חיה בם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיה בם
חיה בם ("מורשת נתניה") תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
חיה בם ("מורשת נתניה")
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1913
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1986 (בגיל 73 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה חיה משיוף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיה בֶּם (19131986) הייתה מייסדת הספרייה הראשונה בישראל לעיוורים - "הספרייה המרכזית לעיוורים כבדי ראייה ומוגבלים" - והמנהלת הראשונה של הספרייה מאז הקמתה ועד 1977. לבם הוענק תואר יקירת העיר נתניה לשנת 1976 וכן עיטור "אות הנשיא למתנדב" מטעם נשיא מדינת ישראל. במרץ 2024 נקרא בנתניה רחוב על שמה, סמוך למקום בו הייתה בשעתו הספרייה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם חיה משיוף, בירושלים, ב-1913, דור שישי[1] לרבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד ודור חמישי בארץ. בת הזקונים משבעת ילדי משפחתה. אביה נהרג בתאונה, כשהייתה בת שלוש בלבד, וגם שנים משלושת אחיה נפטרו בצעירותם. אימה נסעה לארצות הברית עם האח הבכור, כדי לפרנס משם את המשפחה ואחת משתי האחיות הגדולות, היא שגידלה אותה ואת האחות הנוספת ששרדה.

בם הייתה חברה ב"הגנה" כבר כנערה והשתתפה בפעולות המחתרת במאורעות תרפ"ט. ב-1936 נישאה לד"ר הנס בם, שעלה לארץ ישראל מגרמניה והיה לרופא השיניים הראשון של נתניה, ועברה לגור שם. "ההגנה" הפיקה תועלת מרובה מהמידע שבם הוציאה ממטופליו הבריטים של ד"ר בם. גם אנשי ההגנה עצמם, כמו גם חברי האצ"ל והלח"י טופלו באותה מרפאת שיניים, כל צד בנפרד.

לאחר קום המדינה שימשה בם כמורה מתנדבת לעברית בוויצו.

בנה הצעיר, רענן בם נשוי למדענית לאה בם.

הספרייה לעיוורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב חיה בם, נתניה

בשנת 1951 הגיע לארץ ולנתניה, לביקור על פי הזמנת משרד הביטחון, מומחה הולנדי בשם ד"ר לודוויג כהן, עיוור בעצמו, שהוזמן כיועץ לשיקום נכים עיוורים מקרב נכי צה"ל ממלחמת העצמאות. הוא המליץ על הקמת ספרייה לעיוורים וכבדי ראיה. על המלצותיו סיפר גם לקבוצת חברים יהודים יוצאי גרמניה שגרו בנתניה, בהם בני הזוג בם. חיה בם פעלה על פי המלצותיו. היא ארגנה קבוצה של מתנדבים מקרב אותם "ייקים" תושבי נתניה, לרבות היא עצמה, בעלה ושני ילדיה. יחד הם החלו, בעזרת סרגלי העתקה מתאימים שכהן שלח להם מהולנד, בלימוד כתיבת ברייל והעתקת ספרים לשפה זו. כך הוקמה ב-1951 הספרייה בנתניה, שהחלה במספר מצומצם מאוד של ספרים בודדים, שהועתקו על ידי בם, משפחתה וחבריה ואשר משכנה הראשון היה במרתף ביתה הפרטי של בם. אט אט התפתחה הפעילות והספרייה גדלה הן בהיקף החומר והן בגיוונו. משהגיעה מכונת ההעתקה הראשונה לכתב ברייל, בנוסף לסרגלים המיושנים, הפך הבעל, ד"ר הנס בם, לפעיל העיקרי בהעתקת הספרים לכתב ברייל. ב-1955 קיבלה הספרייה לראשונה משכן נפרד משלה, גם הוא בנתניה.

בם ניהלה את הספרייה לעיוורים במשך 27 שנים, עד 1977, והביאה אותה להישגים ברמה בינלאומית. רבים באו ללמוד ממנה. הספרייה זכתה לביקורים ולתמיכות של אישים ומוסדות רבים. במסגרת זו נפגשה בם גם עם הלן קלר בעת ביקורה בארץ.

על פעילותה ותרומתה לציבור זכתה בם לתעודת הוקרה מידי גולדה מאיר, לפרס "אות הנשיא למתנדב" מידי נשיא המדינה יצחק נבון ולאות "יקיר העיר" נתניה במלאת חצי יובל לספרייה. במרץ 2024 נקרא בנתניה רחוב, על שמה, סמוך למקום בו הייתה בשעתו הספרייה.

עץ משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצאצאים, עמוד 316 קטע 919. אודות אביה ואמה יעקב זבולון משיוף ושרה צירל משיוף: עמוד 265 קטע 412. דור מעל: עמוד 204 קטע 160. ודור מעל זה עמוד זה קטע 58