חותם לחם צבאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חותם לחם צבאי שהתגלה בחפירות הר הבית. כתובת החותם לא נחרתה בכתב ראי, כך שטביעתה על גבי הלחם התקבלה במהופך
חותם לחם צבאי שהתגלה במחנה הלגיון השני אוגוסטה בקרליאון, ויילס
חותם לחם צבאי שהתגלה בלגיו
חותם לחם צבאי שהתגלה בחפירות ברחבת הכותל
חותם לחם צבאי שמקורו בירושלים ושמור באוסף הברון אוסטינוב
חותם לחם צבאי שהתגלה במערות מורבעת

חותם לחם צבאי הוא חותם עשוי אבן, עץ או מתכת (למשל ברונזה), ששימש לסימון כיכרות הלחם שיוצרו עבור הצבא הרומאי. על החותם התנוסס כיתוב בלטינית, לרוב על פי תבנית אחידה, אשר ציינה את שם הקנטוריה ואת שם האופה, והוא הוטבע על גבי כיכרות הלחם טרם אפייתן. פעולת האפייה התנהלה במסגרת הרחבה יותר של הקנטוריה או הטומה אצל הפרשים. תנורי אפייה יחידתיים מוכרים ממחנות צבא רבים בגרמניה ובבריטניה. בחלק מן המקרים מוקמו התנורים מול קסרקטיני הקוהורטות ולכל קנטוריה יוחד תנור אפיה אחד. ניתוח הממצא האדריכלי מעלה כי במחנות הצבא שבמערב האימפריום הוקמו תנורי האפייה בסמוך לגבול המחנה. מרבית התנורים נבנו אל תוך הסוללה המקיפה את המחנה או ברחוב המשיק לחומה מפנים המחנה.‏[1] חותמות להטבעה על כיכרות לחם, בעיקר ממתכת, הם ממצא נפוץ יחסית באימפריום הרומי. בחותמות לחם מקונטקסט צבאי התמונה משתנה, שכן בספרות העוסקת בצבא הרומי מצוינת אך דוגמאות בודדת לחותם שהיה בשימוש צבאי.

מאפיות צבאיות רומאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנורי אפייה יחידתיים מוכרים ממחנות צבא רבים בגרמניה ובבריטניה. בחלק מן המקרים מוקמו התנורים מול קסרקטיני הקוהורטות ולכל קנטוריה יוחד תנור אפיה אחד. ניתוח הממצא האדריכלי מעלה כי במחנות הצבא שבמערב האימפריום הוקמו תנורי האפייה בסמוך לגבול המחנה. מרבית התנורים נבנו אל תוך הסוללה המקיפה את המחנה או ברחוב המשיק לחומה מפנים המחנה.‏[2]

מאפיות צבאיות רומאיות שהתגלו בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפינה הדרום-מערבית של הר הבית - במהלך חפירות מזר ממערב ובסמוך לפינה הדרום- מערבית של הר הבית, נחשף בניין (מס'. 7066 ) במצב השתמרות טוב מן התקופה הביזאנטית. שלבו המוקדם של הבניין בן ארבעת החדרים תוארך לתקופה הרומית. נתגלו בו שרידים של חמישה תנורים עגולים מרוצפים שברים של לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון (איורים 21-22). על פי החופרים, השימוש בלבנים שיוצרו בידי הלגיון ובמיוחד מציאת חותם חרס בעל כתובת לטינית, על גבי רצפת המבנה, מלמדים כי המבנה היה בשימוש על ידי חיילי הלגיון העשירי. המטבעות שנחשפו מן השלב הקדום של המבנה הן מימי הדריאנוס ( 138-117 לסה"נ) ועד ימי דיוקלטינוס ( 305-283 לסה"נ), זמן האחרון חופף את תאריך עזיבת הלגיון העשירי את העיר.‏[3]
  • קשת וילסון - בחפירות שנערכו בחללים מתחת לקשת וילסון, תיארכו החוקרים את התיקונים בגשר הגדול למאה השנייה או השלישית לספירה. אורכו של הגשר היה כ-100 מטר ורוחבו כ-14 מטר. בחדרים מתחת לגשר, נתגלו קטעי רצפות שתוארכו למאות השנייה והשלישית לספירה, וכן שולבו בהם שלושה תנורי אפיה בקוטר של 1.5 מטר (איור 43-44), אשר שימשו ככל הנראה לאפיית לחם. רצפתם של שני תנורי אפיה רוצפה באריחים שעליהם נטבעו טביעות של הלגיון העשירי.‏[4]
  • דרום הר הבית - הבית הדרומי – הבית הדרומי הינו בדרומו של הר הבית, בניית הבית מתוארכת גם היא למאה הרביעית, והוא היה בשימוש עד המאה השמינית. באחד החדרים נמצא תנור, בתוך התנור נמצאה לבנה טבוע בטביעת חותם של הלגיון העשירי.‏[5]

חותמות לחם צבאיים שהתגלו בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיינץ, גרמניה - חותם לחם צבאי המציג שלושה שמות של חיילים – כנראה האופים, כמו גם את שם הקנטוריה מסוימת של הלגיון הארבע-עשרה 'גמינה' אליה השתייכו ועבורה אפו לחם.‏[6]

חותמות לחם צבאיים שהתגלו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לגיו - חפירות שנערכו בכלא מגידו חשפו שרידי מבנים וסמטאות, בית בד, אורווה, בורות מים, מתקני אחסון, בישול וכן מקוואות טהרה וממצא רב. בין הממצאים נמצאו שני חותמי לחם רומי, עשוים אבן שעליו חרותים שם האופה ושם היחידה הצבאית שאליה יועד הלחם.‏[8]. בחותמת הראשונה רשום "Auti Lic[i](nius) Priscus"; בחותמת השנייה, שדומה מאוד לחותמת מבריטניה, ולא נעשתה מאבן מקומית, רשום Lul(ius) Maxim(us)‎, מהקנטוריה של Caecil(ius) Ter(tius)‎.
  • רחבת הכותל המערבית - בחפירה הארכאולוגית בחלקה הצפוני-מערבי של רחבת הכותל המערבי בירושלים התגלו שלושה חותמות לחם צבאיים נושאי כתובות בלטינית.‏[9] צורת האותיות בחותמות הלחם ואופן זיהויים של החיילים מאפשרת לתארכם לשלהי המאה הראשונה לספירה, ככל הנראה לשנים הראשונות של חנית הלגיון בעיר.‏[10] בחפירות שנערכו בחללים מתחת לקשת וילסון, לא רחוק מהחפירות ברחבת הכותל המערבית, תיארכו החוקרים את התיקונים בגשר הגדול למאה השנייה או השלישית לספירה. אורכו של הגשר היה כ-100 מטר ורוחבו כ-14 מטר. בחדרים מתחת לגשר, נתגלו קטעי רצפות שתוארכו למאות השנייה והשלישית לספירה, וכן שולבו בהם שלושה תנורי אפיה בקוטר של 1.5 מטר, אשר שימשו ככל הנראה לאפיית לחם. רצפתם של שני תנורי אפיה רוצפה באריחים שעליהם נטבעו טביעות של הלגיון העשירי.‏[11]
  • חפירות הר הבית - במהלך חפירות בנימין מזר ממערב ובסמוך לפינה הדרום- מערבית של הר הבית, נחשף בניין במצב השתמרות טוב מן התקופה הביזאנטית. שלבו המוקדם של הבניין בן ארבעת החדרים תוארך לתקופה הרומית. נתגלו בו שרידים של חמישה תנורים עגולים מרוצפים שברים של לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על פי החופרים, השימוש בלבנים שיוצרו בידי הלגיון ובמיוחד מציאת חותם חרס בעל כתובת לטינית, על גבי רצפת המבנה, מלמדים כי המבנה היה בשימוש על ידי חיילי הלגיון העשירי.‏[12]. על רצפת המבנה נתגלה חותם לחם צבאי, צורת גוף החותם מלבנית, חתכו טרפזי ועל גבו ממוקמת טבעת. מרבית הטבעת, בעלת שלושה רכסים, חסרה. על פני החותם חרותה הכתובת PRIM, הנתונה בתוך מסגרת מלבנית חרותה. שטיבל הציע שתי אפשרויות לפירוש השם על החותם שלפנינו: בעקבות הצעת בנימין מזר, האפשרות הפשוטה לפרוש הכתובת היא כי מדובר בשם ,PRIM(US)‎, שהוא שם לטיני נפוץ בתקופה זו. במקרה זה סביר כי מדובר בשם האופה.‏[13] כיוון שאת הכתובת ,PRIM(US)‎, ניתן לפרש גם כשם תואר – היינו "ראשון", הציע שטיבל, כי אפשר והפריט הטביע את חותמו על ככרות לחם מן האיכות המשובחת, הראשונה – ה-panis primus, כזה שנצרך בידי הדרגות הבכירות יותר בלגיון‏[14]. ע"פ ניתוח ממצאים דומים ממערב האימפריה, במחנות צבאיים הוקמו תנורי האפייה בסמך לגבול המחנה ובניין המאפייה שנתגלה הינו סמוך אל הפן המערבי של מתחם הר הבית, כך שנראה שהיה זה גבולו המזרחי של מתחם הלגיון בעיר‏[15][16].
  • ירושלים - וינסנט מביא איור של חותם לחם צבאי עם כתובת בלטינית שהגיע ממקום לא ידוע בירושלים ושמור באוסף הברון אוסטינוב. בחותם רשום "הקנטוריה השישית של M. VITelius" ‏[17]
  • מצדה - בחפירות ידין במצדה נתגלתה על קירות בחדרי חומת הסוגרים טביעה לטינית IOSEPU(S)‎ שפורשה על ידי כותן וגיגר כחותם לחם של אופה יהודי שסיפק לחם עבור הצבא הרומי בתקופה שלפני המרד הגדול.‏[18] באחד האוסטרקונים שנתגלו בחפירות החדשות במצדה, מכתב דו- לשוני (עברית וארמית), מצוין אדם בשם "יהוסף הנחתם" ואשר ייתכן כי הוא בעל החותם‏[19]
  • מערות מורבעת - חותם לחם צבאי מעץ, המציין שם חייל ואת הקנטוריה אליה השתייך, נמצא במערה בוודאי מורבעאת ‏[20]. בשורה הראשונה רשום "הקנטוריה של Amae(us)‎"‏.‏[21]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Davison,D.P., The Barracks of the Roman Army from 1st to 3ed centuries A.D., A Comparative Study of the Barracks from Fortresses, Forts and Fortlets with an Analsis of Bulding Types and Construction, Stabling and Garrisons, part I, BAR International Series 472 (i), Oxford 1989
  2. ^ Davison,D.P., The Barracks of the Roman Army from 1st to 3ed centuries A.D., A Comparative Study of the Barracks from Fortresses, Forts and Fortlets with an Analsis of Bulding Types and Construction, Stabling and Garrisons, part I, BAR International Series 472 (i), Oxford 1989
  3. ^ שטיבל גיא, 'סוגית מחנה הלגיון העשירי בירושלים ותחומה של אליה קפיטולינה', חידושים בחקר ירושלים ה (תשס), 1999, עמ' 71-74.
  4. ^ אלכסנדר און, שלומית וקסלר-בדולח, גדעון אבני, גשר ווילסון לאור חפירות חדשות, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים ב, עמ' 55-63
  5. ^ E. Mazar, 'The Southern House', in E. Mazar (ed.), Qedem - Vol. 43. The Temple Mount Excavations in Jerusalem 1968–1978. Final Reports Vol. II: The Byzantine and Early Islamic Periods. Jerusalem (2003), p.129
  6. ^ CIL XIII, 6935
  7. ^ M. V. taylor and R. G. Collingwood, Roman Britain in 1927, JRS 17, 1927; Richard J. Brewer,National Museums & Galleries of Wales‏, Caerleon and the Roman army: Roman Legionary Museum: a guide, Wales, 2000, p. 32
  8. ^ יותם טפר, ‏לגיו, כפר עותנאי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", 118, (2006)
  9. ^ שלומית וקסלר-בדולח , אלכסנדר און , בריז'יט אונונה ושועה קיסילביץ', ירושלים, חפירות רחבת הכותל 2009-2005 - דוח ראשוני, חדשות ארכאולוגיות121,(2009)
  10. ^ שלומית וקסלר בדולח , אלכסנדר און ורנטה רוזנטל־הגינבוטום, הקרדו המזרחי וגשר וילסון לאור חפירות חדשות – השרידים מימי הבית השני ומהתקופה הרומית, אדם ליד קשת רומית - מאמרים לכבודו של יורם צפריר, לאה די סגני, יזהר הירשפלד, רינה טלגם, יוסף פטריך (עורכים), ירושלים, (2010), עמ' 152-153
  11. ^ אלכסנדר און, שלומית וקסלר-בדולח, גדעון אבני, גשר ווילסון לאור חפירות חדשות, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים ב, עמ' 55-63
  12. ^ שטיבל גיא, "סוגיית מחנה הלגיון העשירי בירושלים ותחומה של אליה קפיטולינה", מתוך: חידושים בחקר ירושלים - דברי הכנס החמישי, פאוסט א' וברוך א' (עורכים), רמת גן תש"ס, עמ' 71-72
  13. ^ בנימין מזר, ‬ 'החפירות הארכאולוגיות ליד הר-הבית : סקירה שנייה, עונות תשכ"ט-תש"ל',‫ ארץ-ישראל י, 1971, עמ' 20
  14. ^ שם
  15. ^ שם
  16. ^ מזר אילת, מחנה הלגיון העשירי למרגלות הפינה הדרומית-מערבית של מתחם הר הבית בירושלים, מתוך: חידושים בחקר ירושלים – דברי הכנס השישי, פאוסט א' וברוך א' (עורכים), רמת גן, תשס"א, עמ' 55-56
  17. ^ H. Vincent, Varia Timbres Romains, RB 19, 1910, pp. 264-265
  18. ^ Cotton ,H.M., Geiger,J., The Latin and Greek Documents - Masada II, The Yigael Yadin Excavations 1963-1965, Final Reports, Jerusalem 1989, p.211, no. 936.
  19. ^ טולי פיקרש, מיתוס מצדה, אתר הצופה
  20. ^ De-Vaux, R., Discoveries in the Judean Desert II, Oxford 1961, p.35-36, fig.12.9, PL.IX.26. 106
  21. ^ גיא שטיבל, ציוד צבאי מימי מרד בר כוכבא במערות מדבר יהודה, מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא - קובץ שני, עורכים: רועי פורת וחנן אשל, 2010, עמ' 328-329