חוק שלילת התארים 1917

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק שלילת התארים 1917אנגלית: Titles Deprivation Act 1917) הוא חוק של הפרלמנט הבריטי שאישר לשלול תוארי אצולה בריטיים מאישים שנלחמו נגד בריטניה או אחת מבעלות בריתה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

משפחת המלוכה הבריטית הייתה בעלת מוצא גרמני ובמשך השנים נסיכים ונסיכות רבים מגרמניה נישאו לתוך המשפחה עד שאף שם השושלת, סקסה-קובורג-גותה, היה בבירור שם גרמני. דבר זה היווה בעיה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה כאשר האווירה האנטי-גרמנית בקרב הציבור הבריטי החלה להיות מופנית נגד משפחת המלוכה. לכן, ב-1917, כדי להרחיק את עצמם ממוצאם הגרמני, שינה בית המלוכה את שמו לבית וינדזור ובאופן דומה אינגלזו את שמם קרוביהם הגרמניים שחיו באנגליה. בנוסף, משפחת המלוכה ויתרה על כל תוארי האצולה הגרמניים שהחזיקה בהם.

באופן דומה למצב בבריטניה גם בגרמניה התגוררו קרובי משפחה של משפחת המלוכה שהחזיקו בתוארי אצולה בריטיים. ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת סילק ממסדר הבירית מספר חברים שתמכו בגרמניה ובעלות בריתה, אולם, כדי לשלול מהם את תואריהם, היה צורך בחקיקה של הפרלמנט ולכן ב-1917 נחקק החוק.

החוק הסמיך את המלך למנות ועדה מחברי המועצה המלכותית שתגיש דו"ח בקשר לאצילים שנלחמו נגד בריטניה ובעלות בריתה, ואכן הוועדה מונתה באותה שנה, הגישה את מסקנותיה בשנה שלאחר מכן ואלה אושרו ב-1919. מכוח האישור האישים הבאים איבדו את תואריהם:

הנסיך קארל אדוארד, דוכס סקסה-קובורג-גותה

החוק התיר ליורש התארים לפנות אל המונרך הבריטי בבקשה שיחזיר להם את תואריהם והוא רשאי, לאחר אישור המועצה המלכותית, להחזירם. עד היום אף אחד מן היורשים לא ניצל זכות זאת ופנה בבקשה להחזרת תואריהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]