חיים יוסף דוד אזולאי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה לכך היא: עירוב בין עיקר לטפל. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
| חיים יוסף דוד אזולאי | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 1724 |
| תאריך פטירה | י"א באדר ה'תקס"ו (1 במרץ 1806) |
| השתייכות | ישיבת המקובלים בית אל ורבני ירושלים במאה ה-18 |
| רבותיו | רבי חיים אבן עטר, רבי שלום שרעבי, רבי יונה נבון ועוד |
| חיבוריו | ראו ספרי החיד"א |
רבי חיים יוסף דוד בן יצחק זכריה אזולאי (ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 12 במרץ 1806), שנודע גם בשם החיד"א, היה מגדולי הפוסקים, מקובל, שד"ר, וכן מראשוני ההיסטוריונים של הכתיבה היהודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
החיד"א נולד בירושלים, לרבי רפאל יצחק זכריה אזולאי, אשר היה נכדו של המקובל רבי אברהם בן מרדכי אזולאי שעלה מהעיר פאס, מרוקו והתיישב בחברון, אמו הייתה אשכנזית, בתו של המקובל ר' יוסף בייאלר שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. הוא נולד בחדש השביעי והוריו לא ראו בו רוח חיים והניחוהו על הקרקע. זקנתו נכנסה והבחינה בו וראתה בו רוח חיים. היא חממתהו בעסוי בשמן שמתחמם עקב גרוי והילד החל לנשום אחרי חצי שעה. בגיל 10 חודשים היא העבירתהו לאמו ונעשתה לו בר מצוה (על פי הספר "תולדות החיד"א). הוא היה דור ששי לאנוסי ספרד והתחנך בירושלים אצל גדולי הדור, ביניהם ר' יונה נבון ("נחפה בכסף") שהחיד"א נהיה תלמידו המובהק. עמו הוא עבד את אגרותיו כשהיה רק בן 14. אחרי כן למד זמן מה אצל אחד מגדולי מפרשי התנ"ך על דרך הקבלה, רבי חיים אבן עטר, מחבר האור החיים. אחרי כן למד עם רבי יצחק ראפאפורט ואחרי כן עם רבי יום טוב אלגאזי בישיבת המקובלים בית אל. כאשר שני אלה למדו בישיבת המקובלים היה רבי שלום שרעבי ראש הישיבה. כאשר לימד רבי שרעבי את רבי אלגאזי הוא דחה תמיד את החיד"א ואמרו לו שאינו גדול מספיק בינתיים וזאת למרות שהוא היה שלש שנים מבוגר מרבי אלגאזי (כל המקורות-ספר החיד"א תולדות המחבר ע" 2-3). כבר מגיל צעיר בלט בידיעותיו בתלמוד ובהיסטוריה יהודית. ידוע הסיפור שרבי אזולאי רצה ללמוד בכל כוחו קבלה, אולם הרש"ש דחהו והסביר לו כי עתה עוד לא הגיע זמנו ועתיד הוא לגלות את בתרי התורה לבדו.
אשתו הראשונה הייתה רחל והיא נפטרה בהיות החיד"א בתוניס. הוא הסתיר דבר זה מעיני אנשי המקום משום חששו שידחקו בו ויתנו לו אשה מקהילתם.
ב-1755 נבחר, במהלך לימודיו, לפעול כשליח של הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, ובתפקידו זה סייר רבות באירופה, והותיר רושם רב בכל קהילה יהודית שבה ביקר. על-פי חלק מהרישומים, יצא מארץ ישראל שלוש פעמים (1755, 1770 ו-1781), ובשאר הזמן חי בחברון. מסעותיו הביאוהו לרחבי אירופה. בכל מקום אליו הגיע, בחן את אוספי הספרות הרבנית שמצא. מסופר עליו שבמסעו לפולין נפטר אביו בירושלים והחיד"א הרגיש זאת בהיותו בגולה. הוא חלץ מנעליו והתאבל עליו (על פי תולדות החיד"א עמוד ג). גם בניו רבי רפאל ישעיה אזולאי ורבי אברהם אזולאי שימשו כשד"רים, עבור הערים טבריה וירושלים.
בשנות השבעים של המאה ה-18, השתקע בלִיווֹרְנוֹ שבאיטליה משום שהקהילה המקומית בקשה זאת ממנו. הוא הסכים בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת חבוריו, ואכן שם פורסמו מרבית עבודותיו, ושם גם נפטר. נישא פעמיים במהלך חייו, והיו לו שני בנים, רבי רפאל ישעיה ורבי אברהם. מסופר עליו שבליורנו ניגש יהודי אחד אליו ואמר לו כי אשתו נסתרה ממנו. החיד"א אמר לו לגרשה ולבסוף הובאה האשה לפני החיד"א וסרבה להתגרש. החיד"א קרא בפניה את פרשת סוטה בטעמים והאשה החלה עוד בבית החיד"א להתנפח (תולדות החיד"א עמוד 7).
בשנת 1960, הראשון לציון רבי יצחק נסים, מינה את רבי מרדכי אליהו לימים הראשון לציון לפקח ולנהל את סוגיית העלאת עצמותיו של החיד"א לארץ ישראל, והוא נקבר בהר המנוחות בשם יד החיד"א.
| תקופת חייו של חיים יוסף דוד אזולאי על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] ספרי החיד"א
החיד"א כתב למעלה מ-100 ספרים ורבים מהם שרדו ונלמדים עד היום. תחום הנושאים שעסק בו היה נרחב במיוחד, מהלכה ("ברכי יוסף") ומדרש, קבלה ועד לעבודתו ההיסטורית העיקרית, "שם הגדולים" - על שם הפסוק מספר דברי הימים.
ישנם עדין כתבים שלא ראו אור עולם ונמצאים רק בכתבי יד. בירושלים ישנו מכון העוסק בהוצאת כתבי החיד"א לאור.
- מספריו
- חדרי בטן
- זיכרון משה - שני חלקים על גמרא ופוסקים, יצא לאור על ידי נכדו הרב משה אזולאי ומשום כך נקרא "זיכרון משה" ולא אחד משמותיו של החיד"א
- טוב עין - שו"ת
- דבש לפי
- אהבת דוד - דרשות
- שפה אחת - פירוש על הגדה של פסח
- פתח עינים - פירוש על אגדות התלמוד, נספח בחלק מהמהדורות הישנות של עין יעקב
- אחורי תרעא - פירוש על מסכת הוריות
- בית מנוחה - סדר לימוד ליארצייט
- מחזיק ברכה - הלכה על חלק אורח חיים שבשלחן ערוך ובמיוחד בענייני תפלה על פי מנהגי המקובלים
- כסא דוד
- כסא רחמים - על מסכתות קטנות
- מראית העין
- ככר לאדן
- שיורי ברכה - תוספות לחיבור מחזיק ברכה
- קשר גודל - סיכום הלכות מספרי האחרונים (כולל מספרי החיד"א עצמו). בספר מובאת רק פסיקתו הסופית ללא הפלפול ההלכתי עם הבאת המקורות כפי שעשה בספרי השו"ת שלו או בספרו ברכי יוסף
- זרוע ימין- פרוש על מסכת אבות
- ספרי הלכה
- ברכי יוסף - פירוש לשולחן ערוך מלוקט מרבותנו הראשונים וראשוני האחרונים אשר כתבי היד שלהם לא הובאו לדפוס עד אז אלה החיד"א מצאם במסעותיו בכתבי יד ישנים והביאם לדפוס
- ספרי ביבליוגרפיה
- שם הגדולים - זהו ספרו המפורסם ביותר של החיד"א. הוא הביבליוגרפיה הראשונה שנכתבה בעברית והיא כוללת רשימה שלמעלה מ-2200 ספרי הלכה שונים שמצא החיד"א במסעותיו הרבים. בנוסף הספר כולל רשימה מפורטת על יותר מ-1300 רבנים שונים שחיו עד תקופת החיד"א. בספר זה מובאים דברי רבנים אשר כתביהם מזמן אבדו ובמזלו מצא החיד"א עותקים ישנים, מפוזרים ברחבי אירופה וצפון אפריקה בספריות ישנות והעתיק את דבריהם. ב-1852 פורסמה גרסה חדשה של הספר, בידי יצחק אייזיק בן יעקב (מחבר "אוצר הספרים"). החיד"א היה כה בקי וכה מתמיד בחפושיו אחרי כתבי יד בכל אירופה וצפון- אפריקה וארץ ישראל עד שאמרו עליו ש"קבלנו הוראות החיד"א כפסקי בית יוסף".
- זעיר שם - הוספות לשם הגדולים, כולל גם פירוש על מדרש רבה
- פירושים על תנ"ך
- לחם מן השמים - פירושים על התורה
- אהל יוסף - פירוש על תהלים
- יוסף תהלות - פירוש על תהילים
- חומת אנ"ך - (יצא לאור: תקס"ד) פירוש על אוריתא נביאי כתובי (תנ"ך)
- עבודת הקודש
- כף אחת
- מורה באצבע - הנהגות כלליות, הנהגות לשבתות, חגים וחודשי השנה
- ציפורן שמיר - מוסר, הנהגות ותפילות
- שו"תים
- טוב עין
- חיים שאל - שו"ת בשני חלקים
- יוסף אומץ - בספר נותן מענה לכל השאלות שנשלחו לחיד"א מרחבי העולם אולם בעיקר מצפון אפריקה וארץ ישראל
[עריכה] לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מכון בן צבי ומוסד הרב קוק, י-ם תשי"ט
- מאיר בניהו, קובץ החיד"א (מאמרים ומחקרים), מוסד הרב קוק ומכון בן צבי, תשי"ט
- רשימת יוא"ל - רשימה ביבליוגרפית של ספרי החיד"א
- סידור החיד"א - ליקוט מכל ספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חיים יוסף דוד אזולאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת.
- החיד"א באתר חברון
- החיד"א באתר התאחדות בולאי ישראל
- אהרן ארנד, "והעלתם את עצמותי מזה"- בימינו, מרכז ללימודי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח, תשנ"ט - על העלאת עצמות החיד"א מליוורנו לירושלים.
- נתיבות חיים רשת מוסדות על שמו של החיד"א.
