חוק האזרחות (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק ההגירה והאזרחותאנגלית: Immigration and Nationality Act) הוא חוק אמריקאי הקובע את התנאים לקבלת אזרחות בארצות הברית. השינויים האחרונים בחוק נעשו על ידי הקונגרס של ארצות הברית בשנת 2001.

זכויות וחובות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק אזרחיה הבגירים של ארצות הברית תושבי אחת מ-מדינות ארצות הברית או של מחוז קולומביה הם בעלי זכות חוקית להשתתף בבחירות לעמדות הממשל הפדרלי של ארצות הברית, כמו גם בבחירות במדינה בה הם גרים או בבחירות לשלטון המקומי.

אזרחי ארצות הברית זכאים לקבל סיוע והגנה מחוץ לגבולות ארצות הברית (דרך שגרירויות ארצות הברית והקונסוליות האמריקאיות), ורשאים לגור בארצות הברית וכמו גם בטריטוריות אשר בשליטתה - ללא כל צורך בקבלת ויזת הגירה לצורך מעבר למדינה אחרת בתחומי ארצות הברית.

חובות אזרחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי ארצות הברית מחויבים להתייצב, במידה ויקבלו זימון, לבית המשפט המקומי כדי לשמש חברים בחבר מושבעים. בנוסף, אזרחי ארצות הברית מחויבים לשלם מס הכנסה ולהגיש דו"ח שנתי לרשות המסים, כולל על הכנסות אותן הרוויחו בזמן ששהו מחוץ לגבולות ארצות הברית (ללא תלות באורך השהייה מחוץ לארצות הברית). אזרחי ארצות הברית גם חייבים לצאת את גבולותיה ולהיכנס לשטחה תוך הצגת דרכון האמריקאי גם כאשר האזרח מחזיק באזרחות נוספת.

כל האזרחים הזכרים של ארצות הברית (כולל אלו אשר שוכנים באופן קבוע מחוץ לגבולות ארצות הברית ו/או בעלי אזרחות כפולה) נדרשים בין הגילאים 18 עד 26 למסור את פרטיהם לגורמים האחראים על גיוס החירום לכוחות המזוינים של ארצות הברית. אף על פי שמשנת 1973 ועד היום אף אחד בארצות הברית לא גויס בצו חירום, ההרשמה נמשכת לשם גיוס כולל אפשרי עתידי.

דרכים לרכישת אזרחות אמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר דרכים בהן מוענקת אזרחות אמריקאית:

לידה בתוך גבולות ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים אשר נולדו בארצות הברית (כולל לא רק 50 המדינות ומחוז קולומביה, אלא גם, ברוב מקרים, אנשים אשר נולדו בטריטוריות אשר שייכות לארצות הברית, כמו פוארטו ריקו, גואם, איי מריאנה הצפוניים, איי הבתולה של ארצות הברית, ואזור תעלת פנמה לפני שהוחזרה לפנמה, ומדינות נוספות אשר נחשבו לטריטוריות של ארצות הברית בעבר, כגון אלסקה והוואי) הם אזרחי ארצות הברית מכוח לידה (אלא אם כן נולדו לאנשי משלחת דיפלומטית זרה), בלי קשר לאזרחותם או הלאום של ההורים. חוק זה נתון לוויכוחים רבים, שכן הורים רבים אשר הגיעו לארצות הברית כמהגרים לא חוקיים, נכנסו לארצות הברית במטרה להוליד ילדים, כדי שילדיהם יחשבו אזרחי ארצות הברית. תעודת לידה נחשבת עדות קבילה לקבלת אזרחות. מדיניות זו שונה באופן מהותי מהמדיניות הקיימת ברוב העולם המערבי.

החוק המקנה לילדיהם של המהגרים הלא חוקיים אזרחות אמריקאית חוקק בשנת 1898 בטענה כי הם זכאים לכך לפי התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית. על אף שבקונגרס נעשו מאמצים רבים לאורך השנים לשנות את החוק או להגביל את השפעתו, דרך תוספת חדשה לחוקה או חקיקת חוקים חדשים, שום נסיון לא עבר בהצלחה עד היום.

לידה מחוץ לגבולות ארצות הברית לשני הורים אמריקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב מקרים, הפונה יחשב לאזרח ארצות הברית במידה ושלוש הדרישות הבאות נכונות:

  1. שני ההורים היו אזרחי ארצות הברית בעת לידת הילד.
  2. לפחות הורה אחד חי בארצות הברית לפני לידת הילד.
  3. ההורים נשואים.

בנוגע לסעיף השני לפי החוק האמריקאי מגורים גם לזמן קצר נחשבים, ואין את חובת החמש שנים שיש כאשר רק אחד מבני הזוג אמריקאי.

תעודת הלידה של הילד מארץ מוצאו נחשבת עדות קבילה בקונסוליות או השגרירות האמריקאיות לקבלת אזרחות. הוא או היא יכולים גם להגיש בקשה לקבלת דרכון או מסמך רשמי שיכיר בזכאותו כאזרח אמריקאי.

לידה מחוץ לגבולות ארצות הברית להורה אמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים, הפונה יחשב לאזרח ארצות הברית במידה ושלושת הסעיפים הבאים נכונים:

  1. אחד ההורים היה אזרח ארצות הברית בעת לידת הילד.
  2. ההורה האזרח חי לפחות חמש שנים בארצות הברית לפני שהביא לעולם את הילד.
  3. לפחות שנתיים מתוך חמש השנים הללו, התקיימו לאחר יום הולדתו ה-14 של ההורה האזרח (בתנאי שהילד נולד לאחר 1986. אם הוא נולד קודם לכן, על ההורה לשהות 5 שנים לאחר גיל 14).

תעודת הלידה של הילד אשר מקורה בארץ מוצאו של הילד נחשבת עדות קבילה בקונסוליות או השגרירות האמריקאיות לשם קבלת אזרחות. הוא או היא יכולים גם כן להגיש בקשה לקבלת דרכון או מסמך רשמי אשר יכירו בו כאזרח אמריקאי. על הפונה לבקשת אזרחות מכח סעיף זה לשלם סכום כספי המשתנה מפעם לפעם ($460 נכון ל-2009), להמציא תעודות שונות המוכחיות את אזרחותו של ההורה, והמפורטות במבוא למסמך N600k, למלא את המסמך הנ"ל, לשלוח את המסמכים לאחד המקומות שמטפלים בנושא זה, שם יזמנו אותו לפגישה עמם לצורך קבלת האזרחות. במידה וההורה לא עומד בסעיף 2 ו/או 3 בקשת האזרחות יכולה להיות מבוססת על אזרחותם האמריקאית של האב ו/או האם של ההורה כל עוד עודנו בחיים ועומד בכל הסעיפים. במקרה זה על ההורה האזרח להיות נוכח יחד עם ילדו בראיון באחד ממשרדי ההגירה בארצות הברית לאחר שהגיש בקשה.

מכוח התאזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם אשר איננו צאצא לאזרח ארצות הברית יוכל להשיג אזרחות אמריקאית רק דרך תהליך התאזרחות.

זכאות להתאזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לעבור תהליך התאזרחות ולהפוך להיות אזרח של ארצות הברית, הפונה חייב להיות לפחות בגיל שמונה עשר שנים בעת הפנייה, תושב קבע חוקי של ארצות הברית, ובעל סטטוס של תושב קבע חוקי בארצות הברית במשך חמש שנים פחות 90 יום ביום הגשת הבקשה (דרישה זו מוקטנת לתקופה של שלוש שנים פחות 90 יום במידה והפונה (א) השיג סטטוס חוקי של תושבות קבע (ב) התחתן וחי יחד עם אזרח במהלך שלוש שנים (ג) הבעל/האישה היו אזרחי ארצות הברית לפחות שלוש שנים לפני הגשת המועמדות לאיזרוח). הם צרכים להמצא יחד באופן ממשי לפחות 30 חודשים מתוך 60 חודשים לפני התאריך בו תוייקה בקשתם. גם במשך 60 החודשים הללו, במידה ותושב הקבע החוקי היה מחוץ לארצות הברית במשך תקופה אשר נמשכה מעל שישה חודשים או יותר נפסלת אפשרותם להתאזרח. הפונה חייב להיות "אדם מוסרי וטוב" וחייב לעבור מבחן על ההיסטוריה של ארצות הברית ועל הממשלה של ארצות הברית. רוב הפונים חייבים להיות בעלי ידע בשפה האנגלית למעט חריגים, בעלי נכויות מנטליות או פיזיות. דרישה זו להפגנת יכולת קריאה, כתיבה, ודיבור בשפה האנגלית איננה מכבידה מדיי משום שהמבחן דורש רק שהפונים יפגנו יכולות בסיסיות לקרוא ולכתוב משפטים פשוטים באנגלית, כגון "ארצות הברית היא דמוקרטיה" ("The United States is a democracy").

מבחן קבלת אזרחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפונים לקבלת אזרחות נשאלים עשר שאלות, כאשר הם חייבים להשיב נכונה לפחות על שש שאלות מתוכן. שרותי ההגירה והאזרחות של ארצות הברית (USCIS) מפרסמים רשימה אשר מכילה 96 שאלות לדוגמה (עם תשובות). לרוב השאלות אשר יישאלו נלקחות מתוך רשימה זו. הרשימה כוללת בין השאר את השאלות הבאות:

  • מי בוחר את נשיא ארצות הברית?
  • 27.
  • 435.
  • מי אמר, "תנו לי חירות או תנו לי מוות"?
  • מי היה הנשיא הראשון אשר שימש גם כמפקד העליון של הכוחות המזוינים של צבא ארצות הברית ושל הצי האמריקני?
  • ציין מהם תיקוני החוקה אשר מקנים או עוסקים בזכויות ההצבעה.
  • באיזו שנה נכתבה חוקת ארצות הברית?
  • 1787.
  • אין הגבלה.
  • איזה מסמך של שרותי ההגירה והאזרחות של ארצות הברית (USCIS) משמש להגשת מועמדות לקבלת אזרחות אמריקנית?
  • N400.
  • מהי הזכות החשובה ביותר אשר ניתנת לאזרחי ארצות הברית?

ניתן לקרוא את הרשימה המלאה של השאלות ב"מדריך לקבלת אזרחות" ("A Guide to Naturalization") אשר מופץ בחינם על יד שרותי ההגירה והאזרחות של ארצות הברית.

שבועת אמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להפוך לאזרחי ארצות הברית חייבים המתאזרחים החדשים בהצהרת נאמנות (Oath of Allegiance).

לפי חוק ההגירה והאזרחות משנת 1953, שבועה זו חייבת לכלול את חמשת העקרונות הבאים:

  • נאמנות לחוקת ארצות הברית
  • התכחשות לנאמנות לכל מדינה זרה לה היה המתאזרח חייב בנאמנות קודם להתאזרחותו בארצות הברית
  • הגנת החוקה כנגד אויבים "זרים ומבית"
  • הבטחה לשרת בצבא ארצות הברית כאשר יידרש לכך על פי חוק
  • הבטחה לקיים חובות אזרחיות בעלות "חשיבות לאומית" כאשר יידרש לכך על פי חוק

כשירות לתפקיד ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרח אמריקאי מתוקף התאזרחות זכאי לכל הזכויות של אזרח אמריקאי מלידה, למעט הזכות להיבחר לנשיאות ארצות הברית או לסגן נשיא ארצות הברית, המוקנים רק לאזרחים מלידה.

למעשה, המינוח "אזרח מלידה" לא מוגדר בשום מקום בחוקה עצמה ובית המשפט העליון של ארצות הברית מעולם לא דן במשמעויות השונות של המינוח. משום כך, יש הטוענים שאפילו ילדי אזרחי ארצות הברית אשר נולדו מחוץ לגבולות ארצות הברית אינם זכאים להתמודד בבחירות לנשיאות, משום שחוק אותו חוקק הקונגרס האמריקני כגון חוק האיזרוח לא יכול לפסוק נגד חוקת ארצות הברית. עד היום אף אחד מהמועמדים לנשיאות - ג'ורג' רומני (יליד מקסיקו), בארי גולדווטר (יליד טריטוריית אריזונה של ארצות הברית), וג'ון מקיין (נולד בבסיס צוללות אמריקני באזור תעלת פנמה) מעולם לא נפסלו משום שאינם נחשבים ל"אזרחים מלידה", על אף שאף אחד מהמועמדים לנשיאות אשר נופלים תחת סיווג זה, מעולם לא נבחרו למעשה לנשיאי ארצות הברית, ולכן יש להתייחס לכך ששאלה זו עדיין לא הוכרעה עד היום באופן מוחלט.

אזרחות לילדים - פקודה שנכנסה לתוקף בשנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מה-1 באפריל 1995, נכנס לתוקפו חוק איזרוח הילדים (Child Citizenship Act of 2000) אשר קובע כי ילד אשר איננו אזרח ארצות הברית (מתחת לגיל 18) בעל הורה אזרח ארצות הברית, ואשר נמצא על לפי החוק תחת השגחתו של הורה זה, זכאי באופן אוטומטי לאזרחות אמריקנית. במקרה זה הזכאות לאזרחות האמריקנית מחייבת כי התנאים הבאים יתקיימו:

  • לילד יש לפחות הורה אחד עם אזרחות אמריקנית.
  • הילד מתחת לגיל 18.
  • הילד מתגורר כעת באופן קבוע בארצות הברית תחת השגחתו של ההורה בעל האזרחות האמריקנית.
  • הילד הגיע בתחילה כתושב קבע חוקי לארצות הברית.

אזרחות כפולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט העליון של ארצות הברית אשר הסתמך על תקנה של מחלקת המדינה של ארצות הברית בדבר האזרחות הכפולה (7 FAM 1162), פסק כי את האזרחות הכפולה היא "סטטוס אשר מוכר בחוק" וש"אדם יכול לממש את זכויותיו האזרחויות בשתי מדינות ועדיין להיות כפוף לחובותיהן של שתי המדינות. עצם העובדה שאדם עומד על זכויות של אחת מן האזרחויות לא אומר כי עליו להתכחש לאזרחות השנייה" (Kawakita v. U.S., 343 U.S. 717) (1952). בשנת 1964 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי אדם אשר קיבל אזרחות אמריקנית דרך תהליך איזרוח רשאי לחזור לארץ המוצא שלו ולחדש את האזרחות הקודמת שלו, ואף על פי כן מעשה זה לא יגרום לו לאבד את אזרחותו האמריקנית גם אם לעולם לא יחזור לארצות הברית.

חוק ההגירה והאזרחות (INA) איננו מגדיר מהי אזרחות כפולה ויחד עם זאת גם איננו לוקח עמדה חד-משמעית בעדה או נגדה. עד כה לא חל שום איסור כנגד החזקת אזרחות כפולה, אך תנאים מסוימים של ה- INA וחוקי האזרחות אשר התקיימו בעבר ניסו להקטין את האפשרויות בהם אנשים יחזיקו באזרחות כפולה. אף על פי שהאנשים אשר עוברים תהליך איזרוח נדרשים לשאת שבועה בה הם מתכחשים לנאמנויות הקודמות שלהם, השבועה איננה מכריחה את המתאזרחים לבטל את האזרחות המקורית שלהם.

אף על פי שממשלת ארצות הברית לא מעודדת בהחזקת אזרחות כפולה לפי המדיניות שלה, היא כן מכירה בקיום של אזרחות כפולה והיא כן מאפשרת לאזרחיה להחזיק בשתי אזרחויות.

בעבר, כאשר אזרחי ארצות הברית בעלי אזרחויות כפולות נדרשו למלא את חובותיהם כלפי המדינה האחרת, אותם האזרחים לעתים מצאו עצמם במצבים בהם ההתחייבויות שלהם כלפי המדינה האחרת עמדה בניגוד לחוקים של המדינה השנייה. אף על פי כן, משום שכיום פחות מדינות מחייבות את אזרחיהם לשרת בצבא, וברוב המדינות החובות של המדינה מתבססות על תשלום מיסים, לפי תושבות ולא לפי אזרחות, הסכסוכים הללו הפכו לפחות תדירים. כתוצאה, חל גידול דרמטי בשנים האחרונות במספר האנשים המחזיקים באזרחות אמריקנית במדינות אחרות.

ביטול אזרחות אמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היו מקרים שונים בהם יכלה המדינה ליזום ביטול אזרחותו של אזרח אמריקני כגון איזרוח במדינה זרה, שירות בצבא זר, והצבעה בבחירות במדינה זרה. אף על פי כן, בעקבות שורה של פסיקות של בית המשפט העליון האמריקני משנות השישים של המאה ה-20 ועד היום אשר הגבילו את יכולת הממשל לבטל אזרחויות במקרים בהם אדם פעל באופן מסוים בידיעה כי הוא יאבד את האזרחות שלו בעקבות פעולה זו או אחרת. בעקבות סידרה של שינויים מנהליים שאומצו על ידי מחלקת המדינה האמריקנית במהלך אמצע שנות התשעים, כיום למעשה בלתי-אפשרי לאבד את האזרחות האמריקנית ללא המצהר מפורשת על כך בפני קצין קונסולרי.

במקרים מסוימים האזרחות האמריקנית תישלל על בסיס הרשעות שונות כגון בגידה בארצות הברית.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.