חיים הלוי סולובייצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים הלוי סולובייצ'יק
Chaim Soloveitchik.JPG

רבי חיים סולובייצ'יק
תאריך לידה תרי"ג 1853
תאריך פטירה כ"א באב תרע"ח - 30 ביולי 1918
מקום פעילות וולוז'ין, סלוצק, בריסק (ליטא)
השתייכות שיטת בריסק
נושאים שבהם עסק חינוך
תפקידים נוספים משנה לראש ישיבת וולוז'ין
רבותיו הבית הלוי
תלמידיו הרב איסר זלמן מלצר
חיבוריו חידושי רבנו חיים הלוי

רבי חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; תרי"ג 1853 - כ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918) ,מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני. אביו היה הרב יוסף דב (יושה בער) סולובייצ'יק, ראש ישיבת וולוז'ין, העיר שבה נולד ר' חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוולוז'ין כבן שני לרבי יוסף דב, המשנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. שמועה מפורסמת אומרת שבילדותו למד אצל מלמד חסיד סלונים ממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית‏[1] אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה‏[2]. במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק‏[3]. נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב. נקבר ליד סב אשתו הנצי"ב בבית הקברות היהודי בעיר וורשה.

רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.

היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו. יחסו לחסידות היה מעורב. למרות היותו ליטאי, ומתלמידי תלמידיו של הגאון מווילנה, הכיר בחיוניותה, אף שהוא בעצמו לא התנהג לפיה. האדמו"ר הרש"ב מלובביץ לחם עמו כתף לצד כתף נגד הגזירות השונות של רוסיה הצארית.

הייתה לו השפעה ציבורית רבה, והתנגדותו לציונות הייתה חריפה. בשנת 1900 נמנה עם הרבנים שמכתבם התפרסם בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית"‏[4]. על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.

עד היום קיימים בקרב החרדים "בריסקאים", שבין מאפייניהם הבולטים הם, דקדוק במצוות והקפדת-יתר על "חומרות" שונות הנהוגות אצלם, הניכור למדינה והסירוב להשתתף בבחירות.

בנו השני, רבי משה סולובייצ'יק היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי ישיבה יוניברסיטי ובעל השקפה ציונית דתית. בנו של רבי משה סולובייצ'יק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) נמנה עם גדולי רבני דורו והיה מראשי תנועת המזרחי. בנו השלישי, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, שמילא את מקומו ברבנת בריסק, ונכדו הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, היו רבנים מפורסמים ביותר גם כן, ונחשבים כממשיכי שושלת בית בריסק.

הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).

קברו של רבי חיים מבריסק הנמצא בבית הקברות היהודי בוורשה. הקבר נמצא לצד קבר הנצי"ב

מורשתו הלמדנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיטת בריסק

השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.

אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.

כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית ליטאית הרווחת היום.

אחת ההשלכות של שיטתו על הישיבות בימינו היא ההתמקדות המעמיקה בסוגיות והעדפתה על רכישת ידע ושליטה רחבים בתלמוד. על כך נמתחה ביקורת על ידי רבנים וראשי ישיבות, ובהם הרב עובדיה יוסף.

ספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת חייו של חיים הלוי סולובייצ'יק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

משפחת סולובייצ'יק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו:


 
 
 
 
 
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
ר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
ר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק משווייץ
 
הרב ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
(1919-2002)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משולם דוד סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יק
 
 
ר' אברהם יהושע סולובייצ'יק
 
 
 
ר' מאיר ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
 
 
ר' יצחק זאב סולובייצ'יק
" הגרי"ז"
הבריסקר רב
 
 
ליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
 
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
הרבנית אסתי רוזנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליפשה שפירא
בתו של ר' רפאל שפירא מוולוז'ין
 
 
 
 
 
 
 
ר' רפאל סולובייצ'יק
 
 
 
ר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
 
 
ר' משה ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יק
 
 
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקי
 
 
 
ר' משה טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
 
 
 
ר' ד"ר יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
 
 
ר' מאיר טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר אהרן סולובייצ'יק
 
 
 
 
פרופ' חיים סולובייצ'יק
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר שמואל סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' אליהו סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמן
 
 
ר' משה מייזלמן
 
 
 
ר' יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאן סולובייצ'יק גרבר
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
 
 
 


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ש"י זווין, רבי חיים סולוביצ'יק באישים ושיטות, הוצאת ביתן הספר
  • עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה חלקים.
  • The Analytic Movement - Hayyim Soloveitchik and His Circle, Atlanta, Georgia, 1993
  • הרב שג"ר, בתורתו יהגה - לימוד גמרא כבקשת אלוקים, הוצאת מכון כתבי הרב שג"ר, התשס"ט.
  • הרב מבריסק, ארבעה כרכים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון עם הרב דוד יצחק שפירא באתר בחדרי חרדים.
  2. ^ הרב דוד סולובייצ'יק בראיון לעיתון המבשר, י"ט באב תשע"ג.
  3. ^ הוא כיהן ברבנות ועקב מחלוקת על מיאון שערך, נאלץ לעזוב את משרתו ועבר לסלוצק שם מסר שיעורים לבעלי בתים ורבי חיים שהיה ילד, נהג להשתתף בשיעוריו והרבה להתפלפל עמו במהלך השיעור.
  4. ^ אור לישרים, באתר HebrewBooks