חטופים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטופים
Hatufim1.jpg
לוגו הסדרה
סוגה דרמה
יוצרים גידי רף, ליאת בנאסולי
כותבים גידי רף
בימוי גידי רף
שחקנים יורם טולדנו
ישי גולן
אסי כהן
יעל אבקסיס
מילי אביטל
עדי עזרוני
סנדי בר
גל זייד
נבו קמחי
סלים דאו
הדר רצון-רותם
פרסים פרס האקדמיה לטלוויזיה
פסקול עדי גולדשטיין ואברהם טל
ארץ מקור ישראל
שפות עברית וערבית
מספר עונות 2
מספר פרקים 24
שידור
רשת שידור קשת, ערוץ 2
תקופת שידור
מקורית
6 במרץ 2010
קישורים חיצוניים
www.mako.co.il/tv-hatufim
צילומי סצנה לעונה השנייה של הסדרה, יוני 2011 (לפרק ה-11, "האישה שלנו בדמשק"; שודר לראשונה ב-17 בדצמבר 2012)

חטופים היא סדרת דרמה ישראלית אשר עלתה לשידור בערוץ 2 במסגרת הזכיינית קשת ב-6 במרץ 2010. הסדרה מספרת את סיפורם של שני חיילים חטופים השבים לישראל אחרי 17 שנה בשבי בסוריה.

ב־13 ביולי 2010 זכתה "חטופים" בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית סדרת הדרמה הטובה ביותר.

שיר הנושא של הסדרה הוא "הנה באתי הביתה" שהולחן על ידי איתי פרל ונכתב ומבוצע על ידי דנה ברגר ואיתי פרל. השיר לא נכתב במיוחד לסדרה, והקשר בין מילותיו לבין עלילת הסדרה הוא מקרי‏[1].

העונה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה שודרה בין חודש מרץ 2010 למאי אותה השנה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה היא 2008. כשבע־עשרה שנים קודם לכן נשלחה יחידת מודיעין, המורכבת מחיילי מילואים, אל עומק הלבנון לפעולה חשאית כנגד מבוקש בכיר של ארגון טרור. הפעולה נכשלה ובמהלכה אחד החיילים נהרג ושלושה חיילים, נמרוד קליין, אורי זך ועמיאל בן חורין, נפלו בשבי והוחזקו סמוך לדמשק. לאחר שנים של מגעים חשאיים, בעסקת חילופי שבויים, שבים השבויים. אז מתברר שמתוך השלושה שנשבו, רק שניים נותרו בחיים.

הסדרה מתחילה עם שיבתם של החטופים מהשבי. במהלך היעדרותם הפכו לסמלים לאומיים ציוניים. סטיקרים עם שמותיהם ודגלים עם תמונותיהם מעטרים את רחובות ישראל. הסדרה בוחנת את התמודדותם עם הכניסה מחדש לחברה הישראלית ברמה הלאומית וברמה האישית. מאנשים שבילו את היום־יום שלהם במאבק לשרוד בחדרון קטן אי שם, לדמויות ציבוריות מפורסמות שיתקשו לעמוד בציפיות ובמיתוס שנוצר סביבם.

ברמה האישית, הסדרה עוקבת אחר ההתמודדות עם מערכות יחסים שנקטעו שנים קודם לכן, עם נשותיהם שהמשיכו, או שלא המשיכו בחייהן, ילדים שהם אינם מכירים, הורים שכבר אינם בחיים וחברים שהגשימו חלומות וחיו חיים שלמים בתקופת היעדרותם. יש גם התמודדות של השבויים זה עם זה אחרי שב־17 השנים האחרונות היו כל מה שהכירו.

במקביל להתמודדויות עם האנשים שסובבים אותם, לאורך הסדרה השניים עוברים סדרת חקירות אצל פסיכיאטר צבאי שמנסה להציל מפי החטופים כל פיסת מידע על הצד השני ועל החוויה שהם עברו בשבי – זאת בניגוד לצורך החזק של השניים לשכוח את שהיה. בהדרגה מתברר שמשהו בסיפורם של השניים אינו אמין, גרסותיהם שונות ועל כן מתחילה חקירה סמויה שמנסה לברר מה בדיוק יש לשניים להסתיר.

בפרק האחרון של העונה נפתרת התעלומה המרכזית ומתגלה כי עמיאל נותר למעשה בחיים, התאסלם ונשאר בסוריה.

השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן דמות תפקיד
יורם טולדנו נמרוד קליין שבוי
ישי גולן אורי זך שבוי
אסי כהן עמיאל בן-חורין שבוי
יעל אבקסיס טליה קליין אשתו של נמרוד
מילי אביטל נורית הלוי-זך חברתו של אורי לפני השבי
עדי עזרוני יעל בן-חורין אחותו של עמיאל
יעל איתן דנה קליין בתו של נמרוד
גיא סלניק חצב קליין בנו של נמרוד
סנדי בר איריס חוקרת, חברתו של אורי
גל זייד ד"ר חיים כהן פסיכיאטר צבאי בשירות מילואים
נבו קמחי אילן פלדמן איש הקשר של צה"ל עם משפחות השבויים
מיקי לאון יעקב (יקי) זך אחיו של אורי ובעלה של נורית
שמוליק שילה יוסף (יוסק'ה) זך אביו הקשיש של אורי
אדם קנת אסף זך בנם של נורית ויקי
אקי אבני עופר שם-טוב בעל חברת פרסום, חבר של נמרוד
סלים דאו ג'מאל מפקד תא השבי
מרים גבריאלי מלכה זך אמו של אורי
דליק ווליניץ ד"ר שמואל אוסטרובסקי הפסיכולוג של דנה קליין
דורון עמית אהוד בנו של ד"ר אוסטרובסקי
רון שחר ברק דגון סוכן נדל"ן
לבנה פינקלשטיין שרה אם שכולה

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך אתר האינטרנט של הסדרה – "קיר המידע" על טליה קליין. כל מלבן ב"קיר המידע" מייצג שנה והקשה עליו מובילה לקטע וידאו או רצף תמונות, המציגים את אשר עבר על הדמות באותה עת.

במקביל לשידור הסדרה, באתר האינטרנט שלה הוצגו פרטים המהווים "מידע משלים" לאלו שנמסרו בפרקים עצמם. היה זה מידע על מה שכביכול עבר על הדמויות הראשיות במהלך שני העשורים שקדמו לזמן הסיפורי. הדברים הוצגו באמצעות תמונות וקטעי וידאו, אשר לא שולבו בסדרה עצמה.

העונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד במהלך שידור עשרת פרקיה הראשונים של הסדרה, לאור הצלחתה, הוחלט ב"קשת" להפיק עונה שנייה לסדרה. לפיכך, הפרק העשירי של העונה הראשונה הסתיים בסוף פתוח - כאשר הוא בא אל קיצו, הופיע הכיתוב "המשך יבוא".

העונה השנייה צולמה במהלך שנת 2011 אך עלתה לשידור רק ב-15 באוקטובר 2012. עיקר העיסוק בפרקים סובב סביב השאלה, מבחינתם של אורי ונמרוד, האם עמיאל נותר בחיים, ואם כן, מה עלה בגורלו וכיצד ניתן יהיה להביאו חזרה ארצה. מלבד סוגיה זו, אשר מעורבים בה גם גורמים שלא הכרנו בעונה הראשונה, הסיפור ממשיך לתאר את תהליך ההתאקלמות של נמרוד ואורי לחיים בישראל, לצד בני משפחתם. בדומה לעונה הראשונה, גם עונה זו מלווה בקטעי "מידע משלים" באתר האינטרנט של הסדרה, הכוללים רמזים לגבי התקדמות החקירה המוצגת בסדרה וכן בלוגים של מספר דמויות.

אורי (ישי גולן) פוגש את נורית (מילי אביטל) בשדה התעופה, עם שובה ארצה מסוריה. לידם, ד"ר חיים כהן (גל זייד). מתוך צילומי הסצנה לפרק "האישה שלנו בדמשק", נתב"ג, יוני 2011

דמויות שנוספו בעונה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן דמות תפקיד
הדר רצון-רותם לילה אשתו של יוסוף (עמיאל בן-חורין)
יונתן עוזיאל ינון (נוני) איש המוסד, בן לאב שנרצח על ידי עבדאללה
יוסף סוויד עבדאללה בן ראשיד מחבל שביצע פיגוע בבית ספר
מכרם ח'ורי שיח' קסאב (האימאם) אביה של לילה
שמעון מימרן זאב קפלן איש המוסד
בועז קונפורטי אורן חבר לצוות של נמרוד ואורי, מסייע כלכלית לנמרוד

תגובות לסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות המבקרים לסדרה היו חצויות. מספר ביקורות היללו והחמיאו לסדרה‏[2], ומספר ביקורות התנגדו וטענו כי היא לא אמינה וכי התסריט לוקה בחסר‏[3]. היו גם לא מעט התנגדויות לקיומה של סדרה מעין זו, בהן ממשפחות שבויים, כגון מרים גרוף, אימו של שבוי ששוחרר בעסקת ג'יבריל שטענה שסדרה זו היא למעשה פרומו לארגון החמאס[4].

ב־9 בדצמבר 2009 פורסם כי זכויות ההפקה של הסדרה נרכשו על ידי אולפני FOX האמריקאים[5]. הגרסה האמריקאית ל"חטופים", תחת השם "הומלנד", עלתה לשידור בערוץ הכבלים "שואוטיים" באוקטובר 2011[6]. הגרסה האמריקנית אף זכתה בפרסי גלובוס הזהב לסדרת הדרמה הטובה ביותר לשנים 2011[7] ו-2012[8], השחקנית הראשית בסדרה, קלייר דיינס, זכתה באותם טקסים, על תפקידה ב-"Homeland", בפרסי השחקנית הטובה ביותר בסדרת דרמה והשחקן הראשי, דמיאן לואיס זכה ב-2012 בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה.

בנוסף על חברת פוקס נמכרו זכויות ההפקה לחברות WeitMedia הרוסית, Medyapim הטורקית ו-Televisa המקסיקנית. האחרונה צפויה להפיק סדרה בספרדית המבוססת על שתי העונות של הסדרה המקורית.‏[9]

פרק ששודר בעונה השנייה של הסדרה עורר סערה לאחר שאחת מהדמויות בו כינתה דמות עיתונאית בשם "אריאנה" במילים "שמנה וממורמרת". זאת, כביכול כתגובה לדברי מבקרת הטלוויזיה אריאנה מלמד, אשר ביקרה חריפות את עונתה הראשונה של הסדרה‏[10]. מלמד ועיתונאים אחרים טענו כי מדובר ב"חריגה בוטה מכללי המשחק"‫ וכי לא יעלה על הדעת לתקוף מבקר טלוויזיה שעושה את עבודתו. יוצרי הסדרה טענו שמדובר בהומור בלבד‏[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2009 - סרוגים
פרס האקדמיה לטלוויזיה - סדרת הדרמה המקורית הטובה ביותר
2010 - חטופים
הבא:
2011 - פלפלים צהובים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף נבו, דנה ברגר ואיתי פרל בראיון משותף על הנה באתי הביתה, באתר mako‏, 23 במרץ 2010
  2. ^ גילי איזיקוביץ, יוצר "חטופים" לא מפחד לגעת בטראומה, באתר עכבר העיר, 4 במרץ 2010
    חגית גינזבורג, ללכת שבי אחריהם, באתר ynet‏, 10 במרץ 2010
  3. ^ אלון עידן, חטופים: כשהקלישאות באות על חשבון המקוריות, באתר עכבר העיר, 7 במרץ 2010
    אלון הדר, שבויים במציאות: ביקורת על "חטופים", באתר nrg‏, 2 בנובמבר 2011
  4. ^ "'חטופים' - פרומו לחמאס", באתר גלי צה"ל, 18 במרץ 2010
  5. ^ יוני פרת, "חטופים" נמכרה לארצות הברית, באתר Mako‏, 22 בפברואר 2010
  6. ^ קובץ וידאו צפו: הצצה לגרסה האמריקנית של "חטופים", באתר נענע 10, 22 ביולי 2011
    יובל פגי, הערב בארצות הברית: חטופים, הגרסה האמריקנית, באתר גלי צה"ל, 2 באוקטובר 2011
  7. ^ קובץ וידאו גלובוס הזהב ל"חטופים" האמריקנית, מתוך התוכנית "שש עם עודד בן-עמי" של ערוץ 2, באתר mako‏, 16 בינואר 2012 - כולל ראיון עם גידי רף
  8. ^ פרסי גלובוס הזהב - הערב הגדול של "הומלנד" ובן אפלק, באתר וואלה!, 14 בינואר 2013
  9. ^ לי-אור אברבך, ‏"חטופים" של קשת תזכה לגרסה מחודשת באמריקה הלטינית, באתר גלובס, 6 באוקטובר 2014
  10. ^ ‫דוד אברהם, "חטופים" נגד אריאנה מלמד: "שמנה וממורמרת", באתר וואלה!, 23 באוקטובר 2012‬
  11. ^ דוד ורטהיים, אריאנה מלמד משיבה אש: "לא ייתכן שכך יתייחסו למבקר טלוויזיה", באתר וואלה!, 26 באוקטובר 2012‬