חיים קניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיים קנייבסקי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב שמריהו יוסף חיים קניֶבסקי
רבי חיים קנייבסקי.jpg

הרב חיים קניֶבסקי
תאריך לידה ט"ו בטבת ה'תרפ"ח
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות יהדות חרדית
נושאים שבהם עסק הלכה, אגדה, לימוד, גמרא
רבותיו אביו הרב יעקב ישראל קניבסקי, החזון איש
חיבוריו שונה הלכות ועוד (ראו 'חיבוריו' להלן)

הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא תלמיד חכם ופוסק הלכה חרדי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפינסק, אז בפולין, לרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ולמרים, אחותו של החזון איש. בשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק.

למד בישיבת תפארת ציון בבני ברק אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם התקרב לרב שך שכיהן כר"מ בישיבה, ולמשגיח הישיבה, הרב אליהו דושניצר. כמו כן למד תורה מאביו ומדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות ויחד עם חבריו לישיבה גויס לצה"ל והוצב לשמור על גבעה בחזית המצרית‏[1]. לאחר נישואיו למד במשך שנים רבות בכולל חזון איש.

הרב קניבסקי נחשב כבקיא בספרות ההלכתית, ובייחוד בספרות חז"ל. מנהגו הוא ללמוד בכל שנה את כל ספרות חז"ל ואת ספרות היסוד ההלכתית (משנה תורה לרמב"ם, שולחן ערוך). הרב קניבסקי מקדיש ללימוד זה מספר שעות ביום, והוא מסיים את מחזור הלימוד בכל שנה בערב הפסח. ידיעותיו מקיפות תחומים רבים וכוללות גם מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. נטייתו הכללית היא לקבל כמוסמכים גם חיבורים שעל ייחוסם לחז"ל יצאו עוררין, זאת בניגוד מסוים לרוח משנתו הקפדנית של רבו החזון איש בעניין זה.

דרך לימודו, המבוססת על בקיאות רחבה, מתאפיינת בהשוואת המקורות השונים ובנסיונות להסבירם זה על פי זה. פסיקתו מתאפיינת, בין השאר, בשימוש במקורות מדרשיים לצורך פסיקה. נושא מפורסם אותו ביקש להכריע על סמך מדרש הוא עניין גבולות ארץ ישראל, אולם חלק מגדולי התורה ובתוכם חמיו הרב אלישיב מיאנו לקבל הכרעה זו.

על אף היותו רב ליטאי הוא ידוע כרב אליו פונים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל רבנים חסידיים).

הרב קניבסקי חבר בוועדת הרבנים של בית החולים מעייני הישועה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים קניֶבסקי

הרב חיים קניבסקי היה נשוי לרבנית בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. שניים מגיסיו הם הרב יצחק זילברשטיין והרב עזריאל אוירבך.

בניו ובנותיו:

  • הרבנית חנה שטיינמן. (נפטרה ביג' באלול התשע"ד, ספטמבר 2014) הייתה נשואה לרב שרגא נח שטיינמן - (בנו של הרב אהרן לייב שטיינמן) ראש ישיבת קהילות יעקב.
  • הרבנית לאה קולדצקי. ממלאת את מקום אמה, רבנית בבני ברק. נשואה לרב יצחק קולדצקי - מגיד מישרים.
  • הרב אברהם ישעיהו קניבסקי. מחבר "תולדות יעקב", והגדה של פסח עם מנהגי אביו. עורך "קריינא דאיגרתא".
  • רות צביון. נשואה לרב יהושע צביון.
  • הרב שלמה קניבסקי - ראש ישיבת תפארת ציון וישיבת קריית מלך בבני ברק.
  • ברכה ברוורמן. נשואה לרב זליג ברוורמן - ראש ישיבות סדיגורה ונתיבות יצחק, ועורך ביאורו של הרב קניבסקי לתלמוד הירושלמי.
  • דינה אפשטיין. נשואה לרב אלעזר דוד אפשטיין - ר"מ בישיבת תורה בתפארתה.
  • הרב יצחק שאול קניבסקי. חברותא של אביו, וכותב חלק ממכתביו. מחבר הספרים "בר גיבול" ו"אהל עראי".

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קניבסקי מרבה להשיב לשואליו בכל תחומי העניין התורניים. התשובות, הנשלחות בדרך כלל על גבי גלויות, הן בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות בלבד‏[2]. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה: ספרים רבים (למעלה ממאה) כוללים תשובות שלו לשאלות המחברים, בדרך כלל כמדור בספר, אך לעתים כספר שלם. הספרים הבולטים בהם הם:

  • דעת נוטה - ליקוט תשובות הלכתיות לפי סדר המשנה ברורה, בתוספת הערות והבהרות מהרב קניבסקי וכן מראי מקומות לפוסקים אחרים שהוסיף צוות עורכים בראשות בנו הרב יצחק שאול. עד עתה יצאו שני חלקים, תשס"ט-תשע"ב. ההערכה היא שהסדרה תכלול כעשרה כרכים‏[3].
  • דרך שיחה - שאלות במגוון נושאים על סדר פרשיות השבוע מאת תלמידו הרב אליהו מן (על פי שיחותיו עם הרב קניבסקי מדי סעודת ליל שבת), תשס"ד
  • שמעה תפילתי - ביאורים על סדר התפילות המבוססים על תשובותיו לצבי יברוב, בני ברק תשס"ח

בנוסף, מדי שבוע יוצא עלון שבת בשם דברי שי"ח ובו תשובות ודברי תורה ממנו ממהלך השבוע החולף.

הרב קניבסקי נוהג לחתום על ספריו בראשי התיבות שי"ח בהגרי"י (שמריהו יוסף חיים בן הגאון רבי יעקב ישראל).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]