חיה שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיה שלום
חיה שלום
חיה שלום
לידה 4 בדצמבר 1944 (בת 79)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיה שלום (נולדה ב-4 בדצמבר 1944 בירושלים) היא לסבית-פמיניסטית, פעילה חברתית ופעילת שלום ישראלית. שותפה להקמתם של מספר ארגונים פמיניסטים ולסביים כגון: קול האשה, קל"ף, נשים בשחור, קואליציית נשים לשלום ופעילה מרכזית בקבוצות נוספות[1][2]. מייצגת גישה פמיניסטית רדיקלית המזהה את הקשר בין דיכויים של קבוצות שונות, שואפת להשיג שוויון לכולם ומתנגדת לניסיון להשגת זכויות באמצעות קבלת הערכים הנפוצים בחברה שכן הם נתפסים כדכאניים[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצאה מהארון כלסבית בשנת 1979[2].

בשל פעילותה בתנועת השלום זכתה להכלל ביוזמת "1000 נשים לפרס נובל לשלום", שהובילה למועמדותן הקולקטיבית של אלף פעילות שלום מכל העולם לפרס זה[3][4].

במשך שנים הייתה חברת הנהלה מייעצת של IGLHRC (International Gay and Lesbian Human Rights Commission).

בשנות ה-90, שימשה כחברת הנהלה ב"קול האישה" ו"בת שלום".

בשנים 1990–2003 שימשה עוזרת פרלמנטרית של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי. בשנים אלה הגתה את הרעיון להקמת הוועדה לזכויות נשים וציון היום הבינלאומי נגד אלימות נגד נשים, בכנסת, החל מדי שנה ב-25 בנובמבר[5].

הפיקה אירועים לקידום ועידוד נשים כותבות ויוצרות במסגרת פעילות התנדבותית במכללה החברתית-כלכלית, ובשיתוף סינמטק ירושלים וקול האישה. (בין היוצרות: שז, דורית וייסמן, אורלי נוי, ריטה מנדס-פלור)[6].

ב-2012 הקימה את קבוצת "הירושלמיות" - לסביות קוויריות 45+, במסגרת "הבית הפתוח"[7].

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב זכתה שלום להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[8].

שלום היא בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. למדה עיסוי ורפלקסולוגיה במכון רידמן ועסקה בזה במשך כ-20 שנה. מתגוררת בירושלים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]