חטיבה 226
חטיבה 226, המכונה גם "עוצבת נשר" ו"הצפונית", בשל היותה כפופה לפיקוד צפון, היא חטיבת צנחנים במילואים בצבא ההגנה לישראל תחת פיקוד אוגדה 319. תג היחידה נשר שחור על רקע אדום. החטיבה נחשבת לאחת מחטיבות המילואים הנבחרות בצה"ל.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
חטיבה 226 היא חטיבת המילואים הראשונה של יחידת הצנחנים. החטיבה הוקמה בשנת 1957 כחטיבה 80. בהמשך שונה מספרה ל-317, ל-939 ולאחר מכן ל-226.
מאז הקמתה, נפלו כ-170 מלוחמי החטיבה.
[עריכה] החטיבה במלחמת ששת הימים
החטיבה גויסה כבר בחודש מאי 1967 ויועדה לשמש כעתודה מטכ"לית. החטיבה סופחה לאוגדת שרון והשתתפה בקרב ההבקעה באום כתף. חיילי החטיבה נחתו ממסוקים בעורף הארטילריה המצרית ופגעו בה אך גם סבלו נפגעים רבים[1].
בשלב השני של המלחמה כבשו חילי החטיבה את מוצבי ג'לבינה ודרבשיה תוך טיפוס רגלי מעמק החולה לרמת הגולן וכן הונחתו כוחות החטיבה בדרום רמת הגולן וסייעו בהשלמת כיבוש רמת הגולן.
אחד מגדודי החטיבה סופח בתחילת המלחמה לחטיבה 4 וסייע לה בקרבות באזור לטרון ורמאללה, הסיירת החטיבתית השתתפה בכיבוש ירושלים.
[עריכה] החטיבה במלחמת ההתשה
החטיבה ביצעה מספר תעסוקות מבצעיות בעומס מילואים רב, בעיקר בבקעת הירדן והשתתפה בתקופה זו בלחימה בעזה בארגוני הטרור הפלסטינים, כאשר מפקד החטיבה משמש במקביל כמפקד הכוחות בבקעת הירדן
[עריכה] החטיבה במלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים פיקד על החטיבה אלוף משנה (לימים אלוף) חיים נדל. חיילי החטיבה לחמו במהלך המלחמה הן בחזית הדרומית והן בחזית הצפונית. ראשית עלתה החטיבה, לאחר גיוס אנשיה, לרמת הגולן, ואולם תוך זמן קצר התקבלה ההחלטה לפצלה בין שתי חזיתות המלחמה. שני גדודים הועברו לחזית הדרום: גדוד 469, בפיקוד סגן אלוף אפרים ברנד וגדוד הסיור והנ"ט של החטיבה (שהוקם על ידי מיכה בן ארי, קפוסטה), בפיקוד רב סרן נתן שונרי. גדוד 469 שימש עתודה פיקודית, וגדוד הסיור סופח לחטיבה 14 ולחם במסגרתה בקרב החווה הסינית.
כוחות החטיבה החלו בתנועה על היעד, שטח החווה הסינית, אשר היה רווי בכוחות נ"ט ושריון מצריים רבים, בשעה 20:00. גדוד 79 בפיקודו של סא"ל עמרם מצנע, הגיע בשעה 21:06 לצומת "לכסיקון-שיק" והמשיך צפונה. מול הגדוד עמד כוח מצרי גדול שכלל טנקים, נגמ"שים ותותחים. הופעת הגדוד הייתה הפתעה מוחלטת למצרים והגדוד החל לפתוח באש כבדה והשמיד מטרות מצריות רבות. הגדוד הצליח להתקדם עד לציר "אושה", אך המצרים התעשתו ופתחו באש על הגדוד (לעתים הקרבות התנהלו מטווחים של מטרים ספורים) והלחץ על הגדוד גבר. במהלך הקרב נשחקו כוחות השריון של החטיבה וספגו אבידות קשות. גדס"ר 582 היווה כוח עתודה ואבטח את החטיבה מדרום. במקביל גדוד 407 לחם בצומת "לכסיקון-טרטור" ועסק במקביל בפינוי הכוחות השונים (גדוד 184, סיירת שקד, כוח "שמוליק" ואנשיו שלו עצמו) שנפגעו. לאחר חצות הורה המח"ט, אל"מ אמנון רשף, לנתן שונרי (מפקד גדס"ר 582) לקחת פיקוד על גדוד 407 (שמפקדו נפצע), להתארגן ולתקוף את צומת "לכסיקון-טרטור". בשעה 2:09, לאחר התקפה ארטילרית כבדה על הצומת (של הכוחות הישראלים), גסד"ר 582 וגדוד 407 נעו במטרה לכבוש את הצומת, אך ההתקפה נכשלה עקב מכת אש קשה של שריון מצרי שהיה מחופר היטב בצומת, והכוח החל לפנות את נפגעיהם. בשעה 5:50 פנה המח"ט אל מפקד האוגדה, אלוף אריאל שרון וביקש סיוע. גדודי הטנקים 599 (מחטיבה 421) ו-409 (מחטיבה 600) נקראו למשימה. באמצעותם ובתיאום עם גדס"ר 582, פלוגה ג' מגדוד 407 (שמוקדם יותר אבטחה את סיירת שקד) וסיוע ארטילרי, הוחלט לתקוף את צומת "לכסיקון-טרטור" מכל הכיוונים במקביל. בשעה 9:43 ולאחר יותר מ-12 שעות לחימה עקובות מדם נכבש הצומת והציר נפתח. כוחות החטיבה התמקמו מחדש כדי לאבטח את האזור.[2]. פלוגת התול"רים של גדוד הסיור והנ"ט 582, עליה פיקד אמיר קרן[3], לא השתתפה בקרב ונשארה מאחור עם הסמג"ד אמרי רון, משום שלא נעה על גבי זחל"מים כשאר הגדוד, אלא על גבי ג'יפים ועליהם תול"רים. לאחר הקרב, ב-17 באוקטובר, חצתה הפלוגה את תעלת סואץ וכבר למחרת נאמר למ"פ, קרן, לנוע לעבר ציר "טסט" בחיץ החקלאי ולהגן מדרום ולאבטח את כוחות צה"ל הנעים מראש הגשר לעומק שטח מצרים. אמיר קרן ולוחמי פלוגתו השמידו עם באמצעות התול"רים עשרות טנקים מצריים ומנעו מהארמייה המצרית השלישית לסגור את התפר בינה לבין הארמייה השנייה, שבו התבצעה הצליחה[4].
בחזית הצפון לקחו לוחמי החטיבה חלק בהדיפת כוחות סוריים ברמת הגולן. גדוד 567 בפיקודו של סא"ל אלישע שלם כבש את תל א-שאמס[5]. גדוד 471, עליו פיקד סא"ל חזי שלח כבש עם גדודו את העיירה הסורית ח'ן ארנבה[6].
גדודי החטיבה, ובהם גדוד 567 וגדוד 471, לקחו חלק בכיבוש המובלעת הסורית. ב 21.10.1973, לקחה החטיבה, תחת פיקודם של המח"ט, חיים נדל, והמג"דים, אלישע שלם וחזי שלח, חלק במבצע קינוח, במשימה שהתאימה לייעודה המבצעי כחטיבת צנחנים. משימתה- כיבוש שיא החרמון, מוצב החרמון הסורי ומוצב הפיתולים. עוד בטרם החלו לוחמי גולני את הקרב על מוצב החרמון הישראלי, התכנסו לוחמי החטיבה בשדה התעופה במחניים והתכוננו להטסה בחמישה מסוקי יסעור (ומאוחר יותר הצטרף מסוק נוסף). בשעה 14:00 המריא זוג המסוקים הראשון ובו חפ"ק מג"ד 471, חזי שלח ולוחמי פלוגה ב', בפיקוד עוזי צור, ועימם כוח סמנים מביה"ס לצניחה- בפיקודו של רס"ן רן בג (קצין אג"ם ב' של החטיבה) שהיה אמון על ארגון נקודות הנחתת המסוקים. כוח קטן, בן תשעה עשר לוחמים, בפיקוד סרן עמנואל בר- ניב, נחת על פסגת החרמון צפה על תנועות אויב וטיווח משם אש ארטילרית. סבב ההטסות השני כלל גם את מפקד חטיבת הצנחנים 317, אל"ם חיים נדל והחפ"ק שלו. לאחר שהוטסו כלל לוחמי גדוד 471 החלו נוחתים לוחמי גדוד 567, בפיקודו של אלישע שלם. בשעה 17:30 הסתיימו ההטסות, אשר הנחיתו 625 מלוחמי החטיבה על החרמון, והכוחות החלו לנוע אל משימותיהם. גדוד 471, בפיקוד סא"ל שלח, הוביל את הכוחות כשהוא נע באיגוף ימני לכיוון מוצב הפיתולים. הגדוד נע לאט, כמתוכנן, בשל תנאי השטח הקשים ובדלילות האוויר. פלוגה ב', בפיקוד עוזי צור, כבשה את מוצב הפיתולים לאחר קרב קצר תוך שהיא סופגת הרוג אחד, סגן מנחם פינבלט. בסריקת המוצב נמצאו חמישה חיילים סורים הרוגים ונראה היה כי נוספים ברחו. בשל חשש מהגעת תגבורות אויב מכיוון הכפר ערנה, הורה שלח לסגנו, יאיר עוגן, לבצע חסימה, באמצעות כוח הנ"ט וההנדסה שהיה איתו, על ציר הכביש ממזרח. הכוח בפיקוד עוגן התמקם על מצוק ששלט על הכביש ופוצץ מטען חומר נפץ שפער בור גדול בכביש והפכו למכשול בפני כוח תגבורת סורי. לקראת השעה 01:30 דיווח עוגן כי מהציר העולה מהכפר ערנה הוא מזהה תנועת כוח תגבורת שנע באופן רכוב לעבר החסימה. כאשר הגיעו ראשוני הרכבים הסורים לקרבת הבור שנפער בכביש, הורה הסמג"ד על פתיחה באש. כוח החסימה ירה אש מנשק קל, פצצות תאורה ממרגמות חמישים ושתיים מ"מ ופצצות מרנ"ט. הרכב הסורי שהוביל את השיירה נפגע ולאור פצצות התאורה נראו משאיות וחיילים בורחים. הסורים כלל לא השיבו באש. בסריקות שנערכו מאוחר יותר נמצאו שני חיילים סורים הרוגים.
הגדוד המשיך לנוע לעבר נ. ג. 2360. בדרכם נתקלו בכוח סורי, שהתבצר במה שכונה מוצב הכוכים, שפתח לעבר באש. פלוגה א', בפיקוד שי לין, שנעה בראש הגדוד פתחה באש יעילחה והסתערה על הכוח הסורי. בסריקת השטח נמצאו בו כוכים ועמדות מבוצרות ושנים עשר חיילים סורים הרוגים. לפלוגה לא היו נפגעים. בחצות הלילה הגיע הגדוד סמוך ל- נ. ג. 2360. והמג"ד דיווח למח"ט כי הגדוד השלים את משימתו. גדוד 567, בפיקוד אלישע שלם, נטל אז את ההובלה ונע למשימה העיקרית- כיבוש מוצב החרמון הסורי. כשהגיע כוח החוד הגדודי למנחת המסוקים הסורי, נראה המוצב במרחק ארבע מאות מטרים מדרום למנחת. פלוגות הגדוד נערכו לכיבוש היעד בעוד המג"ד הורה לקש"א (קצין קישור ארטילרי) שלו להנחית אש חזקה על המוצב. המג"ד, שלם, הבחין כי לא היה ירי מן המוצב הסורי והעריך שהמוצב נטוש. המוצב נסרק בזהירות ונמצא ריק מאויב. סא"ל שלם פקד על אנשיו להיערך להגנה בעמדות הריקות שבמוצב. זמן קצר לאחר השעה 03:00 דיווח למח"ט ש היעד בידו. המשימה החטיבתית הושלמה. קצין האג"ם, רן בג, ארגן כוח צנחנים ופינה במסע אלונקות את ההרוג ושני הפצועים שהיו לחטיבה בקרבות הלילה לשטח הנחיתה. עם בוא הבוקר נחת מסוק פינוי בשטח הנחיתה והועמסו עליו הנפגעים. בשל הקשיים בהתקפת חטיבת גולני על מוצב החרמון הישראלי הוחלט כי כוח מן החטיבה יסייע להם. אל"ם נדל שלח למשימה את מג"ד 567 סא"ל אלישע שלם, ועימו שתי פלוגות. הכוח נע באופן איטי ומאובטח בשל השטח הסלעי ועייפות הלוחמים. הכוח נתקל בחיילים סורים נסוגים מזירת הלחימה בחרמון הישראלי לכיוון צפון- מזרח. הצנחנים השיבו באש הרגו כמה מהם ולקחו כמה בשבי כשהם סופגים פצוע אחד. בשעה 10:00 הודיע תא"ל יקותיאל אדם לסא"ל שלם כי לוחמי גולני הצליחו במשימתם ועל הכוח לשוב למוצב החרמון הסורי. בתנועה חזרה למוצב שוב נתקלו לוחמי הגדוד בעשרות חיילים סורים נסוגים, פגע ברבים מהם, חלקם נמלטו ואחרים נלקחו בשבי. רק לאחר מספר שעות הגיע הכוח של סא"ל שלם למוצב החרמון הסורי. בדרך חזרה ספג הכוח הרוג אחד, מרדכי גאון. אבידות החטיבה היו שני הרוגים וחמישה פצועים. אבידות הכוח הסורי מנו עשרות הרוגים ושבעה עשר שבויים.
[עריכה] החטיבה במלחמת שלום הגליל
לאחר מבצע ליטני, בשנת 1978, החלה החטיבה בהכנות לחידוש הלחימה בלבנון אשר כללו אימוני לחימה בשטח בנוי בעיירה הלבנונית אל-חיאם, שהייתה אז ריקה מתושביה. במהלך המלחמה, השתתפה החטיבה בלחימה שכללה את כיבוש העיר צור, טיהור ציר צור-צידון, כיבוש העיר צידון, כיבוש מחנה הפליטים עין אל-חילוואה, כיבוש עין זחלתא והיערכות לפריצה לביירות. החטיבה גויסה ביום הראשון של מלחמת לבנון ושוחררה כעבור כחודש. לאחר שהמצור על בירות לא הביא לנסיגתו של אש"ף מן העיר, הוחלט לפרוץ למערבה. כחלק ממאמץ זה, גויסה החטיבה בשנית בראשית אוגוסט לפרק לחימה נוסף. בדצמבר אותה שנה, נערכה החטיבה לגיוס שלישי אשר במסגרתו נערך סיור מפקדים בגיזרה המזרחית. במהלך הסיור עלה ג'יפ המח"ט על מוקש וכל יושבי הג'יפ נפגעו: הסמח"ט, אחד המג"דים וקמ"ן החטיבה נהרגו והמח"ט נפצע אנושות. במהלך המלחמה איבדה החטיבה שישה-עשר ממפקדיה ולוחמיה.
[עריכה] החטיבה במלחמת לבנון השנייה
חטיבת הצנחנים, "הנשר השחור", בפיקודו של אל"מ בועז עמידרור, גויסה ב- 02.08.2006[7] ולחמה בגזרה המזרחית תחת פיקוד אוגדה 162. החטיבה לחמה בגזרת הכפרים א-טייבה[8]., מרכבה, רב א-תלתין, עדיסה ודיר סירין. תמונתו של תומר בוהדנה, מפקד פלוגה בחטיבה, אשר נפצע במהלך הקרבות, הפכה לאחת מ"תמונות המלחמה" הנודעות ביותר. גדוד הצנחנים 9263, עליו פיקד סא"ל אבי[9]. לחם במרכבה. בקרב על חירבת כסיף[10] ב- 12.08.2006 נפגע טנק במגנן שריון בחִרבת-כסיף מטיל נ"ט שנורה בידי החזבאללה. סגן מפקד גדוד 9263 יוסף ברגר, מיהר עם כוח בפיקודו למגנן, וזאת למרות שלא היה חלק מיחידתם של אנשי צוות הטנק שנפגע. משגילה ברגר שהלוחמים בטנק, למעט הנהג שהיה לכוד בתא הנהג, נהרגו, פעל לחילוץ הנהג הפצוע וגופות הלוחמים. ברגר ולוחמים אחרים, ובהם עמית עין-גדי, התעקשו להיכנס לטנק הפגוע ולחלץ את הנהג למרות סכנת ירי טיל נוסף על הטנק המוגן, ולמרות אדי גזים מסוכנים שהיו בטנק, הפגינו נחישות ונכנסו לטנק מספר פעמים על מנת לחלץ את נהג הטנק. לרס"ן ברגר[11]. ולרס"ל עין-גדי[12]. הוענק לאחר מכן צל"ש מפקד האוגדה. גדוד אחר של החטיבה, 7056, בפקוד סא"ל עמוס בריזל, לחם ברב א-תלתין וכבש את הכפר דיר- סיריאן. ביום שבת, כאשר הסתבכו כוחות צה"ל בקרב על הסלוקי וספגו אבידות רבות, פנה מפקד החטיבה, אל"מ בועז עמידרור, למג"ד, בריזל, ושאל עם הוא מסוגל, בכוח העומד לרשותו, להשתלט על הכפר אל- קוצייר, בו התבצרו חוליות נ"ט של החזבאללה, וירו על הטנקים של צה"ל החוצים את ואדי הסלוקי. אף שלא היו בידו עזרי מודיעין ומצב האספקה היה דל, השיב בריזל בחיוב. קציני המטה של הגדוד ובראשם המג"ד התכנסו בבית בדיר- סיריאן שירטטו על מפית נייר מרשם קרב של הכפר, כפי שזכרו אותו מתצפית שערכו כמה ימים קודם לכן[13]. המרשם הועתק למפיות נייר נוספות וחולק למפקדי הפלוגות בגדוד. הגדוד יצא למשימתו ביום ראשון לפנות בוקר. עד הצהריים הושלימו הצנחנים את ההשתלטות על הכפר וסריקת השלוחה השולטת על הסלוקי[14].
[עריכה] גדוד 9255
גדוד 9255 גויס בצו 8 ב-3 באוגוסט 2006. ב-5 באוגוסט נכנס הגדוד ללבנון בתנועה רגלית והשתתף באחד עשר ימי לחימה בגזרות רב א-תלתין, עדשית אל-קוצר וא-טייבה. לוחמי הגדוד יצרו מגע עם לוחמי חזבאללה שעמדו מולם ופגעו בהם, ובנוסף איתרו והשמידו אמצעי לחימה רבים. בין היתר ביצעו הצנחנים ירי טילי גיל לעבר חוליית מחבלי חזבאללה בכפר יוחמור והרגום, לאחר שאלה שיגרו טילי נ"ט והכווינו ארטילריה לעבר הכפר טייבה והרגו שלושה חיילי צה"ל[15].
למחרת כניסת הכוח העיקרי של הגדוד ללבנון שהו הדרגים, בליווי משאיות התחמושת, סמוך לבית הקברות של קיבוץ כפר גלעדי בהמתנה להוראה להיכנס ללבנון ולהצטרף לכוח העיקרי. בבוקר 6 באוגוסט 2006 נפלו 12 מלוחמי הגדוד, שאיבטחו את משאיות התחמושת, מפגיעת קטיושה שנחתה בסמוך אליהם. לוחם נוסף, מפלוגת המסייעת, נפל ביום 9 באוגוסט 2006 בקרב בכפר עדשיית אל-קוצר שבדרום לבנון. אנדרטה לזכר חללי גדוד 9255 הוקמה בצמוד לגדר בית העלמין של כפר גלעדי במקום נפילת הקטיושה הקטלנית. גדוד 9255 מקיים אזכרה שנתית באתר [16].
[עריכה] מפקדי החטיבה
| שם | תקופת כהונה כמח"ט | הערות |
| אהרון דוידי | 1957-1966 | המפקד הראשון |
| דני מט | מפקד החטיבה במלחמת ששת הימים | |
| רפאל איתן | מפקד החטיבה בתקופת מלחמת ההתשה, לימים הרמטכ"ל ה-11 | |
| אריה רגב | מפקד החטיבה בתקופת מלחמת ההתשה, נפל בקרב במרדף בבקעת הירדן | |
| משה לוי | מפקד החטיבה בתקופת מלחמת ההתשה, לימים הרמטכ"ל ה-12 | |
| חיים נדל | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים | |
| צורי שגיא | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים | |
| אלישע שלם | ||
| יאיר עוגן | מפקד החטיבה במלחמת לבנון | |
| אריק מורן | ||
| עופר בן צבי | ||
| מיכה טמיר | ||
| שמאי רן | ||
| אלעזר שטרן | לימים ראש אגף כוח האדם (אכ"א) | |
| גדי שמני[17] | לימים אלוף פיקוד המרכז | |
| אריה נייגר | ||
| הראל כנפו | ||
| מוטי ברוך | ||
| בועז עמידרור | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה | |
| רון וייזל | ||
| ליאור כרמלי | ||
| אליעזר טולדנו | המפקד הנוכחי |
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!, הוצאת מודן, 2011, פרק רביעי: לאט וחכם עם הצלחה מהירה, חטיבת צנחנים 317 בכיבוש החרמון הסורי 21-22 באוקטובר 1973, עמודים 67-84.
- אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 69-78.
- אלישיב שמשי, בכוח התחבולה, הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמודים 181-189.
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 84-85, 344-345, 431-432.
- יוסי ברגר, חופשת קיץ, הוצאת רימונים 2010.
- אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם, הוצאת משרד הביטחון, 2005, פרק חמישי: חסימה מוצלחת, סרן אמיר קרן- מ"פ חי"ר בקרב הגנה, עמודים 55-64.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר גדוד 9255, מגדודי החטיבה.
- תאור הקרב במרכבה במלחמת לבנון השנייה - גדוד 9263, מגדודי החטיבה.
- העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- פליקס פריש, "יש נשר בשמיים", nrg, 15.01.2007.
- רס"ן זלמן ורס"ן דן, צנחנים בעורף החרמון, מערכות 289-290, אוקטובר 1983, עמ' 77-78.
- סא"ל שי קלפר, מנהיגות המג"ד בשדה הקרב בעבר, בהווה ובעתיד, מערכות 434, דצמבר 2010, עמ' 26-37.
- הקמת גדוד צנחני המילואים הראשון - הבסיס להקמת החטיבה מאתר "הצנחנים - עשור ראשון", ד"ר אריה גילאי
- תיאור קרב אום כתף ב"אתר למורשת הצנחנים"
- החטיבה במלחמת ששת הימים.
- מ. ברקאי, פרשי הרפאים (חלק 1), מערכות 185-186 אוגוסט 1967, עמ' 48-51
- מ. ברקאי, פרשי הרפאים (חלק 2), מערכות 185-186, אוגוסט 1967, עמ' 52-56
- אביחי בקר, דברים שרואים משם, הארץ, 05.12.2003.
- עמוס הראל, פוסט-טראומה, הארץ, 18/08/2006.
- חטיבה 80- חטיבת מילואי הצנחנים הוותיקה של צה"ל, שכואבת עד היום את הכינוי 'החטיבה שלא גויסה', ואשר חגגה בשבוע שעבר 25 שנה להיווסדה"., וואלה, 12.08.1985.
- עמוס הראל, תשעה הרוגים פלסטינים, כולם "נקיים", הארץ, 27.12.2001.
- אביבה לורי, מי כאן הקורבן, הארץ, 04/07/2001.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רון בן ישי, זה לא הפאשלות. זה אנחנו, ynet, 05.06.2007.
- ^ שעות האירועים (המתייחסים לכוחות חטיבה 14) נלקחו מתחקיר חטיבה 14, שפורסם באוקטובר 1975
- ^ אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם, הוצאת משרד הביטחון, 2005, פרק חמישי: חסימה מוצלחת, סרן אמיר קרן- מ"פ חי"ר בקרב הגנה, עמודים 55-64.
- ^ אורי דרומי, הכתובת הראשונה של האלמנות והיתומים, הארץ, .
- ^ אלישיב שמשי, בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 69-78.
- ^ משה דיין, אבני דרך; אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים, ירושלים, 1976, עמוד 635.
- ^ פליקס פריש, יש נשר בשמיים, nrg, 15/01/2007.
- ^ בועז עמידרור,כך סורסה החטיבה בצה"ל, מערכות, גיליון 420-421 ספטמבר 2008, עמודים 54-69.
- ^ יוסי ברגר,"חופשת קיץ",פרק ראשון מתוך הספר, הוצאת רימונים, 2010.
- ^ עמוס הראל,ארבע שנים למלחמת לבנון השנייה: טוב שהתקשרת, חשבתי שאתה מת, הארץ, 11/08/2010.
- ^ צל"ש מפקד האוגדה שהוענק לרס"ן (מיל') יוסף ברגר, מתוך "אתר הגבורה".
- ^ צל"ש מפקד האוגדה שהוענק לרס"ל עמית עין-גדי, מתוך "אתר הגבורה".
- ^ אורי בר-יוסף, הכושלת במלחמות ישראל, הארץ, 09/04/2008.
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 431.
- ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 431.
- ^ אחיה ראב"ד,טקס אזכרה טעון להרוגי הרקטה בכפר גלעדי, ynet, 15.09.2006.
- ^ יגאל צחור, דרך נשר בשמיים - 50 שנה לעוצבת נשר חטיבת צנחנים במילואים", הוצאת ספריית מעריב, עמ' 219.
