ח'ווארזם
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ח'ווארזם (בפרסית: خوارَزم) הוא האזור הפורה של דלתת נהר האמו דריה במקום שבו הוא נשפך בעבר לימת ארל (הימה יובשה במאה ה-20 עקב פעילות אנושית). האזור מהווה מעין נווה מדבר רחב ממדים באמצע הרמה המדברית במערב מרכז אסיה. זה היה אזור עתיר מסחר וחקלאות מבוססת השקיה מסיבית.[1] כיום ח'ווארזם שייכת בחלקה לאוזבקיסטן ובחלקה לטורקמניסטן.
בעבר, אזור ח'ווארזם היה מרכז הציוויליזציה הח'ווארזמית האיראנית ושורה של ממלכות כגון השושלת האפריגית ושושלת אנושתג'ין, שבירותיהן היו (בין היתר) כָּאת' ,[2] גרגאן (כיום קוניה-אורגנץ') ומהמאה ה-16 ואילך, חיווה. האזור היה בסיסה של אימפריה מקומית הנושאת את אותו שם, האימפריה הח'ווארזמית (שנודעה גם בשמה ח'ווארזם שאה) שלטה בין השנים 1077–1231 על חלקים נרחבים של מרכז אסיה וכל איראן. האימפריה נפלה עם פלישת השבטים המונגולים מהמזרח במהלך המאה ה-13.[3]
שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח'ווארזם נודעה גם בשמות הבאים: Chorasmia, Khaurism, Khwarezm, Khwarezmia, Khwarizm, Khwarazm, Khorezm, Khoresm, Khorasam, Kharazm, Harezm, Horezm, and Chorezm בשפות שונות: פרסית עתיקה, פרסית, ערבית, סינית, הודית, אוזבקית, כולל יוונית, ח'וראסמיה, כפי שכונתה ע"י הרודוטוס.[4]
גיאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזור ח'ווארזם נמצא במערב מרכז אסיה. הוא מתוחם בצפון על ידי שרידי ימת ארל במזרח על ידי מדבר קיזילקום, בדרום על ידי מדבר קאראקום, ובמערב על ידי רמת אוסטיורט. שטחה של של ח'ווארזם העתיקה מחולק באופן טבעי ל-2 אזורים. בחלקו הצפוני, הגובל בנהר אמו דריה קיימים אינספור עמקים ביצתיים, מישורים עצומים המורכבים משטחי מרעה רחבים הנוטים לכיוון צפון וצפון-מזרח. בחלקו הדרומי, אדמות פוריות שנוצרו בחלקם של העמקים של נהרות מורגאב וטאג'אן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה מיתולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלומד המוסלמי בן המאה ה-11 אל-בירוני, מילידי ח'ווארזם, מתארך את ראשית ההתיישבות באזור לשנת 1,292 לפני הספירה. ראשון המתיישבים בח'ווארזם לפי בירוני, היה הנסיך המיתולוגי סיאווש, דמות מרכזית הלקוחה מתוך האפוס האיראני החשוב שאהנאמה (בתרגום: ספר המלכים).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ח'ווארזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Barbara A. West, Encyclopedia of the Peoples of Asia and Oceania, Infobase Publishing, 2010-05-19, עמ' 402, ISBN 978-1-4381-1913-7. (באנגלית)
- ^ Habib Borjian, Encyclopaedia Iranica Foundation KĀṮ, iranicaonline.org, May 31, 2013 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Carl Brockelmann, Carl Brocklemann and Moshe Perlmann, trans. Joel Carmichael and Moshe Perlmann (ע), History of the Islamic Peoples, ניו יורק: G.P. Putnam’s sons,, 1947, עמ' 547
- ^ Encyclopaedia Iranica Foundation, CHORASMIA, iranicaonline.org, 2011-10 (באנגלית אמריקאית)
| ההיסטוריה של ח'ווארזם | ||
|---|---|---|
| שושלות | השושלת האפריגית (335-995) • השושלת המאמונית (995–1017) • השושלת הע'זנווית (963-1187) • השושלת הסלג'וקית (1055-1152) • הענף של אלטונטש ( 1020-1041) • השושלת האנושטגינית (1077-1260) • השושלת הסופית (1361 – 1379) • השושלת הטימורית (1370-1507) | 
|
| אימפריות | האימפריה הפרתית (247 לפנה"ס-224)• האימפריה הסאסאנית (205-636) • האימפריה ההפתליטית (440-565 ) • גקטורקים (542-603) • האימפריה המוסלמית (622-1258) • הח'ליפות האומיית (661-750) • הח'ליפות העבאסית (750-1258) • האימפריה הסאמאנית (819-1005) • האימפריה הח'ווארזמית (1077-1231) • האימפריה המונגולית (1206-1294) • האימפריה הטימורית (1370-1507) | |
| אישים בולטים | מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (780-845) • אבו סאהל אל-מאסיחי (-1010) • אבן אל-חמר (942-1017) • אל-בירוני (973-1050) • אבו נאסר מנצור (960-1036) • אל-ג'ורג'אני (1040-1136) • אל-זמח'שרי (1075-1144) | |
ערך זה הוא קצרמר בנושא אוזבקיסטן ובנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.