חוק לינוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק לינוס תואר לראשונה בחיבורו המפורסם של אריק ס. ריימונד, "הקתדרלה והבזאר" העוסק בפיתוח תוכנה באמצעות קוד פתוח. ריימונד, טען כי "בעזרת מספר גדול דיו של בודקי גרסאות בטא ומפתחים-מסייעים, כמעט כל בעיה ניתנת לסיווג מהיר, והפתרון יהיה מובן מאליו למישהו". הוא קרא לעיקרון זה חוק לינוס, על פיו "בעזרת מספיק עיניים, כל הבאגים שטחיים" (ציטוט המיוחס ללינוס טורבאלדס). עיקרון זה חל לא רק על פיתוח תוכנה; מערכות נוספות מיישמות עיקרון דומה‏[1].

חוק ארניסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק ארניסון: בעזרת מספיק עיניים, נחשפים כל התכנים הבלתי ראויים.

במערכות פרסום פתוחות, פורומים, ויקיפדיה, אינדימדיה וכדומה, בהן כל גולש רשאי לפרסם והעריכה מתבצעת לאחר הפרסום לקהל הרחב. הקוראים הם הראשונים בחשיפה של תוכן בעייתי ודיווח למנהלי הפורום או האתר. בנוסף פרסום תוכן בעייתי מאפשר לכותב המקורי לתקן עצמו ולהבהיר את הנושא, לאחר שהקוראים חושפים לכותב את הבעיות בטקסט שהפיץ.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוח החוק כוללני ופסקני. באופן כללי ריימונד מדגים היטב איך עובד החוק כאשר יש הרבה עיניים שבוחנות את החלקים הרלוונטיים. בפרט הוא מתייחס לתהליך פתרון הבעיה לאחר שכבר התמקדו בה. אולם התנאי הזה לא תמיד מתקיים. לא תמיד ימצאו מספיק בודקים שיבדקו את כל החלקים השונים של התוכנה[דרוש מקור].

טאוטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"חוקים" עצמם מנוסחים בצורה שאינה ניתנת להפרכה: אם נמצא תוכן לא ראוי שלא נחשף, או בעיה שנשארה בקוד זמן רב בלי להתגלות או שפתרונה אינו "מובן מאליו" לאף אחד, אין זה מפריך את החוק, אלא מדגים שלא שזפו את התוכן או הקוד מספיק עיניים.

מכאן שיש להבין את החוקים הללו בצורה מוגבלת. משמעות החוקים אינה שקוד פתוח או תוכן פתוח הם מחוסרי בעיות מעצם היותם פתוחים, אלא שעובדת היותם פתוחים מעניקה להם ממד של איכות באופן שבמתודולוגיות שאינן פתוחות יידרשו משאבים יקרים (צוותי בודקים ועורכים) על מנת להשיג איכות דומה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]