חטיפת טיסה 847 של TWA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נדרש בירור מעמיק של העובדות, והסרת תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טיסה 847 הייתה טיסה בינלאומית של חברת TWA שבמהלכה נחטף המטוס על ידי טרוריסטים מ"ארגון המדוכאים עלי אדמות", אחד משמות הכיסוי של ארגון החזבאללה. החטיפה החלה ביום שישי בבוקר, 14 ביוני 1985, במהלך טיסה שאמורה הייתה להיות מאתונה לרומא, ומשם ללונדון. במהלך החטיפה נרצח צוללן מהצי האמריקאי. עשרות נוסעים הוחזקו כבני ערובה במשך שבועיים, עד ששוחררו מידי שוביהם.

מהלך החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס מדגם בואינג 727, מספר N64339, המריא בשעה 10:10 מאתונה כשהוא נושא עליו 153 נוסעים ואנשי צוות, הטייס היה קפטן ג'ון טסטרייק, ובצוות היו מהנדס הטיסה בנג'מין צימרמן, טייס המשנה פיליפ מרסקה והדיילת אולי דריקסון.

זמן קצר לאחר ההמראה, השתלטו על המטוס שני חוטפים לבנונים, שהצליחו להבריח למטוס אקדחים ורימוני-יד למרות אבטחת שדה התעופה באתונה. מי שיועד להיות חוטף שלישי, עלי עטוה, לא הורשה לעלות על המטוס ונעצר מאוחר יותר ביוון.

המטוס הוסט לעבר המזרח התיכון, ותחנתו הראשונה הייתה נמל התעופה של ביירות, שם שהו מספר שעות. בתמורה לתדלוק המטוס הורשו 19 נוסעים לעזוב. אחר הצהריים המשיך המטוס לכיוון אלג'יר שבצפון אפריקה, שם שוחררו 20 נוסעים במהלך חניה של חמש שעות, לפני שחזר לביירות בליל שישי.

באותה תקופה לבנון הייתה שרויה במלחמת אזרחים, וביירות חולקה לאזורים שנשלטו על ידי מיליציות שונות. לנמל התעופה הבינלאומי של ביירות, שהוקף על ידי שכונות מוסלמיות שיעיות, לא הייתה אבטחה סדירה, ותושבים הגיעו אל מסלול ההמראה ללא הפרעה. במהלך השהיה, זיהו החוטפים כי הנוסע רוברט סטטהם הוא קצין מהצי האמריקאי. הם הכו אותו, ירו בו וזרקו אותו מהמטוס. שבעה נוסעים אמריקאים, בעלי שמות הנשמעים כשמות יהודיים, הורדו מהמטוס ונלקחו על ידי החזבאללה, ולאחר מכן הוחזקו בביירות.

כתריסר חמושים הצטרפו לחוטפים לפני שהמטוס חזר לאלג'יר ביום שבת, 15 ביוני, שם שוחררו עוד 65 נוסעים. המטוס חזר לביירות בפעם השלישית, נחת בשבת אחר הצהריים, 16 ביוני, ונשאר שם.

דרישות החוטפים כללו:

  • שחרור 766 שיעים לבנונים שהועברו לישראל, בנוסף לנסיגת ישראל מלבנון;
  • גינוי בינלאומי של פעולות צה"ל בדרום לבנון;
  • גינוי פעולות ארצות הברית במזרח התיכון;
  • גינוי פיצוץ מכוניתו של ביר אל-עבאד בביירות ב 8 במרץ 1985 בו נהרגו 80 בני אדם. שמועות בביירות טוענות שלארגון ה-CIA האמריקאי יש קשר לפיצוץ המכונית.

ממשלת יוון שיחררה את עלי עטוה בתמורה לשיחרור שמונה אזרחים יוונים, כולל זמר הפופ היווני דמיס רוסוס.

כבר בשעות אחר הצהריים של יום שני, 17 ביוני, הועברו רוב הנוסעים מהמטוס למקום מאובטח. 40 בני הערובה האחרים הוחזרו על ידי נביה ברי, ראש ארגון אמל, שר המשפטים דאז בממשלה הלבנונית. בן ערובה אחד שוחרר כשהתגלו אצלו בעיות לב. 39 הנוסעים האחרים נשארו בשבי עד 30 ביוני, במועד זה נלקחו לסוריה. מסוריה הועברו בני הערובה באמצעות מטוס של חיל האוויר האמריקאי למערב גרמניה. במהלך השבועות הבאים, ישראל שיחררה מעל 700 אסירים שיעים, והצהירה ששיחרור האסירים לא קשור לחטיפה.

לאחר החטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה הוגדרה כאחד מהנושאים המדוברים ביותר בתקשורת האמריקאית, בעוד הטייס משיב לשאלות הכתבים ותמונה של אחד מהטרוריסטים (עימאד מוע'ניה) מצמיד אקדח לראשו מלווה אותו.

דיילת הטיסה, אולי דריקסון, קיבלה הכרה עולמית על כך שתיווכה בין צוות המטוס והחוטפים, הרגיעה אותם והצילה את חייהם של נוסעים רבים. משום שגרמנית הייתה השפה המשותפת היחידה עם החוטפים, שכמעט ולא דיברו אנגלית, היא שמשה כמתרגמת ומתווכת במהלך רוב הפרשה. בנוסף, היא גרמה להרגעת מצב מתוח באלג'יר, כששילמה לצוות הקרקע בשדה התעופה באמצעות כרטיס האשראי הפרטי שלה עבור הדלק לתדלוק המטוס, והחביאה את דרכוני הנוסעים היהודים.

ישראל שיחררה חלק מהאסירים השיעים כחודש לאחר שהפרשה הסתיימה. היא הצהירה שהמהלך היה מתוכנן כבר זמן רב, ושאין שום קשר בין שיחרורם לבין החטיפה.

האחראים לחטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב 10 באוקטובר 2001, בעקבות התוצאות המיידיות של פיגועי 11 בספטמבר, שלושה מהחוטפים הקשורים, עימאד מוע'ניה, עלי עטוה וחסן עז-א-דין, הואשמו בבתי המשפט המחוזיים בארצות הברית בעוון חטיפת טיסה 847 בשנת 1985, והיו בין 22 הטרוריסטים הנמלטים שהוכרזו על ידי הנשיא בוש כטרוריסטים המבוקשים ביותר ברשימת ה-FBI. ממשלת ארצות הברית הציעה פרס בשווי חמישה מיליון דולרים עבור מידע שיוביל למאסרם ולהרשעתם.

אחד מהחוטפים, מוחמד עלי-חמאדי, נעצר בשנת 1987 בפרנקפורט, גרמניה, כשניסה להבריח חומרי נפץ, שנתיים לאחר חטיפת טיסה 847. בנוסף לחוק המערב-גרמני הנוגע להברחת חומרי נפץ בלתי חוקיים, הוא נשפט והורשע ברצח סטטהם (1985), וגזר דינו נקבע למאסר עולם. ב 20 בדצמבר 2005 הוא שוחרר על תנאי על ידי ממשלת גרמניה, וחזר ללבנון. ב-14 בפברואר 2006 הגישה ארצות הברית בקשה רשמית לממשלת לבנון להסגרת מוחמד עלי-חמאדי בעוון רצח רוברט סטטהם. ב-24 בפברואר 2006 הוא הופיע ברשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר של ה FBI, תחת השם מוחמד עלי-חמאדאי. כל שלושת החוטפים הנמלטים מטיסת TWA 847 שעודם בחיים (מוע'ניה נהרג ב-2008) נשארו ברשימה.

חזבאללה דחה את האשמות בנוגע לחטיפת טיסה 847, בין היתר יחד עם עוד מספר רב של פעולות טרור שיוחסו לארגון. רשימת המבוקשים של ה FBI מקשרת כל אחד משלושת הנמלטים לארגון החזבאללה.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט "כוח דלתא", שיצא לאקרנים בשנת 1986, מבוסס על האירוע.
  • בשנת 1988 יצא לאקרנים סרט טלוויזיה: "חטיפת טיסה 847: סיפורה של אולי דריקסון". הסרט שודר ברשת NBC, וזכה בחמישה פרסי אמי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]