ועדת טל

ועדת טל היא ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס צבי א. טל שמונתה ב-22 באוגוסט 1999 על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק. הוועדה עסקה בסוגיית גיוס בני ישיבות והדיחוי משירות בצה"ל הניתן להם, מתוקף הסדר תורתו אומנותו.

חברי הוועדה: עו"ד יצחק הרצוג, עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות, אלוף (מיל') משה נתיב – ראש אכ"א לשעבר, ניצב (בדימוס) ישראל סדן – ראש עיריית חדרה ולשעבר מפקד מג"ב, הרב מרדכי קרליץ - ראש עיריית בני ברק, חיים ישראלי - עוזר שר הביטחון והמשנה למנכ"ל המשרד, עו"ד רחל סטוביצקי - המשנה ליועצת המשפטית למערכת הביטחון ועו"ד יהושע שופמן - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה). מזכיר הועדה היה עו"ד אייל נון.

הרקע להקמת הוועדה

הוועדה מונתה לאחר שבג"ץ קבע כי אין בסמכות שר הביטחון לקבוע הסדר הענקת פטורים גורף לבני ישיבות.‏ בית המשפט העניק ארכה לממשלה על מנת לקבוע ולעגן בחוק הסדר מתן פטור לבני ישיבות, ולשם כך הקים ברק את ועדת טל. עוד קודם לכן עסקו בנושא ועדת הכהן וועדת ישראלי).

בשנת 1974 רק 2.4% משנתון הגיוס היו תחת הסדר תורתו אומנותו. מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת 1999 ול-14% בשנת 2007. בשנת 1999 היו 30,414 שוהים בהסדר תורתם אומנותם ואילו בשנת 2005 נמצאו 41,450 חרדים במסגרת הסדר זה. על פי מחקר של משרד התמ"ת היו בשנת 2010 62,700 בני אדם שגיוסם נדחה מתוקף הסדר תורתו אומנותו. כדי להיכלל בהסדר תורתו אומנותו על המבקש להיכלל להסדר להתחייב להקדיש את זמנו ללימוד ולא לעסוק בעבודה שמקובל לתת בגינה תמורה. משרד האוצר הציג נתונים המצביעים על עלייה מהירה במספר האברכים והשוהים תחת הסדר תורתו אומנותו. לפי נתונים אלו מספר התלמידים גדל בהיקף של 237% בין השנים 1985 – 1998, מספר האברכים גדל באותו פרק זמן בשיעור של 354%. על רקע גידול מואץ זה במגזר החרדי, הוקמה ועדת טל.

מטרות הוועדה

מטרות הוועדה, כפי שנכתבו בכתב מינוייה, היו:

1. למצוא את הדרך הראויה בחקיקה אשר מכוחה יהיה שר הביטחון רשאי לפטור משירות ביטחון, לנסח את הצעת החוק.
2. הפטור או הדחייה יוכלו לחול על בני ישיבות ללא הגבלה על מספרם הואיל וכלל אין כוונה למנוע מבני ישיבות להמשיך בלימודיהם.
3. לבחון ולהמליץ על היבטים של הסוגיה, כגון פיתוח מסלולים ומסגרות לחלק מבני הציבור החרדי. בכלל זה תיתכן הורדת גיל הפטור, הכשרה צבאית מינימאלית, והסדרים מיוחדים, תוך התחשבות בצה"ל וצרכיו.

מטרות שהוועדה שמה לפניה תוך פרשנות של כתב מינויה:

1. הוועדה ראתה את עיקר עבודתה בשאלת ההסדר הראוי.
2. מציאת פתרון ישים ומעשי ולא תאורטי.
3. יצירת מגמה של צמצום הניכור והמרחק החברתי של האוכלוסייה החרדית בישראל עם חלקי האוכלוסייה האחרים.

יחס הרבנים החרדים לוועדת טל

היחס לוועדת טל בקרב הרבנים הליטאים לא היה אחיד. מרדכי קרליץ, הנציג הבכיר של החרדים בוועדה, הוא בנו של הרב ניסים קרליץ ומקורבו של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. היו שייחסו לרב שטיינמן תמיכה שבשתיקה למסקנות ועדה זו. עם זאת, קבוצה של רבנים הביעה התנגדות נחרצת לוועדה ולהמלצותיה, בהם הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הרב משה שמואל שפירא, הרב שמואל אוירבך והרב משולם דוד סולובייצ'יק. ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל, פרש הרב משה שמואל שפירא מחברותו במועצת גדולי התורה של דגל התורה לאות מחאה.

חוק טל

חקיקת החוק

באפריל 2000 הוגש דו"ח הוועדה, וב-23 ביולי 2002 עבר בכנסת "חוק טל", ברוב של 51 מול 41. הצעת החוק מאפשרת המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בה. בגיל 22 יקבל בחור ישיבה שנת הכרעה בה יוכל לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. מי שיבחר לעבוד יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של שנה וארבעה חודשים ומילואים לפי צורכי הצבא, לבין שירות אזרחי של שנה, ללא שכר ועם אפשרות עבודה נוספת. שתי האופציות הן מגיל 22. בנוסף יורחבו מסגרות לשירות בצבא כמו הנח"ל החרדי. תאכף ביתר קפדנות בחינת השוהים תחת ההסדר. הנהגת הישיבות מתבקשת לשתף פעולה.

הפסיקה הראשונה של בג"ץ

ביולי 2005, שלוש שנים אחר החלת החוק, הודתה המדינה בתגובה לעתירה לבג"ץ כי חוק טל נכשל בעניין שינוי הסדרי הגיוס אצל החרדים. רק עשרות בודדות של חרדים התגייסו בעקבותיו לצה"ל. השופט צבי טל הגיב באומרו שהמדינה לא עשתה דבר לממש את החוק. גם נציגי המדינה הודו שהצעות שתוכננו לצאת לפועל, בעיקר אפשרות להחלפת שירות צבאי בשירות אזרחי עבור חרדים שירצו בכך, לא יושמו‏. שרת המשפטים מנתה את מחדלי יישום חוק טל במכתב לראש הממשלה‏.

ב־11 במאי 2006 פסק בג"ץ בדעת רוב (הנשיא אהרן ברק והשופטים דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי, מרים נאור, סלים ג'ובראן ואסתר חיות) נקבע שהחוק הולם אמנם את ערכיה של מדינת ישראל ונחקק לתכלית ראויה, שכוללת עיגון בחוק של הסדר דחיית שירות לתלמידי ישיבות, וכן שיפור ההסדר הזה (לעומת המצב שקדם לחקיקת החוק), הגדלת השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי והגברת השתתפות הגברים בני הציבור החרדי במעגל העבודה, וכל זאת בהדרגה וללא כפייה. מאידך, נקבע שנכון לאותה עת החוק פוגע באופן בלתי מידתי בכבוד האדם של המשרתים בצה"ל, בשל פגיעתו בזכותם לשיוויון. החוק אינו עומד במבחן המשנה הראשון של המידתיות, "מבחן הקשר הרציונלי" בין האמצעי שנבחר לבין תכלית החוק, שכן הוא לא קידם בפועל את השוויון בנטל השירות ולא עזר לשלב גברים חרדים במשק העבודה, מלבד באופן שולי וזניח. עם זאת, נקבע שלא ניתן להגיע למסקנות סופיות ביחס למידתיות החוק כבר באותה עת, כיוון שמדובר בשאלה חברתית סבוכה ויש לתת הזדמנות לחוק להשיג את מטרותיו. עדיין לא ניתן לקבוע האם הבעיה בהשגת מטרות החוק נובעת מפגם "גנטי" בהסדרים הכלולים בו, או מתקלה מנהלית. לכן הוחלט לקבוע בשלב זה שהחוק אינו בלתי חוקתי (אם כי הוא עלול בעתיד להפוך לבלתי חוקתי, אם לא ייושם כהלכה), ולדחות את העתירות.

בדעת יחיד היה השופט אשר גרוניס, שהצטרף לדחיית העתירות בנימוק כי בית המשפט העליון אינו צריך לבטל חוק בגלל הפגיעה בזכויות האדם של הרוב, שכן הרוב הוא שנתן זכות יתר למיעוט. לפי עמדתו, הצידוק לביקורת שיפוטית על תוקפו של חוק קיים רק במקרה של פגיעה בזכויות האדם של המיעוט על ידי הרוב. בדעת מיעוט היה השופט מישאל חשין אשר קבע כי החוק פסול מיסודו וסותר כליל את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.‏

ב־18 ביולי 2007 החליטה הכנסת על הארכת תוקפו של חוק טל ב-5 שנים נוספות.‏

הפסיקה השנייה של בג"ץ

ב־21 בפברואר 2012 פסק בג"ץ בדעת רוב שהחוק אינו חוקתי. 6 שופטים (הנשיאה דורית ביניש והשופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל) קבעו, כמו בפסק הדין משנת 2006, שחוק טל פוגע בכבוד האדם של המשרתים בצה"ל, אך הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונחקק לתכלית ראויה. לפי פסק הדין, כעת ניתן לקבוע שהוא אינו עומד במבחן המשנה הראשון של המידתיות, "מבחן הקשר הרציונלי" בין האמצעי שנבחר לבין התכלית הראויה. נקבע ש"שקיימים בחוק חסמים אינהרנטיים המשפיעים השפעה ניכרת על האפשרות ליישמו, עד כדי פגיעה ביכולת להגשים את תכליותיו". נקבע שמספר תלמידי הישיבות המתגייסים לצבא הוא נמוך ושמנגנון "שנת ההכרעה" נכשל. החוק אינו קובע אמות מידה או יעדים לביצועו והרשות המבצעת יכולה לבחור כרצונה האם וכיצד לקדמו. שני מאפיינים בולטים בחוק מכשילים את הגשמת מטרותיו: ראשית, דחיית שירות אוטומטית של ארבע שנים מגיל 18 עד גיל 22, שרק אחריהן ניתן לצאת ל"שנת הכרעה" או לשירות אזרחי, או להצטרף למסלולים המיוחדים בצבא; ושנית, חופש הפעולה המלא הניתן לתלמידי הישיבות, שיכולים לבחור בין המסלולים המותווים בחוק על פי רצונם. על כן קבעו השופטים שהחוק אינו חוקתי ואין להאריכו מעבר למועד פקיעתו הצפוי, 1 באוגוסט 2012. כך קבעה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש:

	נוכח העובדה שהחוק נחקק כהוראת שעה ותוקפו יפוג ב-01.08.2012 אין אנו רואים מקום להורות על בטלות החוק... הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו במתכונתו הנוכחית הארכה נוספת. על הכנסת יהא לגבש הסדר חדש, שיכול ויתבסס על המסגרת שהוקמה כחלק מחוק דחיית השירות, אך מתחשב בקביעותינו בפסק דין זה. בכלל זה על הכנסת ליתן דעתה לפגמים עליהם הצבענו, הנובעים, בין היתר, מכך שהחוק אינו כולל כל אמות מידה, קריטריונים ויעדים לביצועו, וכן מכך שהחוק אינו כולל מרכיב כלשהו של חובת שירות (לא על בסיס של גיל, לא על בסיס של כשירות לשירות ולא על חובת תחליף של שירות אזרחי או השתלבות בעבודה). בתיקון הפגמים שמצאנו בחוק והתאמתו לתכליותיו על רקע הלקחים שהופקו מיישומו הלכה למעשה, תוכל הכנסת להיעזר גם בממצאי הדוחות הציבוריים, ובהם דוח הביניים של צוות פלסנר ומסקנותיו, שהוגש לנו כחלק מתשובת הכנסת לעתירות שלפנינו. נשוב ונדגיש כי חקיקה המנציחה את הפערים והפגמים של העדר השוויון בהיקף שבו הם נחשפו במצב הקיים אינה יכולה לעמוד.

שני שופטים, השופטת עדנה ארבל והמשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, סברו בדעת מיעוט כי יש להעניק לחוק שהות נוספת, להותיר את העתירה תלויה ועומדת ולקבל הודעות מעודכנות על יישומו העתידי של החוק. השופט אשר גרוניס חזר בדעת יחיד על עמדתו מ־2006 שלפיה יש לדחות את העתירות ואין להתערב במקרה כזה.‏

תגובות לביטול החוק

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

מנהיגים וח"כים חרדים הביעו תגובות נחרצות נגד פסיקת בג"ץ, הרב שמואל אויערבך, מהרבנים הבולטים, פרסם מכתב ובו כתב בין היתר:

	...על דבר הגזירה הנוראה לפגוע בלב היהדות, אשר חושבים על גיוס בני הישיבות חלילה וחלילה וח"ו לא תהא כזאת בישראל. כאשר מקובלים אנו מרבותינו עיני עדת ישראל אשר מפיהם אנו חיים וקיימים זיע"א אשר זו גזירת עקירת הדת, אשר על זה נצטוינו לעמוד על נפשנו בלי שום ויתו ח"ו לקדש שם שמים. ... והקב"ה יצילנו וישמור עלינו מכל אשר זוממים עלינו רשעי אומות העולם ח"ו לכלותינו חלילה... כותב בשם חכמי התורה אשר לנו למורשה.
– יתד נאמן 23 בפברואר 2012

קישורים חיצוניים

• דו"ח ועדת טל
• טל רוזנר, בג"ץ: "חוק טל פוגע קשות בכבוד האדם", באתר ynet‏, 11 במאי 2006
• עו"ד שפרה מישלוב, חוק טל - היבטים משפטיים ושאלות הנוגעות לחוק, 29 ביולי 2007, באתר "אומדיה"