חיים פלאג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חיים פלאג'י
Tomb of Rabbi Chaim Palagi.jpg
מצבת קברו של הרב באיזמיר, טורקיה
תאריך לידה י"ז בטבת ה'תקמ"ח
מקום לידה איזמיר
תאריך פטירה י"ז בשבט ה'תרכ"ח
תאריך לידה לועזי 1788
תאריך פטירה לועזי 1869 (בגיל 81 בערך)
נושאים שבהם עסק רב, פוסק ומקובל
חיבוריו ראה להלן

הרב חיים פלאג'י (י"ז בטבת ה'תקמ"ח (1788) - י"ז בשבט ה'תרכ"ח (1869)) מגדולי האחרונים. רב, פוסק ומקובל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים פלאג'י (פלאצ'י) נולד באיזמיר בשנת ה'תקמ"ח (1788) לאביו רבי יעקב פלאג'י ולאימו מרת קאלי קאדין. סבו מצד אמו היה רבי יוסף רפאל בן חיים חזן מחבר ספר "חקרי לב" אשר בערוב ימיו עלה לארץ ישראל ושימש בה כראשון לציון.

בשנת ה'תקס"ז (1807) בהיותו בן 19 התחתן רבי חיים ובשנת ה'תקע"ג (1813) קיבל את הסמכתו ל "החכם השלם" על ידי סבו רבי רפאל יוסף.

כל ימי חיי אביו, רבי יעקב, לא נאות רבי חיים לקבל עליו תפקיד ציבורי ורק בשנת ה'תקפ"ח (1828) קבל אליו להיות דיין בבית דין וראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר.

בשנת ה'תקצ"ז (1837), נתמנה רבי חיים לאב בית דין הגדול באיזמיר שמנה 45 רבנים ובשנת ה'תרט"ו (1857) התמנה למשרה הרמה היותר באיזמיר "חכם באשי" (רב ראשי) ולאחר כשנה אף אושר מינויו על ידי הסולטאן עבד אלמגי'ד הראשון באישור מלכותי "נישאן" ובכן ניתנו לו סמכויות לשפוט, להוציא לפועל את פסקיו והופקדה בידיו שלטונה של הקהילה היהודית כולה.

רבי חיים היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות בארצו ובקהילתו וכן פעל רבות לשפר ולחזק את קהילתו.

בשנת ה'תרכ"ח (1868) בחג שמחת תורה בשעת קריאת התורה קרא רבי חיים את הפסוק "וימת שם משה " ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר, וכן ביום י"ז שבט יום לאחר שסיים את ספרו "ברכת מועדיך לחיים" נפטר רבי חיים מרעלת דם, בשיבה טובה.

תקופת חייו של חיים פלאג'י על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

מנהיגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלו החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים פעל רבות למען עניי עירו ושימש משענת ופה לכל חסרי המגן מבני קהילתו, והיה מוכיח את העשירים בבני קהילתו, בדרשותיו. כמו כן תיקן תקנות והקים מוסדות קהילתיים למען החלשים.

רבי חיים הרבה להוכיח בדבר האיסור לצער ולפגוע באחרים ואף לא בילדים קטנים וידועה תוכחתו אל האדונים המצערים את משרתותיהם ואינם מתחשבים בקשייהם.

רבי חיים לא חת מפני נכבדי ועשירי הקהילה והוכיח אותם פעמים רבות על יחסם לעניי הקהילה ואף מתח ביקורת על עשירי עירו המסרבים לשלם מסים לפי יכולתם אלא ביכרו להעלות בשיעור ניכר את המס על הבשר ("הגאבילה"), רבי חיים התרעם כי לא רק שאינם מחזקים ידיהם של לומדי תורה ועניים, ומבטלים את הנוהג של חלוקה לעניים בערבי שבתות, אלא שבהעלאת מחיר הבשר הם מעבירים את תשלום המסים על כתפי העניים ועל כן פסק כי אף מההכנסה של מס הבשר ("הגאבילה") יופרש חלק לעניים ולעמלי תורה, כדבריו "לא בחר בזה ה', ובמקום צדקה ותהי לצעקה, וכי אין לך גזל וחמס גדול מזה".

רבי חיים פעל רבות להקמת בית חולים יהודי באיזמיר ולשם כך אף גייס נדבנים ידועים בעולם בהם: הברון רוטשילד וסר משה מונטיפיורי עימם רקם קשרים חמים אותם הפעיל רבי חיים גם כדי להציל את יהודי דמשק מעלילת הדם אשר העלילו עליהם וכן פעל להקמת מוסדות לעזרה סוציאלית ומוסדות ציבוריים נוספיים והיה מעורב אישית בהקמת כל מוסד ותפעולו.

רבי חיים דאג לפרנסת עניי העיר ואף בשעותיו האחרונות לפני מותו ביקש כי לא יטריחו את הציבור להתפלל לרפואתו אלא ישכרו מעניי העיר למטרה זאת.

רבי חיים מפורסם היה במידת הכנסת האורחים שבה כיבד את כל באי ביתו וכן בחידושו שמותר לבעל הבית לשנות מדבורו (לשקר), כדי שאורח לא יצטער.

רבי חיים תיקן תקנות אשר היו לרווחת אנשי העיר כולה ואף למען בריאות הציבור וידועה הוראתו להימנע מעישון סיגריות לא רק בשבת אלא אף בימות החול.

פועלו החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים השקיע את רוב מרצו וסמכותו כדי לשפר את מצב החינוך בקהילתו ובעיקר את מצבם של ילדי העניים וזאת על ידי התקנת תקנות רבות המבטיחות חינוך ראוי:

תקנת "חינוך חובה" - אין אב רשאי להוציא את בנו מהתלמוד תורה לפני שהילד ידע לכל הפחות את סדר התפילות וקריאה, וכן תיקן שבעל מלאכה רשאי להעסיק נער כשוליה רק לאחר שהילד סיים את לימודיו לשביעות רצונם של מפקחים שמונו לכך. וכן הקים לפני מותו "ועד" מיוחד לפיקוח על מוסדות החינוך בעיר ועל ענייני החינוך בכלל.

בנוסף קבע רבי חיים כי המס המוטל על הבשר ("הגאבילה") ישמש למימון חינוך ילדי העניים והקמת מוסדות חינוך נוספים בעיר. בעקבות תקנה זו, הוא הסתכסך עם כמה ממנהיגי הקהילה.

רבי חיים פעל להפצת התורה והקים ישיבות בהם למדו אברכים מובחרים בלי תשלום ואף עול פרנסתם ופרנסת ביתם הייתה על רבי חיים, וכן עסק רבי חיים במתן תשובות למאות השאלות אשר הגיעו אליו ממקומות רבים בעולם, בהם: תוניסיה, גרמניה, סוריה, פולין, מרוקו, ושווייץ, ואף קיבץ את חלקם בספרי שו"ת שהוציא לאור.

קבורתו וקברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים פלאג'י נקבר בבית העלמין העתיק באיזמיר בהלוויה ממלכתית בה השתתפו לא רק יהודי טורקיה אלא אף גדוד אנשי הצבא הטורקי, נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות. במהלך כל מסע הלוויה סבבו את ארונו בני קהילתו אשר נשאו בידיהם את כל ספריו כשהם מוקפים בנושאי נרות דולקים כגורן עגולה.

מספרים כי כל זמן ההלוויה גשם קל טפטף על ההמון ובשעת סתימת הגולל על הקבר נשבה רוח חזקה אשר כבתה באחת את כל הנרות ובאותה השעה בארץ ישראל בעיר צפת ראו כמה תלמידי חכמים בחלום כי נפטר תלמיד חכם גדול והם מצווים לחלוק לו כבוד אחרון.

כיום על בית העלמין עצמו שומרים דווקא מוסלמים. בבית העלמין עצמו ישנו מקווה, שלטענת השומר המוסלמי, מימיו מגיעים ממעיין טבעי שנובע מתחת לקברו של רבי חיים.

נקודה מעניינת נוספת היא שבעוד כל מצבות הקברים בבית העלמין פונים לכיוון דרום, מצבת קברו של רבי חיים היא היחידה הפונה לכיוון מזרח, מסיבה לא ברורה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים: 7 חיבורים על התנ"ך, 9 חיבורים על התלמוד, 15 ספרי מדרשים ודרושים, ספרי מוסר ו24 חיבורים בהלכה, קבלה, שו"ת וספרים רבים נוספים.

בסיום כתיבת כל ספר, היה עורך רבי חיים סעודת מצווה והיה מחלק את ספריו ללא תמורה. את ספריו לעולם לא מכר.

בי"א באב ה'תר"א (1841) התחוללה שרפה באיזמיר ובה חרבה שכונת היהודים ועלו באש 54 מספריו, במהלך השנים שיחזר רבי חיים חלק מכתביו והוציא לאור עשרות מהם, מיעוטם נותרו עדיין בכתב יד. בשנים האחרונות חיבוריו הולכים ונדפסים מחדש, במיוחד על ידי מכון 'שובי נפשי' בירושלים. חזיונותיו וחידושי תורה שנתגלו לו בחלום בחזיון הלילה, נתפרסמו בסוף ספר ויוסף אברהם בשם קונטרס חזיונות חיים (ירושלים, תשס"ח).

רשימה חלקית מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבי הנחל - על אגדת בראשית.
  • ארצות החיים - על מעלת ארץ ישראל.
  • ברכת מועדיך ח"א, איזמיר תרכ"ח
  • ברכת מועדיך לחיים - ספרו האחרון, יצא לאור יום לפני מותו
  • גנזי חיים, איזמיר תרל"א - חידושי הלכות ע"פ סדר א' ב'
  • דרכיו למשה - דרוש לכבוד השר משה מונטיפיורי, בעקבות עלילת הדם בדמשק
  • דרכי חיים - ביאורים על בית אבות (ביאורו של המאירי למסכת אבות)
  • החפץ חיים, איזמיר תר"מ - חידושי הלכות בחושן משפט
  • ובחרת בחיים, איזמיר תרל"ד
  • זכירה לחיים
  • חוקות החיים
  • חיים ביד, איזמיר תרל"ג - שו"ת
  • חיים ומלך, איזמיר תרל"ד
  • חיים לראש - על הגדה של פסח
  • חלקם בחיים - הספדים
  • חקקי לב - שו"ת
  • ימצא חיים - תפילות על עניינים שונים
  • ישמח חיים
  • כל החיים - כללי הש"ס והפוסקים
  • כף החיים
  • כתוב לחיים - הלכות צורת האותיות.
  • לב חיים - יצא לאור בשנת ל"ב לחיי רבי חיים
  • לוח ארז, איזמיר תרל"ז
  • לחיים בירושלים
  • מועד לכל חי
  • מצה חיים - קונטרס לכבוד מלכת אנגליה בעקבות השתתפותה בהצלת היהודים מעלילת דמשק
  • משא חיים - על הלכות מדינה, הסכמות הקהל, תקנות ומנהגים
  • נפש החיים
  • נשמת כל חי - שו"ת
  • סמיכה לחיים - שו"ת. אותו חיבר יחד עם סבו-רבו רפאל יוסף חזן
  • עיני כל חי
  • פני חיים
  • פעולת צדיק לחיים - ספרו הראשון שנכתב בגיל 17
  • פר אחד - על פרקי דר' אליעזר
  • צדקה לחיים - ענייני צדקה (נדפס מחדש בירושלים על ידי ר' יעקב חיים סופר)
  • קול החיים - קיבוץ תפילות ותיקונים שיש לומר לאחר גיל 70, חובר על ידו בהגיעו לגיל זה
  • רוח חיים - על סדר השלחן ערוך
  • רחמים לחיים - על חלקו החמישי של "שו"ת הרשב"א", שהוציא לאור על פי כתבי יד
  • רפואה וחיים - ענייני רפואות וסגולות.
  • תוכחת חיים - תוכחות מוסר על סדר חמישה חומשי תורה
  • תנופה חיים - ביאורים על התנ"ך.


בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים השאיר אחריו בנים גדולים בתורה ומחברי ספרים רבים וחשובים, בניו ממשיכי דרכו הם: בנו הבכור רבי אברהם שהיה ראב"ד אזמיר, מחבר הספר פדה את אברהם, ברך את אברהם ועוד ספרים. רבי רחמים נסים יצחק (מכונה רנ"י) מחבר הספר יפה ללב, אבות הראש, ועוד ספרים. רבי יוסף מחבר ספר יוסף את אחיו, ויוסף אברהם, ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ד"ר שמעון אריה לייב עקשטיין, תולדות החבי"ף, ירושלים תשנ"ט.
  • שמואל אלטלף, הרב חיים פלאג’י זצ"ל חייו ופועלו : הרב הכולל ליהדות איזמיר - טורקיה, קובץ הציונות הדתית ג (תשסא) עמ' 308-325.
  • במבוא לספר ברכת מועדיך לחיים הוצאת "שובי נפשי" ירושלים
  • במבוא לתחילת ספר תפארת אברהם (ליקוטים על הגדש"פ מתורת ר' אברהם פלאג'י).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]