חותך זכוכית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חותך זכוכית עם מכל שמן
חותך זכוכית עם ידית מעץ וחריצים בעוביים שונים המשמשים לשבירת הזכוכית
חותך זכוכית עם חריצים לביצוע השבירה, וקצה עגול לטפיחה על הזכוכית

חותך זכוכית הוא כלי ידני המשמש ליצירת חריץ על גבי פלטת זכוכית. החריץ מאפשר את שבירת הפלטה לאורך הקו הרצוי. בצורה זו ניתן לחתוך זכוכית רגילה, אולם לא זכוכית מחוסמת, שכן היא מתנפצת, במקום להיבצע לשני חלקים מדויקים.

חותך זכוכית הוא לרוב כלי מתכת באורך של כ-10 ס"מ עם גלגל חיתוך בצורת V העשוי מפלדה מוקשחת או תערובת כימית של טונגסטן ופחמן. קוטרו של הגלגל מעט קטן יותר מקוטרו של עיפרון. לחלק מחותכי הזכוכית יש תא ובו מוחדרת כמות קטנה של שמן חיתוך, כדי שהגלגל ישומן אופן אוטומטי.

מכשיר נוסף המשמש לחיתוך, הוא שולחן לחיתוך זכוכית חצי אוטומטי שבעזרת מחשב CNC חורץ משטחים גדולים של זכוכית, שלאחר מכן שוברים באופן ידני למשטחי זכוכית קטנים יותר. (התהליך ידוע בשם "lites" בתעשיית הזכוכית).

תהליך החיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמנים היטב את חותך הזכוכית או הזכוכית עצמה לאורך קו החיתוך עם שמן עדין (שמן חיתוך) או פרפין. מצמידים בחוזקה את החותך לזכוכית וחורצים קו בעזרת סרגל .החריץ עשוי להתרחב על ידי הקשה בזהירות בצד השני של הזכוכית עם כלי או מכשיר קשה, אבל זה מקטין את החדות והשלמות של מקום חיתוך הזכוכית. לבסוף, הזכוכית שבורה לאורך החריץ. לאחר השבירה, ניתן ללטש את הקצה החתוך של הזכוכית כדי להחליק את הקצוות החדים והמסוכנים. אם השבר חורג מאזור החריצה, ניתן לתקן את השבירה על ידי שימוש בצבת מיוחדת או בעזרת החריצים שבחותך הזכוכית, כדי לכרסם ממנו את החלקים המיותרים.

עובי הזכוכית משפיע על היכולת לחתוך ולשבור אותה. באופן כללי, זכוכית עבה יותר קשה לחיתוך ושבירה. נדרשת הפעלת כוח רב כדי לחתוך זכוכית של 6.4 מ"מ. אולם זכוכית דקה במיוחד, בעובי של 1.6 מ"מ, עלולה להשבר בצורה לא אחידה ולא לאורך החריץ.

שיטות חיתוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שלוש שיטות המשמשות בדרך כלל לשבירת זכוכית לאורך חריץ:

  1. השיטה הראשונה בה האדם שחותך את הזכוכית משתמש בשתי הידיים ומחזיק את קצה הזכוכית, בניצב לחריץ, כאשר האצבעות המורות מתחת הזכוכית והאגודלים מעל. המפעיל מסובב את שתי ידיו כלפי חוץ כדי לשבור את הזכוכית לאורך הקו.
  2. השיטה השנייה מורכבת מהנחת אצבע אחת מתחת למשטח הזכוכית, ישירות מתחת לקו החירוץ, ובתנועה חלקה אחת, מרימים את שולי הזכוכית ונותנים לה דחיפה קטנה אופקית. השיטה השנייהמהירה יותר מהראשונה, אך דורשת תרגול נוסף. ובשתי השיטות הראשונות משתמשים בדרך כלל כאשר שבירת הזכוכית מתבצעת על שולחן לחיתוך זכוכית המרים אותה בעדינות בעזרת אוויר היוצא מן השולחן.
  3. השיטה השלישית היא להשתמש ביריעות קטנות של זכוכית, וכוללת את הצבת אזור החירוץ במקביל לשולי השולחן ושבירת החלק הבולט של הזכוכית בתנועה אחת כלפי מטה, כך שהשבר יעקוב אחרי החריץ המסומן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]