חושניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חושניה
الخشنية
Golan Heights Mosque.jpg

המסגד בחושניה
מחוז מחוז הצפון
נפה נפת גולן
אוכלוסייה נכון ל-1967 2,015‏[1]
שפה ערבית
דת אסלאם
סיבת עזיבה מלחמת ששת הימים
תאריך עזיבה 10 ביוני 1967
מיקום חושניה
חושניה
חושניה

חושניה או ח'ושנייה (בערבית: الخشنية) היה כפר סורי ברמת הגולן, אשר ננטש במהלך מלחמת ששת הימים.

מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה ח'שן שמשמעה בערבית - קשה וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.‏[2] את הכפר איכלסו בעיקר בני העם הצ'רקסי אשר איכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות 1880 הועתקו צ'רקסים רבים על ידי העות'מאנים לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות הבדואים.‏[3] הכפר יושב על דרך עתיקה שהובילה בין דמשק לים התיכון, בחלקו הדרומי של הכפר קיים תל שבו נמצאו שרידי חאן מהמאה ה-8 לספירה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והעות'מאנית, ישנה גם סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית כנראה בתקופת המשנה והתלמוד.

בסקירה של הכפר בשנת 1913 על ידי גוטליב שומאכר, הוא מתאר את חושניה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים. לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה עין חושניה). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.‏[4]

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרבות הכיבוש של הרמה הסורית, כאשר הצבא הסורי בנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו אותם כך היה גם עם כ-1,600 התושבים של חושנייה. מסגד הכפר עומד לצד כביש 87, שלם יחסית מלבד הפינה הדרום מערבית שלו, אשר נפגעה במהלך הלחימה בכיסי התנגדות של הצבא הסורי כנגד הניסיון לא לפגוע במקומות קדושים.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על חושניה (1973)

במהלך קרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים שימשו הריסות חושניה אחת הנקודות של הדרגים המשניים ללחימה (תאג"ד, חימוש וכדומה) של כוחות השריון והתותחנים בגזרה הדרומית בעיקרם חטיבה 188. בערב היום הראשון של הלחימה ב-6 באוקטובר 1973 הגיזרה הדרומית החלה להתפורר ובתוהו ובוהו שנוצר, נכבש אזור חושניה מבלי שהפיקוד או הכוחות בשטח ידעו זאת.‏[5] אזור חושניה והריסות הכפר שימשו נקודה אסטרטגית חשובה משום הישיבה על צומת צירי ההתקדמות וההגנה.

מספר חודשים לאחר סיום המלחמה עברו המתיישבים של היישוב החדש קשת לאזור מחנה חושניה, שם ישבו כ-6 שנים, עד שעברו ליישוב הקבע הממוקם לא רחוק מחושניה.

חושניה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהכפר כיום נשארו לרוב מבני אבן שקרסו לכדי ערימות אבנים בין עצי אקליפטוס שמעטרים רבות מההתיישבויות ברמת הגולן. חושניה נמצאת על שביל הגולן. ניתן להגיע למקום בנסיעה על כביש 87 בין צומת המפלים לצומת קשת כאשר הכביש מתעקל ועובר דרך הכפר הנטוש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים קובץ PDF, קתדרה 116, 2000.
  2. ^ יהודה זיו, נופי גולן דרכים ואתרים, 1980.
  3. ^ זאב וילנאי, גולן וחרמון, הוצאת 'המקור', 1970.
  4. ^ גוטליב שומאכר, הגולן: סקר, תיאור ומיפוי, תרגום ועריכה משה הרטל, הוצאת אריאל, ירושלים, 1998.
  5. ^ אבירם ברקאי, על בלימה, הוצאת מעריב, 2009.

קואורדינטות: 32°59′56″N 35°48′40″E / 32.9988038°N 35.8112405°E / 32.9988038; 35.8112405