חופשת לידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
היסטוגרמה של מספר המדינות על פי אורך חופשת הלידה. רוב המדינות מאפשרות חופשה של 10-20 שבועות

חופשת לידה (חל"ד) היא חופשה, פעמים רבות בתשלום, הניתנת לעובדת (ולעתים גם לעובד) בעקבות לידה או אימוץ. לחופשת הלידה מגוון מטרות, ביניהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה בתקופת משכב הלידה, תמיכה בהנקה ומתן אפשרות להורים להעניק טיפול פרטני ליילוד בתקופה הראשונה לחייו.

חופשת לידה נהוגה ברוב מדינות הרווחה, אך אורכה ואופייה משתנה באופן משמעותי, בהתאם לגיוון במטרות השונות. ברוב המקרים, חופשת הלידה כוללת שלושה אלמנטים: תקופה שבה מותר ליולדת לקחת חופשה או אף אסור להעסיקה; הגנה מפיטורין בתקופת החופשה; ותשלום להורה שבחופשה.

מבנה חופשת הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם נהוגות מגוון רחב של חופשות הניתנות לאחר לידת ילד, השונות זו מזו בצורה משמעותית במאפיינים שלהן. נהוג להבחין בין שלושה סוגים עיקריים של חופשות[1]:

חופשת אמהות (Maternity Leave): חופשה הניתנת לאם בלבד (אם כי לעתים ניתנת להעברה לאב או לגורם שלישי), בדרך כלל לפני הלידה או מיד לאחריה. נתפסת לרוב כאמצעי להגנה על בריאותם ורווחתם של היולדת ושל הילוד.

חופשת אבהות (Paternal Leave): חופשה הניתנת לאב בלבד, בסמוך ללידה, במטרה לאפשר לו לסייע ליולדת ובטפול בילוד ובילדים גדולים יותר.

חופשת הורות (Parental Leave): חופשה הניתנת לשני ההורים באופן שווה, במטרה לאפשר להם לטפל בילדם, כל עוד הוא בטיפול ביתי ולא במסגרת חינוכית. החופשה יכולה להינתן באופן אישי לכל אחד מבני הזוג, ללא אפשרות העברה; באופן אישי אך עם אפשרות העברה בין בני הזוג; או באופן משפחתי, תוך הקצאת תקופת זמן לשני בני הזוג ומתן אפשרות חלוקה חופשית. בחלק מהמקרים, ניתן לקחת את חופשת ההורות בחלקים או במשרה חלקית, במקביל לעבודה.

עם זאת, הגיוון הרב בסוגי החופשות מביא לכך שהאבחנה בין סוגי החופשות מיטשטשת. כך, למשל, בארצות בהם נהוג 'חודש אב' (חודש מחופשת ההורות השמור בלבדית לאב, וראו להלן), קשה לדעת האם זוהי חופשת הורות המוקדשת לאב, או חופשת אבהות.

מחקרים בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מרגרט מהלר חופשת הלידה אמורה לספק את צרכי האם והתינוק גם יחד. בשישה החודשים הראשונים אחרי הלידה קיימת תקופה אותה היא מכנה"תקופה סימביוטית" בה מתרחשת הלידה נפשית של התינוק תוך הקשר ההדוק עם האם.אי לזאת חופשת הלידה צריכה להתחשב גם בצרכי האם וגם בזה של התינוק , בעצם בצרכים המשותפים שלהם. היא אמורה להיות לפחות שישה חודשים.יש צורך שחופשת הלידה תיתן מענה לצרכים הרגשיים ופיזיים של התינוק.

מחלקת המחקר של הביטוח לאומי יחד עם החוג לסיעוד של בית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ערכו מחקר גדול בנושא בשנת 1979.[2]הממצא המרכזי של המחקר הוא שרב הנשים ביקשו להאריך את חופשת הלידה עד שישה חודשים עם אופציה עד 24 חודשים והעלת דמי הלידה ל100%.חזרו לעבודה רק שליש מהנשים 35.2% היתר האריכו את חופשתם. רב האימהות שחזרו לעבודה היו במצב כלכלי קשה.

יש לציין שכבר בעת עריכת המחקר במספר מדינות באירופה חופשת הלידה הייתה ארוכה יותר מאשר בישראל. היום ברב מדינות אירופה חופשת הלידה ארוכה יותר -לדוגמא בהונגריה ורומניה חופשת הלידה אורכה שנתיים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מחייב חוק עבודת נשים להוציא את היולדת לחופשת לידה. חופשה זו הייתה באורך 12 שבועות, ובמאי 2007 הוארכה ל-14 שבועות ‏‏‏‏‏[3] (והיא ניתנת להארכה נוספת, במקרים שונים כגון לידה של מספר ילדים בו זמנית, אשפוז של הילוד וכדומה‏[4]). בשנת 2010 הוארכה חופשת הלידה ב-12 שבועות ללא תשלום (עליהם רשאית העובדת לוותר) וזאת לעובדת שמועסקת לפחות שנה במקום עבודתה. העובדת רשאית להתחיל את חופשת הלידה כבר 6 שבועות לפני יום הלידה המשוער. לאחר ששת השבועות הראשונים של חופשת הלידה רשאית היולדת להעביר זכות זו לבן זוגה, שיצא ליתרת חופשת הלידה, בתנאי שהאישה חזרה למקום עבודתה. מעבר לסייג הנ"ל אסור להעסיק עובדת בתקופת 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה שלה, גם בהסכמתה, למעט במקרים בהם הלידה לא הסתיימה בלידת ולד חי, או כאשר היולדת הסכימה למסור את הוולד לאימוץ, או כאשר היולדת היא אם פונדקאית , במקרים כאלה ניתן יהיה לקצר את חופשת הלידה בהסכמתה. בתנאים של הולדה של יותר מילד אחד, או אשפוז של היולדת, או של הוולד ניתן להאריך את חופשת הלידה.

אב זכאי לצאת לחופשת לידה במקרה שבת זוגו ויתרה למענו על חופשת הלידה לה היא זכאית או במקרה שהילד נמצא בחזקתו ובטיפולו הבלעדי של האב, עקב נכות או מחלה של בת הזוג, שבעטיים היא אינה יכולה לטפל בילד.

דמי לידה, שהם תחליף לשכר שאינו משולם בעת חופשת הלידה, משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי, אם היולדת עבדה 10 מתוך 14 החודשים שלפני הלידה או 15 מתוך 22 החודשים שלפניה. כאשר בן הזוג יוצא לחופשת לידה במקום האם, משולמים לו דמי הלידה.

היולדת זכאית גם למענק לידה חד פעמי, המשולם ליולדת בין אם עבדה לפני הלידה ובין אם לא עבדה.

במהלך חופשת הלידה המעביד פטור מלשלם שכר לעובדת, אך נצברות לה זכויות אחדות, כגון זכות לדמי הבראה ועוד'. כמו כן בתקופת חופשת הלידה המזכה בדמי לידה, על המעביד והעובדת להמשיך להפריש לקופות גמל, כפי שנהגו לפני היציאה לחופשת לידה.

זכות לחופשת לידה ולדמי לידה נתונה גם להורים מיועדים (באמצעות הליך של פונדקאות הנערך בישראל), הורים באומנה והורים מאמצים. במרץ 2009 שילם לראשונה המוסד לביטוח לאומי דמי לידה לאב הביולוגי של תינוק שנולד בהודו באמצעות אם פונדקאית לזוג חד-מיני.‏[5] ביולי 2010 אישר המוסד לביטוח לאומי לזוג גברים להתחלף בחופשת הלידה שלהם.‏[6]

על המעסיק חל איסור לפטר עובד/ת במהלך חופשת הלידה, או להרע את תנאי העבודה שלו עם חזרתו לעבוד. איסורים אלה בתוקף גם בתקופה של 60 יום מתום חופשת הלידה. מעסיק שרוצה לפטר עובד/ת ב-60 יום שאחרי כן יוכל לעשות זאת רק באישור של משרד הכלכלה, ואישור זה לא יינתן אם הפיטורים קשורים בהריון או בלידה.

במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב מדינות המערב החופשה מוענקת לאלו שעבדו עבור המעסיק הנוכחי בתקופת זמן מסוימת. שבדיה היא אחת המדינות המעניקות חופשת לידה נדיבה במיוחד: כל ההורים העובדים זכאים לחופשה בתשלום בת 18 חודשים עבור כל ילד; העלות מתחלקת בין המדינה למעסיק. אחד ההורים, בדרך כלל האב, חייב לנצל 3 חודשים מתוך ה-18.

בארצות הברית אין זכאות חוקית לחופשת לידה בתשלום, ואין השתתפות של המדינה. חברות מסוימות מעניקות חופשה כזאת על חשבונן. עם זאת, הורים יכולים לקחת חופשה של עד 6 שבועות ללא תשלום תחת הנחות מסוימות.

בגרמניה יכולה האם לצאת לחופשה של 14 שבועות בשכר מלא ועוד 12 עד 14 חודשים בשכר חלקי עד תקרה מסוימת, האב יכול לקחת חופשה דומה. בצרפת ואיטליה התנאים דומים עם שינויים מסוימים באורך החופשה והחלוקה בין האם לאב.

ביפן מואשרת חופשה של 14 שבועות ב-60% מהשכר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

MARGARETH MAHLER:" THE PSYCHOLOGICAL BIRTH OF HUMAN INFANT:BY SYMBOSIS AND INDIVIDUATION"ה

החוג לסיעוד,אונברסיטת תל אביב לפי הזמנה של המוסד לביטווח הלאומ:"בעיות וצרכים של נשים עובדות בעת חופשת לידה ואחריה" תל אביב, 1979

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Peter Moss, 10th International Review of Leave Policies and Related Research 2014 (עמודים 324), ‏June 2014
  2. ^ נשלחו שאלונים ל1840 נשים ונענו 1118 מתוכם ראינו באופן אישי 291
  3. ^ אתר נענע 10
  4. ^ ראה את סעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954. לאחרונה הוגדלה תקופת ההארכה המרבית המצטברת בגין כל הסיבות, לעשרים שבועות (תיקון מס' 50 לחוק, שפורסם בס"ח 2418, התשע"ד, 9.12.2013, עמ' 71).
  5. ^ תומר זרחין, ביטוח לאומי העניק לראשונה חופשת לידה לזוג הומואים, באתר הארץ, 16.3.2009
  6. ^ דוד רגב, "גם זוגות חד מיניים יוכלו להתחלף", ידיעות אחרונות, 25.7.2010