חיטחבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחיטחבים
Flustra foliacea.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
על־מערכה: לופוטרוכוזואה
מערכה: חיטחבים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bryozoa
‏(אהרנברג)

חיטחבים (שם מדעי: Bryozoa) היא מערכה של חסרי חוליות מושבתים, רובם חיים בימים ומיעוטם בנחלים ומקווי מים מתוקים ונפוצים בעולם כולו. לחיטחבים מבנה פנימי מורכב: לרובם שלד גירני המצופה שכבת קוטיקולה דקה. כ-4000 מיני חיטחבים ידועים כיום בעולם.

לחיטחבים אין קרבה סיסטמטית ברורה למערכת אחרת של חסרי חוליות. יש מושבות חיטחבים שהן קרומיות ומכסות את המצע, ויש שדומות לשיחים זעירים ואף לאלמוגים. כל פרט במושבה נראה כקופסה זעירה שאורכו פחות ממילימטר, הוא עשוי מחומר כיטיני או גירני ובקצהו קבוע פתח בודד. במושבות קרומיות צמודים הפרטים זה לזה בדופנותיהם הצדדיים והפתח מופנה כלפי מעלה. הפתח של בעלי השלד הגירני סגור במכסה כיטיני מעוגל. מבעד לפתח נשלף זר זרועות עדינות, גמישות וריסניות, שמקיפות את הפה שנמצא במרכז.

הזרועות יוצרות מין משפך סביב הפה וחלקיקי מזון נסחפים אליו באמצעות זרם המים שיוצרת תנועת הריסים. האיברים הפנימיים בתוך קופסת השלד כוללים מנגנון לשליפת זר הזרועות, מעי פשוט שצורתו כפרסה, מערכת רבייה ומערכת עצבים. לחיטחבים אין איברי חישה או איברי הפרשה.

התפתחות המושבה נעשית על ידי הנצה של פרטים חדשים מגופם של אלה שקדמו להם. הקשר ביניהם נוצר באמצעות נקבים בדופנות המשותפים. מושבות חדשות נוצרות ברבייה מינית. מן הביצה המופרית נוצרת פגית ריסנית בעלת צורה כדורית, ששוחה במים ובוחרת מקום להתיישבות. לאחר שהפגית נצמדת למצע היא מתפתחת והופכת לפרט הראשון של המושבה החדשה. מיני החיטחבים נבדלים ביניהם בצורת המושבה, בגודלה ובצבעיה. מינים שונים מתפתחים על גבי סלעים, בעלי חיים ימיים או אצות גדולות.

מיון מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]