חיים אבן עטר

המונח "חיים בן עטר" מפנה לכאן. לערך העוסק באיש הספר, העיתונאי והפעיל הציוני יליד מרוקו, ראו חיים בן-עטר.

בית הכנסת אור החיים על שם הרב חיים אבן עטר

רבי חיים בן משה אִבְּן עֲטַר (נודע בכינוי האור החיים הקדוש, על שם ספרו; 1696,ה'תנ"ו, מרוקו - 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה פרשן מקרא, מקובל ופוסק הלכה. מחבר פירוש "אור החיים" על המקרא.

קורות חייו

נולד בשנת תנ"ו, 1696 במרוקו בעיר סאלי לחוף האוקיינוס. מוצאה של משפחתו, משפחת בן עטר היא מספרד, ופירוש השם עטר הוא בושם או רוכל בשמים. רבו הראשון היה סבו שעל שמו הוא נקרא. התפרנס משזירת בגדי זהב וכסף. בשנת תס"ז נישא לבת קרובו ר' משה בר' שם טוב אבן עטר. בשנת תפ"ה נכלא כתוצאה מריב כספי בנוגע לירושה מחותנו. בשנת תצ"ב (1732) נדפס ספרו "חפץ ה'". מחמת מצוקת הרדיפות עבר לעיר מקנס ומשם לפאס. בשנת תצ"ח היה רעב כבד במרוקו והרב עבר לבירה דאז טטואן ומשם לאיטליה דרך אלג'יר, שם הדפיס את ספריו "אור החיים" ו"פרי תואר".

בחודש סיוון ה'תצ"ט הגיע אל ליוורנו שבאיטליה על מנת לארגן עלייה גדולה לארץ ישראל, שם מינה את ר' משה פרנקו ועוד כמה מנכבדי הקהילה כגבאים לאיסוף כספים למטרות העלייה.

בחודש אב תק"א (1741) עלה עם שלושים מתלמידיו ובני ביתם לארץ ישראל דרך אלכסנדריה, והם התיישבו בעכו. משם ערך "זיארות" - עליות לקברי קדושים בגליל והגיע גם לטבריה. ר' חיים בן עטר ותלמידיו עברו מעכו לפקיעין, ובסוף שנת תק"ב (1742) עברו לירושלים שם הקים שתי ישיבות, אחת לתורת הנגלה ואחת לנסתר. ר' חיים בן עטר נפטר במוצאי שבת ט"ו בתמוז שנת תק"ג והוא בן 47 שנה בלבד, פחות משנה לאחר עלייתו לירושלים.

ר' חיים בן עטר עסק בצרכי ציבור ופרנסת תלמידי חכמים עוד בהיותו בחוץ לארץ, תרם להרחבת היישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-18. והיה בקשר עם רבנים ברחבי הארץ, כגון רבי חיים אבולעפיא. כמו כן פעל נגד הקראים בירושלים. תלמידו המפורסם היה החיד"א - ר' חיים יוסף דוד אזולאי.

הבעש"ט העיד על רבי חיים בן עטר שהוא היה ראוי להיות משיח בדורו. הרב ד"ר יהודה ביבאס היה קרובו.‏

ספריו

• חפץ ה' - חידושים על מסכתות הש"ס ברכות, שבת, הוריות וחולין.
• פרי תואר - ספר הלכה על שולחן ערוך חלק יורה דעה בו הוא חולק על פסקי ה"פרי חדש" לרבי חזקיה די סילוה.
• ראשון לציון - חידושים על הש"ס ופירוש על 5 מגילות וכמה מספרי התנ"ך.
• ארץ החיים - שלושה עניינים: תשובה בעניין מקח וממכר; אגרת מבית הדין בסאלי שבמרוקו לבית הדין בפאס; אגרת מסע עם התלמידים מעכו לצפת וטבריה.
• אור החיים - פירושו המפורסם על התורה. נתחבב על חוגי החסידים והרבה מהאדמו"רים העריצו ספר זה. ספר זה הודפס בחלק מהמהדורות של "מקראות גדולות" ומבוסס בחלקו על תורת הקבלה. מקובל לקרוא לספר אור החיים הקדוש, ומפורסם שהוא בין שלושת הספרים שנתחברו בדורות האחרונים שזכו ליקרא בתוספת זו, והם: אלשיך הקדוש והשל"ה הקדוש. על ספרו זה נכתבו פירושים רבים במהלך הדורות, ולאחרונה גם יצאו פירושים מורחבים ומלוקטים בהוצאת מוסד הרב קוק ומכון עוז והדר.

לאחר מותו

קבר אור החיים נמצא בשיפולי הר הזיתים ועל מצבתו חרות: "והארץ האירה מכבודו כאשר יאירו שבעת הנרות, הוא זיוה הוא הדרה, ה"ה המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל אלקי חסידא קדישא כמור"ר חיים 'ן עטר ז"ל. נתבקש בישיבה של מעלה יום ט"ו לחודש תמוז שנת ה'תק"ג להנות מזיו השכינה"

בית המדרש של ה"אור החיים" נמצא בעיר העתיקה בירושלים ונכלל היום במוזיאון בית וינגרטן, חצר היישוב הישן. ישיבת אור החיים המשיכה להתקיים אחרי מותו, עברה לרשות האשכנזים וקיימת עד היום. על שמו נקראת ישיבת אור החיים לבעלי תשובה.

לקריאה נוספת

• הרב ראובן מרגליות, תולדות אור החיים, לבוב תרפ"ה. מהדורה חדשה, בית מוריה: באר-שבע [תשס"ה].
• בנימין קלאר, רבי חיים אבן עטר : עלייתו לארץ ישראל, אגרות ותעודות, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א. ‬
• אלעזר טויטו, רבי חיים בן עטר: על הימים שעשה באיטליה, בתוך: ח"ז הירשברג‎ (עורך), זכור לאברהם: קובץ מאמרים לזכר ר' אברהם אלמאליח נ"ע חמש שנים לפטירתו <כ"א אדר שני תשכ"ז), ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשל"ב 1972, עמ' 36-46.
• אברהם משי זהב, תולדות אור החיים : פרקים לתולדות חייו והליכותיו של רבינו חיים בן עטר, ירושלים תשל"ה. ‬
• אליהו חיים קרלבך [ע], יד אור החיים הקדוש ותולדותיו, מוסד זכר נפתלי, ניו ג’רסי תשמ"א [כולל מספר חיבורים, ביניהם ספריהם של מרגליות וקלאר הנ"ל]. ‬
• גדליה נגאל, שבחי ר’ חיים בן עטר, קו לקו: קובץ מחקרים על יהדות המגרב, מוקדש לזכרו של שאול זיו (אג’ייני), ירושלים: דובב שפתי ישנים נר המערב, תשמ"ג, עמ' 73-93 [= מחקרי מערב ומזרח, תשס"א]. ‬
• הרב מנחם מנדל כשר, ארבעת הרועים, ירושלים, תשמ"ה.
• גרשון קיציס, בין שורש וענף : על יחסי אבות ובנים (פרק ממשנתו החינוכית של בעל "אור החיים"), ניב המדרשיה כד-כה, תל אביב תשנ"ג, עמ' 209-244. ‬
• חיים בנטוב, "אור החיים", הפירוש לתורה של רבי חיים בן עטר, מחניים 4 (תשנ"ג) 282-291. ‬
• דוד אסף, 'שאינו מאמין בגדולי הדור': המאבק החסידי על כבודו של ספר 'אור החיים' ומשמעותו ההיסטורית, מחקרי חסידות, ירושלים תשנ"ט, עמ' 125-149 [= נאחז בסבך (תשס"ו) 235-254]. ‬
• זכריה תנעמי, בוסתנו של "אור החיים" הקדוש, מורשתנו יד, רחובות תש"ס, עמ' 69-107. ‬

קישורים חיצוניים

• חיים אבן עטר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד תדהר (עורך), "חיים אבן עטר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4527
• אור החיים על התורה בקובצי טקסט להורדה
• אור החיים חלק א וחלק ב, חפץ ה', פרי תואר, ראשון לציון מאתר HebrewBooks
• חיים בנטוב, "על יצירתו ההלכתית של ר' חיים אבן-עטר ופעילותו במארוקו", פעמים 17 (תשמ"ד) 36 - 52
• דן מנור, ‏ר' חיים בן-עטר במשנת החסידות, פעמים 20, תשמ"ד 1984, 110-88
• ר' חיים בן עטר - אור החיים הקדוש, באתר "MyTzadik"
• כרטיס הקבר של חיים בן עטר באתר הר הזיתים
• אריה סטריקובסקי (ע), ‬דף לתרבות יהודית ; גל' 276, ‬ירושלים : האגף לתרבות תורנית - משרד החינוך, תשס"ח