חזבאללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף חיזבאללה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בארגון חזבאללה בלבנון. אם התכוונתם לארגון חזבאללה בטורקיה, ראו חזבאללה (טורקיה).
דגל הארגון ובו הסיסמה הלקוחה מפסוק בקוראן: "רק עדת אללה הם המנצחים". הלוגו מבוסס על דגל משמרות המהפכה האסלאמית.
הסכסוך הישראלי-לבנוני
עימותים עיקריים:
מבצע ליטני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל)
מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה
הכוחות בסכסוך:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חזבאללה | סוריה | צבא לבנון
יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)
מושגים:
רצועת הביטחון | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון ו-מארונים
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק | אהוד אולמרט
אישים לבנונים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אטיין סאקר
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע
אישים לבנונים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנונים סונים:
פואד סניורה | רפיק חרירי
אישים לבנונים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערבים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים השנייה בלבנון | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון

חִזְבְּ‏אָ‏ללָ‏ה (בתעתיק מדויק: חזב אללה, בערבית: ‮حزب الله‬ - "אנשי האל" או "מפלגת האל") הוא מיליציה שיעית אסלאמיסטית, פוליטית בלבנון. המפלגה הפרלמנטרית שהוקמה על ידי חזבאללה נחשבת כנציגה בולטת של בני העדה השיעית בלבנון, ועיקר פעילותו הצבאית של הארגון מסתכם בפעולות גרילה וטרור נגד מטרות ישראליות. שש מדינות - אוסטרליה, ארצות הברית, הולנד, ישראל, הממלכה המאוחדת וקנדה - מגדירות אותו (או את הזרוע הצבאית שלו) כארגון טרור. אנשי הארגון עצמו וגורמים אסלאמיים אחרים נוהגים לכנותו אלמוקָאווַמָה (בערבית: "ההתנגדות").

חזבאללה הוקם כמיליציה ב-1982 (באופן רשמי ב-1985). קיימות עדויות רבות לכך שאיראן בנתה, מימנה וציידה את חזבאללה, ולכך שפעולות הטרור של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו[1][2][3][4][5][6][7][8]. בנוסף, איראן עזרה לחזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום הקמתו רואה הארגון בישראל אויב, ופועל נגדה בכל האמצעים העומדים לרשותו. בהודעות רשמיות של הארגון לא מוזכר השם "ישראל" אלא "פלסטין הכבושה" או "האויב הציוני".

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ייסוד

אסיפה המונית של תומכי חזבאללה בבירות ב-10 בדצמבר 2006

חזבאללה הוקם על ידי השייח' סייד מוחמד חוסיין פדלאללה בתחילת שנות ה-80 בבעלבק, כמתחרה לתנועת אמל ובעקבות כניסת צה"ל ללבנון [9]. אחד מהיוזמים המרכזיים היה שגריר איראן בדמשק, עלי-אכבר מוחתשמי-פור[10]. מקור שמו של הארגון, שתרגומו המילולי הוא "עדת האל" (ובערבית מודרנית גם "מפלגת האל") בקוראן, סורת אלמאידה (פרשת השולחן), פסוק ס"א: "ومن يتول الله ورسوله والذين آمنوا فإن حزب الله هم الغالبون" - "וַאֲשֶר יִתְחַבֵּר אֶל אֱלֹהִים וְאֶל שְׁלִיחוֹ וְאֶל הַמַאֲמִינִים אֵלֶּה הֵם מִפְלַגַּת אֱלֹהִים וְהֵם יִגְבָּרוּ"‏‏[11]. הסיפא של הפסוק מופיע על הסמל של הארגון (ראו תמונה בצד שמאל של עמוד זה).

המזכיר הכללי (תוארו של העומד בראש הארגון) הראשון היה סובחי טופיילי, מקורבו של האיתוללה ח'ומייני. בשנת 1991, בשל התנגדות טופיילי להשתתפות בבחירות בלבנון, הוא סולק מהנהגת הארגון[12] והוחלף בעבאס מוסאווי. להקמת הארגון סייעו לוחמי "משמרות המהפכה" האיראניים, שעברו דרך סוריה לאזור הבקאע. לאחר חיסולו של מוסאווי בלבנון ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי מונה לראשות התנועה השייח חסן נסראללה. בתקופתו של נסראללה הקצינה התנועה את עמדותיה הדתיות והלאומניות, בעיקר משום עידודם של חברי "משמרות המהפכה", ונעשתה ארגון טרור לכל דבר, המתכנן פיגועים נגד מרכזי יהדות בתפוצות ונגד תושבי ישראל.

בהשראה איראנית ובהשגחה סורית היה חזבאללה לאחד מאויביה המרים של ישראל, ואף שכלפי חוץ הצהיר הארגון שמטרתו היא סילוק הכובש מאדמת לבנון ברוח הג'יהאד, נאבקים לוחמיו מתוך אמונה כי יוכלו למנוע את קיומה של ישראל, "היישות הציונית" בלשונם.

[עריכה] סקירה היסטורית

ראשיתו של חזבאללה בארגוני טרור שיעיים שפעלו בלבנון תחת שמות רבים, בהם: "הארגון להגנת המשוחררים", "המאבק לחופש", "הג'יהאד האסלאמי" ו"המדוכאים עלי אדמות". ארגונים אלו ביצעו פעולות טרור נגד זרים, שכללו חטיפות ורציחות של עיתונאים ודיפלומטים זרים, פיצוץ השגרירות האמריקנית, הריגת אנשי המארינס האמריקני, אסון צור השני נגד ישראל, ואף טרור בינלאומי ובו חטיפת מטוסים, בהם חטיפת מטוס TWA. בין השנים 1991-1988 החל שלב המיסוד וההתבססות בלבנון בעיקר בלחימה וניצחון נגד ארגון אמל השיעי, עד לחתימת "הסכם דמשק השני", שבו הובררה עליונותו של חזבאללה על אמל.

[עריכה] שנות השמונים

לאחר כניסת ישראל ללבנון ביוני 1982, שלחה איראן, דרך סוריה, כמה מאות קציני משמרות המהפכה לאזור הבקאע שבמזרח לבנון כדי לארגן תנועות מהפכה שמטרתן לבצע ג'יהאד נגד הכוחות הישראליים ולהקים רפובליקה אסלאמית בלבנון.

כוחות אלו שכנעו את סייד מוחמד חוסיין פדלאללה, איש דת שיעי ידוע בלבנון, לעמוד בראש ההתארגנות החדשה. במהלך כל שנות קיומו קיבל הארגון סיוע חומרי, ארגוני ודתי-אידאולוגי מאיראן. הארגון החדש היווה מטרייה לקבוצה המורכבת מקצינים מיליטנטיים פרו־איראנים וחייליהם.

מרבית ההתקפות נגד חיילי צה"ל בלבנון בין השנים 1982 - 1984 בוצעו על ידי ארגון בשם "הארגון המהפכני לצדק". בשנת 1985, הודיע חזבאללה ("מפלגת האל") באופן רשמי על קיומו במכתב לעיתונות הלבנונית. הארגון קם במטרה מוצהרת להילחם נגד הנוכחות הישראלית בלבנון.

לאחר נסיגת ישראל בשנת 1985 ממרבית השטח הכבוש בלבנון והקמת רצועת הביטחון בדרום המדינה, הפך חזבאללה לאויב העיקרי של צה"ל וצד"ל בלבנון. הארגון החל להפעיל את נשק הקטיושות נגד יישובי צפון ישראל. ממשלת לבנון, בהנחיה מדמשק, נמנעה מלפעול נגד הארגון.[דרוש מקור]

בשנת 1987 הצליחו כוחות חזבאללה בפיקודו של חסן נסראללה להרחיק את כוחות אמל ממספר אזורים בפרברי ביירות, אולם סוריה התערבה וכפתה על הצדדים הפסקת אש. בשנת 1989 התחדשה הלחימה בין חזבאללה לאמל. באביב 1990 הקים חזבאללה צבא סדיר שבראשו עמד נסראללה.

[עריכה] שנות התשעים

אזורי השליטה העיקריים של החזבאללה בדרום לבנון ובבקאע

שנות התשעים מאופיינות במאבק נגד הציונות ובשחרור לאומי של דרום לבנון מידי הכיבוש הישראלי. לאחר התבססות השלטון המרכזי בלבנון בחסות סורית, ולאחר פירוק המיליציות העדתיות מנשקן, ובשל שאיפתו ללגיטימיות בינלאומית, הפסיק חזבאללה את פעילותו בתוך לבנון ומחוץ לה, ותיעל את עצמו להמשך המלחמה בישראל, בעיקר בתחומי לבנון אך גם בפגיעה במוסדות ישראלים ברחבי העולם, בעיקר כפיגועי נקמה.

בשנת 1992 החל חזבאללה בפעילות פוליטית בלבנון, ונציגיו נבחרו לפרלמנט הלבנוני. במהלך שנות התשעים החזבאללה גרם לשני עימותים גדולים למול ישראל:

המבצע הופסק בשל לחץ בינלאומי בשל פגז שגרם לכמאה הרוגים בכפר כנא, וישראל, לבנון וסוריה הגיעו להסכם שכונה "הבנות ענבי זעם", שעיקרו היה אי פגיעה באזרחים ובתשתית משני צדי הגבול, מה שאיפשר לחזבאללה להמשיך לתקוף את כוחות צה"ל מבלי להפר את ההסכם. המאבק בישראל כוון לנוכחות צה"ל ברצועת הביטחון והתמקד במטעני צד, תקיפות ראווה של מוצבים וניסיונות חיסול של בכירים בצה"ל, במטרה לגרום לישראל לסגת מדרום לבנון. יעד שהצליח להגשים בסופו של דבר לאחר שדעת הקהל בישראל נטתה לכיוון יציאה מלבנון.

[עריכה] מחוץ לישראל

בעזרת שלוחותיו מחוץ ללבנון, בסיוע של משמרות המהפכה האיראניים, ביצע חזבאללה פיגועים ביעדים יהודיים אזרחיים מחוץ לישראל כנקמה על פעולותיה של ישראל בדרום לבנון. בין הפעולות הידועות, פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה ב-17 במרץ 1992, לאחר שצה"ל חיסל בדרום לבנון את מזכ"ל חזבאללה דאז עבאס מוסאווי. פיצוץ מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בארגנטינה ב-18 ביולי 1994, וניסיון נפל לפוצץ את שגרירות ישראל בממלכה המאוחדת (שמונה ימים לאחר מכן ב-26 ביולי) שאירעו לאחר התקפה ישראלית על מחנה אימונים של חזבאללה, וחטיפתו של מוסטפא דיראני.

[עריכה] לאחר נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי

לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 נטל חזבאללה את השליטה באזור זה. אנשיו התפרסו בשטח, הקימו מוצבים, ופרסו בסיוען של איראן וסוריה, אלפי רקטות בדרום לבנון, רקטות המאיימות על צפון ישראל. מצב זה יצר מאזן אימה שנמשך עד מחצית 2006, ושיתק את ישראל מלפעול בצורה נחרצת כלפי התגרויותיו של החזבאללה.

אזור הר דב היווה בתקופה זו את זירת הלחימה העיקרית בין חזבאללה לישראל. במורדותיו של ההר מצוי האזור המכונה "חוות שבעא". אזור זה נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ואולם, בעת נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי, טענה ישראל כי אזור זה נכבש מידי סוריה ולכן הוא אינו רלוונטי כלל לנסיגה מרצועת הביטחון, אלא למשא ומתן עתידי עם סוריה. האו"ם קיבל באופן רשמי את עמדתה של ישראל וקבע כי היא השלימה את נסיגתה מלבנון, ואולם חזבאללה לא קיבל עמדה זו, והמשיך לראות בחוות שבעא שטח לבנוני כבוש, שכנגדו רשאי הארגון לפעול.

מוצב חזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב. הדגל השחור מונף מכיוון שהתמונה צולמה בימי העשוראא.

במסגרת כללי משחק אלה, ביצעו לוחמי חזבאללה התקפות טילי נ"ט מפעם לפעם, בעיקר באזור חוות שבעא. בין פעולותיהם החמורות בתקופה זו: חטיפתם, ב-7 באוקטובר 2000, של שלושת חיילי צה"ל: עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד, באזור הר דב; וחטיפת אלחנן טננבוים כשבוע אחר כך. טננבוים, וגופותיהם של שלושת החיילים, שכנראה נהרגו במהלך החטיפה, הוחזרו ב-29 בינואר 2004 לאחר משא ומתן ממושך, בתמורה לשחרור מאות אסירים, רובם פלסטינים, על ידי ישראל.

פעמים רבות פתחו לוחמי החזבאללה בירי נ"מ קני, בתגובה לטיסות סיור של מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי דרום לבנון. פעמים אחדות פתחו לוחמי חזבאללה באש לעבר חיילי צה"ל וגרמו להרוגים. כמו כן, הטמינו אנשי חזבאללה זירות מטענים לאורך הגבול עם ישראל ולעתים אף בתוך שטח ישראל, במטרה לערער את הביטחון בגבול ישראל.

עוד לפני אינתיפאדת אל-אקצא החל חזבאללה לסייע לארגוני הטרור הפלסטיניים באמצעות אספקת אמצעי לחימה והחדרת מומחי טרור, מאמץ שהוגבר בשנים האחרונות. חזבאללה פעיל בעיקר בקרב חוליות תנזים וגדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון, חוליות שאף גייסו נשים וילדים לביצוע פיגועי התאבדות. חלק מפעולות אלו סוכלו על ידי צה"ל.

שמו של החזבאללה נקשר בעבר גם לביצוע פיגועים בחו"ל. ראש הזרוע הצבאית עימאד מוע'ניה (וכך גם סגנו, טלאל חמיה) נחשד כמתכנן פיגועי חו"ל של הארגון (ביניהם הפיגוע בבואנוס-איירס), והיה (עד לחיסולו ב -12 בפברואר 2008) מצוי ברשימת 26 הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ממשלת ארצות הברית, ביחד עם ראשי אל קאעידה. פרס של חמישה מיליון דולר הובטח למי שימסור מידע שיוביל לתפיסתו ולהעמדתו לדין.

[עריכה] מלחמת לבנון השנייה

אחת ההפתעות הגדולות של המלחמה היו הבונקרים המוסוים שנבנו על ידי החזבאללה בשטחים פתוחים וכונו בצה"ל 'שמורות טבע'. בתמונה כוחות הנדסה חושפים בונקר של החזבאללה סמוך לגבול.
כרזה של מנהיג הארגון חסן נסראללה מונפת במהלך עצרת תמיכה בטורונטו, קנדה במהלך מלחמת לבנון השנייה.
עמוד ראשי
 ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

ב-12 ביולי 2006 חטף חזבאללה שני חיילי צה"ל והרג עוד שמונה בהתגלגלות האירועים. צה"ל הגיב בהפצצת מטרות חזבאללה ותשתית בלבנון. חזבאללה החל בהפגזה כבדה ומדורגת של רקטות ארטילריות מסוגים שונים על יישובי הצפון והצליח להגיע עד חיפה, נצרת, טבריה, ואף סביבות עפולה וחדרה.

במהלך 33 ימי לחימה, הארגון הפגיז את צפון מדינת ישראל ב-3,970 רקטות, כאשר הוא משתק את צפון ישראל וזורע הרס רב, בעיקר בקריית שמונה, נהריה, מעלות-תרשיחא וביערות הצפון שעלו באש. צה"ל תקף בעיקר את אזור ביירות (במיוחד רובע העוני השיעי הדאחייה), דרום לבנון והבקעא באמצעות אלפי הפצצות ממטוסים, ממסוקים ומסטי"לים, והפגיז את דרום לבנון באמצעות תומ"תים בכמאה וחמישים אלף פגזי ארטילריה. פעילות שגרמה לכמיליון פליטים לבנונים עד סוף המלחמה ולכאלף הרוגים. במסגרת כ-11,000 גיחות, צה"ל פגע קשות בתשתיות לאומיות כמו גשרים, תחנות כוח, מאגרי דלק ונמל התעופה של ביירות, כדי שיהוו מנוף ללחץ על חזבאללה מצד אוכלוסיית לבנון. בשלב מתקדם של הלחימה, צה"ל הכניס כוחות קרקעיים לדרום לבנון, שניהלו קרבות קשים עם לוחמי חזבאללה בכפרים שונים. צה"ל הצליח לפגוע בתשתיות חזבאללה שונות, בהן מפקדות רבות, לפגוע ברקטות לטווח הרחוק, להרוס את קו הביצורים הקרוב לגבול, להרוג כ-700 אנשי חזבאללה, בהם מספר מפקדי שטח, לפצוע כאלף נוספים ולתפוס נשק רב. חזבאללה גרם להרג של 119 חיילים ו-44 אזרחים ישראלים, השבית את צפון מדינת ישראל וגרם לכ-300,000 פליטים, פגע בסטי"ל, במסוק תובלה מדגם יסעור ובכ-50 טנקי מרכבה ונגמ"שים.

עד להפסקת האש, שאותה ביקשה לבנון, בתמיכת החזבאללה, הארגון גילה יכולת עמידה ולא נשבר. צה"ל לא הצליח להפסיק את ירי הרקטות, לשחרר את החיילים החטופים, לפרק את חזבאללה מנשקו, לשבור את מערך הפיקוד והשליטה שלו, ואף לא לגרום לו לעלות צפונית לנהר הליטני. עם זאת, מנהיגיו היו במחתרת כל זמן הלחימה, ואחריה צבא לבנון התפרס באזורים שהיו סגורים בפניו עד כה: דרום לבנון‏‏[13] ורובע הדאחייה בביירות‏‏[14], בעוד חזבאללה קיבל על עצמו להצניע את נשקו וכוח רב-לאומי חמוש שמונה 15,000 חיילים, נפרס ביחד עם צבא לבנון לכפות אמברגו נשק על חזבאללה. בעוד שדעת הקהל העולמית בהשפעת התקשורת התייצבה ברובה נגד פעולות ישראל, נוצרה לראשונה קואליציה בין מדינות ערב המתונות ובין מדינות מפתח באירופה וארצות הברית, שיצאו נגד חזבאללה ופטרוניו, והתקבלו החלטות בפורומים בינלאומיים שונים לרבות האו"ם שלמעשה מגנות את החזבאללה, כובלות את ידיו ומצמצמות את מרחב פעילותו. בלבנון מצד אחד חלק מהשיעים חיזקו את תמיכתם בארגון, אך גורמים אחרים, כמו הנוצרים והדרוזים בעיקר, הביעו התנגדות גלויה לחזבאללה ולסוריה. ביקורת נגד הארגון נשמעה גם ברשתות תקשורת ערביות, ונראה שחלה החלשות מסוימת במעמדו בלבנון בעקבות העימות, נסיבות שגרמו לנאסראללה להתפתל, להצטדק ולהתחשבן עם גורמים לבנוניים ברשתות הטלוויזיה הערביות. בתום העימות הכריז הארגון על ג'יהאד של בנייה, במטרה לשקם את ההרס ואת מעמדו הציבורי.

בעקבות העימות התברר כי לחזבאללה יש יכולות מבצעיות נרחבות, מוטיבציה ויכולת שרידות גבוהות, כלי נשק מגוונים ומתקדמים ובהם טילים מהמתקדמים בעולם, ומערכת ביצורים איתנים, וכי הוא חורג מעבר להגדרה של ארגון טרור או מליציה צבאית, ולמעשה הוא מהווה כוח צבאי של ממש, הזוכה לתמיכה מאסיבית מאיראן וסוריה. ממחקר שנערך ב-2008 בעבור צבא ארצות הברית, עולה כי חזבאללה לחם בצורה יעילה יותר מכל צבאות ערב שאיתם התמודדה ישראל עד כה [15].

יחד עם זאת, לאחר המלחמה נרתע הארגון מתקיפה של ישראל בגבולה הצפוני, כפי שנהג לעשות בששת השנים שלאחר הנסיגה מלבנון, וגם לאחר ההתנקשות בעימאד מוע'ניה, העדיף להפנות את מרצו כלפי פנים בלבנון עצמה.

[עריכה] המהומות ב-2008 והסכם קטאר

לאחר כשנה של עימותים בין חזבאללה לכוחות התומכים בממשל, ב-27 בינואר 2008 פרצו מהומות בשכונת הדחיה. צבא לבנון שנערך מראש פתח באש והרג שבעה אנשים בהם חמושי חזבאללה ואמל.‏‏ באירוע נפצעו 29 איש[16]. ראש הממשלה הכריז על יום אבל לאומי‏‏[17]. ב-7 במאי 2008 פתח חזבאללה במהומות דמים, בהם נהרגו לפחות 81 איש ונפצעו 250. העילה הייתה איסור הממשלה על רשת תקשורת פרטית שפרס חזבאללה ברחבי המדינה בתמיכה איראנית, שמקושרת לסוריה ואיראן, ופיטורי הגנרל ופיק שקייר, איש חזבאללה, שתחת חסותו הוברחו חומרי לחימה לחזבאללה, מתפקיד אחראי האבטחה בנמל התעופה של ביירות‏‏[18]. במהומות אלו, שהתחילו כהפגנות תמימות והשבתה של נמל התעופה, פעלו כוחות חזבאללה, חמושים בטילים, במקלעים ובנק"ל, בביירות ובערים נוספות כמו טריפולי[19], והשתלטו על חלקים נרחבים מהם. הכוחות הטילו סגר על נמל התעופה והנמל הימי, שרפו אולפנים של מערכות תקשורת המזוהים עם הממשלה כמו מערכת העיתון אל מוסתקבל, וצרו על מבני ציבור ובהם מבנה הממשלה ובתים של אישים אנטי סוריים. בניגוד למהומות שהיו בתחילת השנה, הפעם צבא לבנון נצר את נשקו ועמד מנגד, ולא פעל כנגד החזבאללה.

פואר סניורה שהתבצר במעונו תחת משמר של כוחות צבא, התבטא בחריפות כנגד החזבאללה‏‏[20]. אישים המזוהים עם החזית הפרו מערבית דיברו על הפיכה צבאית, ועל הפרת הבטחה של החזבאללה שלא להפנות את נשקו כלפי פנים‏‏[21]. חזבאללה הצליח, באמצעות נשקו, לפרק את הפלגים היריבים (כדוגמת הדרוזים) מנשקם, ומנהיג הדרוזים, ואליד ג'ונבלאט, שיצא בעבר בהצהרות לוחמניות כלפי חזבאללה וסוריה, ציווה על הפלג שלו להתפרק מנשקו וביקש מחזבאללה שירחמו על הדרוזים[22]. ב-14 במאי נכנעה הממשלה לתכתיבי החזבאללה, וביטלה את החלטותיה על הוצאת רשת התקשורת הפרטית מחוץ לחוק ועל פיטורי אחראי האבטחה של בנמל התעופה של ביירות[23] ‏‏[24]. ב-21 במאי 2008 נחתם הסכם בקטאר בין הממשלה לחזבאללה, שבו בין היתר סוכם כי שליש מהשרים בממשלת אחדות לאומית יהיו אנשי חזבאללה, דבר שיכול להקנות להם זכות וטו. שיטת הבחירות שונתה, והיא תבטיח ייצוג רב יותר לשיעים. הסכם זה סיים את המתיחות הגדולה של השנה וחצי האחרונות, וחיזק את מעמד הארגון בגוף השלטוני ובלבנון‏‏[25]. לצד ההישג של חזבאללה נוצרה כלפיו התנגדות רבה בעולם הסוני. פובלציסטים ערבים שמשקפים דעות שלטוניות, כינו את חזבאללה "מפלגת שנאת אחים" (פתנה), "האוייב האמיתי", ומפלגה ביריונית שלקחה את לבנון בשבי, ופקפקו לראשונה ב"התנגדות" לישראל (מוקָאווַמָה) שנחשבה למושג מקודש שלא נוגעים בו‏‏[26].

[עריכה] הבחירות ב-2009

בבחירות לפרלמנט הלבנוני שהתקיימו בתחילת יוני 2009 גוש תומכי חזבאללה זכו ב-57 מושבים לעומת מחנה ה-14 במרס - הגוש האנטי סורי שזכו ב-71‏‏ מושבים[27]. אנשי החזבאללה המופתעים קיבלו את הפסדם בשקט, אך איימו לבל יעז השלטון לפרק אותם מנשקם.

[עריכה] כלי נשק וארסנל תחמושת

רקטות נ"ט של חזבאללה שנתפסו במלחמת לבנון השנייה. בתמונה ניתן לראות רקטות RPG-7 בעל רש"ק חלול דו-שלבי (טאנדם).

חזבאללה מצויד בנשק מגוון מסוגים שונים. מכיוון שהוא ארגון ממודר וחשאי, קשה לדעת במה הוא בדיוק מצויד; אולם ניכר כי מגיעים אליו כלי נשק ממקורות שונים, בעיקר ממדינות חבר העמים, מאיראן ומסוריה. משלוחי הנשק הגדולים מגיעים לחזבאללה מאיראן, דרך סוריה[28][29] ודרך טורקיה.[30] במסגרת ההצטיידות שלו בולטת העובדה שהוא עושה שימוש רב בטילים וברקטות בהיבטים רבים של הלחימה החל מהתחום הטקטי וכלה בתחום האסטרטגי. ציודו של החזבאללה חורג מציוד של ארגון טרור ולמעשה הוא מצויד כמו זרוע צבאית של מדינה ריבונית.

במסגרת מלחמת לבנון השנייה נחשפו כלי נשק שונים הנמצאים ברשותו, ובהם:

[עריכה] טקטיקה

הטקטיקה שנוקט חזבאללה דומה לטקטיקה של ארגוני גרילה אחרים: פעולה בקבוצות קטנות, הטמעות והסתוות בתוך אוכלוסייה האזרחית.

[עריכה] פעילות במסגרות קטנות

טקטיקה מרכזית שמשמשת את הארגון היא פעילות של כוח קטן ואיכותי. חזבאללה זיהה את חוסר יכולתו לפעול במסגרות גדולות ולכן הוא פועל במסגרת חוליות או לכל היותר מחלקות קטנות מאומנות ומצוידות היטב במתכונת קומנדו, גם בהטמנת מטעני חבלה ובפיגועים איכותיים. דפוס פעילות קבוע בהפעלת החוליות הוא שימוש רב בטילי נ"ט, התנהלות שצה"ל התקשה לתת מענה טוב נגדה בעימות ב-2006, בו נורו כאלף טילי נ"ט, רובם מתוצרת רוסית, נגד כוחות חי"ר ושריון של צה"ל.

[עריכה] חטיפות

החטיפות היו חלק מסממניו של הארגון ומהטקטיקה שלו, שכן לפני חטיפת חיילי צה"ל חטפו אנשיו עשרות אזרחים מערביים והחזיקום כבני ערובה, במטרה להפיק רווחים שונים מהחטיפות. המקרים המפורסמים ביותר היו: חטיפתו של טרי וייט, כומר בריטי, ושליח הכנסייה האנגליקנית שיצא במטרה לשחרר אזרחים מערביים שהוחזקו כבני ערובה, נלכד בעצמו והוחזק בשבי החזבאללה במשך חמש שנים כבול בשלשלאות בצינוק תת-קרקעי קטן. חטיפתו של טרי אנדרסון עיתונאי אמריקני שנחטף ב-16 במרץ 1985 ושוחרר ב־4 בדצמבר 1991, לאחר כשש שנים וחצי. וחטיפתו של הקולונל האמריקני ויליאם באקלי, ראש נציגות ה-CIA בלבנון, שנרצח על ידי חוטפיו.

את שיטת החטיפות הפעיל הארגון כמה פעמים נגד ישראל, ואף שנכשל מספר פעמים כמו באירוע בכפר רג'ר, הצליח פעמיים להפתיע באמצעות פעולה התקפית ממוקדת וחטף חיילי צה"ל שסיירו על גדר המערכת, לאחר שהתקיף אותם במטען צד או באש טילים במארב מתוכנן היטב, כאשר הוא מפעיל ברקע הרעשה של כל הגזרה, כדי להסוות את הפעילות. במקרה של חטיפת שלושת חיילי צה"ל באוקטובר 2000 נראה כי התקפת חוליית חזבאללה על כוח צה"ל הביאה למותם של החיילים או לפציעתם באורח אנוש, כך שלמעשה אנשי חזבאללה חטפו את גופותיהם או שהחיילים היו מחוסרי הכרה בעת החטיפה ומתו זמן קצר לאחריה. גופות החיילים הובאו לקבורה בישראל בעסקה שבה שוחרר גם אזרח ישראלי שנחטף בעת ששהה בחו"ל. כמו כן במקרה של חטיפתם של אנשי המילואים ביולי 2006 התגלה שהשניים נהרגו ככל הנראה כבר בזמן ההתקפה והגופות נלקחו ללבנון. בעקבות עיסקה עם החזבאללה ביולי 2008 הוחזרו גופותיהם של השניים והובאו לקבורה בישראל.

[עריכה] היטמעות באוכלוסייה אזרחית אוהדת

הארגון עושה שימוש רב באוכלוסייה אזרחית שהצליח לרכוש את לבה באמצעות פעילות צדקה וחינוך "וולונטרית" (דעווה) ותוך איומי הפחדה. לא רק שהוא פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית לביצוע פעילות התקפית, ונסוג מהזירה חזרה אל תוך האוכלוסייה האזרחית, בטרם יוכל האויב להגיב. פעיליו קובעים את מגוריהם בין אזרחים, מאחסנים נשק במרתפי בתים אזרחיים, ואף ממקמים בונקרים תת-קרקעיים בתוך שכונות מגורים, כפי שנעשה בשכונת דאחיה בביירות בידי בכירי הארגון, מתוך כוונה להניא את האויב מלתקוף אותם, בשל החשש מפגיעה באזרחים. למעשה, חזבאללה משתמש באזרחים כמגן אנושי, דבר האסור על פי החוק הבינלאומי.

בעת מלחמת לבנון השנייה, חזבאללה הרבה להתערב באוכלוסייה אזרחית מקומית ועקב כך נפגעו אזרחים רבים. בנוסף, אנשי הארגון איימו על אוכלוסייה אזרחית לבל יעזו לעזוב את ביתם כפי שנצטוו על ידי צה"ל. חזבאללה ביצע ירי רקטות לעבר ישראל מחצרות בתיהם של אזרחים ואף ממסגדים. לטענת ישראל, נעשה שימוש במסגדים גם לאחסון נשק וכמחסה ללוחמים, וכאשר חיל האוויר הישראלי פגע במקומות אלו, הוא הואשם בפגיעה בקודשי האסלאם. בעקבות הפגיעה בארבעת משקיפי האו"ם מכוח יוניפי"ל באזור אל-חיאם בידי ישראל במסגרת אותה מלחמה, התברר כי לוחמי חזבאללה השתמשו במשקיפים כבמגן חי וירו באופן מכוון מקרבתם.

[עריכה] פעילות נגד אוכלוסייה אזרחית

חזבאללה זיהה את הבטן הרכה של ישראל כאוכלוסייה האזרחית, והקים ארסנל של נשק רב של רקטות וטילים לא מדויקים, המיועדים לתקוף ריכוזי אוכלוסייה ולהוות מאזן אימה שיהפוך את אזרחי ישראל לבני ערובה בידיו. בין השנים 2000 ל-2003, הצליח הארגון לבצע 33 פעולות צבאיות נקודתיות בגבול עם ישראל נגד חיילים ואזרחים בשל עילות שונות. פעולות שגרמו למותם של 5 חיילים ו-6 אזרחים ולפציעתם של עשרות. כמו כן, בוצעו ארבעה ניסיונות חטיפה, ששניים מהם הצליחו (שלושה חיילים בהר דוב ואזרח ישראלי בחו"ל). ישראל לא הגיבה נגד כל הפעולות הללו, בשל החשש שהארגון יפעל נגד האוכלוסייה האזרחית.

לאחר חטיפת החיילים ב-2006, כשנכנסה ישראל לעימות עם חזבאללה, הארגון מימש את איומיו ותקף את עורף ישראל באלפי רקטות במטרה לגרום לאבידות, לזרוע פחד באוכלוסייה ולהביא להפסקת הפעילות הצבאית של ישראל נגדו, ואכן הצליח לפגוע בפעילות האזרחית בצפונה של מדינת ישראל. עיתון הארץ ציטט על פי דו"ח הארגון הבינלאומי "Human Rights Watch" כי "הדו"ח עצמו קובע כי דפוס הפעולה של חזבאללה היה "ירי חסר אבחנה, ולעתים מכוון, נגד אזרחים". הארגון מציין כי הרקטות שירה חזבאללה פגעו בשלושה בתי חולים בנהריה, צפת ומזרע. לגבי בית החולים בנהריה מצטט הדו"ח עדויות, ולפיהן הירי כוון אל בית חולים באופן ספציפי, שכן הוא נמצא באזור מבודד יחסית ועשרות רקטות פגעו בסביבתו לפני הפגיעה הישירה בו.[31][32]

[עריכה] ניסיון להימנע מעימותים ישירים

אף שלעתים ביצע פעילות התקפית נגד מוצבים, פעילות שלרוב נכשל בה ועניינה היה מורלי בעיקרו, הטקטיקה המרכזית של הארגון הייתה להתמודד באופן עקיף עם צה"ל בפיצוץ מרחוק של מטעני צד ומטעני קלע בצירי התנועה. בשל פעילות זו, בשלב מסוים הוכנסו והוצאו חיילי צה"ל מלבנון בדרך האוויר באמצעות מסוקי תובלה.

גם בעימות במלחמת לבנון 2006 המשיך הארגון להפעיל טקטיקה זו. בירי מרחוק של טילי נ"ט, צלפים והפעלת מטעני צד. אף שהיו גם עימותים חזיתיים, רובם היו בשל יוזמת צה"ל, שתקף מפקדות ובונקרים.

אף שהארגון דוגל בהתאבדות לשם פגיעה באויב, לרוב אינו פועל בשיטה זו אלא אם כן השיטה אפקטיבית, כפי שפעל נגד השגרירות האמריקנית וחיל הנחתים האמריקני, ובאמצעות פיצוץ מכוניות ואף משאיות תופת שבהן נוהגים מחבלים מתאבדים, פעילות שהביאה את האמריקנים והצרפתים להסיג את כוחותיהם מלבנון בתקופת מלחמת האזרחים.

לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 החל הארגון להתמסד ובנה קווי מוצבים מבוצרים היטב בסמוך לגבול ישראל. יחד אתם נבנו מחסני נשק בתוך בתים פרטיים של האוכלוסייה המקומית.

[עריכה] לוחמה פסיכולוגית

לארגון מספר אתרי אינטרנט ביניהם אתר בעברית שבאמצעותו הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל הישראלית. האתר לוקה בבעיות תרגום וניכר כי תורגם באמצעות תוכנת תרגום. שרתי האתר ממוקמים באיראן.

טקטיקה נוספת ומרכזית שהארגון עושה בה שימוש רב היא לוחמה פסיכולוגית - באמצעות אמצעי התקשורת שלו: רשת הטלוויזיה אל-מנאר, תחנת הרדיו רדיו נור, כתבי העת "אל-אנתקאד" הפוליטי ו"בקית אללה" הדתי, ובאמצעות שורה של אתרי אינטרנט. הארגון שוקד על בניית תדמית של ארגון בלתי מנוצח, שהצליח לגבור על ישראל בלבנון; הוא צילם פיגועים והתקפות על חיילי צה"ל ותקיפות ראווה של מוצבים ושידר אותם באל-מנאר. במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית הרבה מנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, להשתלח בישראל, ללעוג לה ולאיים על אזרחיה בשימוש בכלי נשק שונים, ואף הרבה לגדף את ישראל וארצות הברית בכינויים שונים. במסגרת לוחמה זו קיים הארגון ביום ירושלים מצעדים, שבהם דרכו אנשי הארגון על דגלי ארצות הברית וישראל. רשת הטלוויזיה "אל-מנאר" אף שידרה ב-2003 סדרה סורית אנטישמית בשם "הפזורה" (א-שתאת), גרסה ויזואלית של עלילות הדם, שבה נראות, בין היתר, סצינות של יהודים המבצעים רצח ריטואלי. בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, כאשר החזבאללה שיגר מספר רקטות פג'ר 5 משופר לאזור עפולה, הוא כינה אותן בשם ח'ייבר 1 כדי לרמוז על ההקשר ההיסטורי לקרב ח'ייבר, שבו מוחמד השמיד והכניע את יהודי ח'ייבר. פעולה זו, שלא נגרם בה כל נזק ממשי אך היה לה הד תקשורתי ותעמולתי בתקשורת הישראלית, מדגימה יפה את דפוס הפעולה של הארגון.

על פי ד"ר גיא בכור[33] השימוש בטקטיקות הלוחמה הפסיכולוגית של חזבאללה אינו דבר שבמקרה, אלא דבר שחזבאללה שואב במשרין מהשיעה. הוא טוען כי השיעים שהיו מיעוט נרדף ומדוכא בתוך ים סוני במשך כאלף שנים, אימצו באמצעות מלומדי הפיקה שלהם, טקטיקות שונות כדי לשרוד פיזית. בין הטקטיקות העיקריות:

  • הח'ודֶה - תצוגת עצמה בלתי הפיכה שנועדה לכך, שהאויב ישפוט את מצבו כבלתי ריאלי, ויתייאש מראש מן הניצחון. טקטיקת הח'ודֶה הופעלה פעמים רבות כלפי ישראל, הן כאשר נסראללה דיבר על ארגון שעמוד השדרה שלו מונה אלפים כעל הצבא החזק במזרח התיכון, והן כאשר תיאר שבכל עימות קרקעי עם ישראל ידו הייתה על העליונה. ואם כאשר הצהיר על "ניצחון אלוהי" בזמן שכל לבנון נכתשה בידי ישראל והוא ייחל להפסקת אש, והן בחגיגות שמונה שנים לנסיגה מלבנון עת "בישר" נסראללה חגיגית בעקבות אחמינג'אד כי היעלמותה של ישראל קרוב‏‏[34].
  • התנפיה - הפניית כוחו של האוייב כנגד עצמו. טקטיקה שהופעלה כאשר החזבאללה השתמש במלחמת לבנון השנייה באוכלוסייה שיעית אזרחית בכמגן אנושי ללוחמיו, והצליח להבאיש את ריחה של ישראל בעולם, כאשר הרגה אזרחים לבנונים.
  • התקיה - שהיא העמדת פנים והצגתך אחרת ממה שהינך באמת. התקיה היא התנהלות חזבאללה בלבנון, כאשר האינטרסים שלו משקפים אינטרסים איראנים ותפיסה שיעית, אבל הוא מעמיד פנים שהוא פטריוט לבנוני, שכל כוונתו היא בעצם להגן על לבנון מפני ישראל באמצעות "ההתנגדות"‏‏. גם כלפי ישראל נעשה שימוש בכך, ארסנל הנשק העצום (שחזבאללה סירב להתפרק ממנו) קיים כביכול למטרת התגוננות בלבד, אבל יש לו יעדים אחרים, הן כלפי לבנון והן כלפי ישראל.
  • והכתמאן - שהיא חתירה מתמדת להגשמת אמונות, דעות ומעשים תוך כדי התכחשות להם. כל ההתנהלות האיראנית ההנוכחית בנושא הגרעין, והטענות בדבר "אנרגיה אזרחית גרעינית" היא כתמאן. חזבאללה שואף להפוך את לבנון למדינה איסלמית שיעית אך בפועל מתכחש לכך, מדבר על חיים בצוותא.

ד"ר בכור מציין כי ישראל נפלה לתוך מלכודות תודעתיות ופסיכולוגיות אלו, בעקבות מסריו הרבים של חסן נאסראללה ששודרו בטלוויזיה הישראלית.

[עריכה] אימונים והכשרה

אימונים בסיסיים ללוחמי הארגון נערכים בבקאע, במהלך קורס של 45 ימים בהם לומדים מיומנויות לחימה בסיסיות, שימוש בנשק, חבלה, קשר ועוד.

לאיראן נשלחים מפקדים בארגון לאימונים מתקדמים ובתחומי התמקצעות שונים. על פי הידוע אלפי פעילי חזבאללה (כ-3,000) עברו הכשרה ואימונים צבאיים באיראן, שכללו: לוחמת גרילה, שיגור רקטות, ירי נגד מטוסים, הפעלת טילים נגד טנקים, הפעלת מזל"טים ודאונים, בניית מטעני צד בצורת קלע, שיט בסירות מהירות ולוחמה ימית. כמו כן, עברו כמה עשרות פעילי חזבאללה קורס טיס באיראן. בלבנון נמצאים כמה מאות מדריכים ממשמרות המהפכה האיראניים, שנטמעו באוכלוסייה ונשאו נשים מקומיות.[35]

[עריכה] אידאולוגיה

האידאולוגיה של הארגון היא אסלאמיסטית קיצונית מבית מדרשה של איראן, ואפשר לראות בארגון גרורה איראנית לכל דבר ועניין, ולראות בהצהרת הכוונות האירניות כמשקפות את כוונותיו של הארגון. לארגון מטרות אסטרטגיות רחבות טווח הכוללת השמדתה של ישראל, עיקור כוחה והשפעתה של ארצות הברית בעולם, הפיכת לבנון לרפובליקה אסלאמית בדומה לאיראן, וייצוא המהפכה האסלאמית ליתר העולם.

הארגון מנסה לטשטש ולעדן את מטרותיו ולהציג עצמו כמגן לבנון ואת הסכסוך עם ישראל על רקע טריטוריאלי. במסגרת תפיסת עולמו הוא רואה במלחמה בישראל מלחמת קודש דתית, במטרה לסלקה מהטריטוריה האסלאמית ("דאר אל-אסלאם") וכמי שמקיים את מצוות האסלאם על הצד הטוב ביותר. לארגון היבט אנטישמי חריף ביותר. בתעמולה הארסית שלו הוא משווה את ישראל לנאציזם, ומכנה אותה "גידול סרטני", "חיידק מסוכן" ו"מדינת צאצאי החזירים והקופים". גם שנאתו לארצות הברית, המכונה בפיו "השטן הגדול", היא תהומית, וארצות הברית זוכה למטח גידופים ולגלוג מבכירי הארגון, בצד פיגועים שבוצעו נגד מטרות אמריקניות. לארגון גם פן גזעני, ואפשר לראות את ביטויו באחד הנאומים של המייסד, השייח פדאללה, שהתבטא שאף במקרה שיהודי ישראל יתאסלמו כולם, הם בכל מקרה יצטרכו לעזוב את מדינת ישראל לאחר "שחרורה" בידי הכוחות האסלמיים [3].

מכיוון שהאידאולוגיה שלו כה עמוקה ודתית, הוא מוכן להשתמש בכל האמצעים כדי להשיג את יעדיו, כולל פגיעה באזרחים משני הצדדים, ובמיוחד בקידוש מעשה ההתאבדות לשם קידוש שם אללה (אסתשהאד) במסגרת מלחמת המצווה (ג'יהאד), כדרך הקצרה ביותר להגיע לאלוהים. יתרה מזאת, הוא מזהה את האזרחים כצד החלש של החברה הישראלית, ולכן מוצא צידוקים לתקוף אותם ולאיים עליהם, ובאמצעותם לפגוע במדינת ישראל. בשל הצלחותיו ונועזותו הפך חזבאללה למקור השראה לארגוני טרור ערביים אחרים ותנועות אסלאמיות קיצוניות. עדות לכך שהמאבק האמיתי אינו על גבולה של לבנון, אפשר לראות בעניינו הרציני להבעיר את שטחי יש"ע ולהוות גוף תומך, מסייע ומעודד לארגוני הטרור הפלסטיניים.

[עריכה] מבנה

פיגוע התאבדות של חזבאללה באמצעות משאית תופת בבסיס חיל הנחתים האמריקני בביירות ב-23 באוקטובר 1983, גרם למותם של 241 חיילים, ויצר ענן עשן שנראה למרחק רב.

בדומה לארגון חמאס, בראשות חזבאללה עומדת סמכות רוחנית בראשות השייח' מוחמד חוסיין פדלאללה, יחד עם מועצת חכמים קטנה המכונה ה"שורא" שמקבלת החלטות עקרוניות. כפוף להם, הוא מזכ"ל חזבאללה, העומד בראש השורא המבצעת ("מג'לס שורא אל-קראר"), שבה חברים תשעה אנשים ובהם שני איראנים, ואלה מתרגמים את ההחלטות המדיניות של השורא הרוחנית להחלטות מבצעיות.

המועצה המבצעת אחראית למעשה לשני ארגונים הפועלים במקביל: האזרחי והצבאי. האזרחי אחראי על שיפוט, הסברה, פעילות מדינית ופוליטית, ופעילות הדעווה: חינוך, צדקה ורווחה, ובהם הקמת בתי ספר ומדרשות, תפעול בתי חולים, ושירותים סוציאליים שונים כולל תמיכה במשפחות שהידים. הארגון מחזיק תנועת נוער והוא עורך אינדוקטרינציה אף בקרב פעוטות באמצעות חוברות צביעה.

הארגון הצבאי שאחראי על המנגון הצבאי של חזבאללה מורכב ממאגר של אלפי מתנדבים שעברו הכשרה צבאית בסיסית, ומאות נוספים של לוחמי קבע מקצועיים בתשלום, שקיבלו לרוב הכשרה מסודרת באיראן. המפקד הצבאי של החזבאללה כיום הוא מוסטפא באדר א-דין

יחידות הקיימות במנגנון הצבאי של חזבאללה על פי מידע גלוי:

  • חטיבת "נאסר" ("ניצחון") לירי רקטות קרקע-קרקע לטווח טקטי (קצר), מונה כ-500 אנשים, התופסים את הקו הקדמי ומוצבים שונים בין הכפרים במזרח ובמרכז הגזרה. חטיבה זו אחראית למרבית השיגורים של הקטיושות שנחתו ברצועה הצפונית של מדינת ישראל.
    • יחידות איוש מוצבים המתבססות על מקומיים שעוברים אימון צבאי, שלאחר המשמרת שלהם במוצב, חוזרים אל הכפר. יחידות אלו נותנות גיבוי ליחידות המיוחדות בפעולתן באזור.
    • יחידות המופעלות במסגרת גזרת לחימה בכפר, בכ-170 כפרים מדרום לנהר הליטני.
    • מערך חוליות נ"ט המפוזרות בכל דרום לבנון, שמטרתן לעכב התקדמות קרקעית של כוחות שריון וחי"ר.
  • חטיבת טילים אסטרטגיים (ארוכי טווח) באזור צור. אנשיה מפעילים את הרקטות הסוריות בקוטר 220 מ"מ, וכן קטיושה משופרת בקוטר 122 מ"מ, שאיראן הגדילה את טווח הירי שלה מכ-22 ק"מ ל-35 ק"מ. רקטות אלו פגעו בחיפה.
  • מנגנוני מודיעין וביטחון:
    • יחידת מודיעין מסכל - יחידה שתפקידה לאבטח את פעילות הארגון, למנוע זליגת מידע מהארגון, לסכל ולחשוף סוכנים זרים, ולשמור על חייהם של בכירי הארגון. היחידה מפעילה מאבטחים, מתקני חקירות ובתי כלא. ידוע על מספר פעמים שבהן הצליחה היחידה לתפוס סוכנים זרים, כנראה של ישראל. במסגרת ההנחיות של המודיעין המסכל, הארגון אסר להשתמש בקשר רדיו להודעות מבצעיות, ועשה שימוש באופנועים להעברת הודעות, כדי להקשות על יירוט ההודעות באמצעות האזנה.
    • יחידת איסוף מודיעינית שעוסקת באיסוף מידע באמצעות ריגול, האזנה לרשתות תקשורת צה"ליות, השגת מפות והפעלת מצלמות. יחידה זו גייסה לשורותיה את סגן אלוף עומר אל הייב, שמילא תפקידים בכירים בצה"ל, שהעביר לה מידע רב ואביזרים שונים‏‏[36].
    • "יחידה 1800" - אחראית לגיוס, מימון והפעלת חוליות פיגועים במדינות הנושקות לישראל. בראשות חאג' ח'ליל חרב. יחידה זו הייתה אחראית להחדרת המחבלים הפלסטינים בגבול הצפון ליד קיבוץ מצובה במרץ 2002, בפיגוע מצובה שבו נהרגו חמישה אזרחים ישראליים וקצין צה"ל ולהפעלתו של הפלסטיני הישראלי-לשעבר קייס עובייד, שאחראי לחטיפתו של אלחנן טננבוים. יחידה זו הפעילה רשת טרור במצרים‏‏[37], שהייתה אמורה לבצע פיגועים נגד ישראליים בדהב, טאבה ונואיבה‏‏[38].
  • יחידות עילית מיוחדות שבסיסן בבקאע, המוקפצות לצורך פעילויות מיוחדות. יחידות כאלו שימשו בחטיפת החיילים הישראלים.

[עריכה] מימון

היקף הפעילות הכספית של חזבאללה הן הצבאית והן האזרחית נאמד בכ-200 מיליון דולר לשנה. מקורות המימון שלו הם‏‏[39]:

  • איראן - למעלה מ-100 מיליון דולר באמצעות גופים ממשלתיים: משמרות המהפכה ומשרד החוץ, וקרנות צדקה חצי-ממשלתיות. יש האומדים את היקף הכספים שהועברו מאיראן לחזבאללה בשנים 1982-2006 בכשלושה מיליארד דולר.
  • פעילות פלילית בלבנון וברחבי העולם, המבוצעת על ידי פעילי חזבאללה, בעיקר בתחום הסחר בסמים וזיוף כספים.
  • גיוס כספים בלבנון וברחבי העולם באמצעות קרנות צדקה וקהילות שיעיות. היקף התרומות נאמד במיליונים בודדים. המוקדים העיקריים הם בחוף השנהב וב"משולש הגבולות" באמריקה הלטינית.
  • פעילות עסקית לגיטימית, כגון עסקי נדל"ן, סחר בנפט, ובעלות על עסקים קטנים.
  • תקצוב מממשלת לבנון, באמצעות "סיעת הנאמנות להתנגדות" - נציגת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, למימון פרויקטים בקרב ריכוזי האוכלוסייה השיעית השייכים לארגון.

ארגון חזבאללה משתמש בין היתר בחברות לבנוניות לשם הלבנת פעולותיו ברחבי העולם. בין החברות העיקריות חברת "ביאט אל מאל" וחברת "יוסאר". ב-7 בספטמבר 2006 הקפיא משרד האוצר האמריקני את נכסיהם בארצות הברית והטיל חרם כלכלי על חברות אלו‏‏[40].

[עריכה] פשיעה

בדומה להתנהלות מפלגות לבנוניות אחרות בעבר, חלק מאנשי חזבאללה עוסקים בענפי פשיעה שונים, המכניסים להם כסף קל. ועם זאת, חלק ממקורות המימון של חזבאללה כארגון מגיע מסחר בסמים‏‏‏‏[41][42]. לבנון ידועה כמדינת סמים, וחזבאללה, לטענת גורמי ביון מערביים, שולט בתחום זה: אנשיו המגיעים מקרב חמולות שיעיות עוסקים בגידול, יבוא חומרי גלם, ייצור והפצת סמים. עשרות מעבדות קיימות בפרט באזור העיירה בעלבק, הנחשבת לבירת הסמים של לבנון. על פי הטענות האמריקניות והישראליות, באזור הבקאע מגדלים סמים בשטח של כ-‎50 אלף דונמים, שמפיקים בין 250 ל-300 טון. על פי הערכות של גורמי שלטון ישראליים, מדי שנה מוברחים דרך הגבול הלבנוני כעשרה טון של חשיש לישראל, תחת עיניהם הפקוחות של אנשי חזבאללה. סמים מוברחים מלבנון לישראל גם דרך גבולה עם ירדן [43] [44]. לטענת חוקרים ישראליים כדוגמת ד"ר בועז גנור, לחזבאללה עניין אסטרטגי להציף את מדינת ישראל בסמים‏‏[45]. בנוסף התפרסמו ידיעות רבות על רשתות סחר בסמים שהפעיל הארגון בדרום אמריקה‏‏[46] ‏‏[47]. יש הטוענים שגם ישראל כחזבאללה השתמשה בעבר בסוחרי סמים כדי לתגמל רשתות מודיעין, לעתים עבדו סוחרי הסמים עם שני הצדדים[דרוש מקור].

תחום פשיעה נוסף הוא זיוף כספים והפצתם (במיוחד דולרים), באמצעות ידע איראני. העיירה בריתאל שבשליטת חזבאללה נחשבת למרכז הזיוף הלבנוני, ובה כ-15 בתי דפוס המתמחים בזיופים. בתחום זה ניכרת זיקה ברורה בין איראן לחזבאללה. בתחילת שנות ה-90 הועברו מאיראן מכונות משוכללות לזיוף כסף לחזבאללה, שהפיקו זיופים באיכות גבוהה ביותר (Super Dollar). בעקבות לחץ אמריקני על סוריה, הוצאו מכונות אלו במחצית שנות התשעים. עם זאת, המשיכה הדפסתם של זיופים איכותיים פחות. הארגון ממנף את היכולות הטכניות של הזיוף לתחום המבצעי, לצורך זיוף תיעוד הכולל בין היתר זיוף דרכונים.

תחום נוסף הוא גניבה, הברחה והונאה, בפרט גניבת מכוניות אירופיות, הברחתן ללבנון בדרכי הים וסחר בהן. פעילות מסוג זה נחשפה על ידי משטרת ספרד בנובמבר 2001, אז נעצרו שם גורמים הקשורים לחזבאללה אשר עסקו בזיוף, הונאה וסחיטה. בשנת 2002 נחשפה בארצות הברית ("פרשת שרלוט") רשת לבנונית שהבריחה סיגריות באזור צפון קרוליינה, ואשר נהגה להעביר חלק מן הרווחים למימון פעילות חזבאללה. [48]

[עריכה] ההכרה בחזבאללה כארגון טרור

חזבאללה הוכרז כארגון טרור על ידי ארצות הברית [4], ישראל, הממלכה המאוחדת [5], קנדה [6] [7], אוסטרליה [8] והולנד; משרד החוץ של ארצות הברית מציין שחזבאללה אחראי למותם של יותר מ-300 אזרחים אמריקאים, יותר מ-200 מהם היו נחתים אמריקנים בלבנון. גורמים רשמיים בקנדה ובהם השר לביטחון הציבור, סטוקוול דיי, אף השוו בינו לבין גרמניה הנאצית [9]. האיחוד האירופי לא הכריז על החזבאללה כעל ארגון טרור, למרות שמספר דיפלומטים אירופים אמרו שהוא עשוי לעשות כן בעתיד [10]. אף שארגנטינה לא הכריזה על חזבאללה כעל ארגון טרור, ארגון הביון הארגנטינאי, הגדירו כ"ארגון בעל מאפיינים של ארגון טרור", בעקבות הפיגועים בבואנוס איירס בארגנטינה, והתובע הכללי של המדינה הוציא צו מעצר בינלאומי כנגד אחד מבכיריו.[11]. לעומתם המדינות צרפת [12], רוסיה [13] ואיטליה [14], אינן מחשיבות את חזבאללה כארגון טרור.

ב-4 בינואר 2005 החליט בית משפט בדיסלדורף שבגרמניה לאשר גירושו של פעיל חזבאללה מהמדינה. בית המשפט קבע כי הארגון מוביל את המאבק בישראל "תוך זלזול ברוטאלי בחיי אדם" [15]. התקשורת המערבית בדרך כלל מתארת את חזבאללה כ"קבוצה מיליטנטית" (militant group) ‏[16] הקשורה ל"טרוריזם". מקורות אחרים, בעיקר במדינות ערביות במזרח התיכון, אינם רואים בחזבאללה ארגון טרור.

חזבאללה הכחיש קשר לפעולות טרור מסוימות, ביניהן פיגועי 11 בספטמבר [17] והריגת ניק ברג [18], אך באותו זמן תמך בחמאס באופן פעיל [19]. החמאס נחשב על ידי מדינות רבות לארגון טרוריסטי, ועל כן תמיכה בו היא הפרה של החלטת מועצת הביטחון 1373, לפי אותן מדינות. חזבאללה טוען שחמאס אינו ארגון טרוריסטי אלא ארגון התנגדות לכיבוש הישראלי, למרות שארצות הברית, הממלכה המאוחדת, קנדה, אוסטרליה והאיחוד האירופי הגדירו כולן את חמאס כארגון טרוריסטי. מנהיגי חזבאללה טוענים גם שמעולם לא ביצע פעולות טרור, והצדיק את פעולותיו האלימות כצעדים הגנתיים לפעולות ישראליות. מדיניות "הגנתית" זו אינה מתיישבת עם מעורבותו, כפי שנטען, בפיצוץ מטרות יהודיות וישראליות אזרחיות בארגנטינה למשל, בהן נהרגו 124 בני אדם.

ב-2005 החלו מדינות שונות באירופה לאסור את שידור ערוץ אל-מנאר של חזבאללה באירופה, בשל ההסתה האנטישמית שהוא משדר. כמו כן, בחודש מרץ 2005 הכריז האיחוד האירופי שחזבאללה הוא ארגון טרור, אך ההחלטה הייתה הצהרתית בלבד והיא אינה מחייבת נקיטת פעולות נגד חזבאללה או כספיו באירופה.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה טענה ישראל כי חל כרסום במעמדו של חזבאללה בעולם הערבי, שכן נשמעו קולות בכירים בסעודיה ובמצרים שטענו כי חזבאללה הוא למעשה ארגון טרור ולא תנועת התנגדות לגיטימית [20]. מטיפים סונים קראו לו בעיוות שמו "המפלגה האלילה", וטענו שהוא איננו משרת את האל אלא את רצון איראן להשתלט על העולם הערבי. עם זאת, רבים בעולם הערבי ראו בחזבאללה כארגון היחיד שהצליח לשרוד התקפה רצינית של ישראל. עליית קרנו של הארגון בלבנון הובילה למשבר ממשלתי, במסגרתו פרשו השרים השיעיים (ותומכי מישל עאון) מהממשלה, לאחר שדרישתם לקבלת שליש[49] מכיסאות השרים לא נענתה.

ברבע הראשון של שנת 2009 בעקבות תפיסת רשת ריגול וטרור של חזבאללה במצרים, שמנתה 49 חברים, ואיימה להפיל את המשטר במצרים‏‏[50], הוחמרו היחסים בין מצרים לבין חזבאללה ואיראן, ומצרים החלה לפעול להפסקת שידורי אל מנאר בלוויין שלה‏‏[51].

[עריכה] פעולות טרור ופעולות צבאיות בולטות

[עריכה] פעולות טרור

חזבאללה ביצע מגוון פעולות טרור בלבנון, בישראל ובחו"ל. להלן פעולות טרור בולטות של הארגון:

[עריכה] פעולות צבאיות

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • שמעון שפירא - חזבאללה בין איראן ללבנון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000
  • רונן ברגמן - נקודת האל-חזור: המודיעין הישראלי מול איראן וחזבאללה, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2007
  • דניאל סובלמן, כללי משחק חדשים: ישראל וחזבאללה לאחר הנסיגה מדרום לבנון, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, 2003
  • מרטין קרמר - פדלאללה: המצפן של חזבאללה, הוצאת מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, אונ' ת"א, 1998
  • שאול שי - ציר הרשע: איראן, חזבאללה והטרור הפלסטיני, הוצאת מפעלות המרכז הבינתחומי, הרצליה, 2003

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ללמוד מההיסטוריה- מהותו של האיום האיראני
  2. ^ ynet, פרס נגד הקהילה הבינ"ל: הצהרות אינן פתרון
  3. ^ nrg, שליפות עם יעקב עמידרור
  4. ^ השר שטרית על חוות שבעא: אנחנו לא יכולים לתת מבלי לקבל דבר
  5. ^ ראיון עם שה"ח ציפי לבני - המצב בצפון
  6. ^ nrg,"לא ניסוג עד שיוצב כוח בינ"ל"
  7. ^ בוש: איראן היא האיום הגדול ביותר על המזרח התיכון
  8. ^ מל"מ, "חזבאללה" כזרוע אסטרטגית של המשטר האיראני
  9. ^ חזבאללה, אנציקלופדיה ynet
  10. ^ ynet, 'מייסד' חזבאללה: יש יכולת ואומץ לשגר זילזאל-2
  11. ^ ‏ריבלין, יוסף יואל. אלקוראן.(תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ג) עמ' 113.‏
  12. ^ Hezbollah: Between Tehran and Damascus
  13. ^ ‏ביקשו הגנה מהחזבאללה: חיילים לבנונים בבינת-ג'בל, אתר nrg‏
  14. ^ ‏אש בדאחיה: שבעה הרוגים במהומות בלבנון, אתר ynet‏
  15. ^ ‏נטשה מוזגוביה, דו"ח: חזבאללה לחם טוב יותר מכל צבא ערבי אחר, "הארץ", 19.12.2008 ‏
  16. ^ ‏אש בדאחיה: שבעה הרוגים במהומות בלבנון, אתר ynet‏
  17. ^ ‏הרוגים בהתנגשות בין צבא לבנון וחזבאללה, אתר אומדיה‏
  18. ^ ‏ד"ר יוחאי סלע, חזבאללה הבהיר את עמדתו לכל‏
  19. ^ ‏מהומות אלימות פרצו בטריפולי בין אנשי חזבאללה לתומכי הממשלה. אישה נהרגה, אלפים נסו על נפשם, אתר nrg‏
  20. ^ ‏סניורה לצבא: סלקו את חזבאללה מהרחובות, אתר nrg‏
  21. ^ ‏ביירות בוערת: חזבאללה השתלט, הצבא מתפרש, חזבאללה שיתק את נמל התעופה של ביירות, אתר ynet‏
  22. ^ ‏סעודיה: טהראן אחראית למהומות בלבנון, אתר הארץ.‏
  23. ^ ‏ממשלת לבנון ביטלה ההחלטות נגד חזבאללה, אתר ynet‏
  24. ^ ‏מזכ"ל הליגה הערבית יתווך במשבר בלבנון, אתר הארץ‏
  25. ^ ‏ סוף למשבר בלבנון – חזבאללה הוא המנצח, אתר nrg‏
  26. ^ ‏ד"ר גיא בכור, סיקור תגובות בעולם הערבי בעקבות המהומות‏
  27. ^ ‏רועי נחמיאס, כתב בביירות: חזבאללה קיבל את ההפסד בשקט, 08.06.09, אתר ynet‏
  28. ^ דבריו של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון בביקור בלבנון באפריל 2007. דיווח עיתון "יא לבנאן" מה-7 באפריל 2007.
  29. ^ דו"ח עיתי של מזכ"ל האו"ם על יישום החלטת מועצת הביטחון 1701 מה-26 באוקטובר 2007
  30. ^ "נשק מאיראן לחזבאללה עובר דרך שטח טורקיה", דיווח בהארץ על סקירת ראש אמ"ן לשגרירים זרים ממרס 2008.
  31. ^ הארץ, ארגון זכויות אדם בינ"ל: ממשלת לבנון מנסה להשתיק ביקורת על פשעי מלחמה של חזבאללה
  32. ^ Lebanon: Hezbollah Rocket Attacks on Haifa Designed to Kill Civilians
  33. ^ ‏סודות ההצלחה‏
  34. ^ ‏נסראללה: בקרוב יהיו סמיר קונטאר ואחיו בלבנון, אתר ynet‏
  35. ^ בידי החזבאללה טילים לטווח 150 ק"מ
  36. ^ חנן גרינברג, ‏סא"ל עומר אל-הייב הורשע בריגול חמור, 27.04.06, אתר ynet‏
  37. ^ ג'קי חוגי, ‏התוכנית: תא טרור בכל מדינה מסביב לישראל, אתר nrg‏
  38. ^ ‏התכנון: שלושה פיגועים בו זמנית באתרים בסיני, 14/4/2009, אתר nrg‏
  39. ^ ‏חזבאללה, מכון ראות
    אמנט - מניעת הלבנת הון ומימון טרור‏
  40. ^ ‏יצחק בן-חרין, ארצות הברית החלה "לחנוק" את הבנקים האיראניים, באתר ynet‏, 09.09.06‏
  41. ^ ‏Hezbollah: narco-Islamism by Matthew Levitt. Middle East Strategy at Harvard, March 22, 2009
  42. ^ ‏חזבאללה - תמיכה ומימון חיצוניים, אתר מכון ראות‏
  43. ^ פרוטוקול מישיבת ועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים
  44. ^ הארץ: דובר ישראלי באו"ם: חזבאללה מעביר רווחים מסמים לטרור
  45. ^ ‏סמים וטרור‏
  46. ^ ‏נתיבי הכסף של חזבאללה - מחוף השנהב ועד לפארגוואי, אתר TheMarker‏
  47. ^ ‏קולומביה: נחשפה רשת סחר בסמים עם קשרים לארגון חזבאללה, 23.10.08, אתר הארץ‏
  48. ^ המכון למורשת המודיעין - פרק ז' פשיעה וטרור, הפעילות הפלילית של "החזבאללה"
  49. ^ על פי חוקת לבנון, על כל החלטת ממשלה להתקבל ברוב של יותר משני שלישים. הענקת שליש לתומכי סוריה בממשלה תיצור מצב בו לאופוזיציה תהיה זכות וטו על כל החלטה.
  50. ^ ‏ד"ר ברק בן-צור, הסוכנים של חזבאללה - לא מה שחשבתם‏, אתר nrg
  51. ^ ‏מצרים פועלת להפסיק את שידורי "אל-מנאר", אתר nrg‏
  52. ^ מקורות: ‏[1]‏, [2]
  53. ^ ‏את האחריות לפיגוע קיבל הג'יהאד האסלאמי, אך מתחקיר שנערך לאחר האסון עלה כי המחבל הגיע מבעל בק, אחד ממעוזי חזבאללה.


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%96%D7%91%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94
כלים אישיים