חורחה ולדאנו
 | ||||
| ולדאנו במדי נבחרת ארגנטינה, 1985 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
4 באוקטובר 1955 (בן 68) לאס פרחאס שבארגנטינה | |||
| שם מלא | חורחה אלברטו פרנסיסקו ולדאנו קסטז'אנוס | |||
| גובה | 1.88 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
חורחה אלברטו פרנסיסקו ולדאנו קסטז'אנוס (בספרדית: Jorge Alberto Francisco Valdano Castellanos; נולד ב-4 באוקטובר 1955 בלאס פרחאס), הידוע יותר כחורחה ולדאנו, הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת החלוץ, ומאמן ומנהל מקצועי בעבר בקבוצת ריאל מדריד מספרד. ולדאנו זכה עם ארגנטינה במונדיאל 1986, ואף כבש את השער השני לזכות נבחרתו במשחק הגמר מול גרמניה המערבית בניצחון 3-2.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדאנו החל את הקריירה בגיל 16 בקבוצת הנוער של ניואלס אולד בויס מהעיר רוסאריו, העיר הגדולה במחוז סנטה פה בארגנטינה, בו נולד.
ב-5 באוגוסט 1973, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של המועדון, כשבשנת 1974 זכה עם הקבוצה באליפות ארגנטינה.
בנוסף לגובהו וכוחו הפיזי, ולדאנו גם התאפיין בטכניקה גבוהה, האופיינית לשחקנים דרום אמריקאים. בשנת 1975, לקראת עונת 1975/1976, זיהה את כישרונו חוסה מריה סארגה, קפטן ריאל מדריד בשנות ה-50', ומאמנה של דפורטיבו אלבס מהליגה הספרדית השנייה באותה התקופה. ולדאנו חתם בקבוצה ובילה בה 4 עונות בהן כבש 21 שערי ליגה.
ליגת העל הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1979/1980 חתם ולדאנו לראשונה בקבוצה מליגת העל הספרדית, ריאל סרגוסה.
במשחק הבכורה שלו בליגה, ב-9 בספטמבר 1979 מול ברצלונה, הוא כבר כבש את שער הבכורה שלו, במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. כשנה לפני תום חוזהו ניסתה ריאל מדריד לצרפו לשורותיה, אך לא הצליחה להגיע לסיכום על ההעברה עם סרגוסה.
לקראת עונת 1984/1985, עם תום חוזהו והפיכתו לשחקן חופשי, חתם ולדאנו, אז בן 29, בשורות ריאל מדריד. בשלוש העונות בהן שיחק בשורותיה רשמה הקבוצה הצלחה מרובה, כשלשחקן חלק חשוב בהצלחתה.
בעונתו הראשונה במועדון, כבש החלוץ 17 שערי ליגה. באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע אופ"א. גמר הטורניר שוחק אז בשיטת בית-חוץ. ריאל פגשה את וידאוטון מהונגריה, ובמשחק הראשון בהונגריה כבש ולדאנו בניצחון הקבוצה 3-0. במשחק השני ריאל נוצחה 1-0 אך הבטיחה את הזכייה בגביע.
בעונת 1985/1986 רשם ולדאנו את הישגו הגדול כשחקן, כשזכה עם ריאל באליפות. באותה עונה שיתף פעולה בחוד הקבוצה עם החלוץ המקסיקני הוגו סאנצ'ס, וביחד השניים הובילו את התקפת הקבוצה, כשולדאנו כובש 16 שערי ליגה. בנוסף, הקבוצה זכתה פעם נוספת בגביע אופ"א, כשפגשה בגמר את פ.צ. קלן מגרמניה. במשחק הראשון בסנטיאגו ברנבאו במדריד, ולדאנו כבש שני שערים בניצחון קבוצתו 5-1, ולמרות הפסד 2-0 בגומלין, ריאל הניפה את הגביע בפעם השנייה ברציפות.
במהלך עונתו השלישית והאחרונה במועדון, ולמרות ששותף ב-27 משחקים בהם כבש 7 שערים, ולדאנו הפגין חולשה פיזית שבעקבותיה התגלה כי הוא סובל מהפטיטיס B. בעקבות המחלה החליט ולדאנו לפרוש ממשחק פעיל, ואת משחקו האחרון בשורות הקבוצה ערך בחודש מרץ 1987. בסיום העונה זכתה ריאל באליפות שנייה ברציפות.
נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעותיו המוצלחות של ולדאנו בנבחרת הצעירה של ארגנטינה, עוד כשחקן ניואלס אולד בויס, זיכתה אותו בזימון לנבחרת הבוגרת של ארגנטינה, במדיה ערך את הופעת הבכורה כבר ב-1975, בגיל 20 בלבד.
ולדאנו היה בסגל הנבחרת במונדיאל 1982, אך נפצע במשחק השני של הנבחרת, מול הונגריה, והחמיץ את מרבית הטורניר.
הישג השיא של ולדאנו בנבחרת היה במונדיאל 1986, בו זכתה ארגנטינה בתואר אלופת העולם. ולדאנו שיחק בכל 7 המשחקים של נבחרתו במונדיאל, וכבש 4 שערים, אחד פחות מכוכב הנבחרת דייגו מראדונה. ולדאנו אף כבש את אחד משעריו במשחק הגמר, כשבדקה ה-55, במצב של 1-0 לנבחרתו, קיבל כדור מהקטור אנריקה, חדר עם הכדור לרחבה מצד שמאל וגלגל אותו לפינה הרחוקה, כדי לקבוע 2-0. ארגנטינה ניצחה במשחק בתוצאה 3-2.
בשנת 1990, כ-3 שנים לאחר פרישתו, חזר ולדאנו להתאמן על מנת לשחק עם הנבחרת במונדיאל 1990 באיטליה, ואף שיחק שני משחקים נוספים במדי הנבחרת, אך לבסוף נופה מהסגל הסופי על ידי מאמן הנבחרת דאז, קרלוס בילארדו.
בסך הכל ולדאנו שותף ב-23 משחקים במדי הנבחרת, מתוכם 9 בטורנירי המונדיאל ב-1982 ו-1986, וכבש 7 שערים, מתוכם 4 בטורניר המונדיאל ב-1986.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתו, מונה ולדאנו למאמן נוער בקבוצה שבמדיה פרש, ריאל מדריד.
ב-15 באפריל 1992, שמונה מחזורים לסיום הליגה, פיטרה קבוצת טנריפה את מאמנה חורחה סולארי, ומינתה את ולדאנו למאמנה לחוזה עד לסיום העונה, ולעונה נוספת. מטרתו הייתה להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה, משימה בה עמד בהצלחה.
במחזור האחרון של אותה העונה, פגשה טנריפה של ולדאנו את ריאל מדריד, במשחק בו ריאל הייתה חייבת ניצחון על מנת להבטיח את האליפות, וטנריפה הייתה זקוקה לניצחון כדי להבטיח את הישארותה בליגה. ריאל עוד הובילה במשחק 2-0, אך טנריפה ביצעה מהפך כדי לנצח 3-2 ולהישאר בליגה, ובאליפות זכתה ברצלונה.
בעונתו השנייה בקבוצה הציגה טנריפה כדורגל טוב הרבה יותר, עם פרננדו רדונדו בשורותיה הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-5 והבטיחה את השתתפותה בגביע אופ"א. התסריט מהמחזור האחרון בעונה שלפניה חזר בשנית, ושוב טנריפה ניצחה במחזור האחרון את ריאל מדריד, הפעם בתוצאה 2-0, ושוב מנעה מריאל זכייה באליפות, בה זכתה גם הפעם ברצלונה.
בעונתו השלישית והאחרונה בקבוצה, ולדאנו הוביל את טנריפה עד לשמינית גמר גביע אופ"א, שם הודחה על ידי יובנטוס מאיטליה.
לקראת עונת 1994/1995, מונה ולדאנו למאמנה של ריאל מדריד. ולדאנו החתים את כוכב קבוצתו הקודמת, פרננדו רדונדו, וכן את מיכאל לאודרופ ואיוואן זמורנו, והוביל את הקבוצה לאליפות מרשימה, כולל ניצחון 5-0 בקלאסיקו מול ברצלונה. באותה עונה החל לשלב בקבוצה הבוגרת את ראול גונזלס, אז בן 17, מגדולי שחקני הקבוצה בכל הזמנים. בנו הבכור של ראול, חורחה, קרוי על שמו של ולדאנו.
בעונה שאחריה, לא הצליח ולדאנו לשחזר את ההצלחה, והוחלף במהלך העונה על ידי פאביו קאפלו.
משרת האימון האחרונה שלו הייתה בולנסיה בעונת 1996/1997. הוא הוביל את הקבוצה למקום ה-10 בטבלה, ופוטר בשלבים הראשונים של עונתו השנייה בתפקיד.
קריירה כמנהל מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 חזר ולדאנו לריאל מדריד, הפעם כמנהל מקצועי. הוא כיהן בתפקיד כ-4 שנים, עד התפטרותו בחודש יוני 2004, בעקבות כישלונה המקצועי של הקבוצה בעונת 2003/2004.
הוא חזר לקבוצה ביוני 2009, כדי לשמש שוב בתפקיד, וכן כעוזרו של הבעלים פלורנטינו פרס.
בעת ששימש בתפקיד, ספג ביקורת מחברו לזכייה במונדיאל 1986 ומאמן נבחרת ארגנטינה, דייגו מראדונה, שזעם על התנכלות לכאורה של ולדאנו לשחקנים הארגנטינאים של ריאל מדריד[1]. ולדאנו עצמו התנגד למינויו של חברו מראדונה למאמן הנבחרת שנתיים קודם לכן.[2]
ב-25 במאי 2011 הוא פוטר מתפקידו לאחר חילוקי דעות ממושכים עם הצוות המקצועי, ובמיוחד עם מאמן הקבוצה דאז, ז'וזה מוריניו[3].
עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדאנו שימש לאורך תקופתו כמאמן נוער וכן מאז פיטוריו מריאל מדריד ב-2011, משמש ולדאנו כפרשן כדורגל במגוון תחנות טלוויזיה ועיתונים בספרד ובמקסיקו.
בנוסף, ולדאנו פרסם מאז פרישתו חמישה ספרים העוסקים בכדורגל.
בפברואר 2014 פורסם כי ולדאנו ישתתף בכתיבת תסריט לסרט שיעסוק בכוכב נבחרת ארגנטינה וברצלונה, ליונל מסי[4]. למרות שמסי מככב ביריבה המרה של הקבוצה איתה מזוהה ולדאנו, הדמיון בחיים המוקדמים בין השניים, במיוחד בארגנטינה, הוביל את ולדאנו לקחת חלק בפרויקט.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניואלס אולד בויס
- אליפות ארגנטינה: 1974
- ריאל מדריד
- אליפות ספרד (2): 1985/1986, 1986/1987
- גביע הליגה: 1985
- גביע אופ"א (2): 1984/1985, 1985/1986
- ארגנטינה
- אליפות העולם: 1986
- תארים אישיים
- פרס דון בלון לזר המצטיין בליגה הספרדית: 1985/1986
כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ריאל מדריד
- אליפות ספרד: 1994/1995
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חורחה ולדאנו- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- מרסלה מורה יי אראוחו, המקום בו אנו צודקים, באתר הארץ, 23 בפברואר 2002
- מיכאל יוכין, ראש הזהב: אגדת העבר חורחה ולדאנו חוגג 60, באתר וואלה!, 2 באוקטובר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תומר גנור, מראדונה: "ולדאנו פוגע בנבחרת ארגנטינה", באתר ynet, 11 בפברואר 2010
- ^ מערכת One, חורחה ולדאנו: זה סיכון למנות את מראדונה למאמן, באתר ONE, 22 באוקטובר 2008
- ^ מערכת וואלה! ספורט, חורחה ולדאנו עוזב את ריאל מדריד, באתר וואלה!, 25 במאי 2011
- ^ שירות כלכליסט, חורחה ולדאנו יכתוב תסריט לסרט על ליאו מסי, באתר כלכליסט, 12 בפברואר 2014
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1982 | ||
|---|---|---|
|
1 ארדילס • 2 באליי • 3 ברבאס • 4 ברטוני • 5 קלדרון • 6 דיאס • 7 פיליול • 8 גלבאן • 9 גאז'גו • 10 מראדונה • 11 קמפס • 12 הרננדס • 13 אולרטיקואצ'אה • 14 אולגין • 15 פסארלה • 16 פומפידו • 17 סנטמריה • 18 טרנטיני • 19 טרוסרו • 20 ולדאנו • 21 ולנסיה • 22 ואן טוינה • מאמן: מנוטי |
| |
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1986 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו |
| |
| מאמני ריאל מדריד | |
|---|---|
|
