חור (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חור
ציור מאת ג'ון אוורט מיליי משנת 1871 אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים.
ציור מאת ג'ון אוורט מיליי משנת 1871 אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים.
אב כלב עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אפרת (דמות מקראית) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אורי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל מאת כריסטיאן דניאל ראוך אהרון וחור תומכים בזרועות משה בעת הקרב נגד עמלק ברפידים.

בתנ"ך, חוּר הוא בן שבט יהודה, המוזכר בין מנהיגי העם לאחר היציאה ממצרים.

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חור מוזכר בשני הקשרים בספר שמות. הוא מוזכר כמי שביחד עם אהרן תמך בידיו של משה במלחמת עמלק[1] וכן כמי שהושאר על ידי משה ביחד עם אהרן בהנהגת העם, בעת עליית משה להר סיני: "והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש עליהם"[2].

בספר דברי הימים כתוב:

”וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר. וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל.” (ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"ט-כ).

מקובל לזהות את חור זה עם חור המוזכר במלחמת עמלק, ובהתאם לכך חור היה בנם של כלב בן חצרון ואפרת, וסבו של בצלאל בן אורי, בונה המשכן. חור מופיע עוד פעמיים בתחילת ספר דברי הימים[3].

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרש מזהה את כלב בן חצרון עם כלב בן יפונה ואת אפרת עם מרים הנביאה, ובהתאם חור היה בנם של מרים הנביאה וכלב בן יפונה. מדרש זה מובא על ידי פירוש רש"י לתורה[4]. לפי יוסף בן מתתיהו, חור היה בעלה של מרים, אחות משה.[5]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חור לא מוזכר בחטא העגל למרות שהוא מוזכר עם אהרן בעת שמשה עולה להר סיני. לפי המדרש חור נהרג כאשר סירב להכין לעם את עגל הזהב.[6] לעומת זאת, היו שטענו שחור דווקא היה בראשי החוטאים של חטא העגל, ובעקבות זאת שמו נמחק מהתורה, בהתאם לפסוק[7]: "מי אשר חטא לי אמחנו מספרי"[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שמות, פרק י"ז, פסוק י'
  2. ^ ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק י"ד
  3. ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ', ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ד'
  4. ^ על הפסוק ספר שמות, פרק י"ז, פסוק י'
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שלישי, פרק ב, פסקה ד, סעיף 54.
  6. ^ ויקרא רבה, פרשת צו, י׳, ג׳
  7. ^ ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק ל"ג
  8. ^ אליהו שץ, פירוש אליהו על ספר שמות, 2001, פרק לב, פסוק 1, עמוד 190


ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.