חיים בוגר (בוגרשוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים בוגר (בוגרשוב)
Chaim Boger Bugrashov.jpg
תאריך לידה 25 בספטמבר 1876
תאריך עלייה 1906
תאריך פטירה 8 ביוני 1963
כנסות 2
סיעה הציונים הכלליים

ד"ר חיים בּוֹגֵר (בּוֹגְרָשוֹב, בּוֹגְרָצ'וֹב[1]) (25 בספטמבר 18768 ביוני 1963) היה מחנך עברי, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, פעיל ציוני וחבר הכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים בוגרשוב נולד בכ"ט באלול תרל"ו לדב נחום בוגרשוב, רב הקהילה, ולמוסיה בלה בת חיים קובלנוב בצרניגובקה שבחצי האי קרים, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. למד לימודים תורניים ומסורתיים אצל אביו ודודו, הרב אהרן בוגרשוב. הוא סיים את לימודיו בגימנסיה בברדיאנסק והוסמך כמורה. בשנת 1897 הקים יחד עם כמה צעירים בית ספר יהודי ראשון שם ושימש כמנהלו. בשנים 1899-1901 שימש כמורה בגימנסיה עברית לבנות ביקטרינוסלב. בשנת 1901 החל בלימודים אקדמיים באוניברסיטת ברן שבשווייץ.

עוד בצעירותו היה לציוני נלהב ובשנת 1903 השתתף כנציג קרים בקונגרס הציוני השישי. עם המאבק על תוכנית אוגנדה היה לתועמלן כנגד התוכנית, במסגרת "ציוני ציון", שראו רק בארץ ישראל את ביתו הלאומי של העם היהודי. בעודו דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטה נשלח בשנת 1904 לארץ ישראל עם ידידו בן ציון מוסינזון על ידי מנחם אוסישקין על מנת לפעול נגד תוכנית אוגנדה. רשמי מסעם הוצגו בפני הקונגרס וסייעו לדחיית התוכנית.

בשנת 1906 סיים את הדוקטורט שלו בפילוסופיה ועלה לארץ ישראל, בעקבות עלייתם של ידידו מוסינזון וד"ר יהודה לייב מטמון-כהן. מטמון-כהן הקים בביתו בשנת 1905 את גימנסיה הרצליה – הגימנסיה העברית הראשונה. עם עלייתו הפך בוגר את הגימנסיה למוסד ציבורי, כשהקים עם מטמון-כהן ומנחם שינקין חברה ציבורית בשם "אגודת הגימנסיה בעברית בארץ ישראל". במשך שנים רבות לימד בוגר את מקצוע הגאוגרפיה בגימנסיה, ושילב בו תכנים יהודיים ולאומיים. הוא חיבר מאמרים רבים בנושאי גאוגרפיה, וכן ספר בנושא הגאולוגיה.

משנת 1919 היה בוגר למנהל הגימנסיה, והמשיך בתפקיד זה עד לשנת 1951. הוא העמיד דורות של תלמידים, שאותם חינך לערכים ציוניים.

כפעיל ציוני השתתף בוגר בקונגרסים הציוניים ה-6 עד ה-20. בוגר היה חבר תנועת הציונים הכלליים, ובמשך שנים רבות שימש כחבר הוועד הפועל של ברית הציונים הכלליים, וכציר לאספת הנבחרים.

לאחר פרעות תרפ"א (1921), הקים בוגר את שכונת "נורדיה" בתל אביב, כפתרון למחוסרי הדיור היהודים שנמלטו מיפו, וכן היה פעיל בהקמת המושבה "תל צור", כיום חלק מהיישוב אבן יהודה. בין השנים 19211930 היה בוגר חבר מועצת עיריית תל אביב.

בשנת 1945 נמנה עם מקימי המועצה הכללית לתעופה העברית בארץ ישראל, גוף שנועד לרכז את כל הגורמים העוסקים בתעופה ביישוב בארגון גג אחד. לכאורה היה זה גוף אזרחי לכל דבר, אך למעשה הוקם על ידי אנשי "ההגנה" ופעולתו הותאמה לצרכיה. בוגר התקרב לנושאי התעופה על ידי תלמידו דב הוז, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל, שנהרג בתאונת דרכים מספר שנים קודם לכן. בוגר התבטא כי "השלטון באוויר אינו ניתן רק לבעלי כוח ואגרוף, ולא לעמים בני מיליונים בלבד. האוויר ניתן לשלטון המוח וההשכלה, ודרושה לכך גם ההעזה, ובשתי התכונות הללו נתברך עם ישראל".[2]

בשנת 1951 נבחר לכנסת השנייה מטעם סיעת הציונים הכלליים וכזקן חברי הכנסת, התכבד בתפקיד יושב ראש הכנסת הזמני בפתיחת הישיבה הראשונה בכנסת‏‏.‏[3]. הוא שימש כחבר בוועדת החינוך והתרבות.

עיריית תל אביב כיבדה אותו בקריאת רחוב מרכזי בתל אביב על שמו עוד בחייו – רחוב בוגרשוב, החוצה את שכונת נורדיה שאותה הקים. בוגרשוב התנגד למהלך זה, ולכן עיברת את שמו ל"בוגר".

בוגר נפטר בשנת 1963 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר היה נשוי פעמיים - לשרה בת מנדל (דוד) מאירוב (נפטרה בתל אביב ב-1909) ולמינה בת הרב מתתיהו מדניצקי. לשניים נולדו ארבעה ילדים: מוסיה אשת ד"ר ברוך מני, רופא בקהיר, הציירת רחל בוגרשוב שהייתה נשואה לצייר אריה אלואיל, אליהו שהיה כימאי באוניברסיטה העברית בירושלים ורופא הילדים פרופ' נחום בוגר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו חתימת שמו: תעודת ממכר המגרש בתל אביב
  2. ^ ש. סביסלוצקי, "ד"ר חיים בוגרשוב, יו"ר המועצה הכללית לתעופה העברית", הגלגל, 21 במרץ 1945.
  3. ^ תמונת ח"כ חיים בוגר פותח את הישיבה הראשונה של הכנסת השנייה, באוסף התצלומים הלאומי