חזאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיבוץ שנהב שייתכן שמתאר את דמותו של חזאל.

חזאל מלך ארם אשר מוזכר בתנ"ך. תחת שלטונו, הפכה ארם דמשק לאימפריה ששלטה על חלקים גדולים של סוריה וארץ ישראל.

חזאל מוזכר בשמו לראשונה בספר מלכים א', פרק יט ט"ו: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו (לאליהו) לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם.". שנים לאחר מכן, הדדעזר מלך סוריה חלה ושלח את חזאל, שהיה עדיין פקיד מלכותי, עם מתנות לאלישע יורשו של אליהו. אלישע ביקש את חזאל לספר להדדעזר כי יחלים ממחלתו, אך ימות בדרכים אחרות. בשובו של חזאל לדמשק חנק את הדדעזר ותפס את השלטון.

חזאל מלך כ-37 שנה (842 לפנה"ס עד 805), ובתקופת שלטונו הוביל את הארמים לקרבות נגד יהורם מלך ישראל ונגד אחזיה מלך יהודה. לאחר ניצחונו בקרב רמות גלעד, הדף שתי התקפות מצד האשורים, ותפס שטחים ישראליים ממזרח לירדן, את העיר הפלישתית גת וביקש לכבוש גם את ירושלים ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק י"ט. חוקרים רבים מייחסים את כתובת תל דן לחזאל שהקימה לאחר ניצחונותיו את מלכי ישראל ויהודה. חפירות ארכיאולוגיות בתל צפית\גת חשפו עדויות משמעותיות למצור ולכיבוש. ייתכן שניתן לייחס עדויות בתל זית מהמאה התשיעית לפני הספירה למסע הכיבושים של חזאל. מלך יהודה יואש מנע פלישה של חזאל בתשלום שוחד מאוצרות הארמון, ולאחר מכן נעלם חזאל מהנוף המקראי.

לוחות ברונזה מעוטרים בכרכרות סוסים, אשר זוהו מכתובותיהם כשייכים לחזאל, נמצאו בשני אתרים יווניים. בהריון בסאמוס ובמקדש לאפולו בארטריה באי אביה. הכתובת קוראת: "זי נתן הדד למראן חזאת מן עֻמקִ בשנת עדה מראן נהר" ("אשר נתן הדד לאדוננו חזאל מן עמק בשנה ש(בה) עבר אדוננו את הנהר"). הנהר יכול להיות האורונטס, או הפרת. אפשר כי, כאשר תגלת פלאסר השלישי כבש את דמשק ב-733/2 לפניה"ס, הוא לקח את הלוחות שלל ואלו התגלגלו מאוחר יותר לידיים יווניות. אפשרות אחרת היא, כי הלוחות הגיעו ליון באמצעות סוחרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Biran, A., and Naveh, J. 1995. The Tel Dan Inscription: A New Fragment. Israel Exploration Journal 45(1):1–18.
  • Ephal, I., and Naveh, J. 1989. Hazael’s booty inscriptions. Israel Exploration Journal 39(3–4):192–200.
  • Lemaire, A. 1991. Hazaël, de Damas, Roi d’Aram. Pp. 91–108 in Marchands, Diplomates et Empereurs, Etudes sur la civilisation mésopotamienne offertes à P. Garelli. Paris: Editions Recherche sur la Civilisations.
  • Maeir, A. 2004. The Historical Background and Dating of Amos VI 2: An Archaeological Perspective from Tell es-Safi/Gath. Vetus Testamentum 54(3):319–34.
  • Galil, G., "David and Hazael: War, Peace, Stones and Memory," Palestine Exploration Quarterly, 139,2 (2007), 79-84.
  • Maeir, A. M., and Gur-Arieh, S. 2011. Comparative aspects of the Aramean Siege System at Tell es­-S­a¦fi/Gath. Pp. 227–44 in The Fire Signals of Lachish: Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age and Persian Period in Honor of David Ussishkin, eds. I. Finkelstein and N. Na’aman. Winona Lake, IN: Eisenbrauns.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]