חוק יסוד

לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל חוק ומשפט.

הממשל בישראל

נשיא המדינה שמעון פרס

ממשלת ישראל הממשלה ה-32 ראש הממשלה בנימין נתניהו ממלא מקום ראש הממשלה לא מונה באופן רשמי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין

הכנסת - משכן הכנסת יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין חבר הכנסת ועדות הכנסת חוקי יסוד

בתי המשפט בישראל בית המשפט העליון נשיא בית המשפט העליון אשר דן גרוניס בית המשפט הגבוה לצדק המשפט בישראל

הבחירות בישראל מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל פוליטיקה בישראל הפרדת הרשויות בישראל יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

חוקי היסוד הם הדרך שבה בחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה למדינת ישראל. על הליכה במסלול זה הוחלט לאחר שבכנסת הראשונה נמצאו תומכים ביצירת חוקה יחד עם רבים שהתנגדו לה. הפשרה שהוצעה על ידי ח"כ יזהר הררי, נוסחה ב-13 ביוני 1950 בהחלטת הררי: "הכנסת הראשונה מטילה על ועדת החוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים- פרקים, באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה".

מרבית חוקי היסוד שנחקקו עד כה עוסקים במוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה, נשיא המדינה, ועוד. שני חוקי יסוד נוספים – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק – שעוסקים בזכויות האדם ונחקקו בשנת 1992 כחוקים רגילים, הוכרזו והוכרו דה פקטו כחוקי יסוד על ידי בית המשפט העליון במהלך שנות התשעים‏‏.

המהפכה החוקתית ועליונות חוקי היסוד

ערך מורחב – המהפכה החוקתית

על פי תפישת בית המשפט העליון בפס"ד המזרחי, לאחר חקיקת חוקי היסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק, החלה בישראל מהפכה חוקתית הקובעת את עליונותם הנורמטיבית של חוקי היסוד על יתר החוקים. עליונות זו מתבטאת בכך שלחוקים רגילים אסור לסתור חוקי יסוד, אלא אם צוינו כחריגים בתוך חוקי יסוד. לפני הגשת החוק להצבעה, נבדק כי הוא עצמו אינו מתנגש עם חוק יסוד.
חוק אשר יסתור חוק יסוד באופן בוטה יזכה לביקורת שיפוטית ואף היו שני מקרים בהם בוטל סעיף אחד בכל חוק על ידי בית המשפט העליון, לאחר שהוחלט על ידי השופטים כי הסעיף היה מנוגד "באופן חזיתי וקיצוני" לחוקי היסוד ולעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בשנת 2009 נחקק חוק יסוד תקציב המדינה לשנים 2009-2010, כשראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ השתמשו במעמד המיוחד של חוקי היסוד, על מנת להבטיח כי לא יוגשו עתירות נגד התקציב שאושר בכנסת.

רשימת חוקי היסוד

שם חוק היסוד	תאריך חקיקתו	מספר הכנסת המחוקקת
הכנסת	12 בפברואר 1958	הכנסת ה-3
מקרקעי ישראל	19 ביולי 1960	הכנסת ה-4
נשיא המדינה	16 ביוני 1964	הכנסת ה-5
הממשלה (1)	13 באוגוסט 1968	הכנסת ה-6
משק המדינה	21 ביולי 1975	הכנסת ה-8
הצבא	31 במרץ 1976	הכנסת ה-8
ירושלים בירת ישראל	30 ביולי 1980	הכנסת ה-9
השפיטה	28 בפברואר 1984	הכנסת ה-10
מבקר המדינה	15 בפברואר 1988	הכנסת ה-11
חופש העיסוק (1)	3 במרץ 1992	הכנסת ה-12
כבוד האדם וחירותו	17 במרץ 1992	הכנסת ה-12
הממשלה (2)	18 במרץ 1992	הכנסת ה-12
חופש העיסוק (2)	9 במרץ 1994	הכנסת ה-13
הממשלה (3)	18 במרץ 2001	הכנסת ה-15

בכל מקום שמופיע חיקוק חדש לחוק יסוד, החוק החדש מבטל את הישן (חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: הממשלה)

בקרב חוגים משפטיים נטען שיש צורך בעוד חוקי יסוד אשר טרם חוקקו. בין השאר מונים כחסרים את חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד אשר יסדיר זכויות אזרח המקובלות בעולם דוגמת חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון בפני השלטון. עוד חוק אשר יש הטוענים לנחיצותו הוא חוק יסוד: זכויות חברתיות.

יציבותם של חוקי היסוד

למרות שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה וחוק-יסוד: חופש העיסוק הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים, וניתן לשנותם ברוב רגיל, כנהוג ביחס לכל חוק אחר.

במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ושבסוף 2004 עסקה הכנסת בשינויו בשל עניין פעוט - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:

"יש לחוקק חוקי יסוד ביישוב הדעת. גם אם התיקון המוצע לחוק הוא קטן ושולי, הוא צריך להתבצע בזהירות, משום שחוקי היסוד צריכים לשמש יסוד של החקיקה ואורחות החיים בישראל. הם אמורים להיות דבר יציב וקבוע ובשינוי בהם יש משום סתירה פנימית".

ראו גם

• מונחים במשפטים
• היסטוריה של החוקה הבריטית

לקריאה נוספת

• אריאל בנדור, "פגמים בחקיקת חוקי היסוד", משפט וממשל ב, תשנ"ה.

קישורים חיצוניים

• הטקסט המלא של חוקי היסוד, באתר הכנסת
• חוקה בהסכמה רחבה, אתר של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת
• אביגדור קלגסבלד, סתירה לחוק יסוד, הפרקליט מח(2), ינואר 2006