חיים קנייבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שמריהו יוסף חיים קנייבסקי
רבי חיים קנייבסקי.jpg

הרב חיים קנייבסקי
תאריך לידה ט"ו בטבת ה'תרפ"ח
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות יהדות חרדית
נושאים שבהם עסק הלכה, אגדה, לימוד, גמרא
רבותיו אביו הרב יעקב ישראל קנייבסקי, ה"חזון איש"
חיבוריו שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)
הרב חיים קנייבסקי

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶיבסקי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא תלמיד חכם ופוסק הלכה חרדי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפינסק, אז בפולין, לרב יעקב ישראל קנייבסקי ("הסטייפלר") ולמרים, אחותו של החזון אי"ש. בשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק.

למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם התקרב לרב שך שכיהן כר"מ בישיבה, ולמשגיח הישיבה, הרב אליהו דושניצר. כמו כן למד תורה מאביו ומדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות ויחד עם חבריו לישיבה גויס לצה"ל והוצב לשמור על גבעה בחזית המצרית‏[1]. לאחר נישואיו למד במשך שנים רבות בכולל חזון איש.

הרב קנייבסקי נחשב כבקיא בספרות ההלכתית, ובייחוד בספרות חז"ל. מנהגו הוא ללמוד בכל שנה את כל ספרות חז"ל ואת ספרות היסוד ההלכתית (משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך). הרב קנייבסקי מקדיש ללימוד זה מספר שעות ביום, והוא מסיים את מחזור הלימוד בכל שנה בערב הפסח. ידיעותיו מקיפות תחומים רבים וכוללות גם מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. נטייתו הכללית היא לקבל כמוסמכים גם חיבורים שעל ייחוסם לחז"ל יצאו עוררין, זאת בניגוד מסוים לרוח משנתו הקפדנית של רבו החזון איש בעניין זה.

דרך לימודו, המבוססת על בקיאות רחבה, מתאפיינת בהשוואת המקורות השונים ובנסיונות להסבירם זה על פי זה. פסיקתו מתאפיינת, בין השאר, בשימוש במקורות מדרשיים לצורך פסיקה. נושא מפורסם אותו ביקש להכריע על סמך מדרש הוא עניין גבולות ארץ ישראל, אולם חלק מגדולי התורה ובתוכם חמיו הרב אלישיב מיאנו לקבל הכרעה זו.

על אף היותו רב ליטאי הוא ידוע כרב אליו פונים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים קנייבסקי היה נשוי לרבנית בת שבע, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך הם שניים מגיסיו.

בניו: הרב אברהם ישעיהו, הרב שלמה קנייבסקי - ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק, הרב יצחק שאול. חתניו: הרב שרגא שטיינמן - (בנו של הרב אהרן לייב שטיינמן) ראש ישיבת קהילות יעקב, הרב אלעזר דוד אפשטיין - ר"מ בישיבת תורה בתפארתה (פורשי ישיבת כנסת יצחק-חדרה), הרב זליג ברוורמן - ראש ישיבות סדיגורה ו"נתיבות יצחק" ומשגיח בישיבת נחלת דוד, הרב יצחק קולדצקי - מגיד מישרים והרב יהושע צביון.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קנייבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד‏[2]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה: ספרים רבים (למעלה ממאה) כוללים תשובות שלו לשאלות המחברים, בדרך כלל כמדור בספר, אך לעתים כספר שלם. הספרים הבולטים בהם הם:

  • דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קנייבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שני חלקים, תשס"ט-תשע"ב. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים‏[3].
  • דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קנייבסקי מדי סעודת ליל שבת), תשס"ד
  • שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח

הרב קנייבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]