חיים אבולעפיה (השני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים אבולעפיה
Rabbi Hayyim Abulafia Tomb.jpg
קברו של רבי חיים אבולעפיה בטבריה
תאריך לידה ה'ת"כ
תאריך פטירה ו' בניסן ה'תק"ד
תאריך לידה לועזי 1660
תאריך פטירה לועזי 1744 (בגיל 84 בערך)
מקום פעילות ישראל, טורקיה
חיבוריו יוסף לקח, עץ החיים ועוד (ראו כאן)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 - ו' בניסן ה'תק"ד 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אבולעפיה נולד בחברון לרבי משה אבולעפיה. אבולעפיה‏[1] היה נצר למשפחה יהודית ענפה של רבנים ועסקני ציבור ממגורשי ספרד, שמוצאה מן האזור ההיסטורי קסטיליה שבספרד. אבי שושלת משפחת אבולעפיה בארץ ישראל היה רבי חיים אבולעפיה (הראשון), שנפטר ב-1670 והיה סב סבו של ר' חיים אבולעפיה השני. רבי חיים אבולעפיה הראשון, שימש כדיין בצפת, עבר לחברון ולבסוף התיישב בירושלים. היה ראש משלחת הרבנים שיצאה ב-1662 לתהות על טיבו של נתן העזתי ולפי דברי השבתאים, ר' חיים אבולעפיה הראשון הוא זה שהביא לגירושו של שבתי צבי מארץ ישראל. נינו, ר' משה אבולעפיה, היה אביו של ר' חיים אבולעפיה (השני).

בצעירותו עקרה משפחתו לירושלים, שם למד בישיבה בישיבת בית יעקב ויגה, בה שימש ר' משה גלנטי (השני) כראש הישיבה. למד בחברותא עם הרב חזקיהו דה-סילווה. כמו כן למד מפי ר' יצחק מאיזמיר.

בשנת 1699 נסע לסלוניקי שביוון והשתקע שם. בשנת 1712, נסע לאיזמיר שבטורקיה, שם הוסמך לרבנות. הוא נתבקש על ידי יהודי חברון לצאת כשד"ר, למסע גיוס תרומות בטורקיה עבורם, בתקופה בה הם נלחצו תחת עול תשלום המסים שהוטל עליהם מהממשל.

לאחר שש שנים בטורקיה, חזר לארץ ישראל, השתקע בצפת וכיהן כרבה של העיר. באותה עת הזדמן לעתים קרובות אל העיר טבריה החרבה והשוממה כמה עשרות שנים, כדי להשתטח על קברות הצדיקים בה ובסביבותיה. בין תלמידיו נמנה ר' חיים מודעי שנחשב לראש חכמי צפת.

אחרי פטירתו של ר' ישראל בנבנישתי, ראש קהילת איזמיר, נענה אבולעפיה לבקשת ראשי הקהילה, וחזר לאיזמיר לכהן כרב הקהילה. בין השנים 1721 ל-1740 כיהן כרבה של איזמיר, שם זכה לכבוד רב ולהערכה אף בקרב התושבים המוסלמים.

חידוש היישוב היהודי בטבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1738 נודע לדאהר אל עומר, שליט הגליל, כי הרב אבולעפיה רוצה לעלות ארצה מאיזמיר. דאהר כתב לו כי הוא מזמין אותו לחדש את היישוב היהודי בטבריה, שהיה הרוס מזה 70 שנה, ובכך לחדש את היישוב היהודי בגליל‏[2]. שאיפתו של הרב חיים אבולעפיה לבוא לטבריה נבעה מכך שסבו, הרב חיים אבואלעפייא הזקן, היה המרא דאתרא (רב העיר) של טבריה טרם נחרבה.

בשנת 1740, כשהגיע הרב אבולעפיה מאיזמיר בראש משלחת של עשרות אנשים, קיבל אותו דהאר אל עומר בכבוד, "הלבישו לבוש יקר הערך כלבוש מלכות. וכל אשר שאל ממנו הרב לא חסר דבר".‏[3] בעיר נבנה בית כנסת "נאה ומפואר מאין כמוהו בכל ארץ ישראל", על חורבות בית הכנסת העתיק שבו התפלל האר"י. בית הכנסת נקרא בשם "עץ החיים", וכן כונה בשם "בי כנישתא רבא דטבריא". יש הטוענים שבאותו מקום היה מושבה האחרון של מוסד הסנהדרין. ר' חיים אבולעפיה ותלמידיו חידשו אף את בית הכנסת העתיק בשפרעם.

בשנת 1741 הקים מערכת איסוף כספים עבור טבריה בקהילות בארצות הולנד ו-איטליה.

אבולעפיה בנה בטבריה גם בית מרחץ, חנויות ליום השוק ובית בד לשמן שומשמין. כדברי חתנו, רבי יעקב בירב: "כל אנשי טבריה דשנים ורעננים שמחים אלי גיל כי הארץ שקטה מפחד רעה ואין מחריד". רבי חיים אבולעפיה התמסר להתפתחות העיר ודאג למקורות פרנסה ליושבי העיר.

חידוש היישוב העברי בטבריה עשה רושם רב בגולה, ורבים ראו בכך סימן לגאולה הקרובה. גם אבולעפיה האמין שחידוש היישוב היהודי בגליל הוא פתח לימות המשיח, וגאולת העם היהודי כולו. לפיכך בתקופתו התגברה העלייה לארץ. ב-27 במרץ 1742 ביקר גם ר' חיים בן עטר את ר' חיים אבולעפיה בטבריה.

כפי הנראה, שלטונו של דאהר אל עומר לא מצא חן בעיני השלטון המרכזי בטורקיה, והסולטאן הורה למשנה למלך, הפאשה היושב בדמשק, סולימאן פאשה, להרוג את דאהר ולהחריב את ממלכתו. הדבר נודע לחיים אבולעפיה באוגוסט 1742, והוא פנה לדאהר. בהנהגתו של חיים אבולעפיה, תמכו יהודי הגליל בדאהר אל עומר. ב-1 בדצמבר 1742 ניצח דאהר את הפאשה, ויום זה הפך ליום חג עבור יהודי טבריה.

בין תלמידיו של אבולעפיה בטבריה, נמנה גם ר' חיים מודעי, שנחשב לאחד מגדולי המשיבים בדורו.

ב-27 בפברואר 1744, הזעיק אבולעפיה את בנו הבכור, ר' יצחק אבולעפיה, שהתגורר בסוריה, והטיל עליו להמשיך את ההנהגה אחריו. ב-19 במרץ באותה שנה נפטר ר' חיים אבולעפיה, ונטמן בבית העלמין הישן בדרומה של העיר טבריה.

אחרי מותו הנהיגו בניו, רבי יצחק אבולעפיה ורבי יששכר אבולעפיה, את היישוב היהודי בטבריה.

תקופת חייו של חיים אבולעפיה (השני) על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שהותו באיזמיר הודפסו ספריו:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוש השם אבו אל-עפיא בערבית הוא: "אבי הבריאות".
  2. ^ טבריה מקום מושבה האחרון של הסנהדרין עמדה חרבה במשך התקופה הממלוכית עד שנבנתה בשנת 1565 בערך, על ידי דון יוסף נשיא ודונה גרציה. כמאה שנה היה בה יישוב יהודי תוסס, אולם עקב רדיפת הערבים והמלחמות התכופות נחרבה העיר בשנת 1670, וכשבעים שנה העיר עמדה העיר בחורבנה.
  3. ^ אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל - עמ' 75.