חורבת עומרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה כללי של חורבת עומרית
שרידי עמודי המקדש
המקדש

חורבת עומרית הוא אתר ארכאולוגי שבו שרידי מקדש רומי. האתר שוכן למרגלות הגולן בתחום שמורת נחל חרמון, בין היישובים כפר סאלד מדרום ושאר ישוב מצפון, מצפון מזרח ובצמוד לקבר נבי יהודה. המקדש נהרס ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה, ולאחר מכן, בראשית התקופה הביזאנטית, נבנתה בשטחו קפלה קטנה שעשתה שימוש חוזר באבניו.

האתר התגלה בשנת 1989 לאחר שריפה שהתרחשה באתר שבעקבותיו נחשף קטע של קיר מבנה. האתר שוכן על קצה של גבעה בגובה 159 מטר, צופה מערבה לכיוון בקעת החולה. מצפון לאתר נמצאים שרידי דרך רומית קדומה.

החפירות במקום החל בשנת 1999 על ידי משלחת מקולג' מקאליסטר מסיינט פול שבמינסוטה, בראשותו של פרופ' אנדרו אוורמן (Andrew Overman). במשלחת השתתפו מספר קולג'ים נוספים קולג' קרתגו מקנושה ויסקונסין שהצטרף לפרויקט בשנת 2006, קולג' קווינס מניו יורק וממכללת תל-חי בישראל. האתר נחפר במשך מספר עונות, והחפירה עדיין לא הסתיימה.

במהלך החפירות התגלו באתר קומפלקס של מקדשים שנבנו בתקופות שונות אחד בתוך השני. על פי השערת החוקרים המקדש הקדום הוא מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס. התיארוך נעשה על פי פרסקו שנמצא באתר על גבי קירות המבנה ורצפתו. המקדש השני מתוארך לסופה של המאה הראשונה לפני הספירה, זהו המקדש שבנה הורדוס באזור הבניאס לכבודו של הקיסר הרומי אוגוסטוס קיסר[1]. קיומו של מקדש זה מופיע בכתבי יוסף בן מתתיהו. הורדוס בנה ארבעה מקדשים, את בית המקדש בירושלים, מקדש בקיסריה, מקדש בסבסטיה ומקדש באזור הבניאס. במשך השנים, בניגוד למקדשים האחרים, מקומו של המקדש לא היה ידוע.

המקדש השני נבנה על גבי המקדש הקדום ששולב במבנה. הוא שכן מתחת לרצפת מקדשו של הורדוס והגישה אליו הייתה דרך גרם מדרגות. המקדש של הורדוס נבנה על גבי פודיום שגובהו היה 2.5 מטר והוא נבנה באבני גזית. בחזית המבנה הייתה רחבה גדולה בנויה אבני בזלת. מהרחבה הוביל גרם מדרגות רחב למקדש. יוספוס מתאר את המקדש בקדמוניות היהודים, 15. הוא מציין שהמקדש נבנה מאבן לבנה בארצו של זנודורוס (היה שליט בממלכה היטורית) ליד המקום הנקרא פניאון.

המקדש שנבנה על גבי הפודיום הוא בצורת מלבן. בחזית המקדש ניצבו ארבעה עמודים. המבנה כלל אולם ודביר. המבנה עבר שיפוץ בתחילת המאה ה-2, בשלב זה הוא הוקף בעמודים עם עיטורים קורינתיים.

לאחר שהמקדש נהרס ברעידת האדמה של שנת 363, נבנה בשטחו כנסייה שעשתה שימשו חוזר באבני המקדש.

כיום באתר ניתן לראות בין השאר עמודים, קירות וכן כותרות קורינתיות, מזבח ובסיס לפסל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חורבת עומרית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫עדי חשמונאי, המקדש הנעלם של המלך הורדוס, באתר nrg מעריב, 27 בפברואר 2013‬