חיזבאללה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בארגון החיזבאללה בלבנון. אם התכוונתם לארגון החיזבאללה בטורקיה, ראו חיזבאללה (טורקיה).
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: ניסוח בעייתי, חוסר במקורות, מבנה, "ישראליזציה" - ראו דף שיחה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דגל הארגון ובו הסיסמה הלקוחה מפסוק בקוראן: "רק עדת אללה הם המנצחים". הלוגו מבוסס על דגל משמרות המהפכה האסלאמית.
דגל הארגון ובו הסיסמה הלקוחה מפסוק בקוראן: "רק עדת אללה הם המנצחים". הלוגו מבוסס על דגל משמרות המהפכה האסלאמית.
הסכסוך הישראלי-לבנוני
עימותים עיקריים:
מבצע ליטני | מלחמת לבנון (מבצע שלום הגליל)
מבצע דין וחשבון | מבצע ענבי זעם | מלחמת לבנון השנייה
הכוחות בסכסוך:
צה"ל | צבא דרום לבנון | הפלנגות הנוצריות
אש"ף | אמל | חיזבאללה | סוריה | צבא לבנון
יוניפי"ל (כוח האו"ם בלבנון)
מושגים:
רצועת הביטחון | הגדר הטובה | מובלעת ג'זין | פתחלנד
חוות שבעא | דמוגרפיה של לבנון ו-מארונים
אישים ישראלים בולטים:
יורם המזרחי | בנימין בן אליעזר | אריאל שרון
רפאל איתן | אהוד ברק
אישים לבנוניים נוצרים:
סעד חדאד | אנטואן לאחד | בשיר ג'ומאייל | אטיין סאקר
אלי חובייקה | סמיר ג'עג'ע
אישים לבנוניים שיעים:
מוסא א-צדר | עבאס מוסאווי | חסן נסראללה
מוחמד חוסיין פדלאללה | נביה ברי
אישים לבנוניים סונים:
פואד סניורה | רפיק חרירי
אישים לבנוניים דרוזים:
כמאל ג'ונבלאט | וליד ג'ונבלאט
אישים ערביים:
חאפז אל-אסד | יאסר ערפאת | אחמד ג'יבריל
רקע היסטורי:
מלחמת האזרחים השנייה בלבנון | גדר הצפון
ראו גם: היסטוריה של ישראל והיסטוריה של לבנון

חיזבאללה (בתעתיק מדויק: חזב אללה, בערבית: ‮حزب الله‬ - "אנשי האל" או "מפלגת האל") הוא ארגון שיעי דתי, פוליטי וצבאי בלבנון. המפלגה הפרלמנטרית שהוקמה על ידי חיזבאללה נחשבת כנציגה בולטת של בני העדה השיעית בלבנון, ועיקר פעילותו הצבאית של הארגון מסתכם בפעולות גרילה וטרור נגד מטרות ישראליות. שש מדינות, ובהן ישראל, ארצות הברית ובריטניה מגדירות אותו כארגון טרור.

חיזבאללה הוקם כמיליציה ב-1982 (באופן רשמי ב-1985). קיימות עדויות רבות לכך שאיראן בנתה, מימנה וציידה את חיזבאללה, ולכך שפעולות הטרור של הארגון נעשות בשיתוף פעולה מלא עם המשטר האיראני ובהוראתו[1]. בנוסף, איראן עזרה לחיזבאללה להקים מנגנון פוליטי שמטרתו להפוך את לבנון למדינה שיעית פונדמנטליסטית. מיום הקמתו רואה הארגון בישראל אויב, ופועל נגדה בכל האמצעים העומדים לרשותו. בהודעות רשמיות של הארגון לא מוזכר השם "ישראל" אלא "פלסטין הכבושה".

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] ייסוד

חיזבאללה הוקם על ידי השייח' סייד מוחמד חוסיין פדלאללה בתחילת שנות ה-80, בעקבות כניסת צה"ל ללבנון. אחד מהיוזמים המרכזיים היה שגריר איראן בדמשק, עלי-אכבר מוחתשמי-פור [8]. מקור שמו של הארגון, שתרגומו המילולי הוא "עדת האל" (ובערבית מודרנית גם "מפלגת האל") בקוראן, סורת אלמאידה, פסוק 55: "ومن يتول الله ورسوله واللذين آمنوا فإن حزبـًا لله هو الغالبون" - "ואלו הבוטחים באללה ובשליחו [הנביא מוחמד] והמאמינים, הרי זוהי עדתו של אללה והם יגברו". הסיפא של הפסוק מופיע על הסמל של הארגון (ראו תמונה בצד שמאל של עמוד זה).

המזכיר הכללי (תוארו של העומד בראש הארגון) הראשון היה סובחי טופיילי, מקורבו של האיתוללה ח'ומייני. בשנת 1991, בשל התנגדות טופיילי להשתתפות בבחירות בלבנון, הוא סולק מהנהגת הארגון[9] והוחלף בעבאס מוסאווי. להקמת הארגון סייעו לוחמי "משמרות המהפכה" האיראניים, שעברו דרך סוריה לאזור הבקאע. לאחר חיסולו של מוסאווי בלבנון ב-16 בפברואר 1992 על ידי מסוקי חיל האוויר הישראלי מונה לראשות התנועה השייח חסן נסראללה. בתקופתו של נסראללה הקצינה התנועה את עמדותיה הדתיות והלאומניות, בעיקר משום עידודם של חברי "משמרות המהפכה", ונעשתה ארגון טרור לכל דבר, המתכנן פיגועים נגד מרכזי יהדות בתפוצות, נגד לוחמי צה"ל ונגד תושבי ישראל.

בהשראה איראנית ובהשגחה סורית היה חיזבאללה לאחד מאויביה המרים של ישראל, ואף שכלפי חוץ הצהיר הארגון שמטרתו היא סילוק הכובש מאדמת לבנון ברוח הג'יהאד, נאבקים לוחמיו מתוך אמונה כי יוכלו למנוע את קיומה של ישראל, "היישות הציונית" בלשונם.

[עריכה] סקירה היסטורית

ראשיתו של חיזבאללה בארגוני טרור שיעיים שפעלו בלבנון תחת שמות רבים, בהם: "הארגון להגנת המשוחררים", "המאבק לחופש", "הג'יהאד האסלאמי" ו"המדוכאים עלי אדמות". ארגונים אלו ביצעו פעולות טרור נגד זרים, שכללו חטיפות ורציחות של עיתונאים ודיפלומטים זרים, פיצוץ השגרירות האמריקנית, הריגת אנשי המארינס האמריקני, אסון צור השני נגד ישראל, ואף טרור בינלאומי ובו חטיפת מטוסים, בהם חטיפת מטוס TWA. בין השנים 1991-1988 החל שלב המיסוד וההתבססות בלבנון בעיקר בלחימה וניצחון נגד ארגון אמל השיעי, עד לחתימת "הסכם דמשק השני", שבו הובררה עליונותו של חיזבאללה על אמל.

[עריכה] שנות השמונים

השבעת טירונים של הארגון בנובמבר 2001 בביירות
השבעת טירונים של הארגון בנובמבר 2001 בביירות

לאחר כניסת ישראל ללבנון ביוני 1982, שלחה איראן, דרך סוריה, כמה מאות קציני משמרות המהפכה לאזור הבקאע שבמזרח לבנון כדי לארגן תנועות מהפכה שמטרתן לבצע ג'יהאד נגד הכוחות הישראליים ולהקים רפובליקה אסלאמית בלבנון.

כוחות אלו שכנעו את סייד מוחמד חוסיין פדלאללה, איש דת שיעי ידוע בלבנון, לעמוד בראש ההתארגנות החדשה. במהלך כל שנות קיומו קיבל הארגון סיוע חומרי, ארגוני ודתי-אידאולוגי מאיראן. הארגון החדש היווה מטרייה לקבוצה המורכבת מקצינים מיליטנטיים פרו־איראנים וחייליהם.

מרבית ההתקפות נגד חיילי צה"ל בלבנון בין השנים 1982 - 1984 בוצעו על ידי ארגון בשם "הארגון המהפכני לצדק". בשנת 1985, הודיע חיזבאללה ("מפלגת האל") באופן רשמי על קיומו במכתב לעיתונות הלבנונית. הארגון קם במטרה מוצהרת להילחם נגד הנוכחות הישראלית בלבנון.

לאחר נסיגת ישראל בשנת 1985 ממרבית השטח הכבוש בלבנון והקמת רצועת הביטחון בדרום המדינה, הפך חיזבאללה לאויב העיקרי של צה"ל וצד"ל בלבנון. הארגון החל להפעיל את נשק הקטיושות נגד יישובי צפון ישראל. ממשלת לבנון, בהנחיה מדמשק, נמנעה מלפעול נגד הארגון.

בשנת 1987 הצליחו כוחות חיזבאללה בפיקודו של חסן נסראללה להרחיק את כוחות אמל ממספר אזורים בפרברי ביירות, אולם סוריה התערבה וכפתה על הצדדים הפסקת אש. בשנת 1989 התחדשה הלחימה בין חיזבאללה לאמל. באביב 1990 הקים חיזבאללה צבא סדיר שבראשו עמד נסראללה.

[עריכה] שנות התשעים

אזורי השליטה העיקריים של החיזבאללה בדרום לבנון ובבקאע
אזורי השליטה העיקריים של החיזבאללה בדרום לבנון ובבקאע

שנות התשעים מאופיינות במאבק נגד הציונות ובשחרור לאומי של דרום לבנון מידי הכיבוש הישראלי. לאחר התבססות השלטון המרכזי בלבנון בחסות סורית, ולאחר פירוק המיליציות העדתיות מנשקן, ובשל שאיפתו ללגיטימיות בינלאומית, הפסיק חיזבאללה את פעילותו בתוך לבנון ומחוץ לה, ותיעל את עצמו להמשך המלחמה בישראל, בעיקר בתחומי לבנון אך גם בפגיעה במוסדות ישראלים ברחבי העולם, בעיקר כפיגועי נקמה.

בשנת 1992 החל חיזבאללה בפעילות פוליטית בלבנון, ונציגיו נבחרו לפרלמנט הלבנוני. במהלך שנות התשעים החיזבאללה גרם לשני עימותים גדולים למול ישראל:

המבצע הופסק בשל לחץ בינלאומי בשל פגז שגרם לכמאה הרוגים בכפר כנא, וישראל, לבנון וסוריה הגיעו להסכם שכונה "הבנות ענבי זעם", שעיקרו היה אי פגיעה באזרחים ובתשתית משני צדי הגבול, מה שאיפשר לחיזבאללה להמשיך לתקוף את כוחות צה"ל מבלי להפר את ההסכם. המאבק בישראל כוון לנוכחות צה"ל ברצועת הביטחון והתמקד במטעני צד, תקיפות ראווה של מוצבים וניסיונות חיסול של בכירים בצה"ל, במטרה לגרום לישראל לסגת מדרום לבנון. יעד שהצליח להגשים בסופו של דבר לאחר שדעת הקהל בישראל נטתה לכיוון יציאה מלבנון.

[עריכה] מחוץ לישראל

בעזרת שלוחותיו מחוץ ללבנון, בסיוע של משמרות המהפכה האיראניים, ביצע חיזבאללה פיגועים ביעדים יהודיים אזרחיים מחוץ לישראל כנקמה על פעולותיה של ישראל בדרום לבנון. בין הפעולות הידועות, פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה ב-17 במרץ 1992, לאחר שצה"ל חיסל בדרום לבנון את מזכ"ל חיזבאללה דאז עבאס מוסאווי. פיצוץ מרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס בארגנטינה (18 ביולי 1994) וניסיון נפל לפוצץ את שגרירות ישראל בבריטניה (שמונה ימים לאחר מכן ב-26 ביולי) שאירעו לאחר התקפה ישראלית על מחנה אימונים של חיזבאללה, וחטיפתו של מוסטפה דיראני.

[עריכה] לאחר נסיגת צה"ל לגבול הבינלאומי

לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 נטל חיזבאללה את השליטה באזור זה. אנשיו פרסו, בסיוען של איראן וסוריה, אלפי רקטות בדרום לבנון, רקטות המאיימות על צפון ישראל. מדינת ישראל מצד אחד, וחיזבאללה ותומכיו מצד שני, היו מודעים למחירו של עימות רחב, וכל אחד מהצדדים ידע שאף הצד השני מודע למחיר זה, ומכלכל את צעדיו בהתאם. מצב זה יצר מאזן אימה, שנמשך עד מחצית 2006.

אזור הר דב היווה בתקופה זו את זירת הלחימה העיקרית בין חיזבאללה לישראל. במורדותיו של ההר מצוי האזור המכונה "חוות שבעא". אזור זה נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים ואולם, בעת נסיגת צה"ל אל הגבול הבינלאומי טענה ישראל כי אזור זה נכבש מידי סוריה ולכן הוא אינו רלוונטי כלל לנסיגה מרצועת הביטחון אלא למשא ומתן עתידי עם סוריה. האו"ם קיבל באופן רשמי את עמדתה של ישראל וקבע כי היא השלימה את נסיגתה מלבנון, ואולם חיזבאללה לא קיבל עמדה זו, וממשיך לראות בחוות שבעא שטח לבנוני כבוש, שבו רשאי הארגון לפעול גם במסגרת כללי המשחק ומאזן האימה הקיים מול ישראל.

מוצב חיזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב. הדגל השחור מונף מכיוון שהתמונה צולמה בימי העשוראא.
מוצב חיזבאללה שהוקם מטרים ספורים מגדר הגבול, בקרבת היישוב הישראלי דובב. הדגל השחור מונף מכיוון שהתמונה צולמה בימי העשוראא.

במסגרת כללי משחק אלה, ביצעו לוחמי חיזבאללה התקפות טילי נ"ט מפעם לפעם, בעיקר באזור חוות שבעא. בין פעולותיהם החמורות בתקופה זו: חטיפתם, ב-7 באוקטובר 2000, של שלושת חיילי צה"ל: עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד, באזור הר דב; וחטיפת אלחנן טננבוים כשבוע אחר כך. טננבוים, וגופותיהם של שלושת החיילים, שכנראה נהרגו במהלך החטיפה, הוחזרו ב-29 בינואר 2004 לאחר משא ומתן ממושך, בתמורה לשחרור מאות אסירים, רובם פלסטינים, על ידי ישראל.

פעמים רבות פתחו לוחמי החיזבאללה בירי נ"מ קני בתגובה לטיסות סיור של מטוסי חיל האוויר הישראלי בשמי דרום לבנון. פעמים אחדות פתחו לוחמי חיזבאללה באש לעבר חיילי צה"ל וגרמו להרוגים. כמו כן, הטמינו אנשי חיזבאללה זירות מטענים לאורך הגבול עם ישראל ולעתים אף בתוך שטח ישראל, במטרה לערער את הביטחון בגבול ישראל.

עוד לפני אינתיפאדת אל-אקצא החל חיזבאללה לסייע לארגוני הטרור הפלסטיניים באמצעות אספקת אמצעי לחימה והחדרת מומחי טרור, מאמץ שהוגבר בשנים האחרונות. חיזבאללה פעיל בעיקר בקרב חוליות תנזים וגדודי חללי אל-אקצא ביהודה ושומרון, חוליות שאף גייסו נשים וילדים לביצוע פיגועי התאבדות. חלק מפעולות אלו סוכלו על ידי צה"ל.

שמו של החיזבאללה נקשר בעבר גם לביצוע פיגועים בחו"ל. עימאד מוע'ניה, נחשד כמתכנן פיגועי חו"ל של הארגון (ביניהם הפיגוע בבואנוס-איירס), והיה (עד לחיסולו ב -12 בפברואר 2008) מצוי ברשימת 26 הטרוריסטים המבוקשים ביותר על ידי ממשלת ארצות הברית, ביחד עם ראשי אל קאעידה. על ראשו הושת פרס של חמישה מיליון דולר, למי שימסור מידע שיוביל לתפיסתו ולהעמדתו לדין.


[עריכה] מלחמת לבנון השנייה

אחת ההפתעות הגדולות של המלחמה היו הבונקרים המוסוים שנבנו על ידי החיזבאללה בשטחים פתוחים וכונו בצה"ל 'שמורות טבע'. בתמונה כוחות הנדסה חושפים בונקר של החיזבאללה סמוך לגבול.
אחת ההפתעות הגדולות של המלחמה היו הבונקרים המוסוים שנבנו על ידי החיזבאללה בשטחים פתוחים וכונו בצה"ל 'שמורות טבע'. בתמונה כוחות הנדסה חושפים בונקר של החיזבאללה סמוך לגבול.
עמוד ראשי
ערך מורחב – מלחמת לבנון השנייה

ב-12 ביולי 2006 חטף חיזבאללה שני חיילי צה"ל והרג עוד שמונה בהתגלגלות האירועים. צה"ל הגיב בהתקפת מטרות חיזבאללה ותשתית בלבנון. חיזבאללה החל בהפגזה כבדה ומדורגת של רקטות ארטילריות מסוגים שונים על יישובי הצפון והצליח להגיע עד חיפה, נצרת, טבריה, ואף סביבות עפולה וחדרה.

במהלך 33 ימי לחימה, הארגון הפגיז את צפון מדינת ישראל ב-3,970 רקטות, כאשר הוא משתק את צפון ישראל וזורע הרס רב, בעיקר בקריית שמונה, נהריה, מעלות-תרשיחא וביערות הצפון שעלו באש. צה"ל תקף בעיקר את אזור ביירות (בעיקר רובע העוני השיעי הדאחייה), דרום לבנון והבקעא באמצעות אלפי הפצצות ממטוסים, ממסוקים ומסטי"לים, והפגיז את דרום לבנון באמצעות תומ"תים בכמאה וחמישים אלף פגזי ארטילריה. פעילות זו גרמה לכמיליון פליטים לבנונים עד סוף המלחמה ולכאלף הרוגים. צה"ל פגע קשות בתשתיות לאומיות כמו גשרים, תחנות כוח, מאגרי דלק ונמל התעופה של ביירות, כדי שיהוו מנוף ללחץ על חיזבאללה מצד אוכלוסיית לבנון. בשלב מתקדם של הלחימה, צה"ל הכניס כוחות קרקעיים לדרום לבנון, שניהלו קרבות קשים עם לוחמי חיזבאללה בכפרים שונים. צה"ל הצליח לפגוע בתשתיות חיזבאללה שונות, בהן מפקדות רבות, לפגוע ברקטות לטווח הרחוק, להרוס את קו הביצורים הקרוב לגבול, להרוג כ-700 אנשי חיזבאללה, בהם מספר של מפקדי שטח, ולתפוס נשק רב. חיזבאללה גרם להרג של 119 חיילים ו-44 אזרחים ישראלים, השבית את צפון מדינת ישראל, פגע בסטי"ל, במסוק תובלה מדגם יסעור ובכ-40 טנקי מרכבה ונגמ"שים.

עד להפסקת האש, שאותה ביקשה לבנון, בתמיכה של החיזבאללה, הארגון גילה יכולת עמידה ולא נשבר. צה"ל לא הצליח להפסיק את ירי הרקטות, לשחרר את החיילים החטופים, לפרק את חיזבאללה מנשקו, לשבור את מערך הפיקוד והשליטה שלו, ואף לא לגרום לו לעלות צפונית לנהר הליטני. עם זאת, מנהיגיו היו במחתרת כל זמן הלחימה, ואחריה צבא לבנון התפרס באזורים שהיו סגורים בפניו עד כה: דרום לבנון‏‏[2] ורובע הדאחייה בביירות‏‏[3], בעוד חיזבאללה קיבל על עצמו להצניע את נשקו וכוח רב-לאומי חמוש שמונה 15,000 חיילים, נפרס ביחד עם צבא לבנון לכפות אמברגו נשק על חיזבאללה. בעוד שדעת הקהל העולמית בהשפעת התקשורת התייצבה ברובה נגד פעולות ישראל, נוצרה לראשונה קואליציה בין מדינות ערב המתונות ובין מדינות מפתח באירופה וארצות הברית, שיצאו נגד חיזבאללה ופטרוניו, והתקבלו החלטות בפורומים בינלאומיים שונים לרבות האו"ם שלמעשה מגנות את החיזבאללה, כובלות את ידיו ומצמצמות את מרחב פעילותו. בלבנון מצד אחד חלק מהשיעים חיזקו את תמיכתם בארגון, אך גורמים אחרים, כמו הנוצרים והדרוזים בעיקר, הביעו התנגדות גלויה לחיזבאללה ולסוריה. ביקורת נגד הארגון נשמעה גם ברשתות תקשורת ערביות, ונראה שחלה החלשות מסוימת במעמדו בלבנון בעקבות העימות, נסיבות שגרמו לנאסראללה להתפתל, להצטדק ולהתחשבן עם גורמים לבנוניים ברשתות הטלוויזיה הערביות. בתום העימות הכריז הארגון על ג'יהאד של בנייה, במטרה לשקם את ההרס ואת מעמדו הציבורי.

בעקבות העימות התברר כי לחיזבאללה יש יכולות מבצעיות נרחבות, מוטיבציה ויכולת שרידות גבוהות, כלי נשק מגוונים ומתקדמים, ומערכת ביצורים מתקדמים, וכי הוא חורג מעבר להגדרה של ארגון טרור מקובל, ולמעשה הוא מהווה כוח צבאי של ממש, הזוכה לתמיכה רבה מאיראן וסוריה. יחד עם זאת, בשנתיים שלאחר המלחמה, גבול הצפון שקט מאוד, וחיזבאללה נרתע מלתקוף את ישראל בגבולה הצפוני, גם לאחר ההתנקשות בעימאד מוע'ניה.

[עריכה] המהומות ב-2008

ב-27 בינואר 2008 פרצו מהומות בשכונת הדחיה. צבא לבנון שנערך מראש פתח באש והרג שבעה אנשים בהם חמושי חיזבאללה ואמל.‏‏ באירוע נפצעו 29 איש[4] ראש הממשלה הכריז על יום אבל לאומי‏‏[5].

ב-7 במאי 2008 פתח חיזבאללה במהומות דמים, בהם נהרגו לפחות 81 איש ונפצעו 250. העילה הייתה איסור הממשלה על רשת תקשורת פרטית שפרס חיזבאללה ברחבי המדינה בתמיכה איראנית, ופיטורי האחראי על האבטחה בנמל התעופה של ביירות, שהיה איש חיזבאללה. במהומות אלו, שהתחילו כהפגנות תמימות והשבתה של נמל התעופה, פעלו כוחות חיזבאללה, חמושים בטילים, במקלעים ובנק"ל, בביירות ובערים נוספות כמו טריפולי[6], והשתלטו על חלקים נרחבים מהם. הכוחות הטילו סגר על נמל התעופה והנמל הימי, שרפו אולפנים של מערכות תקשורת המזוהים עם הממשלה כמו מערכת העיתון אל מוסתקבל, וצרו על מבני ציבור ובהם מבנה הממשלה ובתים של אישים אנטי סוריים, בעוד הצבא עומד מנגד ואינו עושה דבר.

פואר סניורה שהתבצר במעונו תחת משמר של כוחות צבא התבטא בחריפות כנגד החיזבבאללה‏‏[7] אישים המזוהים עם החזית הפרו מערבית דיברו על הפיכה צבאית, ועל הפרת הבטחה של החיזבאללה שלא להפנות את נשקו כלפי פנים‏‏[8]. חיזבאללה הצליח, באמצעות נשקו, לפרק את הפלגים היריבים (כדוגמת הדרוזים) מנשקם, ומנהיג הדרוזים, ואליד ג'ונבלאט, שיצא בעבר בהצהרות לוחמניות כלפי חיזבאללה וסוריה, ציווה על הפלג שלו להתפרק מנשקו וביקש מחיזבאללה שירחמו על הדרוזים[9]. ב-14 במאי נכנעה הממשלה לתכתיבי החיזבאללה, וביטלה את החלטותיה על הוצאת רשת התקשורת הפרטית מחוץ לחוק ועל פיטורי האחראי על האבטחה בנמל התעופה של ביירות[10] ‏‏[11].

[עריכה] כלי נשק וארסנל תחמושת

רקטות נ"ט של חיזבאללה שנתפסו במלחמת לבנון השנייה. בתמונה ניתן לראות רקטות RPG-7 בעל רש"ק חלול דו-שלבי (טאנדם).
רקטות נ"ט של חיזבאללה שנתפסו במלחמת לבנון השנייה. בתמונה ניתן לראות רקטות RPG-7 בעל רש"ק חלול דו-שלבי (טאנדם).

חיזבאללה מצויד בנשק מגוון מסוגים שונים. מכיוון שהוא ארגון ממודר וחשאי, קשה לדעת במה הוא בדיוק מצויד; אולם ניכר כי מגיעים אליו כלי נשק ממקורות שונים, בעיקר ממדינות חבר העמים, מאיראן ומסוריה. משלוחי הנשק הגדולים מגיעים לחיזבאללה מאיראן, דרך סוריה[12][13] ודרך טורקיה.[14] במסגרת ההצטיידות שלו בולטת העובדה שהוא עושה שימוש רב בטילים וברקטות בהיבטים רבים של הלחימה החל מהתחום הטקטי וכלה בתחום האסטרטגי. ציודו של החיזבאללה חורג מציוד של ארגון טרור ולמעשה הוא מצויד כמו זרוע צבאית של מדינה ריבונית.

במסגרת מלחמת לבנון השנייה נחשפו כלי נשק שונים הנמצאים ברשותו, ובהם:

[עריכה] טקטיקה

שלט גדול ממדים מטעם החיזבאללה שהוצב בדרום לבנון ומציג את "קדושי" החזבאללה ומנהיגיו. ניתן לראות במרכז התמונה ציור של כיפת הסלע.
שלט גדול ממדים מטעם החיזבאללה שהוצב בדרום לבנון ומציג את "קדושי" החזבאללה ומנהיגיו. ניתן לראות במרכז התמונה ציור של כיפת הסלע.

הטקטיקה שנוקט חיזבאללה דומה לטקטיקה של ארגוני גרילה אחרים: פעולה בקבוצות קטנות, הטמעות והסתוות בתוך אוכלוסייה האזרחית.

[עריכה] פעילות במסגרות קטנות

טקטיקה מרכזית שמשמשת את הארגון היא פעילות של כוח קטן ואיכותי. חיזבאללה זיהה את חוסר יכולתו לפעול במסגרות גדולות ולכן הוא פועל במסגרת חוליות או לכל היותר מחלקות קטנות מאומנות ומצוידות היטב במתכונת קומנדו, גם בהטמנת מטעני חבלה ובפיגועים איכותיים. דפוס פעילות קבוע בהפעלת החוליות הוא שימוש רב בטילי נ"ט, התנהלות שצה"ל התקשה לתת מענה טוב נגדה בעימות ב-2006, בו נורו כאלף טילי נ"ט, רובם מתוצרת רוסית, נגד כוחות חי"ר ושריון של צה"ל.

[עריכה] חטיפות

החטיפות היו חלק מסממניו של הארגון ומהטקטיקה שלו, שכן לפני חטיפת חיילי צה"ל חטפו אנשיו גם אזרחים מערביים והחזיקום כבני ערובה, במטרה להפיק רווחים שונים מהחטיפות. המקרה הנודע ביותר בהקשר זה הוא חטיפתו של טרי וייט, שליח הכנסייה האנגליקנית שיצא במטרה לשחרר אזרחים מערביים שהוחזקו כבני ערובה, נלכד בעצמו והוחזק בשבי החיזבאללה במשך חמש שנים כבול בשלשלאות בצינוק תת-קרקעי קטן.

את שיטת החטיפות הפעיל הארגון כמה פעמים נגד ישראל, ואף שנכשל מספר פעמים כמו באירוע בכפר רג'ר, הצליח פעמיים להפתיע באמצעות פעולה התקפית ממוקדת וחטף חיילי צה"ל שסיירו על גדר המערכת, לאחר שהתקיף אותם במטען צד או באש טילים במארב מתוכנן היטב, כאשר הוא מפעיל ברקע הרעשה של כל הגזרה, כדי להסוות את הפעילות. במקרה של חטיפת שלושת חיילי צה"ל באוקטובר 2000 נראה כי התקפת חוליית חזבאללה על כוח צה"ל הביאה למותם של החיילים או לפציעתם באורח אנוש, כך שלמעשה אנשי חזבאללה חטפו את גופותיהם או שהחיילים היו מחוסרי הכרה בעת החטיפה ומתו זמן קצר לאחריה. גופות החיילים הובאו לקבורה בישראל בעסקה שבה שוחרר גם אזרח ישראלי שנחטף בעת ששהה בחו"ל. לפי מחקר שערך צה"ל יש סבירות גבוהה לכך שגם שני חיילי צה"ל שנחטפו בידי אנשי חזבאללה ביולי 2006 נהרגו בהתקפה עליהם וכי אנשי חזבאללה חטפו את גופותיהם. לעת עתה אין אפשרות לאמת את ההשערה הזאת באופן חד-משמעי, וארגון חזבאללה מסרב לומר אם החיילים חיים או מתים.

[עריכה] היטמעות באוכלוסייה אזרחית אוהדת

הארגון עושה שימוש רב באוכלוסייה אזרחית שהצליח לרכוש את לבה באמצעות פעילות צדקה וחינוך "וולונטרית" (דעווה) ותוך איומי הפחדה. לא רק שהוא פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית לביצוע פעילות התקפית, ונסוג מהזירה חזרה אל תוך האוכלוסייה האזרחית, בטרם יוכל האויב להגיב. פעיליו קובעים את מגוריהם בין אזרחים, מאחסנים נשק במרתפי בתים אזרחיים, ואף ממקמים בונקרים תת-קרקעיים בתוך שכונות מגורים, כפי שנעשה בשכונת דאחיה בביירות בידי בכירי הארגון, מתוך כוונה להניא את האויב מלתקוף אותם, בשל החשש מפגיעה באזרחים. למעשה, חיזבאללה משתמש באזרחים כמגן אנושי, דבר האסור על פי החוק הבינלאומי.

בעת מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה הרבה להתערב באוכלוסייה אזרחית מקומית ועקב כך נפגעו אזרחים רבים. בנוסף, אנשי הארגון איימו על אוכלוסייה אזרחית לבל יעזו לעזוב את ביתם כפי שנצטוו על ידי צה"ל. חיזבאללה ביצע ירי רקטות לעבר ישראל מחצרות בתיהם של אזרחים ואף ממסגדים. לטענת ישראל, נעשה שימוש במסגדים גם לאחסון נשק וכמחסה ללוחמים, וכאשר חיל האוויר הישראלי פגע במקומות אלו, הוא הואשם בפגיעה בקודשי האסלאם. בעקבות הפגיעה בארבעת משקיפי האו"ם מכוח יוניפי"ל באזור אל-חיאם בידי ישראל במסגרת אותה מלחמה, התברר כי לוחמי חיזבאללה השתמשו במשקיפים כבמגן חי וירו באופן מכוון מקרבתם.

[עריכה] פעילות נגד אוכלוסייה אזרחית

חיזבאללה זיהה את הבטן הרכה של ישראל כאוכלוסייה האזרחית, והקים ארסנל של נשק רב של רקטות וטילים לא מדויקים, המיועדים לתקוף ריכוזי אוכלוסייה ולהוות מאזן אימה שיהפוך את אזרחי ישראל לבני ערובה בידיו. בין השנים 2000 ל-2003, הצליח הארגון לבצע 33 פעולות צבאיות נקודתיות בגבול עם ישראל נגד חיילים ואזרחים בשל עילות שונות. פעולות שגרמו למותם של 5 חיילים ו-6 אזרחים ולפציעתם של עשרות. כמו כן, בוצעו ארבעה ניסיונות חטיפה, ששניים מהם הצליחו (שלושה חיילים בהר דוב ואזרח ישראלי בחו"ל). ישראל לא הגיבה נגד כל הפעולות הללו, בשל החשש שהארגון יפעל נגד האוכלוסייה האזרחית.

לאחר חטיפת החיילים ב-2006, כשנכנסה ישראל לעימות עם חיזבאללה, הארגון מימש את איומיו ותקף את עורף ישראל באלפי רקטות במטרה לגרום לאבידות, לזרוע פחד באוכלוסייה ולהביא להפסקת הפעילות הצבאית של ישראל נגדו, ואכן הצליח לפגוע בפעילות האזרחית בצפונה של מדינת ישראל. עיתון הארץ ציטט על פי דו"ח הארגון הבינלאומי "Human Rights Watch" כי "הדו"ח עצמו קובע כי דפוס הפעולה של חיזבאללה היה "ירי חסר אבחנה, ולעתים מכוון, נגד אזרחים". הארגון מציין כי הרקטות שירה חיזבאללה פגעו בשלושה בתי חולים בנהריה, צפת ומזרע. לגבי בית החולים בנהריה מצטט הדו"ח עדויות, ולפיהן הירי כוון אל בית חולים באופן ספציפי, שכן הוא נמצא באזור מבודד יחסית ועשרות רקטות פגעו בסביבתו לפני הפגיעה הישירה בו." [10] [11]

[עריכה] ניסיון להימנע מעימותים ישירים

אף שלעתים ביצע פעילות התקפית נגד מוצבים, פעילות שלרוב נכשל בה ועניינה היה מורלי בעיקרו, הטקטיקה המרכזית של הארגון הייתה להתמודד באופן עקיף עם צה"ל בפיצוץ מרחוק של מטעני צד ומטעני קלע בצירי התנועה. בשל פעילות זו, בשלב מסוים הוכנסו והוצאו חיילי צה"ל מלבנון בדרך האוויר באמצעות מסוקי תובלה.

גם בעימות במלחמת לבנון 2006 המשיך הארגון להפעיל טקטיקה זו. בירי מרחוק של טילי נ"ט, צלפים והפעלת מטעני צד. אף שהיו גם עימותים חזיתיים, רובם היו בשל יוזמת צה"ל, שתקף מפקדות ובונקרים.

אף שהארגון דוגל בהתאבדות לשם פגיעה באויב, לרוב אינו פועל בשיטה זו אלא אם כן השיטה אפקטיבית, כפי שפעל נגד השגרירות האמריקנית וחיל הנחתים האמריקני, ובאמצעות פיצוץ מכוניות ואף משאיות תופת שבהן נוהגים מחבלים מתאבדים, פעילות שהביאה את האמריקנים והצרפתים להסיג את כוחותיהם מלבנון בתקופת מלחמת האזרחים.

לאחר נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 החל הארגון להתמסד ובנה קווי מוצבים מבוצרים היטב בסמוך לגבול ישראל. יחד אתם נבנו מחסני נשק בתוך בתים פרטיים של האוכלוסייה המקומית.

[עריכה] לוחמה פסיכולוגית

לארגון מספר אתרי אינטרנט ביניהם אתר בעברית שבאמצעותו הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל הישראלית. האתר לוקה בתרגומת קשה וניכר כי תורגם באמצעות תוכנת תרגום
לארגון מספר אתרי אינטרנט ביניהם אתר בעברית שבאמצעותו הוא מנסה להשפיע על דעת הקהל הישראלית. האתר לוקה בתרגומת קשה וניכר כי תורגם באמצעות תוכנת תרגום

טקטיקה נוספת ומרכזית שהארגון עושה בה שימוש רב היא לוחמה פסיכולוגית - באמצעות אמצעי התקשורת שלו: רשת הטלוויזיה אל-מנאר, תחנת הרדיו רדיו נור, כתבי העת "אל-אנתקאד" הפוליטי ו"בקית אללה" הדתי, ובאמצעות שורה של אתרי אינטרנט. הארגון שוקד על בניית תדמית של ארגון בלתי מנוצח, שהצליח לגבור על ישראל בלבנון; הוא צילם פיגועים והתקפות על חיילי צה"ל ותקיפות ראווה של מוצבים ושידר אותם באל-מנאר. במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית הרבה מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, להשתלח בישראל, ללעוג לה ולאיים על אזרחיה בשימוש בכלי נשק שונים, ואף הרבה לגדף את ישראל וארצות הברית בכינויים שונים. במסגרת לוחמה זו קיים הארגון ביום ירושלים מצעדים, שבהם דרכו אנשי הארגון על דגלי ארצות הברית וישראל. רשת הטלוויזיה "אל-מנאר" אף שידרה ב-2003 סדרה סורית אנטישמית בשם "הפזורה" (א-שתאת), גרסה ויזואלית של עלילות הדם, שבה נראות, בין היתר, סצינות של יהודים המבצעים רצח ריטואלי. בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, כאשר החיזבאללה שיגר מספר רקטות פג'ר 5 משופר לאזור עפולה, הוא כינה אותן בשם ח'ייבר 1 כדי לרמוז על ההקשר ההיסטורי לקרב ח'ייבר, שבו מוחמד השמיד והכניע את יהודי ח'ייבר. פעולה זו, שלא נגרם בה כל נזק ממשי אך היה לה הד תקשורתי ותעמולתי בתקשורת הישראלית, מדגימה יפה את דפוס הפעולה של הארגון.

[עריכה] אימונים והכשרה

אימונים בסיסיים ללוחמי הארגון נערכים בבקאע, במהלך קורס של 45 ימים בהם לומדים מיומנויות לחימה בסיסיות, שימוש בנשק, חבלה, קשר ועוד.

לאיראן נשלחים מפקדים בארגון לאימונים מתקדמים ובתחומי התמקצעות שונים. על פי הידוע אלפי פעילי חיזבאללה (כ-3,000) עברו הכשרה ואימונים צבאיים באיראן, שכללו: לוחמת גרילה, שיגור רקטות, ירי נגד מטוסים, הפעלת טילים נגד טנקים, הפעלת מזל"טים ודאונים, בניית מטעני צד בצורת קלע, שיט בסירות מהירות ולוחמה ימית. כמו כן, עברו כמה עשרות פעילי חיזבאללה קורס טיס באיראן. בלבנון נמצאים כמה מאות מדריכים ממשמרות המהפכה האיראניים, שנטמעו באוכלוסייה ונשאו נשים מקומיות [12].

[עריכה] אידאולוגיה

האידאולוגיה של הארגון היא אסלאמיסטית קיצונית מבית מדרשה של איראן, ואפשר לראות בארגון גרורה איראנית לכל דבר ועניין, ולראות בהצהרת הכוונות האירניות כמשקפות את כוונותיו של הארגון. לארגון מטרות אסטרטגיות רחבות טווח הכוללת השמדתה של ישראל, עיקור כוחה והשפעתה של ארצות הברית בעולם, הפיכת לבנון לרפובליקה אסלאמית בדומה לאיראן, וייצוא המהפכה האסלאמית ליתר העולם.

הארגון מנסה לטשטש ולעדן את מטרותיו ולהציג עצמו כמגן לבנון ואת הסכסוך עם ישראל על רקע טריטוריאלי. במסגרת תפיסת עולמו הוא רואה במלחמה בישראל מלחמת קודש דתית, במטרה לסלקה מהטריטוריה האסלאמית ("דאר אל-אסלאם") וכמי שמקיים את מצוות האסלאם על הצד הטוב ביותר. לארגון היבט אנטישמי חריף ביותר. בתעמולה הארסית שלו הוא משווה את ישראל לנאציזם, ומכנה אותה "גידול סרטני", "חיידק מסוכן" ו"מדינת צאצאי החזירים והקופים". גם שנאתו לארצות הברית, המכונה בפיו "השטן הגדול", היא תהומית, וארצות הברית זוכה למטח גידופים ולגלוג מבכירי הארגון, בצד פיגועים שבוצעו נגד מטרות אמריקניות. לארגון גם פן גזעני, ואפשר לראות את ביטויו באחד הנאומים של המייסד, השייח פדאללה, שהתבטא שאף במקרה שיהודי ישראל יתאסלמו כולם, הם בכל מקרה יצטרכו לעזוב את מדינת ישראל לאחר "שחרורה" בידי הכוחות האסלמיים [13].

מכיוון שהאידאולוגיה שלו כה עמוקה ודתית, הוא מוכן להשתמש בכל האמצעים כדי להשיג את יעדיו, כולל פגיעה באזרחים משני הצדדים, ובמיוחד בקידוש מעשה ההתאבדות לשם קידוש שם אללה (אסתשהאד) במסגרת מלחמת המצווה (ג'יהאד), כדרך הקצרה ביותר להגיע לאלוהים. יתרה מזאת, הוא מזהה את האזרחים כצד החלש של החברה הישראלית, ולכן מוצא צידוקים לתקוף אותם ולאיים עליהם, ובאמצעותם לפגוע במדינת ישראל. בשל הצלחותיו ונועזותו הפך חיזבאללה למקור השראה לארגוני טרור ערביים אחרים ותנועות אסלאמיות קיצוניות. עדות לכך שהמאבק האמיתי אינו על גבולה של לבנון, אפשר לראות בעניינו הרציני להבעיר את שטחי יש"ע ולהוות גוף תומך, מסייע ומעודד לארגוני הטרור הפלסטיניים.

[עריכה] מבנה

פיגוע התאבדות של חיזבאללה באמצעות משאית תופת בבסיס חיל הנחתים האמריקני בביירות ב-23 באוקטובר 1983, גרם למותם של 241 חיילים, ויצר ענן עשן שנראה למרחק רב.
פיגוע התאבדות של חיזבאללה באמצעות משאית תופת בבסיס חיל הנחתים האמריקני בביירות ב-23 באוקטובר 1983, גרם למותם של 241 חיילים, ויצר ענן עשן שנראה למרחק רב.

בדומה לארגון חמאס, בראשות חיזבאללה עומדת סמכות רוחנית בראשות השייח' מוחמד חוסיין פדלאללה, יחד עם מועצת חכמים קטנה המכונה ה"שורא" שמקבלת החלטות עקרוניות. כפוף להם, הוא מזכ"ל חיזבאללה, העומד בראש השורא המבצעת ("מג'לס שורא אל-קראר"), שבה חברים תשעה אנשים ובהם שני איראנים, ואלה מתרגמים את ההחלטות המדיניות של השורא הרוחנית להחלטות מבצעיות.

נכון ל-2006 החברים הלבנונים במועצה הם המזכ"ל, חסן נסראללה, סגנו, עימאד פאיז מוע'ניה, מוחמד יזבכ, נעים קאסם, אבראהים אמין א-סיד, האשם צפי א-דין וחוסיין ח'ליל.

המועצה המבצעת אחראית למעשה לשני ארגונים הפועלים במקביל: האזרחי והצבאי. האזרחי אחראי על שיפוט, הסברה, פעילות מדינית ופוליטית, ופעילות הדעווה: חינוך, צדקה ורווחה, ובהם הקמת בתי ספר ומדרשות, תפעול בתי חולים, ושירותים סוציאליים שונים כולל תמיכה במשפחות שהידים. הארגון מחזיק תנועת נוער והוא עורך אינדוקטרינציה אף בקרב פעוטות באמצעות חוברות צביעה.

הארגון הצבאי שאחראי על המנגון הצבאי של חיזבאללה מורכב ממאגר של אלפי מתנדבים שעברו הכשרה צבאית בסיסית, ומאות נוספים של לוחמי קבע מקצועיים בתשלום, שקיבלו לרוב הכשרה מסודרת באיראן למידע נוסף על מבנה הארגון וראשיו (קובץ וורד).

יחידות הקיימות במנגנון הצבאי של חיזבאללה על פי מידע גלוי:

  • חטיבת "נאסר" ("ניצחון") לירי רקטות קרקע-קרקע לטווח טקטי (קצר), מונה כ-500 אנשים, התופסים את הקו הקדמי ומוצבים שונים בין הכפרים במזרח ובמרכז הגזרה. חטיבה זו אחראית למרבית השיגורים של הקטיושות שנחתו ברצועה הצפונית של מדינת ישראל.
    • יחידות איוש מוצבים המתבססות על מקומיים שעוברים אימון צבאי, שלאחר המשמרת שלהם במוצב, חוזרים אל הכפר. יחידות אלו נותנות גיבוי ליחידות המיוחדות בפעולתן באזור.
    • יחידות המופעלות במסגרת גזרת לחימה בכפר, בכ-170 כפרים מדרום לנהר הליטני.
    • מערך חוליות נ"ט המפוזרות בכל דרום לבנון, שמטרתן לעכב התקדמות קרקעית של כוחות שריון וחי"ר.
  • חטיבת טילים אסטרטגיים (ארוכי טווח) באזור צור. אנשיה מפעילים את הרקטות הסוריות בקוטר 220 מ"מ, וכן קטיושה משופרת בקוטר 122 מ"מ, שאיראן הגדילה את טווח הירי שלה מכ-22 ק"מ ל-35 ק"מ. רקטות אלו פגעו בחיפה.
  • מנגנוני מודיעין וביטחון:
    • יחידת מודיעין מסכל - יחידה שתפקידה לאבטח את פעילות הארגון, למנוע זליגת מידע מהארגון, לסכל ולחשוף סוכנים זרים, ולשמור על חייהם של בכירי הארגון. היחידה מפעילה מאבטחים, מתקני חקירות ובתי כלא. ידוע על מספר פעמים שבהן הצליחה היחידה לתפוס סוכנים זרים, כנראה של ישראל. במסגרת ההנחיות של המודיעין המסכל, הארגון אסר להשתמש בקשר רדיו להודעות מבצעיות, ועשה שימוש באופנועים להעברת הודעות, כדי להקשות על יירוט ההודעות באמצעות האזנה.
    • יחידת איסוף מודיעינית שעוסקת באיסוף מידע באמצעות ריגול, האזנה לרשתות תקשורת צה"ליות, השגת מפות והפעלת מצלמות. יחידה זו גייסה לשורותיה את סגן אלוף עומר אל הייב, שמילא תפקידים בכירים בצה"ל, שהעביר לה מידע רב ואביזרים שונים [14].
    • "יחידה 1800" - אחראית לגיוס, מימון והפעלת חוליות פיגועים של פלסטינים. בראשות חאג' ח'ליל חרב. יחידה זו הייתה אחראית להחדרת המחבלים הפלסטינים בגבול הצפון ליד קיבוץ מצובה במרץ 2002, בפיגוע מצובה שבו נהרגו חמישה אזרחים ישראליים וקצין צה"ל. במסגרת יחידה זו פעיל גם הפלסטיני הישראלי-לשעבר קייס עובייד, שאחראי לחטיפתו של אלחנן טננבוים.
  • יחידות עילית מיוחדות שבסיסן בבקאע, המוקפצות לצורך פעילויות מיוחדות. יחידות כאלו שימשו בחטיפת החיילים הישראלים.

[עריכה] מימון

היקף הפעילות הכספית של חיזבאללה הן הצבאית והן האזרחית נאמד בכ-200 מיליון דולר לשנה. מקורות המימון שלו הם:[דרוש מקור]

  • איראן - למעלה מ-100 מיליון דולר באמצעות גופים ממשלתיים: משמרות המהפכה ומשרד החוץ, וקרנות צדקה חצי-ממשלתיות. יש האומדים את היקף הכספים שהועברו מאיראן לחיזבאללה בשנים 1982-2006 בכשלושה מיליארד דולר.
  • פעילות פלילית בלבנון וברחבי העולם, המבוצעת על ידי פעילי חיזבאללה, בעיקר בתחום הסחר בסמים וזיוף כספים.
  • גיוס כספים בלבנון וברחבי העולם באמצעות קרנות צדקה וקהילות שיעיות. היקף התרומות נאמד במיליונים בודדים. המוקדים העיקריים הם בחוף השנהב וב"משולש הגבולות" באמריקה הלטינית.
  • פעילות עסקית לגיטימית, כגון עסקי נדל"ן, סחר בנפט, ובעלות על עסקים קטנים.
  • תקצוב מממשלת לבנון, באמצעות "סיעת הנאמנות להתנגדות" - נציגת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני, למימון פרויקטים בקרב ריכוזי האוכלוסייה השיעית השייכים לארגון.

ארגון חיזבאללה משתמש בין היתר בחברות לבנוניות לשם הלבנת פעולותיו ברחבי העולם. בין החברות העיקריות חברת "ביאט אל מאל" וחברת "יוסאר". ב-7 בספטמבר 2006 הקפיא משרד האוצר האמריקני את נכסיהם בארצות הברית והטיל חרם כלכלי על חברות אלו [15].

[עריכה] פשיעה

בדומה להתנהלות מפלגות לבנוניות אחרות בעבר, חלק מאנשי חיזבאללה עוסקים בענפי פשיעה שונים, המכניסים להם כסף קל. לבנון ידועה כמדינת סמים, וחיזבאללה, לטענת גורמי ביון מערביים, שולט בתחום זה: אנשיו המגיעים מקרב חמולות שיעיות עוסקים בגידול, יבוא חומרי גלם, ייצור והפצת סמים. עשרות מעבדות קיימות בפרט באזור העיירה בעלבק, הנחשבת לבירת הסמים של לבנון. על פי הטענות האמריקניות והישראליות, באזור הבקאע מגדלים סמים בשטח של כ-‎50 אלף דונמים, שמפיקים בין 250 ל-300 טון. על פי הערכות של גורמי שלטון ישראליים, מדי שנה מוברחים דרך הגבול הלבנוני כעשרה טון של חשיש לישראל, תחת עיניהם הפקוחות של אנשי חיזבאללה. סמים מוברחים מלבנון לישראל גם דרך גבולה עם ירדן. חיזבאללה וישראל השתמשו בעבר בסוחרי סמים כדי לתגמל רשתות מודיעין, לעתים עבדו סוחרי הסמים עם שני הצדדים. לטענת גורמים המתנגדים לחיזבאללה, לארגון עניין אסטרטגי להציף את מדינת ישראל בסמים. טענות מקבילות נגד ישראל נשמעות גם כן בצד הערבי מצד גורמים אנטי-ישראליים. [15] [16]

תחום פשיעה נוסף הוא זיוף כספים והפצתם (במיוחד דולרים), באמצעות ידע איראני. העיירה בריתאל שבשליטת חיזבאללה נחשבת למרכז הזיוף הלבנוני, ובה כ-15 בתי דפוס המתמחים בזיופים. בתחום זה ניכרת זיקה ברורה בין איראן לחיזבאללה. בתחילת שנות ה-90 הועברו מאיראן מכונות משוכללות לזיוף כסף לחיזבאללה, שהפיקו זיופים באיכות גבוהה ביותר (Super Dollar). בעקבות לחץ אמריק