חזית סטלינגרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזית סטלינגרד
פרטים
מדינה ברית המועצות
שיוך הצבא האדום
סוג קבוצת ארמיות
תאריכים וזמנים
הקמה 12 ביולי 1942
מקים הפיקוד העליון הסובייטי
פירוק 1 בינואר 1943
מלחמות

המערכה על סטלינגרד, מלחמת העולם השנייה

פיקוד
מפקדים *סמיון טימושנקו (12-21 ביולי 1942)

חזית סטלינגרד הייתה קבוצת ארמיות סובייטית, שהוקמה על ידי הפיקוד העליון הסובייטי כדי להגן על דרכי הגישה לעיר סטלינגרד במהלך מלחמת העולם השנייה, ומילאה תפקיד מרכזי במהלך המערכה על סטלינגרד.

חזית סטלינגרד הוקמה בהוראת הסטאבקה ב-12 ביולי 1942. מפקדה הראשון היה מרשל סמיון טימושנקו. טימושנקו פיקד קודם לכן על החזית הדרום-מערבית, והכוחות שבפיקודו ספגו אבידות כבדות כל כך עד שהפיקוד הסובייטי נאלץ לפרק את החזית. חזית סטלינגרד כללה במקור 3 ארמיות, שהועברו עליה מעתודת הסטאבקה (הארמיות ה-62, ה-63, וה-64), שתי ארמיות טנקים שנמצאו בתהליך הקמה (ה-1 וה-4), ושרידים של 4 ארמיות שהשתייכו במקור לחזית הדרום-מערבית (הארמיות ה-21, ה-28, ה-51 וה-57). בין יחידות החזית התפרסמה במיוחד הארמייה ה-62 בפיקודו של ואסילי צ'ויקוב שהגנה על העיר סטלינגרד במהלך המתקפה הגרמנית על העיר (ספטמבר-נובמבר 1942).

בעת הקמת חזית סטלינגרד, היא נדרשה להגן על חזית ברוחב 520 ק"מ ממערב לעיקול נהר הדון. כתוצאה מהאבדות הכבדות שספג הצבא האדום במהלך קרב חרקוב השני, ובשלב הראשון של מתקפת הקיץ הגרמנית בדרום רוסיה, נהנו הכוחות הגרמניים שתקפו את החזית מעדיפות גדולה בכוח אדם ובציוד. כוחות החזית לא הצליחו לעצור את התקדמות הארמייה השישית הגרמנית ונאלצו לסגת אל הגדה המזרחית של הדון לאחר שספגו אבידות כבדות. ב-21 ביולי הוחלף טימושנקו על ידי גנרל ואסילי גורדוב, שמונה למפקד החזית החדש, אך השינויים בפיקוד לא שיפרו את מצבה של החזית.

בגלל הנסיגה ושינויים בפריסת הכוחות גדל רוחב החזית שנדרשה לתפוס חזית סטלינגרד לכדי 800 ק"מ בקירוב, ולכן החליט הפיקוד הסובייטי בראשית אוגוסט לפצל אותה לשניים. הארמיות שהחזיקו בשטח מדרום לנהר דונסקאיה צאריצה הועמדו תחת פיקוד החזית הדרום-מזרחית במטרה לעצור את התקדמות ארמיית הפאנצר הרביעית לסטלינגרד מכיוון דרום. חזית סטלינגרד נדרשה לעצור את התקדמות הארמייה ה-6 לסטלינגרד מכיוון צפון ומערב. לאחר פריצת הארמייה ה-6 אל נהר הוולגה מצפון לסטלינגרד בסוף אוגוסט 1942, קיבלה חזית סטלינגרד את האחריות על קו החזית מצפון לעיר, וניהלה שורת התקפות נגד כושלות כנגד האגף השמאלי של אגד הכוחות הגרמני שתקף את סטלינגרד. ב-30 בספטמבר 1942 שונה שמה של החזית ל"חזית הדון" ואילו החזית הדרום-מזרחית, שכללה את הארמייה ה-62, קיבלה את השם "חזית סטלינגרד". מפקד החזית היה קולונל גנרל אנדריי יריומנקו, וסגנו לעניינים פוליטיים היה ניקיטה כרושצ'וב. החזית הייתה אחראית על הזרמת אספקה ותגבורות לארמייה ה-62 בסטלינגרד, וכוחות האוויר והארטילריה שהופעלו על ידי מפקדת החזית סייעו לארמייה לבלום את המתקפה הגרמנית בתוך העיר.

במהלך מתקפת הנגד באזור סטלינגרד בנובמבר 1942 (מבצע אורנוס) שימשה החזית כזרוע הדרומית של תנועת המלקחיים הסובייטית, שכיתרה את הכוחות הגרמניים באזור סטלינגרד, והביסה את הארמייה הרומנית ה-4 שעמדה מולה. ערב מתקפת הנגד כללה החזית 5 ארמיות (הארמיות ה-62, ה-64, ה-57, ה-51 וה-28), 2 קורפוסים ממוכנים וקורפוס פרשים. במחצית השנייה של דצמבר 1942 השתתפו כוחות החזית בהדיפת מתקפה גרמנית גדולה מדרום לסטלינגרד ("מתקפת מאנשטיין"), שנועדה לחלץ את הארמייה השישית מטבעת הכיתור הסובייטית, ולאחר מכן ניהלה מתקפת נגד מוצלחת כנגד כוחות הציר שפעלו בגזרה זו. ב-1 בינואר 1943 שונה שוב שמה של החזית לחזית הדרומית. חלק מהארמיות שהשתייכו במקור לחזית השתתפו במבצע לחיסול הכוחות הגרמניים בכיס סטלינגרד, לאחר שהועברו לשליטת חזית הדון בפיקוד קונסטנטין רוקוסובסקי, לצורך המבצע.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.