חיים מולכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים מולכו נואם

חיים מולכו (19271992) היה מחלוצי ההתיישבות והחקלאות בנגב. מילא תפקידים ציבוריים רבים, בעיקר בתחום החקלאות. בין השאר כיהן כסמנכ"ל לייצור ופיתוח במשרד החקלאות וקצין פיתוח של משרד החקלאות באזור הנגב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים מולכו נולד וגדל בפלובדיב בולגריה. עם סיום בית הספר התיכון, בשלהי מלחמת העולם השנייה (1944), עלה לארץ ברכבת שהובילה כ-2,500 ילדים לארץ ישראל, במסגרת עליית הנוער. עם הגיעו ארצה הצטרף לחברת הנוער בקבוצת גבע וכבר שם התבלט כדמות מרכזית. ב-1946 הצטרף לגרעין שעלה להתיישבות במסגרת 11 הנקודות בנגב ונמנה עם מייסדי קבוצת אורים. באורים גידל, יחד עם יפה אשתו, את ארבעת ילדיהם. בקיבוצו עבד מולכו בענפים שונים; בין השאר, בפלחה, בניהול מפעל המתכת "מכסף", כמנהל מפעל הטקסטיל "נועם אורים" וכמרכז המשק תוך שהתבלט בקיבוץ כמנהיג טבעי.

מולכו היה בוגר קורס ניהול וריכוז משק במדרשת רופין, ועבר השתלמויות וקורסים לניהול וארגון במסגרת המשק ולאחר מכן במסגרת משרד החקלאות. הוא התמצא מאוד בסוגיות משק וכלכלה והיה מומחה בנושאי חקלאות. עד ימיו האחרונים היה מולכו פעיל בעשייה ציונית חקלאית וכל דרכיו היו מכוונות אליה. במסגרת זו מילא תפקידי ציבור רבים.

בשנת 1992, בהיותו בן 65, נתגלה כי חלה בסרטן הלבלב ממנו נפטר לאחר כחודשיים. נקבר בבית העלמין בקיבוצו אורים.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תפקידיו הציבוריים: מרכז הוועדה חקלאית במועצה האזורית מרחבים, מרכז ועדת הנגב, מרכז ועדת הבצורת, חבר מועצה אזורית מרחבים וחבר מועצה אזורית אשכול.

החל מ-1960 עבד במשרד החקלאות. במהלך שש שנים כיהן כקצין פיתוח לנגב והערבה, סגן מנהל אזור הנגב, מנהל אזור רחובות, דירקטור במפעלי ים המלח ודירקטור בדשנים וחומרים כימיים.

משנת 1974 ועד 1982 כיהן כסמנכ"ל לייצור ופיתוח במשרד החקלאות ובמסגרת זו היה יו"ר מועצת המנהלים של חברת מקורות, יו"ר מועצת הירקות, יו"ר מועצת הפירות[1], יו"ר מועצת גפן היין, יו"ר מועצת החלב, יו"ר הקרן לנזקי טבע ויו"ר מועצת הכותנה.

לא פעם הגיעו אליו משלחות שביקשו אותו לשמש כמנכ"ל משרד החקלאות. אולם מולכו סירב בטענה שתפקיד המנכ"ל הוא מינוי פוליטי, ואילו הוא לא יכול להיות בעל מינוי פוליטי כי הוא צריך לעזור לכלל החקלאים. מאוחר יותר כיהן כיו"ר מדרשת רופין ויו"ר קרן סם המבורג, דירקטור בחברת "הזרע" דירקטור באגרקסקו, דירקטור בתנובה, דירקטור ב"ברית הפיקוח" ודירקטור בחברת פר"י. לאחר סיום תפקידו במשרד החקלאות ועד מותו, שימש כראש האגף המשקי במרכז החקלאי.

מולכו היה הרוח החיה והאיש שדחף להקמתו של מפעל השפד"ן, שמטרתו ניצול מי הקולחים המטוהרים של גוש דן עבור החקלאות בצפון הנגב. לפרויקט השפד"ן הגיע מולכו לאחר שמונה מטעם משקי הנגב כמלווה מצד הקיבוצים. לאחר חודשיים הוא הפך המנהל בפועל של הפרויקט.

שלט הכניסה למרכז המידע והמחקר החקלאי בגילת

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו של חיים מולכו הוקמה ב-1995 עמותה על שמו. העמותה שמה לה למטרה לפתח ולבסס את המחקר החקלאי בנגב ולהעמיק את הקשר בין חקלאי הנגב לבין מוסדות המחקר החקלאי.

במסגרת זו הוקם במרכז מחקר דרום (גילת) של מנהל המחקר החקלאי "מרכז מולכו" הפועל כתחנת למידע ופיתוח החקלאות בנגב. ב-1996 הוקם שם מרכז מידע ממוחשב המעניק לחקלאי הנגב אמצעי עזר יעיל לקבלת מידע מעודכן הקשור לחקלאות. המידע נגיש לכל חקלאי באמצעות האינטרנט. בין היתר, העמותה גם מקדמת ומסייעת לסטודנטים, תושבי הנגב, הלומדים לימודים הקשורים לחקלאות, ומעניקה מדי שנה את "מלגת מולכו" בסך של כ־5,000 ש"ח עבור מסטרנטים ודוקטורנטים ו-2,500 ₪ עבור סטודנטים הלומדים לתואר ראשון.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חיים מולכו", חוברת לזכרו בהוצאת המשפחה.
  • מיקי עין-גדי, דרך חיים - דרך מולכו 2009.
  • אתר המינהל החקלאי (מכון וולקני).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]