חיים יונה גורלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים יונה גורלנד

חיים יונה גוּרלַנד (גורלאנד; בראשי תיבות: חיו"ג; ברוסית: Хаим Иона (Иона Ильич) Гурлянд;‏ 1843, קלֶצק, רוסיה הלבנה - 14 במרץ 1890, אודסה) היה סופר וביבליוגרף עברי, מחנך ורב ממשלתי יהודי רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים יונה גורלנד נולד בשנת 1843 במשפחה יהודית בעיר קלֶצק שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בגיל 10 החל ללמוד בישיבה בווילנה, שם הוסמך לרבנות בשנת 1860. הוא המשיך לימודיו באוניברסיטת סנקט פטרבורג, במסגרת הפקולטה לפילולוגיה, והקדיש את זמנו ללימוד שפות שמיות בהנחיית פרופ' דניאל חבולסון.

במהלך לימודיו באוניברסיטה כתב גורלנד דיסרטציה על השפעת הפילוסופיה הערבית על רמב"ם. על עבודה זו זכה במדליית זהב. בשנת 1864, עם השלמת התואר הראשון, הקדיש גורלנד את זמנו לחקר אוסף הכתבים הקראים של אברהם פירקוביץ' אשר נשמר בספרייה הלאומית הרוסית. תוצאות מחקרו סוכמו בספר ברוסית על מרדכי כומטינו (מחשובי ההוגים היהודים בביזנטיון במאה ה-15, בעל הביאור ליסוד מורא) ובני זמנו.‏[1] על עבודתו זו קיבל גורלנד תואר מגיסטר (תואר שני). עם השלמת תוארו זה קיבל משרת אחראי על הקטלוג של הכתבים העבריים בספרייה הקיסרית.

בשנת 1869 עבר ליקטרינוסלב, שם קיבל משרת בוחן באחד המחוזות. בשנת 1873 מונה למפקח על כל המכללות למורים בז'יטומיר, משרה שבה החזיק משך שבע שנים. בשנת 1880, לאחר שחלה, הוא עבר לגרמניה, שם החלים במשך שלוש שנים. בשובו לרוסיה התיישב באודסה וייסד שם מכללה ללימודים קלאסיים ומדעיים בת שמונה כיתות לימוד. השיעורים במכללה כללו אף קורסים בהיסטוריה יהודית וספרות עברית. בשנת 1888 נבחר גורלנד למשרת רב מטעם[2] של אודסה. הוא מת ב-14 במרץ 1890. אחיו, יעקב גורלנד, היה רב העיר פולטבה ומחבר הספר "כבוד הבית" על זרם רבני וילנה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גנזי ישראל בס"ט פיטורבורג: או אספת מאמרים וספרים קטנים... על עניינים שונים יסודתם בקורות בני ישראל, בתורתם, דתם ובחכמתם העברית, מעשי ידי זקני החכמים הרבניים והקראיים, נעתקים מאוצר ... כ"י שרכשה הממשלה הרוסיה מבני מקרא לבית פרקאוויטש / הוציאם לאור ח"י גורלאנד,‫ ליק – ס"ט פיטרסבורג: ח"י גורלאנד, תרכ"ו 1865-תרכ"ח 1867.
  • לקורות הגזרות על ישראל, קרקוב וכו': דפוסים שונים, תרמ"ז–תרנ"ג 1893 (7 כרכים).‬‏[3] (מהדורה נוספת: ירושלים: הוצאת קדם, תשל"ב 1972.)
  • О вліяніи философіи мусульманской религіи, а именно мутакаллимовъ, мутазалитовъ и ашаріевъ на философію религіи великого еврейского раввина Моисея Маймонида /‎ Разсужденіе Ионы Гурлянда, С.-Петербургъ: Императорская Академія наукъ,‎ 1863.‎ (ברוסית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אונגרפלד, "הביבליוגרף חיים יונה גורלאנד (חיו"ג)", תגים: קובץ ביבליוגרפי תורני-מדעי ג–ד (תשל"ב), 87–90.
  • ישראל חיים זאגורודסקי, נחום סוקולוב (עורך), ספר זיכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום, ורשה: מאיר יחיאל האלטער, תרמ"ט 1889, עמ' 133–140.
  • בנימים צדקה הצפרי, "חיים יונה גורלנד (חיו"ג): חלוץ המחקר ברוסיה על השומרונים", א.ב.: חדשות השומרונים 247 (1979), 5–8.
  • William Zeitlin (Hrsg.), Kiryat sefer – Bibliotheca Hebraica post-Mendelssohniana: Bibliographisches Handbuch der Neuhebraeischen litteratur, seit Beginn der Mendelssohn’schen Epoche bis zum Jahre 1890,‪ vol. 1, Leipzig: K.F. Koehler’s Antiquarium,‎ 1891, pp. 131–132. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ М. Куматяно, ученый раввинъ, математикъ и экзегетъ изъ Константинополя: его жизнь, сочиненія и соотечественники какъ изъ раввинистовъ, такъ и караимовъ.
  2. ^ תמר קפלן אפל, רב מטעם, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית).
  3. ^ ראו בשורת ספרים חדשים: לקורות הגזרות על ישראל, המליץ, 20 בדצמבר 1892.