חור (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור מאת ג'ון אוורט מיליי משנת 1871 אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים.

בתנ"ך, חוּ‏ר הוא בן שבט יהודה, בנם של כלב בן חצרון ואפרת: "וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר" (ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"ט).

לפי המדרש, חור היה בנם של מרים הנביאה וכלב בן יפונה (על פי פירוש רש"י (ספר שמות, פרק י"ז, פסוק י').‏[1] לפי יוסף בן מתתיהו חור היה בעלה של מרים, אחות משה.‏[2]

בספר שמות מסופר שבמלחמת עמלק תמך חור בידי משה יחד עם אהרן, ויחד עם אהרן הנהיג את העם בעליית משה להר סיני. לפי המדרש נהרג כאשר סירב להכין לעם את עגל הזהב.

נכדו היה בצלאל, בונה המשכן: "וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל" (ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי רוב המפרשים כלב בן יפונה וכלב בן חצרון הוא אותו האיש וכן אפרת היא מרים הנביאה. אך יש גמרא בירושלמי שממנה משמע שיש דעה שיש שני אנשים בשם כלב.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שלישי, פרק ב, פסקה ד, סעיף 54.


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.