיקה על מתחרהו השמרני לקיי, בבחירות שהתקיימו בנובמבר, עם יותר מ-52% מקולות הבוחרים.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחיקה נשוי לסנאטורית לוסיה טופולנסקי, אשר גם היא הייתה פעילה במפלגה הלאומית של אורוגוואי. הם התחתנו בשנת 2005, אחרי שנים אחדות של חיים משותפים. אין להם ילדים והם חיים בחווה בפאתי מונטבידאו, שם הם מגדלים פרחים למחייתם. אשתו היא בעלת החווה שבה הם גרים.

סגנון החיים הצנוע של מוחיקה מתאפיין במכונית שבחר, חיפושית מודל 87' שעליה הצהיר הנשיא בתור הנכס היחיד שלו.‏[9] מוחיקה אינו מאמין באלוהים,‏[10] ותורם 92% ממשכורתו (משכורתו כיום 12,000$) הנשיאותית למטרות צדקה.‏[11] עיתון "אקונומיסט" תיאר אותו ב-2009 כאדם "שמנמן, איש גרילה לשעבר, המגדל פרחים בחווה קטנה וצמחוני מושבע"‏[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסה מוחיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.lostiempos.com/diario/actualidad/internacional/20100301/ex-guerrillero-jose-mujica-asume-como-nuevo-presidente-de_59739_107627.html Ex guerrillero José Mujica asume como nuevo Presidente de Uruguay.
  2. ^ [1], Tupamaros revolution - La revolución imposible
  3. ^ Mallinder, Louise. "Uruguay's Evolving Experience of Amnesty and Civil Society's Response".
  4. ^ El 13 de junio de 1968: hace 40 años nació el Pachequismo, Espectador.com
  5. ^ The Tupamaros.
  6. ^ Hennigan, T. (12 October 2009). Ex-guerrilla who sought to overthrow state is now set to run it. IrishTimes.com. אוחסן מהמקור ב־14 September 2012. אוחזר ב־31 October 2009.
  7. ^ Ley 15.737. .parlamento.gub.uy. אוחזר ב־2012-11-12.
  8. ^ Uruguay - Broad Front. Countrystudies.us. אוחזר ב־2012-11-12.
  9. ^ http://edant.clarin.com/diario/2004/11/01/elmundo/i-02601.htm Carlos Mujica, de tupamaro en los años 70 a nuevo líder del Senado
  10. ^ http://www.elespectador.com/noticias/elmundo/articulo-346533-suerte-de-chavez-suerte-de-muchos-presidente-de-uruguay La suerte de Chávez es la suerte de muchos: presidente de Uruguay
  11. ^ http://www.larepublica.com.uy/editorial/400203-mujica-en-el-pato-encadenado Mujica en "El Pato Encadenado"
  12. ^ The Economist October 24th 2009
הקודם:
טאבארה ואסקס
Flag of Uruguay.svg נשיא אורוגוואי

2010 ואילך

הבא: